Mary Jane
|
לפני 12 שנים •
27 בנוב׳ 2011
[quote="FOR GOOD"]
אונס בהזמנה כתב/ה: [
לצערי, או לא צערי, מה זה משנה אונס צודק פה בודאי שהרוחניות קדמה לפיזיות, לפי היהדות ואיך זה בכלל יכול להיות אחרת... קראתי מעט על ארבעת עולמות - אצילות, בריאה, יצירה ועשיה...קראתי גם שזהו מושג שמקורו קבלי, והוא סומך על פסוק מישעיהו. בתורת הסוד והמיסטיקה היהודית אני מבינה מעט מאוד. רק רוצה לציין ולהוסיף, שכל אותן פרשנויות קבליות-מיסטיות-מאגיות ליהדות אינן מקובלות על כולם, בלשון המעטה (אבל תודה שהזמנת אותי לקרוא ולבדוק בכל זאת, למדתי משהו). בנוגע לקדימות ערכית, אני וודאי מסכימה. |
|
|
מד ו י ק
|
לפני 12 שנים •
27 בנוב׳ 2011
Mary Jane כתב/ה: רק רוצה לציין ולהוסיף, שכל אותן פרשנויות קבליות-מיסטיות-מאגיות ליהדות אינן מקובלות על כולם, בלשון המעטה
אמרתי שלא אגיב יותר. אבל היית נחמדה ולכן תרשי לי להציע לך לשאול את הרב הראשון בו את נתקלת. את תגלי שהקבלה היהודית במתכונתה הנכונה (לא הקבלה של מדונה) מקובלת על כל היהדות האורתודוכסית כולה. אף יהודי אורתודוכסי אינו מפקפק בכתוב בספר הזוהר. ולכן אף רב אורתודוכסי לא יגיד לך שעניין ארבעת העולמות אינו מקובל עליו. במקרה הגרוע הוא יגיד לך זה: קטונתי. ובכך באמת אסיים הפעם. |
|
|
FOR GOOD
|
לפני 12 שנים •
27 בנוב׳ 2011
אונס בהזמנה כתב/ה: Mary Jane כתב/ה: רק רוצה לציין ולהוסיף, שכל אותן פרשנויות קבליות-מיסטיות-מאגיות ליהדות אינן מקובלות על כולם, בלשון המעטה
אמרתי שלא אגיב יותר. אבל היית נחמדה ולכן תרשי לי להציע לך לשאול את הרב הראשון בו את נתקלת. את תגלי שהקבלה היהודית במתכונתה הנכונה (לא הקבלה של מדונה) מקובלת על כל היהדות האורתודוכסית כולה. אף יהודי אורתודוכסי אינו מפקפק בכתוב בספר הזוהר. ולכן אף רב אורתודוכסי לא יגיד לך שעניין ארבעת העולמות אינו מקובל עליו. במקרה הגרוע הוא יגיד לך זה: קטונתי. ובכך באמת אסיים הפעם. שוב, אונס צודק פה הקבלה, ודאי מימיו של הבעל שם טוב, כבר מקובלת על כל הזרמים של האורתודוכסיה היהודית, בלי יוצא מן הכלל, כנ"ל אפילו על הציונות הדתית ( הרב קוק היה אחד המקובלים הגדולים של דורו לצד בעל-הסולם ) היא כבר מזמן לא תורה איזוטרית וספר הזוהר, ועץ חיים של האר"י הם יסוד מוסד של היהדות באשר היא |
|
|
|
FOR GOOD
|
לפני 12 שנים •
27 בנוב׳ 2011
הנה כמה דוגמאות
רבי נחמן מברסלב, בספרו ליקוטי מוהר"ן, כותב אך ורק על פנימיות-התורה ( או על קבלה ) האדמו"ר הזקן בעל התניא, מיסד חסידות חב"ד כותב אך ורק על קבלה ( גם בתניא, וגם באור-תורה ). הרבי מילובביץ' ממשיכו ( אמנם לא כתב מילה, אלא רק נאם, אבל כל נאומיו המודפסים בשבועון של חב"ד דבר-מלכות, כולם עוסקים בתורת-הסוד בעל הסולם, ובנו וממשיך דרכו הרב"ש, כותבים אך ורק על קבלה הראי"ה -או הרב קוק - מייסד הציונות הדתית כותב אף הוא כמעט אך ורק על קבלה ויכלתי להמשיך עוד ועוד... |
|
|
|
FOR GOOD
|
לפני 12 שנים •
27 בנוב׳ 2011
ורק כדי להבהיר את הנקודה שהיתה שנויה במחלוקת, אז אפילו בלי להיכנס לעניין השתלשלות העולמות עד עולם העשייה ( שדרגתו הנמוכה ביותר היא עולמנו שלנו )
אז כך נברא העולם על-פי ספר בראשית - "ויאמר אלוהים ויהי אור - ויהי אור " כלומר, קודם היתה המילה "אור" ( או הרעיון הרוחני שלו ), ורק אחריו היה האור ( או הדבר עצמו ) ועל כן, השורה שפותחת את הברית החדשה ( אשר מקבלת את הברית "הישנה" שלנו וכו' ) היא השורה הידועה - "בראשית היתה המילה" לסיכום קודם הרוח, ורק אחר כך החומר וכך זה גם בכל שאר הדתות, להוציא אולי את הדת הבודהיסטית, שהיא דת אתאיסטית כלומר, אין בה אלוהות, ולא גן עדן ולא גיהנום וכו' אבל זה כבר עניין לשרשור אחר... |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 12 שנים •
28 בנוב׳ 2011
וואו, לאן לקחתם את זה
בחיים לא הייתי מנחשת. התכוונתי להמשיך עם זה למשהו הרבה יותר ארצי. אבל סבבה, אני זורמת. לא קראתי הכל אז אני לא אתייחס יותר מידי, רק בנוגע לזה - FOR GOOD כתב/ה: ורק כדי להבהיר את הנקודה שהיתה שנויה במחלוקת, אז אפילו בלי להיכנס לעניין השתלשלות העולמות עד עולם העשייה ( שדרגתו הנמוכה ביותר היא עולמנו שלנו )
אז כך נברא העולם על-פי ספר בראשית - "ויאמר אלוהים ויהי אור - ויהי אור " כלומר, קודם היתה המילה "אור" ( או הרעיון הרוחני שלו ), ורק אחריו היה האור ( או הדבר עצמו ) ועל כן, השורה שפותחת את הברית החדשה ( אשר מקבלת את הברית "הישנה" שלנו וכו' ) היא השורה הידועה - "בראשית היתה המילה" לסיכום קודם הרוח, ורק אחר כך החומר וכך זה גם בכל שאר הדתות, להוציא אולי את הדת הבודהיסטית, שהיא דת אתאיסטית כלומר, אין בה אלוהות, ולא גן עדן ולא גיהנום וכו' אבל זה כבר עניין לשרשור אחר... 1. "שאר הדתות" - פור גוד יקר, דתות יש מלא, דתות מונותאיסטיות יש, למיטב ידיעתי, שלוש (אם סופרים את הנצרות). יש עוד מלא פוליתאיסטיות וגם כמה נטולות אלוהות (לא רק בודהיזם). לא בדקתי את זה לעומק אבל אשמח לבדוק ולחזור אליך - לא בכולן "הרוח קדמה לחומר". יש סיפורי בריאה שונים ומשונים*. 2. מי קודם, החומר או הרוח - כאמור יש גרסאות שונות. ביהדות, זה תלוי מאיפה מתחילים לספור. ההנחה היא שהתורה קדמה לעולם. "בראשית ברא" מציין את בריאת הארץ ואת אלוהים באותה נשימה. אם אלוהים הוא רוח, אז הרוח והחומר ראשיתם משותפת. אמנם, אפשר לפרש את זה כך שקיומו של אלוהים קודם לבריאה. אם כך, ראשית התקיים עולם רוחני, ואז נברא העולם הגשמי. לעומת זאת, אם אנחנו מתחילים לספור מ"ראשית העולם" (ומשם אנו היהודים אכן סופרים) - העולם *הזה* ראשיתו חומר. "בראשית...את הארץ...". אם מתחילים לספור בקיום האנושי, שהרי זה העניין שאנחנו עוסקים בו - *גוף ונשמה* - הרי שהאדם נברא כגוף ולאחר מכן אלוהים נתן בו נשמה. אבל גם את הסיפור הזה אפשר לפרש כך שיש להניח שהייתה נשמה לפני שהיא ניתנה בגוף. אני מבינה את זה כך - הקיום הוא קודם רוח ואז חומר. האדם הוא קודם חומר ואז רוח. (אגב לאמונתי האישית לא ניתן להפריד בין רוח לחומר ולקבוע מה קודם למה אבל זה כבר עניין אחר). 3. "בראשית הייתה המילה" - ציינת את המשפט הזה באופן שמוציא אותו מההקשר. אפשר להבין מדבריך שהברית החדשה מספרת את הסיפור מהתחלה. אז למען מי שלא מכיר: לא כך נפתחת הברית החדשה. הברית החדשה היא אוסף של כתבים של מחברים שונים ועוסקת בעיקר בחיי ישו ופועלו, ולאחר מכן בשליחיו. החלק הראשון שלה הוא ארבע בשורות המתארות את מעלליו של ישו. שלוש הראשונות נוגעות רק בו ולא בשום ענייני בריאה. הרביעית, הבשורה על פי יוחנן, דומה להן בתוכן אך כתובה בסגנון מעט שונה, ולפני העיסוק בישו יש פסקה אחת בריאתנית הנפתחת במילים "בראשית היה הדבר" בתרגום העברי ו"בראשית הייתה המילה" בתרגום האנגלי. ההמשך הוא "...ואלהים היה הדבר". סתם, למען הדיוק. כלומר - המשפט שציינת לא עומד חגיגית בפתיחת הברית החדשה, אלא בראש אחד הפרקים שלה, שעליו מצויין בפירוש שהוא דבריו של יוחנן, כלומר, לא מתיימר להיות סיפור הבריאה הקאנוני. "הברית החדשה", אגב, מלכתחילה מבוססת על הישנה. הישנה עדיין קרויה "כתבי הקודש". המילים "ברית חדשה" מתייחסות לקטע בירמיהו לפיו ה' יכרות ברית חדשה עם עמו, תחת זו שכרת בסיני. הכינוי "הברית החדשה" מבטא את האמונה הנוצרית כי בואו של ישו הוא פתיחת עידן אותה ברית חדשה. *ויתרתי על דוגמאות למען הקיצור. אם אדרש להן - יש. |
|
|
|
FOR GOOD
|
לפני 12 שנים •
28 בנוב׳ 2011
יולי Yuli כתב/ה: וואו, לאן לקחתם את זה
בחיים לא הייתי מנחשת. התכוונתי להמשיך עם זה למשהו הרבה יותר ארצי. אבל סבבה, אני זורמת. לא קראתי הכל אז אני לא אתייחס יותר מידי, רק בנוגע לזה - FOR GOOD כתב/ה: ורק כדי להבהיר את הנקודה שהיתה שנויה במחלוקת, אז אפילו בלי להיכנס לעניין השתלשלות העולמות עד עולם העשייה ( שדרגתו הנמוכה ביותר היא עולמנו שלנו )
אז כך נברא העולם על-פי ספר בראשית - "ויאמר אלוהים ויהי אור - ויהי אור " כלומר, קודם היתה המילה "אור" ( או הרעיון הרוחני שלו ), ורק אחריו היה האור ( או הדבר עצמו ) ועל כן, השורה שפותחת את הברית החדשה ( אשר מקבלת את הברית "הישנה" שלנו וכו' ) היא השורה הידועה - "בראשית היתה המילה" לסיכום קודם הרוח, ורק אחר כך החומר וכך זה גם בכל שאר הדתות, להוציא אולי את הדת הבודהיסטית, שהיא דת אתאיסטית כלומר, אין בה אלוהות, ולא גן עדן ולא גיהנום וכו' אבל זה כבר עניין לשרשור אחר... 1. "שאר הדתות" - פור גוד יקר, דתות יש מלא, דתות מונותאיסטיות יש, למיטב ידיעתי, שלוש (אם סופרים את הנצרות). יש עוד מלא פוליתאיסטיות וגם כמה נטולות אלוהות (לא רק בודהיזם). לא בדקתי את זה לעומק אבל אשמח לבדוק ולחזור אליך - לא בכולן "הרוח קדמה לחומר". יש סיפורי בריאה שונים ומשונים*. 2. מי קודם, החומר או הרוח - כאמור יש גרסאות שונות. ביהדות, זה תלוי מאיפה מתחילים לספור. ההנחה היא שהתורה קדמה לעולם. "בראשית ברא" מציין את בריאת הארץ ואת אלוהים באותה נשימה. אם אלוהים הוא רוח, אז הרוח והחומר ראשיתם משותפת. אמנם, אפשר לפרש את זה כך שקיומו של אלוהים קודם לבריאה. אם כך, ראשית התקיים עולם רוחני, ואז נברא העולם הגשמי. לעומת זאת, אם אנחנו מתחילים לספור מ"ראשית העולם" (ומשם אנו היהודים אכן סופרים) - העולם *הזה* ראשיתו חומר. "בראשית...את הארץ...". אם מתחילים לספור בקיום האנושי, שהרי זה העניין שאנחנו עוסקים בו - *גוף ונשמה* - הרי שהאדם נברא כגוף ולאחר מכן אלוהים נתן בו נשמה. אבל גם את הסיפור הזה אפשר לפרש כך שיש להניח שהייתה נשמה לפני שהיא ניתנה בגוף. אני מבינה את זה כך - הקיום הוא קודם רוח ואז חומר. האדם הוא קודם חומר ואז רוח. (אגב לאמונתי האישית לא ניתן להפריד בין רוח לחומר ולקבוע מה קודם למה אבל זה כבר עניין אחר). 3. "בראשית הייתה המילה" - ציינת את המשפט הזה באופן שמוציא אותו מההקשר. אפשר להבין מדבריך שהברית החדשה מספרת את הסיפור מהתחלה. אז למען מי שלא מכיר: לא כך נפתחת הברית החדשה. הברית החדשה היא אוסף של כתבים של מחברים שונים ועוסקת בעיקר בחיי ישו ופועלו, ולאחר מכן בשליחיו. החלק הראשון שלה הוא ארבע בשורות המתארות את מעלליו של ישו. שלוש הראשונות נוגעות רק בו ולא בשום ענייני בריאה. הרביעית, הבשורה על פי יוחנן, דומה להן בתוכן אך כתובה בסגנון מעט שונה, ולפני העיסוק בישו יש פסקה אחת בריאתנית הנפתחת במילים "בראשית היה הדבר" בתרגום העברי ו"בראשית הייתה המילה" בתרגום האנגלי. ההמשך הוא "...ואלהים היה הדבר". סתם, למען הדיוק. כלומר - המשפט שציינת לא עומד חגיגית בפתיחת הברית החדשה, אלא בראש אחד הפרקים שלה, שעליו מצויין בפירוש שהוא דבריו של יוחנן, כלומר, לא מתיימר להיות סיפור הבריאה הקאנוני. "הברית החדשה", אגב, מלכתחילה מבוססת על הישנה. הישנה עדיין קרויה "כתבי הקודש". המילים "ברית חדשה" מתייחסות לקטע בירמיהו לפיו ה' יכרות ברית חדשה עם עמו, תחת זו שכרת בסיני. הכינוי "הברית החדשה" מבטא את האמונה הנוצרית כי בואו של ישו הוא פתיחת עידן אותה ברית חדשה. *ויתרתי על דוגמאות למען הקיצור. אם אדרש להן - יש. אין לי זמן עכשיו יולי, אבל לגבי הברית החדשה, ברור שהכוונה כמובן למשפט שפותח את "הבשורה על פי יוחנן " במקור, תמצאי את המילה היוונית ( השפה שבה נכתבו הבשורות " ) - לוגוס ( שפירושה משמעות, מילה, או דבר ) גם בתרגום שאת מתייחסת אליו, שימי לב, שבעברית דבר ודיבור הם שני ענפים של אותו השורש, וזאת מפני שכאמור ההשקפה היא שהדיבור ( האלוהי ) יוצר את הדבר דיבור ודבר הם שני ענפים של אותו השורש בעברית ברוב התרגומים לאנגלית - והנצרות היא הרי הדת של העולם המערבי -יהמשפט שפותח את הבשורה מתורגם כך: "אין דה בגנינג וואזז דה וורד " כלומר, בראשית היתה המילה כאמור, בכל דת שיש בה אלוהות - אני לא התייחסתי לדתות האליליות - אז ודאי שהרוח קדם לחומר, כי האלוהות היא רוח. ואיך זה בכלל יכול להיות אחרת? בטאואיזם אין אלוהות ( אבל זו יותר פילוספיית חחיים מאשר דת ), בבודהיזם אין וכו' |
|
|
|
FOR GOOD
|
לפני 12 שנים •
28 בנוב׳ 2011
אבל כאמור, יולי, הויכוח נסב על שאלת קדימות הרוח על פני החומר ביהדות
וזו , זו הרי אפילו לא שאלה כך שאונס צדק ( ואני אוהב את מרי, אך את האמת אני אוהב לא פחות  )
זה ברור מאליו, ואין מה לדון בזה... נ.ב - אם כבר התייחסת למשפט השני של הבשורה... "ואלוהים היה הדבר", רק זכרי שוב שהכוונה היא ללוגוס, קרי לדבר ודיבור בנשימה אחת ואת הרי ודאי יודעת שעניין הבשורה הוא התגלמות האלוהות ( הרוח ) בבשר, והסיפור על כיצד הוא התהלך ביננו בתור בנו-יחידו, ואז נצלב... |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 12 שנים •
28 בנוב׳ 2011
באמת, על זה? אני כבר לא יודעת על מה הוויכוח...
אבל הנה מחשבה: הטנטרה מציגה מיניות כאחת הדרכים להגיע להארה. בגלל המציאות שלנו, לפעמים היא נתפסת כחופשית יותר מהמסורת היהודית. "הלכות טהרה" מתקשרות אצלנו למשטור המיניות וכליאתה בחוקים והגבלות ואילו "יוגה טנטרה" מתקשרת לחגיגת האנרגיה המינית ואימוצה אל הלב. למעשה, ההבדל הזה הוא אינטואיטיבי בלבד. גם ביהדות וגם בטנטרה, מין הוא צינור המוביל למימד רוחני. הפרשנות הניתנת לאותו מימד רוחני שונה אבל מה שדומה הוא העקרון לפיו "סתם לזיין" זה מעפן. על ידי זה שעושים יחסי מין בדרך מסויימת, ניתן לממש באמצעותם תכלית רוחנית. הסיבה העיקרית להבדל שמייצרת האינטואיציה שלנו הוא ההבדל בין "דרך" לבין "איסור". כשאנו מבינים דרך מסויימת כשיטה שיכולה להוביל אותנו לאיזו מטרה רצויה (התעלות, למשל) אנחנו נוחים יותר לאמץ אותה, וכשנדמה לנו שהמטרה היא ציות לחוקים של מישהו אחר לא מטיבים איתנו, אנחנו מתקוממים. אני אישית לא מאמינה באימוץ תורה מסויימת והקפדה על הוראותיה כדרך לחיים טובים יותר. אחד הדברים שמעניינים בתורות שממשטרות מיניות הוא שהאיסורים תמיד אמורים להביא לשחרור מסויים. השתיים שהצגתי פה מדגישות את השיפור שאמור להיכנס לחיי המין כתוצאה מהמשטר. כלומר, החוקים לא נועדו לסרס את המיניות, אלא על ידי הגבלות שמטילים עליה, להפוך את החלק שאינו מוגבל לטוב יותר. אני לא מאמינה בתפלותה של הנאה לעומת המטרה שהיא משיגה. אבל זו רק אני. אני מוצאת דמיון בין הדרכים השונות ליישם את הרעיון שאיסור יכול להוות מקור לריגוש. כהרגלי, מה שהכי מגרה אותי הוא הדיסוננס: כשאני בעוצר אורגזמות, אני יכולה לחוות את זה כנסיון לסרס את המיניות שלי ולהגביל אותה ומכאן זה אקט תוקפני כלפי. אני יכולה גם לחוות את זה כתרגיל באיפוק שישפר את השליטה העצמית שלי. אני יכולה גם לחוות את זה כאקט שיגרום לי להפנות את תשומת הלב הראויה לפיתוח תחומים אחרים בחיי. ואני יכולה לחוות את זה דווקא כאקט שנועד לגרום לי לחשוב על מין כל היום! הפירוש האחרון נראה היטב דרך שימוש בחגורת צניעות, האהוד במקומותינו. בכל מקרה, ההלכה היהודית מדברת בפירוש על התרומה המשמעותית לחיי הזוגיות של משטר זיונים ואני מוצאת את זה מעניין. באופן אישי, אני חושבת שזה עובד אפילו יותר טוב אם האיסורים אקראיים וחלקיים. למשל, אחת לזמן מה אני מונעת מטדי גישה לכוס שלי, תוך המשך התרה של כל השאר, ומוצאת שזה אכן מגביר את ההנאה שלנו זה מזה. |
|
|
|
FOR GOOD
|
לפני 12 שנים •
28 בנוב׳ 2011
יולי Yuli כתב/ה: באמת, על זה? אני כבר לא יודעת על מה הוויכוח...
אבל הנה מחשבה: הטנטרה מציגה מיניות כאחת הדרכים להגיע להארה. בגלל המציאות שלנו, לפעמים היא נתפסת כחופשית יותר מהמסורת היהודית. "הלכות טהרה" מתקשרות אצלנו למשטור המיניות וכליאתה בחוקים והגבלות ואילו "יוגה טנטרה" מתקשרת לחגיגת האנרגיה המינית ואימוצה אל הלב. למעשה, ההבדל הזה הוא אינטואיטיבי בלבד. גם ביהדות וגם בטנטרה, מין הוא צינור המוביל למימד רוחני. הפרשנות הניתנת לאותו מימד רוחני שונה אבל מה שדומה הוא העקרון לפיו "סתם לזיין" זה מעפן. על ידי זה שעושים יחסי מין בדרך מסויימת, ניתן לממש באמצעותם תכלית רוחנית. הסיבה העיקרית להבדל שמייצרת האינטואיציה שלנו הוא ההבדל בין "דרך" לבין "איסור". כשאנו מבינים דרך מסויימת כשיטה שיכולה להוביל אותנו לאיזו מטרה רצויה (התעלות, למשל) אנחנו נוחים יותר לאמץ אותה, וכשנדמה לנו שהמטרה היא ציות לחוקים של מישהו אחר לא מטיבים איתנו, אנחנו מתקוממים. אני אישית לא מאמינה באימוץ תורה מסויימת והקפדה על הוראותיה כדרך לחיים טובים יותר. אחד הדברים שמעניינים בתורות שממשטרות מיניות הוא שהאיסורים תמיד אמורים להביא לשחרור מסויים. השתיים שהצגתי פה מדגישות את השיפור שאמור להיכנס לחיי המין כתוצאה מהמשטר. כלומר, החוקים לא נועדו לסרס את המיניות, אלא על ידי הגבלות שמטילים עליה, להפוך את החלק שאינו מוגבל לטוב יותר. אני לא מאמינה בתפלותה של הנאה לעומת המטרה שהיא משיגה. אבל זו רק אני. אני מוצאת דמיון בין הדרכים השונות ליישם את הרעיון שאיסור יכול להוות מקור לריגוש. כהרגלי, מה שהכי מגרה אותי הוא הדיסוננס: כשאני בעוצר אורגזמות, אני יכולה לחוות את זה כנסיון לסרס את המיניות שלי ולהגביל אותה ומכאן זה אקט תוקפני כלפי. אני יכולה גם לחוות את זה כתרגיל באיפוק שישפר את השליטה העצמית שלי. אני יכולה גם לחוות את זה כאקט שיגרום לי להפנות את תשומת הלב הראויה לפיתוח תחומים אחרים בחיי. ואני יכולה לחוות את זה דווקא כאקט שנועד לגרום לי לחשוב על מין כל היום! הפירוש האחרון נראה היטב דרך שימוש בחגורת צניעות, האהוד במקומותינו. בכל מקרה, ההלכה היהודית מדברת בפירוש על התרומה המשמעותית לחיי הזוגיות של משטר זיונים ואני מוצאת את זה מעניין. באופן אישי, אני חושבת שזה עובד אפילו יותר טוב אם האיסורים אקראיים וחלקיים. למשל, אחת לזמן מה אני מונעת מטדי גישה לכוס שלי, תוך המשך התרה של כל השאר, ומוצאת שזה אכן מגביר את ההנאה שלנו זה מזה. על זה, אין לנו שום ויכוח יולי איסור יוצר תשוקה בודאי אבל שמעי יש לי חבר טוב שהתאמן כל כך הרבה שנים על הדחייה הטאנטרית של האורגזמה, שהיום לוקח לו 3 שעות לגמור, אפילו באוננות, במצב של זקפה מלאה זה מה שהוא מספר לי שלוש שעות ראבאק! אני רציני |
|
|