"התהליך"

Re: בכלל פורגוד-

בכוח המוח​(שולטת) • 12 בנוב׳ 2011

[quote="סיגורני"]

סיגורני, לא אמרתי שכל הנשלטים דומים. אני יודעת שאין אדם שדומה למשנהו, על אחת כמה וכמה קבוצות שלמות שרק נטיה רגשית משותפת להן.

אמרתי שהמנגנונים של שולטים ונשלטים הם מנגנונים דומים ולא הפוכים כמו שהתבוננת בהם כשאמרת ששולטים קלים לתפעול יותר מונילים. מבחינתי שולטים ונשלטים מונעים ממנגנון רגשי דומה והם רק "לוקחים צד".

בעניין של הפנוזה רפואית, אכן יש כאלה שמתהפנטים בקלות ובפחות קלות, זה לא עניין של רצון או מודעות בהכרח, אלא עניין של מבנה נפשי. אני למשל - לא הצלחתי להתהפנט למרות שמאוד רציתי. רצון אינו הפרמטר היחיד כאמור.

מצד שני השאות בפרסומת סמויה עובד על רובנו למיטב הבנתי, במידות שונות. מאיפה שאבת את הרעיון שטיפת מודעות שוללת את זה? זה מסקרן גם בהקשר של התוספת שכתבת על ילדים שעברו חינוך נוקשה. אשמח אם תשתפי אותנו במקור הידע הזה.

די, אני פורשת

המטפלת המתעללת​(שולטת) • 12 בנוב׳ 2011

תכלס-
המוח מתוחכם מספיק וכל האפשרויות פתוחות לצאת מכל מצב.
כל השאר מד"ב ותיאורטי גרידא.
ובכלל בתכלס-
הרבה יותר מעניין לצאת מהתניות מלהכנס אליהן!!
להלן
אנחנו גוש אנרגיה שנכנס כל בוקר מחדש לגוף
ויש לו הפוטנציאל להיות כל מה שברצוננו להיות
בגבולות המכניקה האנושית

Re: בכלל פורגוד-

FOR GOOD • 12 בנוב׳ 2011

[quote="בכוח המוח"]


רק הערה קטנה לעניין היפנוזה ( רפואית או בכלל ). להלן העובדות פחות או יותר, כפי שהן ידועות היום -

היכולת להתהפנט היא מולדת, בערך כמו שכשרון הוא מולד ( הכשרון לצייר נניח )
עשר אחוז מהאוכלוסיה ( ואולי בכח שייכת אליהם, זה עוד טעון בדיקה : -) לא יוכלו להתהפנט , לא משנה כמה הם ירצו, או כמה ננסה. רצון אכן אינו הפרמטר היחיד
אבל שמונים אחוז בערך מהאוכלוסיה יוכלו להתהפנט בדרגות שונות של עומק ( לא חשוב כרגע מה פירוש המילה "עומק" פה )
וישנם גם עשר אחוז בערך שיש להם את היכולת להפנט את עצמם ( סלף-היפנוטייזביליטי ) - כלומר היכולת המולדת להשרות על עצמם מצב של טראנס היפנוטי, בלי שלימדו אותם את הטכניקה, או להוביל את עצמם אליו ( והיכולת הזאת היא עניין לשרשור אחר )
אבל צודקת סיגורני שגם אצל כל מי שיכול להתהפנט - הרצון ( או התשוקה ) הוא הכרחי לגמרי
לא תרצה -זה לא יקרה
ולא רק הרצון הכרחי, אלא גם היכולת של המהפנט לעורר אותו.
היפנוזה היא בהחלט תהליך שכולל אלמנטים מהותיים של פיתוי ( בין שאר הדברים )
אבל אני לא בטוח שזה המקום לדון בהם

לגבי "שביב המודעות" שהוא על-פי סיגורני, כל מה שאנו זקוקים לו כדי לא ליפול ל"מינפולציה", בואו לא נהייה תמימים
אם זה היה נכון לא היו מושקעים מליארדים של דולרים על פרסומות למשל, שבהן המניפולציות של התשוקה ( לקנות משהו ) הן אולי שקופות לפעמים, אבל עדיין אפקטיביות לגמרי

Re: די, אני פורשת

FOR GOOD • 12 בנוב׳ 2011

אבל פלאוור, מן הראוי היה לדאוג לך ל"מצנח זהב" ( לא מנוי, מצנח-זהב ) לפני הפרישה מהשרשור
כדי שתהיה לך "נחיתה" רכה
כי ככה פורשים היום בכירים במשק
ורק יאה היה להכיל את התעלול של מצנח-הזהב גם על משק הב.ד.ס.מ...((-:

Re: בכלל פורגוד-

up u rs​(אחרת) • 12 בנוב׳ 2011

[quote="בכוח המוח"]


נו, ואם רצון לא מספיק כדי לשנות התניות (אכן, לא כל אחד ניתן להיפנוט, גם אם הוא רוצה. במקרה שלך, ככל הנראה דמיון מודרך ,שבו המטופל שותף אקטיבי לתהליך-בניגוד להיפנוזה, שעיקר האריות היא על כתפי המטפל) תארי לעצמך עד כמה זה כמעט בלתי אפשרי בלי רצון אמיתי כלל.

לגבי מודעות והתגברות על התניות-חפשי את ה"אד באסטרד" (מכסחי הפרסומות) מידע הכי אמין ובדוק בנושא.

Re: בכלל פורגוד-

בכוח המוח​(שולטת) • 12 בנוב׳ 2011

[quote="סיגורני"]

אני מנסה להבין מה את אומרת -
את אומרת שאם הוא היה רוצה, זה היה מצליח, ואם הוא לא רוצה זה לא?
את אומרת שנניח מה שהטמיעה בו ד"ר גליקמן לגבי עצמה לא יעבוד, כי אין לו בכלל ידיעה על זה ולכן גם לא רצון?

ואיך נמדד רצון? בגדול - הוא רוצה שזה יצליח, לא? מה משנה אם הסיבה שלו נראית לך לא רלוונטית? הוא הגיע, הוא חתם על מסמכים שאומרים שהוא שם מרצונו המלא והחופשי. איפה עובר הגבול שממנו זה יצליח?
איך מודדים רצון?

ועוד משהו - אנחנו מחנכים ילדים, אנחנו מייצרים בהם מוטיבציה הרבה פעמים, גם בשיטת מקל וגזר, למה שם זה שונה ואנחנו לא אומרים: אם אין לו רצון, כלום לא יעזור? הרי יש פתרונות גם לזה.

ודבר אחד את לא נותנת את הדעת - כשאנחנו פועלים ישירות אל התת מודע, המודע מדבר שם פחות, לא? פרסומות סמויות למשל מקרינות כיתוב שאת לא רואה: "שתה קוקה קולה, אתה צמא" והנה אחרי הסרט המכירות עולות בשמונים אחוז, למה?

ולא נשכח את: "שתה קוקה קולה, תהיה מאושר" קשה לעמוד במסרים כאלה, כי זה *מייצר* בנו מוטיבציה.

אני חושבת שאנחנו שמחים להאמין שאנחנו מודעים ושולטים במסרים החברתיים שאנחנו מקבלים ושדרכי החינוך שלנו שומרים היום על האינדווידואליות שלנו, אבל זה רחוק מלהיות נכון. אנחנו מקבלים בעיקר איזה רעיון שמוכרים לנו על אינדווידואליזם. בגדול, אנחנו עדיין נוהגים כעדרים מול הנהגות מסויימות. וכן, גם חברה שמייצרת קרם מופלא נגד קמטים היא סוג של מנהיג.

פרלין​(נשלטת){ש} • 12 בנוב׳ 2011

בטח שהייתי רוצה.
אבל לא באמת. כי בלי התהליך העמוק זה יהיה ריק מתוכן ולכן לא עמוק מספיק בשביל להחזיק מים.
ומכיון שאני מתכננת עליו לעוד כמה שנים אני מעדיפה להיות בלתי מושלמת כמו שאני ואולי, אם נצליח, לשייף כמה פינות כדי שיתאימו לו יותר.

אני מעדיפה עבודת אגו קשה ומודעת על אוטומטיזציה מבוססת מרכזי עונג וכאב. למרות שגם זה נורא מחרמן, כי הוא יוצא מאיזו נקודת הנחה של כלבתיות. כמו שדיברת על זה שנשלטים נוחים יותר לסוגסטיה. (וגם אני חושבת שזה לא נכון.)

למה דווקא פטישיסטים?

בכוח המוח​(שולטת) • 12 בנוב׳ 2011

הבטחתי תשובה, בשאלה למה לדעתי קל יותר אצל פטישיסטים - נשלטים.

יהיו כאלה שישאלו מה הקשר בין נשלט ופטישיסט, שהרי ברור שאין קורלציה מלאה בין נשלטים ופטישיסטים. מנגד, קשה יהיה להתנגד לעובדה כי קיים מתאם גבוה בין השניים. רבים מן הנשלטים הם פטישיסטים.

זה התחיל כשקלתי שנשלטים קלים להשאה באופן שחורג מהתנסויות קודמות. יחד עם הצורך בדמות סמכותית הרבה פעמים "שתשנה אותי, שתבנה אותי מחדש, שתגיד לי מה לעשות."

מצאתי איזה רמז לכך שאולי אני לא טועה: בויקיפדיה נכתב – "רוב התאוריות על פטישיזם מדגישות את למידת הפטיש באמצעות התניה קלאסית. כך למשל לבני נשים עלולים להיות לפטיש ארוטי עקב הקישור שלהם למין ולגוף נשי. ישנה השערה שגברים מסוימים הם בעלי אפשרות התניה גבוהה ולכן הם יותר מועדים לפתח פטיש."

אני אנסה להסביר את עמדתי בעניין הפטישיזם:
-
יש לי תיאוריה די פשטנית בעניין. היא לא קשורה לסירוס, אלא קשורה לגירוי מדבר אותו תופס הילד כאסור מבחינה חברתית, ולמבנה האינטלקטואלי של הילד ולא רק למבנה הנפשי, כפי שסיווג את זה פרויד. אני גם לא מקבלת את תפיסתו כי האיבר הפטישיסטי הוא הפאלוס האבוד של אימו. לדעתי זה רק כדי לחבר את זה ל"חרדת הסירוס", שכבר אמרתי שאני עצמי רואה אותו כפירוש דחוק.

לפטיש ישנם שתי השפעות. הראשונה היא השפעה מרגיעה או "מסיחה", והשניה היא השפעה מגרה שיכולה להיות במצבים מסויימים חלק מההשפעה ה"מסיחה".

ובכן, הילד שלנו מקשר את איבר המין של אימו (או אישה אחרת במקרים מסוימים) אליו הוא נחשף לאובייקט המגרה אותו , אך הגירוי עצמו נתפס כאסור. השולטת על האיסור החברתי, היא האם.
בשלב הזה, כשהילד נכנע לאיסור, הוא מקבל את מרות האם על פני התחושות המתעוררות בו: בהלה/ חרדה וגירוי מיני. אין אני יודעת אם ההתניה נוצרת באותו הרגע בה נחשף איבר המין של אימו (בפועל או באופן מרומז). יכול להיות שכן, ושעיני הילד מושפלות בבושה תחת המרות האימהית ואז נתפסות באובייקט שיהפוך לפטיש: גרביונים, תחתונים, נעל, וכמובן כף רגל. מה שכן, הייתי מהמרת שבאוכלוסיות החרדיות למשל, אחוז הפטישיסטים לגרביונים גבוה מבאוכלוסיה החילונית למשל.


בשלב זה, אצל ילדים בעלי אפשרות התניה גבוהה, מותנים שני דברים, בד בבד: כוחה של האם כקובעת האיסורים בתחום המיני, והאובייקט כסמל שאליו יופנו מעתה התחושות האמביוולנטיות של הגירוי המיני. באובייקט הפטישיסטי מתבצע גם עיבוד של החרדה/הבהלה מחצית הטאבו, והתמרתו לגירוי חריף בקורלציה לתפיסת החומרה של חצית הטאבו בראשו של הילד.

ובכן, עצם היותם נשלטים תחת כוחה האוסר (והמאפשר) של האישה, מתקבע יחד עם הפטיש. זו גם לדעתי הסיבה שנשלט זקוק לדמות סמכותית וקשה, כי רק דמות כזו יכולה גם להתיר את ההנאה החריפה והאסורה.

מכאן זה גזר, ואני כמובן פתוחה לדעות נוספות בעניין הזה.
שבוע טוב.

בדוי​(נשלט) • 6 בדצמ׳ 2011

זאת בדיחה? בעיה למצוא מתנדבים לדבר כזה?
אני מתנדב!!!!!