בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כשאת אומרת לא

נילי ונילי
לפני 12 שנים • 9 בדצמ׳ 2011
נילי ונילי • 9 בדצמ׳ 2011
FOR GOOD כתב/ה:
נילי ונילי כתב/ה:
FOR GOOD כתב/ה:

הערה היתולית :
ולמה עוד לא נפתח החוג ללימודי גברים?
icon_biggrin.gif

באוני' בר אילן פתחה המחלקה ללימודי מגדר תכנית ייעודית של לימודי גבריות בראשות ד"ר דני קפלן.

ואם כבר הזכרת את זה, אז חבל שזה היתולי בעיניך. בעיניי, אחת הבעיות הקשות ביותר של ימינו היא העובדה שגברים חושבים ש"מגדר" היא מחלה שרק נשים סובלות ממנה. כל זמן שגברים לא מבינים שסקסיזם פוגע גם בהם- הם לא באמת חוקרים את אופי הדיכוי המגדרי שהם עוברים. ובוודאי שלא פועלים לסיומו.

וממליצה לכל גבר (פמיניסט או לאו) להתחיל בביקור באתר "תא וידוי".
http://tavidui.co.il/
תא וידוי הוא אתר המאפשר מקום בטוח לגברים לספר על פגיעה מינית שעברו או ביצעו, ללא שיפוטיות ומתוך שמירה על דיסקרטיות. המטרה של האתר היא לאפשר דיון בטוח לגברים לבחון את המקומות שבהם הם פגעו או נפגעו מינית.



לא מכיר את הנפשות הפועלות , נילי
אבל אני מקווה לטוב, אם כי חושש - חשש מוצדק - ממידה של צביעות בחוג כזה
בר אילן היא אוניברסיטה שמנוהלת ברמה האדמינסטרטיבית על ידי הציונות הדתית.
את החוג לפסיכולוגיה שם אני מכיר, והוא לא ברמה, לשון המעטה
הציונות הדתית, כמו גם החברה החרדית, הן חברות סגורות
ולכן פשעי מין הומוסקסואליים חוגגים בהם, והם חוגגים נילי - ומבלי שהמשטרה יודעת עליהם
והם מושתקים בחדרי-חדרים - עייני ערך פורום תקנה
בחברות סגורות כאלו, אנשים כמו כבוד הרב "הנערץ" מוטי אילון - "גיבור" הציונות הדתית - יכולים לנצל מינית נערים חזור-ונצל, כמה שרק בא להם , ובמשך שנים, ולא לתת את הדין על כך
כנ"ל , הציונות הדתית - ברובה הכמעט מוחלט - רואה בהומואים ולסביות אנשים שעוברים על חוקי האל
אז אולי זה צעד בכיוון הנכון
אני לא בטוח שבר אילן הוא המקום הראשון לעשות אותו, ואני בכלל - אבל בכלל לא בטוח שאני רוצה לדעת איך נראית תוכנית הלימודים שם

נ.ב - הדיון בשיר מיצה את עצמו, בערך אחרי 4 עמודים. אם כבר לנתח שיר, היה עדיף אלף מונים לנתח את בובה ממוכנת, או את זמר שלוש התשובות, שההבדל בינם לבין "כשאת אומרת לא" הוא עולם ומלואו - עולם ומלואו של מורכבות ושל יופי מפרידים בינהם
ובעיני - בניגוד לבלרינה - דוקא הדיון על הפמינזם היה מעניין יותר

כרגיל, ההודעות שלך מכילות גיבוב שטויות כל כך עמוס שאני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל.


1.
להשוות את החברה הדתית לאומית לחברה החרדית זה פשוט קשקוש. מוחלט. ומעיד על בורות.
2.
להגיד שפגיעה מינית קיימת בחברות סגורות רק כי הן סגורות זה להתעלם לגמרי מהקיום של פגיעה מינית בחברות נאורות וליברליות כמו כפר שמריהו והמועצה האיזורית שערי נגב.
3.
לא היהדות ולא הדת באופן כללי הן האוייב של הומואים ולסביות. טפשות, גזענות, בורות ושנאת האחר הן האוייב של הומואים ולסביות. להגיד שהציונות הדתית רואה בלהט"בים כמי שעורים על חוקי האל זה אולי נכון, אבל מפספס לחלוטין את מנעד הסובלנות של הציונות הדתית אל חוטאים וחטאים.
4.
לגבי בר אילן ספציפית- אתה אכן מדבר מתוך חוסר היכרות של הנפשות הפועלות. המחלקה למגדר בבר אילן היא אחת המחלקות בעלות הכי הרבה אומץ אקדמי שאני מכירה בארץ ואיפשרה במהלך השנים מחקרים פורצי דרך שלא היו מאשרים אפילו במעוז הליברליזם השמאלני כמו אוני' תל אביב. הדוקטורט של גילי פליסקין בנושא אוננות נשים, שהפך לאחר מכן לספר "דברים שרציתי לגעת" הוא רק דוגמה אחת כזו. יש עוד.

נילי ונילי
לפני 12 שנים • 9 בדצמ׳ 2011
נילי ונילי • 9 בדצמ׳ 2011
Sparafucile כתב/ה:

מקורבנת יקרה - כתבת "כל גבר".

אני לא אנס ולא נאנס, לא פמיניסט ולא שובניסט.

האם האתר בשבילי ?

אתה אשכרה דורש כאפה, הא? בעיניי, "כל גבר" הוא משפט מובן ואינטואיטיבי שלא דורש הסבר.












מצד שני, גם "לא" הוא מונח שבעיניי מובן ולא דורש הסבר. ואז אני מוצאת את עצמי בעמוד ה 14 של שרשור "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת", מתעצבנת על אהבל שלא מבין "לא" וגם לא מבין "כל". אז אולי זו באמת אני שחריגה.
השרלילית​(פמית מתחלפת)
לפני 12 שנים • 9 בדצמ׳ 2011

18 עמודים של שרשור

שצמחו מתוך ציטוט של טקסט שיש בו, לדעתי ולדעת נוספים לרבות הכותב, מוטיבים של עידוד תרבות אונס.

אני מרוצה.
באמת. כל הכבוד לכל הבורים שהזינו את הדבר הזה. שרשור של 18 עמודים שאומר שלא זה לא. ומחשבה פמיניסטית. וויכוחים על הציונות הדתית ויחסה כלפי קהילת הלהט"ב.
לא, אין. לא יכולתי לבקש יותר מהטקסט הזה.

אחאח, כן, בבקשה, תמשיכו.
FOR GOOD
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011

על נילי "שטופת המוח" ונילי , ונ.ב קטן על הצביעות

FOR GOOD • 11 בדצמ׳ 2011
נילי ונילי כתב/ה:
FOR GOOD כתב/ה:
נילי ונילי כתב/ה:
FOR GOOD כתב/ה:

הערה היתולית :
ולמה עוד לא נפתח החוג ללימודי גברים?
icon_biggrin.gif

באוני' בר אילן פתחה המחלקה ללימודי מגדר תכנית ייעודית של לימודי גבריות בראשות ד"ר דני קפלן.

ואם כבר הזכרת את זה, אז חבל שזה היתולי בעיניך. בעיניי, אחת הבעיות הקשות ביותר של ימינו היא העובדה שגברים חושבים ש"מגדר" היא מחלה שרק נשים סובלות ממנה. כל זמן שגברים לא מבינים שסקסיזם פוגע גם בהם- הם לא באמת חוקרים את אופי הדיכוי המגדרי שהם עוברים. ובוודאי שלא פועלים לסיומו.

וממליצה לכל גבר (פמיניסט או לאו) להתחיל בביקור באתר "תא וידוי".
http://tavidui.co.il/
תא וידוי הוא אתר המאפשר מקום בטוח לגברים לספר על פגיעה מינית שעברו או ביצעו, ללא שיפוטיות ומתוך שמירה על דיסקרטיות. המטרה של האתר היא לאפשר דיון בטוח לגברים לבחון את המקומות שבהם הם פגעו או נפגעו מינית.



לא מכיר את הנפשות הפועלות , נילי
אבל אני מקווה לטוב, אם כי חושש - חשש מוצדק - ממידה של צביעות בחוג כזה
בר אילן היא אוניברסיטה שמנוהלת ברמה האדמינסטרטיבית על ידי הציונות הדתית.
את החוג לפסיכולוגיה שם אני מכיר, והוא לא ברמה, לשון המעטה
הציונות הדתית, כמו גם החברה החרדית, הן חברות סגורות
ולכן פשעי מין הומוסקסואליים חוגגים בהם, והם חוגגים נילי - ומבלי שהמשטרה יודעת עליהם
והם מושתקים בחדרי-חדרים - עייני ערך פורום תקנה
בחברות סגורות כאלו, אנשים כמו כבוד הרב "הנערץ" מוטי אילון - "גיבור" הציונות הדתית - יכולים לנצל מינית נערים חזור-ונצל, כמה שרק בא להם , ובמשך שנים, ולא לתת את הדין על כך
כנ"ל , הציונות הדתית - ברובה הכמעט מוחלט - רואה בהומואים ולסביות אנשים שעוברים על חוקי האל
אז אולי זה צעד בכיוון הנכון
אני לא בטוח שבר אילן הוא המקום הראשון לעשות אותו, ואני בכלל - אבל בכלל לא בטוח שאני רוצה לדעת איך נראית תוכנית הלימודים שם

נ.ב - הדיון בשיר מיצה את עצמו, בערך אחרי 4 עמודים. אם כבר לנתח שיר, היה עדיף אלף מונים לנתח את בובה ממוכנת, או את זמר שלוש התשובות, שההבדל בינם לבין "כשאת אומרת לא" הוא עולם ומלואו - עולם ומלואו של מורכבות ושל יופי מפרידים בינהם
ובעיני - בניגוד לבלרינה - דוקא הדיון על הפמינזם היה מעניין יותר

כרגיל, ההודעות שלך מכילות גיבוב שטויות כל כך עמוס שאני לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל.


1.
להשוות את החברה הדתית לאומית לחברה החרדית זה פשוט קשקוש. מוחלט. ומעיד על בורות.
2.
להגיד שפגיעה מינית קיימת בחברות סגורות רק כי הן סגורות זה להתעלם לגמרי מהקיום של פגיעה מינית בחברות נאורות וליברליות כמו כפר שמריהו והמועצה האיזורית שערי נגב.
3.
לא היהדות ולא הדת באופן כללי הן האוייב של הומואים ולסביות. טפשות, גזענות, בורות ושנאת האחר הן האוייב של הומואים ולסביות. להגיד שהציונות הדתית רואה בלהט"בים כמי שעורים על חוקי האל זה אולי נכון, אבל מפספס לחלוטין את מנעד הסובלנות של הציונות הדתית אל חוטאים וחטאים.
4.
לגבי בר אילן ספציפית- אתה אכן מדבר מתוך חוסר היכרות של הנפשות הפועלות. המחלקה למגדר בבר אילן היא אחת המחלקות בעלות הכי הרבה אומץ אקדמי שאני מכירה בארץ ואיפשרה במהלך השנים מחקרים פורצי דרך שלא היו מאשרים אפילו במעוז הליברליזם השמאלני כמו אוני' תל אביב. הדוקטורט של גילי פליסקין בנושא אוננות נשים, שהפך לאחר מכן לספר "דברים שרציתי לגעת" הוא רק דוגמה אחת כזו. יש עוד.




זו הפעם האחרונה שאני טורח להתייחס אלייך, נילי, כדאי שתקראי, ותקראי טוב




אז רמת הבנת הנקרא של נילי ונילי כאשר היא קוראת גבר, כנראה שואפת לאפס

בואו נעבור על ה"גיבוב שטויות ", כמו שהיא קראה לה בדרכה "החיננית", ונעשה את זה הכי בתמצית, כי לא מעניין לדון עם נילי על כלום, ואין לי יותר כוונה לעשות את זה

כתבתי לך תגובה נעימה. אמרתי שאני מקווה לטוב, ושאני לא מכיר את הנפשות הפועלות

אבל שיש לי חשש מוצדק, זה הכל

כי את החוג לפסיכולוגיה שם אני הרי מכיר אלף אלפי מונים יותר טוב ממך, ולו בשל העובדה הזניחה שלימדתי שם תקופה מסויימת. לא בכדי הם מעדיפים לקרוא לו החוג למדעי ההתנהגות ( כי הרי, בתור דוגמא, הומסקסואליות - אם תשאלי 99 אחוז מהרבנים של הציונות הדתית היא רק התנהגות. כלומר אפשר לשנותה. מה לא? ) . ואני מרחם על מי שבחרה לעשות שם את התואר הראשון שלה. שעמום המחץ
אני מאמין לך שחוג המגדר שם הוא "פורץ דרך", ואני מפרגן.

ב. לא אמרתי שהצינות הדתית והחברה החרדית הם זהות. את לא מסוגלת לקרוא גבר ולהצליח להבין אותו ?

אמרתי ששתיהן חברות "סגורות" . ושבהן נוטים לקבור את הפשעים הללו

בפנימיות הטרום-צבאיות של ההסדרניקים, על כל מוטי אלון אחד שאנחנו שומעים, יש עשר שעליהם אנחנו לא שומעים. כמו תמיד במקרים הללו.
כי את הכביסה המלוכלכת לא מכבסים שם בחוץ, אלא "מורידים עם המיים "
בפנימיות הללו, הההפרדה בין בנים לבנות, אף היא נוטה לעודד פשעי מין על רקע הומוסקסואלי
נעזוב גם את זה שכולם יודעים שהצינות הדתיתי עברה ועוברת בשנים האחרונות תהליך קיצוני של התחרדות

אל תטרחי לענות לי, או שכן תטרחי, לא מעניין לי לדון איתך בכלום


את נילי גיבורת ניל"י יצא לי לפגוש מעל "גלי האתר" שלוש פעמים עד כה. הנה תקציר מקוצר שלהם

א. בפעם ראשונה, בדיון על הפסיכולוגיהנ של "נשים מוכות" -דיון שהיה לי בו עניין אישי ( ולא כי אני גבר מכה ) - היא הציפה אותו במלל-אינסופי, טרחני וחפרני על ה"סוצולוגיה" של העניין, וחרבה את הדיון לגמרי, חרבה אותו עד היסוד, ולא נתנה לו להתנהל, מלל אינסופי שהגיע לשיאו בסיפור על אישה מוכה שנרצחה בלוד, שאותו היא כנראה היתה רוצה להציע לכל אישה מוכה לקרוא כדי שלא תעזוב את הבית למקלט, עד שנילי ונילי תשנה פה את כל סדרי המערכות הנוגעות לעניין. אינטליגנציה, כבר אמרנו ?

לבכוח המוח היה את השכל לנהל את הדיון על הפסיכולוגיה של הנשים המוכות בבלוג שלה, ולפיכך הוא היה עמוק ומעניין יותר לאין שיעור.
לי עוד לא היה השכל לזה

ב. בפעם השנייה פגשתי אותה בשרשור , שבו היא עודדה חדירה גסה ובוטה לחיים הפרטיים של אישה אחרת, בשם "הסולדיאריות" הנשית

גם שם היא קראה לכל אחד מגברים שהשתתפו בדיון, טמאבל ואהבל - וכיוצ"ב ביטויים שרק באזניה נשמעים "חינניים " ( כך היא מעידה על אופי התגובות שלה )
כמו שהפסיכולוג בספת העור אמר לה שם יפה - עם חברות כמוך, מי צריך אויבים
אבל הבחורה שפתחה את השרשור הצעקני ההוא, התנצלה בסופו

ואני מציע לך, נילי, ללכת לקרוא את הפוסט האחרון והנהדר שגילי העלתה
אני באמת מציע לך ללכת לקרוא אותו, ולו "בשם הסולדיאריות הנשית"
אבל קראי אותו עם קצת יותר רגישות, קצת יותר הבנת הנקרא
היא הרי אישה, אני בטוח שאת מסוגלת לזה...

ד. ובפעם-השלשית-גלידה פגשתי אותה פה, בדיון הזה שבו הייתי היחיד שהצהיר על עצמו שהוא פמינסט ( ולחלק מהאזניים פה הרי שולט פמינסט נשמע בערך כמו שולט "נמושה" ), וניסה גם להסביר כמה אתר כה חב את עצם קיומו לתנועה הפמיניסטית

אבל אל תבלבל לי את המוח על גיבובי שטויות, אם בא לך תראי לי טעות אחת שלי, אני אשמח להודות בה

אבל שלוש פעמים זה די והותר. הספיק לי
לא מתיייחס אלייך
ולא מעניין אותי לדון איתך על כלום



וזו גם ההזדמנות להתייחס לתגובתה האנושית והאינטלגנטית של יולי.
אז אל תחששי יולי מהאג'נדה הפמינסטית. היא לא תחייב אותך לכלום מעבר לכך שאת מתנגדת לדיכוי ולאפליה. זאת כל האג'נדה

היא בטח לא מחייבת אותך לשנאת גברים

הפמינזם הסתדר יופי לפני שנילי ונילי באה לעולם, והוא יסתדר יופי גם אחרי שהיא כבר לא תהיה בו
ברוך השם...
כי בצער רב וביגון קודר, אני מתחיל להבין למה צ'ילי שאל, אם הניק השני של נילי הוא מיזוגניה
כי אולי את באמת סובלת ממיזוגניה קלה
מיזוגניה קלה
אבל כמו שכתבתי לבלרינה - המיזוגניה היא דפקט פסיכולוגי ( לא סוציולוגי ). ויש מי שנגועים בה.
קצת או יותר, מה לעשות...יש אפילו מי שמתגאים בה... כמו בדפקטים פסיכולוגיים אחרים
דפקט פסיכולוגי, מאד לא חינני

אני מבין נילי שכמה מותיקי האתר ( הו הנוסטלגיה ...) מחבבים אותך. ואולי באמת יש בך מה לחבב. אני עוד לא ראיתי את זה...



נ.ב - על הצביעות בפורומים.
הייתי יותר מדי זמן בחו"ל, ואני עוד לא מכיר את ההתנהלות פה מספיק טוב. אבל ממה ששמתי לב, כל פעם שאישה תביא אותה בניבולי מוח או פה ( לא חינניים כלל-וכלל ), אף אחת לא תצקצק או תפצה פה
הרי אם גבר היה מרשה לעצמו להשתמש כלפי אישה בכל תגובה בביטויים כמו אהבל, טאמבל, אידיוט ומטומטם, או כמו פה " כל הודעותיך הן גיבוב של שטויות " ) מישהי כבר היתה מעירה לו על זה
אבל אם גבר, כמו רד ליף, יביע דעה שונה ( ולא חשוב שאני לא מסכים איתו ). ואפילו בפורום של שליטה גברית
מישהי כבר תגיד לו "אתה מתוסבך. טפל בעצמך ! "

איפה הקלאסה מרי, איפה הקלאסה?

כנל" זה קרה לי, שכקראתי למישהי ברגע אחד לא טוב שלי "פצלוחה ". נכשלתי בלשוני, והתנצלתי מייד
אבל באמת תהיתי מי יכול היה לעשות לייק לתגובה כזאת בהמית כמו של נילי , ולא הופתעתי לגלות אותה שם
אבל אין שום דבר מיוחד בלהיות אובבסיבית, מיוחדת. אובססיות גומרות לנו על ההנאה מהחיים...

באותו שרשור שאלתי את מרי, למה היא לא חסה על הנפש המיוחדת, והיחודית והרגישה גם של תחרה שחורה, למשל, או של אריאל, שגודיז ירדה אז עליהם כסאח אימים בלהט הרגע
שאלתי אותה אם זאת לא צביעות מצידה
אז מרי ענתה לי איזה מלמול חסר-פשר על רגישיות מיוחדות שיש לה או משהו כזה
אבל אני חושב שהבנתי...
ואני לא שואל יותר..
Ofan
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011

פמיניזם

Ofan • 11 בדצמ׳ 2011
(1) די הצטערתי לשמוע שפרלין לא תחנך ולא תתלהם...אז זה הולך להיות משעמם הא?

(2) אני לא פמיניסט, כי אני כן מאמין בהבדלים מהותיים בין המינים. לדעתי גבר צריך לחזר אחרי אישה, ולשלם עליה בדייט (בלי קשר למי מרוויח יותר).

(3) צ'שייר: התנועה הפמיניסטית עדיין פעילה, ובצדק. אמנם היא רשמה הישגים מדהימים, כבר לא שורפים נשים באשמה המגוחכת שהן מכשפות, ונשים יכולות לבחור ולהיבחר (מדהים לגלות כמה ההישג הספציפי הזה הוא חדש). מצד שני, נשים עדיין נתקלות בתיקרת הזכוכית, ומקבלות משכורת נמוכה יותר. חמור מכך, האלימות נגד נשים גבוהה מאוד, ובכלל לא ברור אם היא במגמת ירידה. קורבנות האונס הם לפעמים נשים ולפעמים גברים, אבל מי הוא האנס האלים? תמיד גבר.

אגב, לגבי בר אילן, ישנם קריטריונים מאוד חדים לדירוג מחלקות ואוניברסיטאות. מדובר על איכות הפרסומים של אנשי הסגל. לפי הדירוג הזה בר אילן פסיכולוגיה היא אחת מ-2 או 3 המחלקות הטובות בארץ, ואולי המובילה.
FOR GOOD
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011

Re: פמיניזם

FOR GOOD • 11 בדצמ׳ 2011
אופן כתב/ה:
(1) די הצטערתי לשמוע שפרלין לא תחנך ולא תתלהם...אז זה הולך להיות משעמם הא?

(2) אני לא פמיניסט, כי אני כן מאמין בהבדלים מהותיים בין המינים. לדעתי גבר צריך לחזר אחרי אישה, ולשלם עליה בדייט (בלי קשר למי מרוויח יותר).

(3) צ'שייר: התנועה הפמיניסטית עדיין פעילה, ובצדק. אמנם היא רשמה הישגים מדהימים, כבר לא שורפים נשים באשמה המגוחכת שהן מכשפות, ונשים יכולות לבחור ולהיבחר (מדהים לגלות כמה ההישג הספציפי הזה הוא חדש). מצד שני, נשים עדיין נתקלות בתיקרת הזכוכית, ומקבלות משכורת נמוכה יותר. חמור מכך, האלימות נגד נשים גבוהה מאוד, ובכלל לא ברור אם היא במגמת ירידה. קורבנות האונס הם לפעמים נשים ולפעמים גברים, אבל מי הוא האנס האלים? תמיד גבר.

אגב, לגבי בר אילן, ישנם קריטריונים מאוד חדים לדירוג מחלקות ואוניברסיטאות. מדובר על איכות הפרסומים של אנשי הסגל. לפי הדירוג הזה בר אילן פסיכולוגיה היא אחת מ-2 או 3 המחלקות הטובות בארץ, ואולי המובילה.


יש עוד כמה וכמה קריטריונים. אבל לא ניכנס לזה
לא באמת מעניין
בחורה פשוטה
לפני 12 שנים • 11 בדצמ׳ 2011
בחורה פשוטה • 11 בדצמ׳ 2011
יולי Yuli כתב/ה:
זו באמת שאלה טובה, פרלין.
ולא, זה לא אותו הדבר.
מה זה להיות אנטי, אני מבינה. לא מסובך מידי. כינויים דיכטומיים אמורים להיות פשוטים, בגדול.

אבל מה זה אומר, "אני לא פמיניסט"? מה זה אומר שזה נאמר שלא כהתנגדות לתנועה?
האם זה אומר - אני תומך בתנועה אך איני פעיל בה? האם זה אומר - אני לא מזדהה עם התנועה אבל מכיר בהישגיה? משהו אחר?

כשאני אמרתי "אני לא פמיניסטית" זה נבע מ-
1. חוסר רצון/חשש - להיות מזוהה עם כל הסטיגמות על פמיניזם.
2. הזדהות רק עם חלק מטענות/מטרות/שיטות התנועה, ורצון להבהיר שאני מסכימה עם חלק מהדברים, לא עם הכל, ונא לא לייחס לי את מה שלא הסכמתי לו מפורשות.

עם הזמן אני נוטה יותר ויותר למה שמהדהד ברקע של השאלה של פרלין: רק השם של התנועה הזאת והפרשנות שלפעמים נותנים לו כשובניזם נשי, הוא שמפריע לי, בתכלס.
אני יכולה לא להזדהות עם כמה דברים שבא לי, אבל בסופו של יום, זה שאני יושבת פה וכותבת את זה, זה שאני מתכננת קריירה אקדמית, זה שאני מזדיינת עם מי שאני רוצה, איך שאני רוצה, ונהנית מזה עד עמקי נשמתי ועוד כמה דברים נפלאים שלמדתי לקחת כמובנים מאליהם - אני לא יכולה להיות כל הדברים האלה, ואז להגיד "אני בחוץ". כי אני לא.
אני עדיין לא אוהבת להגיד "אני פמיניסטית", כי אני לא אוהבת את התגובה שזה מעורר, ואני לא אוהבת לשייך את עצמי לתנועות - כי זה איכשהו מכפיף אותי לקבל את כל האג'נדה.
באופן דומה אני אזדהה עם הרבה אג'נדה ימנית, אבל לא אגיד "אני ימנית" כי אני לא מוכנה לקבל עלי את הגישה כולה. וגם להפך.
אני אומרת "אני לא פמיניסטית" כשאני רוצה להוציא את עצמי מהמאבק.

אני לא אוהבת את ה"אני ***ית" למיניהם, הם תמיד נראים לי חוטאים לאמת.
אבל זו רק אני. זה מה שעומד מאחורי ה"אני לא פמיניסטית" שלי (כבר הפסקתי להגיד את בקול רם בשנים האחרונות), אולי זה עונה על השאלה שלך, פרלין.
ואני מודעת היטב לצביעות שאני אשמה בה, כשאני בוחרת לומר את זה.
אבל לומר "אני פמיניסטית" איכשהו לא מרגיש לי נכון, זה מרגיש לי כמו תואר שמחייב אותי לאיזה משהו, לא בטוחה מה.

* * *
אבל את יודעת מה עוד אני חושבת? אולי הפמיניסטית הכי גדולה לא חייבת לדעת שהיא פמיניסטית.
כמו שהפילוסוף הראשון לא קרא לעצמו פילוסוף.
אני חושבת שאולי במובן מסויים, ההישג הכי גדול של פמיניסטית יהיה לא לקרוא לעצמה ככה.
כשאני אהיה ראש החוג לספרות, זה לא יהיה אקט פמיניסיטי, למרות שזה בדיוק מה שזה יהיה. אבל אני לא אחווה את זה כאקט פמיניסטי. אני אחווה את זה כתוצר טבעי של חופש המחשבה והפעולה שלי. ודווקא כשאני אחווה את זה ככה, אז הפמיניסטית שבי תוכל לומר "ניצחתי, הגעתי למטרה".

גם זה לפעמים גורם לי להגיד "אני לא פמיניסטית". כי אני רוצה כבר להיות שם ומאמינה שבכוחי להיות שם. כי אני מאמינה שזו הדרך. שהמאבק הכי טוב הוא לממש את עצמי, יותר טוב מכל שלט. שהדרך הכי טובה ל"יותר נשים באקדמיה" היא קודם כל להיות אשה באקדמיה.
היום, ראש החוג לספרות - אשה. ראש החוג הקודם - הומוסקסואל. אז נכון שזה רק החוג לספרות, אבל אני באמת רוצה לחשוב שאילנה פרדס לא חווה את הקריירה שלה כאקט פמיניסטי אלא כאקט של ההתפתחות המקצועית שלה, בשיא הפשטות. והפמיניסטית המנצחת כבר לא צריכה לשייך את עצמה לתנועה.

אני חושבת שיש פה מלכוד.

ובעודי מתכוננת לכתוב את המשפט הבא אני חושבת "וואו, זה כל כך לא המקום הנכון".


יולי,
חשבתי במשך הרבה זמן על הדברים שלך. אולי הם "הציקו" לי כל כך דווקא בגלל שבאו אחרי שבחרתי להצהיר על עצמי כפמיניסטית, כאן ובבלוג שלי.
אני מאוד מבינה את החשש להזדהות עם תנועה שמושכת אליה כל כך הרבה אש, ושכפי שאמרת גוררת איתה סטיגמה כל כך שלילית. גם אני לא רציתי להזדהות איתה במשך חלק ניכר מאוד מחיי.

הדברים שלך בעצם עוסקים במתח שבין הפרטי לחברתי, בין האישי לפוליטי. עבורי, ההצהרה "אני פמיניסטית" היא עמדה חברתית, והיא משרתת שינוי חברתי שאותו אני רוצה ליצור. אני חושבת שאנשים מצליחים לשנות את מציאות קיומם, בעיקר אם היא מציאות דכאנית, רק כאשר הם מתאגדים, רק כאשר הם חורגים ממסגרת חייהם הפרטיים ומתאחדים תחת אג'נדה מסויימת, רק כאשר הם הופכים לקבוצה. באורח פלא (שהרי לא היינו חושבים על חצי מהאוכלוסיה כ"קבוצה"), קבוצת הנשים היתה צריכה להתאגד כדי לשנות את מצבה, בדיוק כמו קבוצות אחרות הסובלות מדיכוי (למשל: יוצאי עדות המזרח או הקהילה ההומוסקסואלית). אז אמנם היו מזרחים שהצליחו לסלול את דרכם אל מחוץ למעברה ו"עלו" בסולם החברתי עוד לפני הפנתרים, והיו הומואים שקיימו את אורח החיים שרצו עוד לפני מצעדי הגאווה וגם בלי לצאת מהארון. אבל כאשר "הפנתרים השחורים" יצאו לרחובות, כאשר ההומואים החליטו לקיים מצעדי גאווה, עלו הסוגיות המעסיקות אותם לסדר היום הציבורי והחל שיח שחולל (ועודנו מחולל) שינוי לא רק עבור כל פרט בפני עצמו, אלא עבור כל הפרטים כקבוצה.

בעיני האמירה "אני פמיניסטית" בעצם אומרת "אני אישה. אני חלק מקבוצת הנשים. אני חולקת עם הקבוצה הזאת נסיון חיים וחוויות שאת חלקן אני לא מוכנה להמשיך ולחוות, ובשביל להפסיק אותם אני גם מוכנה להתאמץ".
תחת הכותרת הזאת, כל אחת תורמת לשינוי המציאות בדרכה. הכותרת לא מחייבת דרך אחת, היא לא מחייבת את כל הנשים והיא לא חפה מביקורת. אבל היא כן נוקטת עמדה. והעמדה הזאת היא בעיניי בעלת ערך חברתי עצום.
זה מזכיר לי קצת את תחושת האופוריה של תחילת המחאה החברתית בקיץ. את הנחמה שאנשים שאבו מכך שהם לא לבד, מכך שלא רק להם קשה. ושוב - היתה זו היציאה לרחוב, ההצהרה, שהובילה בסופו של דבר לפריחתו של שיח. בתוך השיח הזה ממש לא היתה הסכמה, וטוב שכך. מתוך הדיונים אפשר בעצם להתקדם.

במציאות שבה אנו חיות קשה לי לקבל את דברייך. קשה לי להתחבר לאמירה שלך "אני אחווה את זה כתוצר טבעי של חופש המחשבה והפעולה שלי". כי מה לעשות, זה לא טבעי. זה לא מובן מאילו. זה לא מספיק מושרש עדיין כדי לשרוד (ואת יכולה לחשוב לבד על יותר מדי דוגמאות מתוקשרות רק מהחודשיים האחרונים).
אולי באופן כללי קשה לי עם אמירות שהן כאלה אינדיבידואליסטיות ומתעלמות במובן מסויים מההקשר החברתי שבו הן נאמרות.

על החולצה של מתנדבות מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית כתוב "גם ככה נראית פמיניסטית". גם ככה. וגם ככה. וגם ככה, וגם אחרת. אין מופע אחד, אין אמת אחת, אין דגם אחד. יש כותרת אחת, מאחדת, שנותנת "גב" חברתי וכוח להמשיך ולפעול. לפחות לפי הפרשנות שלי.

** ואגב, שוב תודה. אני ממש נהנית מכמה שאת גורמת לי לחשוב, ומאוד מאוד מעריכה אותך על כך, אפילו בלי להכיר... icon_smile.gif
Mary Jane
לפני 12 שנים • 15 בדצמ׳ 2011

Re: על נילי "שטופת המוח" ונילי , ונ.ב קטן על הצביע

Mary Jane • 15 בדצמ׳ 2011
[quote="FOR GOOD"][quote="][quote="FOR GOOD"]
ציטוט: [quote="FOR GOOD"]

איפה הקלאסה מרי, איפה הקלאסה?
........
.


תפנה את השאלה אל עצמך, עדיף.
אני מבקשת לא לערב אותי מעתה והלאה בשום עניין.
FOR GOOD
לפני 12 שנים • 15 בדצמ׳ 2011

Re: על נילי "שטופת המוח" ונילי , ונ.ב קטן על הצביע

FOR GOOD • 15 בדצמ׳ 2011
[quote="Mary Jane"][quote="FOR GOOD"][quote="][quote="FOR GOOD"]
ציטוט:
FOR GOOD כתב/ה:


איפה הקלאסה מרי, איפה הקלאסה?
........
.


תפנה את השאלה אל עצמך, עדיף.
אני מבקשת לא לערב אותי מעתה והלאה בשום עניין.


בקשתך התקבלה, מרי, והיא נידונה בכובד ראש
וסביר אפילו להניח שתכובד

אבל ביננו, הרי רובן המכריע של תגובתייך - כמו בשרשור הזה, כמו בשרשור על המסירה וכו וכו'
וכו'
וכו'
וכו'
כפי שאני נתקלתי בהן עד כה, נושאות אופי של הערות כלפי אופי התגובות של אחרים, ממש ככה
ולעיתים, כמו בשרשור הנ"ל, אפילו כוללות דיאגנוזות באשר לאישיותם, "המתוסבכת " נניח ( כפי שהיא משתקפת מבעד לתגובות )

אז באילו עניינים את מבקשת בדיוק לא להיות מעורבת ? (:

הכל ברוח טובה, מרי, הכל...