שפחה מסוכנת?

FOR GOOD • 21 בנוב׳ 2011

פלאוור כתבה

"ראשית כולנו בני אדם לא שולט לא נשלט ולא התחת שלי"

א. התחת שלך כן

ב. תגובתה מאד לעניין מאסטר אם-אם

שיואו אתה כבר צפוי!!

המטפלת המתעללת​(שולטת) • 21 בנוב׳ 2011

ראיתי בעיני רוחי איך אתה משבח את תגובתי ובעיקר את התחת שלי.
עכשיו תפתיע שמא??
זה הצעד הבא שלך בייבי!

Re: שיואו אתה כבר צפוי!!

FOR GOOD • 21 בנוב׳ 2011

א. מה ברע בלהיות צפוי?
ב. אני לוקח 100 עכוז, סליחה אחוז, אחריות על היותי צפוי
ג. חכי שצ'ארנוחה יחליט לשבח את התחת שלך. זאת כבר תהיה "אופרה אחרת" לגמרי

מישלי • 22 בנוב׳ 2011

קורה ( :

בעיני, אחריות ה-Bottom לשתף את ה-Top בהכל (כמו שתיארה נילי).
לשתף בפחדים ובפנטזיות ובכמיהה.
לשתף במחשבות ובתחושות.
לשתף בתוכניות שלה.
לשתף במצוקות שלה, בכאבים שלה, בקשיים שלה.
לשתף בהנאות שלה, בעונג שלה, בשמחה.
אם יש או אין גבולות, אם יש מילת ביטחון או אין, אם מותר לה להגיד "לא רוצה" על משהו - זה בינכם.

זה נכון שזה קיים, וכאן תפקידכם ללמוד להתנהל מול זה.
כמו שאמרו לפניי, לפעמים נעלמת היכולת להוציא מילת ביטחון, והיא לא 'לא נאמרת' במודע.
לפעמים נמצאים בתוך state of mind שלא מאפשר לעצור את הסיטואציה.
לכן מומלץ להגיע לאינטימיות, להכרות, לתקשורת גבוהה ולמוכנות ללקיחת סיכונים ולטעויות.
הבחירה ההדדית לצלול עוד לעומק, היא בידיעה שיהיו רגעים של אי הבנה, של שגיאות...
ובמוכנות לקבל את זה כחלק מרכבת ההרים של ההתמסרות וההובלה.

בחורה פשוטה • 22 בנוב׳ 2011

קראתי את השרשור ביסודיות.
אח"כ הלכתי וקראתי גם את הפוסט המדובר
ואח"כ הייתי צריכה דקה כדי שיעברו לי הצמרמורות ואוכל להגיב.

אני מתקשה מאוד להבין איך המנגנון הזה של "פירוק והרכבה מחדש" שפוסיקT כתבה עליו (תזכורת מהבלוג שלה: "על אף שהסברת לי בעבר שזה שלב שאצטרך לעבור בדרכי לריסוק האני, על מנת לבנות את עצמי מחדש") מתיישב עם "שפוי, בטוח ובהסכמה". מה שפוי בלרסק אדם אחר? לא מבינה את זה. כן מבינה, מאוד, את הבניה מחדש. על זה גם אין ויכוח. אבל כל הקטע, בעיני, הוא להתפתח ממקום בטוח, לא ממקום מפורק. אבל ניחא, נעזוב את זה.

התגובה של מסאטרM בבלוג היתה מטרידה לכל הפחות. לכנות את פוסיקT "שרמוטה" כשהיא משתפת בפחדים ובספקות ממש לא משרה אווירה בטוחה. אפילו שהיא "הרסה" סשן שתוכנן היטב. התגובה שלך נראתה לי דורסנית. במקומה, לא בטוח שגם אני הייתי סומכת על עצמי שאוכל להשתמש במילת ביטחון. מה שווה מילה כזו אם אין את האווירה המתאימה להשמיע אותה?

ודבר אחרון: התגובה אולי הכי אופיינית למצב לחץ (stress), בנוסף ללחימה או בריחה, היא קפאון - מצב של שיתוק, הלם, חוסר יכולת לבצע כל פעולה. זו הסיבה לדוגמה שנאנסות פעמים רבות לא הביעו התנגדות. פשוט כי הן קפאו. ברור שבמצב כזה אין יכולת להגיד גם את מה שהיה אמור להגן עליך (להלן "לא", "די" או "מילת ביטחון כלשהי"). פה נכנסת גם האחריות שלך בדוק את צעדיך שוב ושוב. לוודא הסכמה כל הזמן, ולא רק בהתחלה או "בלפני". (החוק היבש, אגב, כבר מכיר בזה. נאשם באונס צריך להוכיח שהיתה הסכמה, ולא שלא היתה התנגדות. מקווה שההבדל בין השניים ברור). מבחינתי, אווירה בטוחה היא אווירה שבה מותר לעצור ולהגיד לא בכל שלב, לא משנה כמה מתקדם הוא, והאווירה הזו היא בידיים של השולט, ובאחריותו. יש לי תחושה שאת זה המאסטר היקר מפספס.

בלוסום​(לא בעסק) • 23 בנוב׳ 2011

אני לא חושבת שהיא מטומטמת, אני חושבת שהוא פשוט לא מאסטר. בקושי גבר היתי קוראת לו.

Re: שפחה מסוכנת?

תמונה כפרית • 23 בנוב׳ 2011

קראתי את התגובות האמורות
ולא ראיתי בהן שום דבר על אי לקיחת אחריות ע"י הנשלטת.

לא הבנתי איך ועל סמך מה קביעתך במשפט המצוטט כאן



מה המסוכנות כאן בדיוק??
אם כבר אז להפך, היא מודיעה שהיא חוששת, היא כן לוקחת אחריות על עצמה ועל הצרכים שלה בכך שהיא לא מודיעה שהיא לא מוכנה לתהליך מסויים.
אתה צריך לעודד אותה להביע את דעתה את הפחדים והחששות.
ולא לכבות אותם ולהתנהל כאילו פגעו בציפור נפשך על הדרך.
אנחנו לא נמצאים במירוץ אחרי הגביע הקדוש
ואם לאורך הדרך מישהו צריך לעצור, או לשנות כיוון זו זכותו ויש לכבד אותו על כך ולא לנזוף או לגרום לה רגישי בסגנון "איזו מן שפחה שאת שאת לא מוכנה ללכת אחרי באש ובמים?"
ולצערי זה הטון שעולה מדבריך, כאן ושם, ואף בתגובותיך בהמשך השרשור.

ושוב תהייה



איפה כאן בדיוק האלימות?
היא הפעילה עליך לחץ פיזי מתון? או חלילה יותר מכך?
בעיני, זה נשמע אפילו די הגיוני לדבר ולשוחח הרבה לפני שמתחילים במשחק חדש או שונה.
ביחוד כאשר יש כזה אלמנט של פחד, הסיסמא של "אני שולט שלך, אני יודע יותר טוב ממך מה טוב עבורך" - לא מחזיקה מים.
היא פוחדת? היא חוששת?
תפקידך לעזור לה להתמודד עם זה
ואחד הדרכים היא לפרוס בפניה את מה שעומד לקרה, אולי לא לרדת לרמת המיקרו שניה אבל בהחלט נקודות מפתח, ואירועים חשובים.
את ההפתעות עדיף להשאיר לפעמים הבאות.

כל פעם שאני שיחקתי במשהו חדש שלא עשיתי בעבר
קבלתי את כל המידע שהיה נחוץ לי גבי מה עומד לקרה
מה אופי המשחק, איפה הסכנות, ממה עלי להזהר ולמה לשים לב.
החל מקשירות וכלה במשחקי חשמל ואש.
ידע הוא כח, כח שעוזר מול הפחד.



שוב אני תוהה איך הגעת לזה ובעיקר אני תוהה לגבי ה "להרים ראש" ולא יודעת את מקומה"
מי אתה שתשפוט מה "היה חזק ומשמעותי עבורה" ומה "אנסו אותי, ניצלו אותי"?

אני לא חושבת שמישהי תצא בפוסט שלילי על מישהו אם היתה לה איתו חוויה חזקה ומשמעותי בצורה חיובית. ואני בהחלט מדגישה בעיניה, כי מה שבעיניך נראה חיובי ונפלא ומושלם, לא בהחלט מחייב שכך היה עבורה.

ובהחלט יש מקום לשוחח על אירועים כאלו ולבדוק מה היה שם הכשל.

בעיני, התקשורת במערכת זוגית, (ובעצם כל סוג של מערכת) היא חיונית כמו אוויר לנשימה
אבל תקשורת זה דבר עדין, כל לחבל בה, לפגוע בה ובעצם להרוס את הערוץ הזה.
היכולת להאזין למי שמולך ובאמת להקשיב, ולא להיות עסוק תוך כדי בתשובות שאתה רוצה לתת
זו אומנות שיש ללמוד ולתרגל ולעבוד עליה.

לצערי, בתגובות שלך ראיתי בעיקר צורך שלך להשמיע את עצמך, ופחות לשמוע.
רצון להיות הצודק ולהצדיק מאשר באמת לברר מה קורה ואיפה הדברים עומדים.
ובעיקר ראיתי מישהי שגם אם תתן לה אלף מילות בטחון, תהסס להשתמש בהן
כי אתה מסרס אותן ממשמעות בתגובות שלך
בבחינת
"אם על ההיסוס שלי הוא מגיב ככה מה יהיה כשאשתמש בהן".

ובאשר למילות בטחון
הן סוג של כלי, אמצעי, אבל לא תחליף.

חובתך כן כן חובתך כאדון לקחת אחריות על מה שאתה עושה (אין זה מוריד מהאחריות שלה)
וזה אומר לעשות צ'ק אין
לבדוק שאכן הכל בסדר, לוודא שהיא אכן איתך ולא במקום אחר (כי לפעמים שם אין אפשרות להרים ראש)
זכורתני מקרה שבו האדון שלי ביקש שאלחץ לו את היד
3 פעמים כדי לוודא שהכל בסדר, ולי לקח זמן עד שהחזרתי לו את שלוש הלחיצות
והוא עצר עד שלחצתי
ואם לא הייתי לוחצת הוא היה מפסיק את הכל.

זו היתה מגילה

Brave Dwarf • 24 בנוב׳ 2011

ואני חושב שמיותר לנסות ולהסביר לאדם בעמוד רביעי היכן שגה אחרי שבמעמד ראשון נאמר לו:




אחרי התנשאות כזאת ומתקפה, אף אחד לא יקשיב, ובטח שלא לאורך ארבעה עמודים ובוודאי שלא ישאל בשנית.

FOR GOOD • 24 בנוב׳ 2011

יש משהו בדבריו של הגמד. גם לפי דעתי הוא ניסה להתגונן ולהצטדק מהרגע הראשון, והוא לא הקשיב, והוא נעלם מהשרשור מאד מהר
וחבל

לא נעלמתי מי נעלם?

MאסטרM • 25 בנוב׳ 2011

אני לא נעלמתי מהשרשור

קראתי כל מילה הסקתי את המסקנות שלי לגבי המקום הזה והאנשים המאכלסים אותו

זו מדינה דמוקרטית למזלנו כל אחד יכול שלו לכתוב כל דבר העולה על רוחו, כל עוד אין זה האוטינג, לשון הרע, או דברי קלס ובלע קללות ונאצות...

הניתוח האנטרופולגי של י ממרומי גילי וניסיוני רב השנים בתחום הבי די אס אם עוד משלהי המאה שעברה מענין לחלוטין:

חלק מהתגובות היו עיניניות ולכל מי שכתב ממקום טוב אני מודה לכם מקרב לב מכל מלמדי השכלתי

חלק מהתגובות היו כרגיל במחוזותינו ממקום של אגו מצומק ואני מצטער שפעמים נסחפתי לתשובה לאילה

חלק מהתשובות היו היסטריות במיוחד של כמה נשלטות הן כאן והן בבלוג של השפחה שלי אגב מישהוא יודע מהיכן המונח היסטריה?

ולחלק מהתגובות לפי דעתי המלומדה והמיקצועית פשוט שכחו לקחת כניראה איזו תרופה לפני שכתבו או נימלטו ממוסד סגור..

מי אני שאקבע מה זה BDSM ומה זה לא BDSM כל מה שיש לי הן החוויות שלי שהתחילו לראשונה כשמועדון ההלפייר האגדי נולד מי שוותיק בטח מכיר אבל בכל מקרה המסקנה העיקרית שלי שהעולם הזה התברגן לחלוטין

אנשים פה מדברים על שילוב של זוגיות (אולי אפילו מונוגמית רחמנא לצלן ) וBDSM שילוב שלפי מה שאני חוויתי הינו בלתי אפשרי... אולי אנשים מבלבלים קיניקיות עם BDSM ? או פאטיש גוטי? רול פליינג ?לא יודע בחיי אבל ממה שהכרתי כל הזוגות בשני הכיוונים שניסו לשלב בדסמ בחיי זוגיות סיימו את הקשר במפך נפש למעט אלו שהלכו לכיוון של קינקיות (כלומר יחסי שליטה לצורך הגברת הריגוש המיני)

שיהיה סופש ניפלא