סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שוברת שתיקה

טעימה אוהבת
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011

מוזר

טעימה אוהבת • 11 בדצמ׳ 2011
יש לי הרגשה שרשימת החסומים אצלה גדולה מרשימת החברים.
או בעברית יפה יותר:
"טלי קורה מבין עיניך"
מUחדת
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011

"כל עוד את גרה בבית שלי......!!"

מUחדת • 11 בדצמ׳ 2011
ובכן-
זה לא הבית שלנו. הבית של הקהילה וזה- אבל לא ה-בית שלנו
וגם לובי הפורומים- לא שלנו, רחבת צ'אט הריקודים- לא שלנו
ואפילו החדר הפרטי, לכאורה, לא שלנו באמת.

אז נכון- יש לכל אחד מפתח, אפשר לנעול בפני תגובות, להגיף את התריסים.
יחד עם זאת- גם במלון בו אנו מתארחים ומשלמים סכומים גבוהים קצת יותר ממחיר המנוי בכלוב-
ברור לנו שאנחנו ל-א בעלי הבית ושבכל רגע עלולה להכנס חדרנית ולשים לנו לייק על הכרית- גם אם שמנו את שלט ה"נא לא להפריע".
דיווה​(מתחלפת)
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011

אז ככה

דיווה​(מתחלפת) • 11 בדצמ׳ 2011
מבינה את הרגשתך
יחד עם זאת יש לי תשובה קצרה
ככה זה!

הבלוג שלך לא נכתב במחברת פרטית
הוא נכתב במרחב ציבורי- לכן הוא חשוף ויהיה חשוף לכל תגובה/תובנה שהיא
לטוב ולרע
את לא יכולה להחליט לאנשים מה יגיבו לך.
אל תצאי מהנחה שמי ששם לך לייק כשאת עצובה עושה את זה דווקא.

נכון שיש אנשים, בכל מקום בנט לא רק פה,שלפעמים מגיבים לגופו של אדם ולא לעניין
אבל.. ושוב אבל.. ככה זה!!

הבחירה לפתוח פוסטים על "אני מסכנה" שבסוף ימאיסו אותך
או לשים ז.
אני הייתי בוחרת באופציה מס 2
מישהו מגיב לך לא לעניין תרפרפי, אל תעני


התוצאה שאת משיגה כרגע היא ההפך ממה שרצית/התכוונת
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011

הבהרות / תגובות:

בלוסום​(לא בעסק) • 11 בדצמ׳ 2011
קורי - קודם כל פרסמתי את הנושא פה, ובלי שום קשר פרסמתי פוסטים בבלוג. באמת שאם יש לי משהו לומר, אני מעדיפה לומר אותו בבלוג שלי - לא צריכה אלף מקומות להגיד אותו. תכירי אותי קצת, תגלי שאני לא אדם שהולך לפורומים ושופכת את מה שיש לי לומר באלף מקומות.

לטעימה ואוהבת - מצטערת - לא תקבלי במה פומבית כמו שאת מיחלת לה. את הענין ביני לבינך סגרתי בהודעה פרטית - תלמדי שמה שמתחיל איתי בפרטי - שם גם הוא יסגר. לרוב, גם דברים שנפתחים בפורום, אני מפעילה שיקול דעת - אם אני רואה שדברים שעולים בתגובה נעשים אישיים - אעדיף להעביר אותה לפרטי. שם הם גם ישארו.

העליהום שאתם עושים עלי היא אחת הסיבות העיקריות שאני מדירה את רגליי מהפורומים. סיבה טובה בהחלט.

מענה למי שמולו התחיל הדיון הזה מלכתחילה - חתול מריר - בוא נסכים שלא להסכים.

לדיווה - לרוב את יודעת שאני מסכימה איתך, אבל גישה שכזו היא זו שהביאה אותי פשוט להפסיק להגיב פה כליל. סוף סוף חזרתי, ויש לי מה לומר, רק שאת הלקחים שלי למדתי - אומרת דברים בשקול דעת.
חבל שלא תמיד יש מי שמקשיבים.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011
תאטי רגע. בואי נתבונן במשפט הזה: "העליהום שאתם עושים עלי".
הייתכן, שבאופן לא מודע כלשהו, ניסית ליצור את זה?
כלומר, שציפית מראש להתנגדות, מה שגרם לך לתגובה מתגוננת, מה שגרר תגובות מתנגדות, מה שגרם לך להרגיש שצדקת ובאמת תוקפים אותך, מה שגרם לך להגיד לאנשים שהם תוקפים אותך?

אין לנו עניין לתקוף אותך. עני לי על זה: מה המטרה, בפוסט הזה, כאן בפורום? בכנות, מה בדיוק המטרה שלו? מה קיווית שיקרה? לא מה קיווית שלא יקרה, אלא מה בדיוק קיווית שיקרה? מה היה צריך להתרחש בשביל שתהיי מרוצה להתנהלות השרשור הזה?
A v​(שולט)
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011

יורים ובוכים...

A v​(שולט) • 11 בדצמ׳ 2011
יורים ובוכים...


הם יורים גם בסוסים....!!!
מUחדת
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011
מUחדת • 11 בדצמ׳ 2011
מי עושה עליך עליהום? אני שואלת בכנות. אי אפשר להביע דעה מבלי להתקיף או להקשיב לדעות אחרות מבלי לחוש מותקף?

וגם הערה כללית לציבור הקדוש:
רבותיי וגבירותיי הנכבדים/ות
אתם
אנשים
חופשיים.
כן. גם המקולרים, המקוללים, פסולי החיתון, שתוקים וממזרים.
איש לא מכריח אתכם להכנס לכאן, לקרוא או להגיב בפורום, לעשות או לא לעשות לייק, לכתוב בלוג או לפרסם במגזין.
והכי משעשע שכל מי שטוען שלא כותבים כאן יותר- עסוק רק בקיטור על פני הכלב או הדור.
"לא אכתוב יותר בבלוג!/ אני עוזב!/ נמאס מהשפה!/ משעמם/ כולן___/ כולם_____"

*
אני לא מתכוונת להתערב בשאינו שלי- עד שהאינו הוא גם קצת שלי:
טעימה, אין לי מושג מה לך ול-pet cat. יודעת רק דבר אחד שקפץ לי לעין- עניין הדברים שאת מצטטת מהודעות שקיבלת או לא. "הרבה פונים אלי שלא כיף בפורום", "פנו אלי כמה אנשים לגבייך בפרטי וסיפרו לי דברים" וגו'. אז טלי גם את, לשם שיוויון.
JosephMaster
לפני 12 שנים • 28 בדצמ׳ 2011
JosephMaster • 28 בדצמ׳ 2011
יש משהו בך פט קט שמחפש צדק מוחלט או אנושיות מוחלטת - מה שלא קיים בעולם האמיתי ובטח לא קיים בעולם הוירטואלי - לכן בצדק בעולם הוירטואלי אני חושב הרבה יותר ואני הרבה פחות חשוף מבעולם האמיתי מול החברים האמיתיים שלי והרבה פחות איכפת לי בעקבות כך אם שמו לי לייק או לא או שגידפו - קיללו אותי כי אני מראש יודע שאין לי שליטה על זה - אז בשביל מה בכלל להתעסק עם זה. זה לא אומר שאני כותב פחות - להייפך אני כותב יותר אבל חייבים להגיד את האמת ג'וזףמאסטר הוא לא אני לכל רבדיו ועומקיו.

אבל אם כל זאת זה בהחלט מפריע לי שאנשים פה מנסים לחנך (ואני כבר מצטער שאני נשמע מחנך בעצמי) ובכל זאת מה לעזאזל הבעיה של אנשים לקבל את השונה ולכבד את רצונותיו יהיו המגוכחים, המעצבנים או כל דבר אחר. אם פט קט מבקשת לא לייקים - למה אנשים פה צריכים לשים לייק ואז להתווכח - לחנך - אה חתול מריר?
אה נזכרתי פעם כשהייתי צעיר כמו רבים פה ולא הבנתי את עומקה של הבקשה - שמתי לייק בתגובה לפוסט עצוב של פט קט. היא מחקה ושלחה לי הודעה בפרטי שזה לא מקובל עליה ובקשה לחדש את התגובה ללא הלייק וכך עשיתי - האם זה כל כך מוזר?