״ אויי עשה אותי אדוני - כאן ועכשיו ״

"אמר רב שמואל בר אוניא משמיה דרב: אשה גולם היא, ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, שנאמר (ישעיהו נ"ד) כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו".

ובטרם נשמע כאן תריסר נביחות צווחניות בנוסח ״ אני גולם ?!?! ״ אז ראשית כן . חלקכן בחזקת גולם פשוטו כמשמעו. אבל גולם זה חומר גלם שטרם עובד ולכן יש לעשות אותך.

מי שמרגישה גולם מוזמנת שלא לנבוח ולתת את תובנות חייה בפוסט זה. אחרות מוזמנות לשתף אותנו הצופים בשאלה הבסיסית והמהותית :

כשעושים אותך את מרגישה כלי ?

בדרך כלל כשעושים אותי הוא מרגיש כלי ואני במוד טחינה.

ואת בטח גונחת כאילו אין מחר...

ברור. כי טחינה עושים באהבה.

גם טחינה גול(ם)ית?

אגב- לפי מקורות יודעי דבר הגולם המקורי היה עשוי טחינה. מכיוון ש"הטוחן" נתפס ע"י יוצרי עוץ לי גוץ לי נשאר "הגולם".

אם הגולם מפראג היה עושה אותך היום היית כלבת אלפא. על פי המקורות היה לו כלי שהיה מעיף אותך למאדים.

לגולם מפראג זה לא היה קורה.

אבל לגולם מפרג כן.

יא, חשבנו שלושתנו יחד על הגולם מפראג. בדרך כלל הייתי אומרת "גרייט מיינדס וגו'" אבל כאן זה פשוט מעליב. לפחות לשתי טחינות גולמיות כמונו.