זאלופון(שולט)
|
לפני 12 שנים •
11 בדצמ׳ 2011
Re: זאלופון אדון וחבר כתב/ה: זאלופון כתב/ה: אהבתי את השאלה שלך. אנסה לענות כפי יכולתי, על אף שמעולם לא מסרתי את זוגתי, כך שהתשובה תהיה מוגבלת משהו.
העבר שלה לא מפריע לי, בתנאי שלא נותרו משקעים בלתי רצויים ממנו. סקס או סשן שלה עם מישהו שאיננו אני לא מורידים מערכה בעיניי. מכיוון שהתרחשויות עבר כאלה לא משנות את יחסי אליה, אני לא חושב שאסתכל בה באופן שונה אם זה יקרה בעתיד. אין לי פנטזיה או רצון למסור אותה לאחר, אבל ממד הזמן הוא לא מה שיכתיב את תחושותיי בנושא. האמור לעיל הוא ניחוש מושכל, מפני שכאמור, מאז שהיא איתי היא לא היתה עם גבר אחר. מה שהיא כן עשתה הוא להחשף על ידי בכל מיני מקומות פומביים, כולל מיטב מועדוני הסוטים הישראליים. עושה לי את זה שאני יכול להציג אותה לראווה ככה, אם אני רק רוצה, ואני גם גאה במה שיש לי להציג, אוהב לראות את העיניים שחומדות את מה ששלי. אני לא בטוח באיזו מידה אפשר להשליך את התחושות הללו לסיטואציה של מסירה, אבל אני מאמין שהן יהיו שם במידה מסוימת. לצדן, אני מניח שיהיו גם תחושות רכושניות, שמישהו "משתמש ברכוש שלי", ונראה לי שכמו ברכוש ממשי שיקר ללבך, גם פה חשובה זהות ה"משתמש". יש הבדל אם מדובר באדם קרוב ומוערך לעומת זר או חלילה אדם שעמדתי כלפיו שלילית. דברים יקרים לא חולקים עם כל אחד. אתה מעלה נקודה מאוד חשובה --מ ש ק ע י ם--- וזה לא משהו שאפשר למדודו אותו.. לא משהו שבאמת אפשר להעריך מה יעשה לקשר? ועוד דבר שעד עכשיו לא חשבתי עליו...למי באמת מוסרים,לזר או למישהו קרוב שאוהבים,מכבדים לטעמך זה יכול לשנות את התחושה? אני חושב שכן. ירגיש לי הרבה יותר נכון אם הגבר שלו אני אני מוסר ראוי למה שהוא מקבל, למשהו האינטימי והנהדר הזה שברגיל רק אני מקבל והנה אני חולק אתו. אני לא מאוד רכושני בנוגע לגוף, אבל קצת רכושני בנוגע לחוויות. יש בי צד שרוצה שחוויה מיוחדת תהיה רק שלי, כי אז היא עוד יותר מיוחדת, ואם אנשים זרים יחלקו אותה גם כן, זה יסדוק בה משהו. אבל כשהאנשים לא זרים, כשחולקים משהו מיוחד עם מישהו קרוב, זה יכול להיות אחרת. אדם זר, כמו שיולי אמרה, יהיה סוג של שליח, סוג של כלי. אבל גם אם הוא רק כלי, בהקשר הזה הוא הכלי שלי, ואני ארצה שהוא יהיה איכותי, גם כי הוא שלי וגם כי הוא נוגע בדבר הכי יקר לי. לא רוצה חיקוי סיני שיוריד עליה צבע ויישבר לו הצ'ופצ'יק באמצע. |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 12 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
לפעמים חבר שלי מבקש לשאול ממני את הרכב או ללוות מזומנים, אני נותן לו. כשהוא מבקש להכיר מקרוב את אשתי, אני נותן לו גם. זאת לא פנטזיה, זה הרגל. יש לי שני חברים להם אתן את הכל וגם הם יתנו ונתנו לי. אני לא מבין למה לא, הרי היא שלי.
קנאה? למה שאקנא למזומנים או לרכב? אני אדם זהיר ורכושני ולכן כשאני משאיל משהו משלי, כגון ספר או את אשתי, אני משאיל אותם אך ורק לאנשים שאני יודע שיחזירו לי את הסחורה בשלמותה. ואם הספר אבד, אז לא נורא, מה זה מאה שקלים בין חברים? ואם היא העדיפה אותו על פניי, אז אשלח לו פרחים על כי פטר אותי ממנה. אבל אם חזרה ממנו ובחרה בי על פניו, למרות שחבריי קורצו מחומרים להם אין מתחרים, אדע שגם אם רק בעיניה בלבד, אני אלוהים. |
|
|
godisafemale(שולטת)
|
לפני 12 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
WOW! Brave Dwarf כתב/ה: לפעמים חבר שלי מבקש לשאול ממני את הרכב או ללוות מזומנים, אני נותן לו. כשהוא מבקש להכיר מקרוב את אשתי, אני נותן לו גם. זאת לא פנטזיה, זה הרגל. יש לי שני חברים להם אתן את הכל וגם הם יתנו ונתנו לי. אני לא מבין למה לא, הרי היא שלי.
קנאה? למה שאקנא למזומנים או לרכב? אני אדם זהיר ורכושני ולכן כשאני משאיל משהו משלי, כגון ספר או את אשתי, אני משאיל אותם אך ורק לאנשים שאני יודע שיחזירו לי את הסחורה בשלמותה. ואם הספר אבד, אז לא נורא, מה זה מאה שקלים בין חברים? ואם היא העדיפה אותו על פניי, אז אשלח לו פרחים על כי פטר אותי ממנה. אבל אם חזרה ממנו ובחרה בי על פניו, למרות שחבריי קורצו מחומרים להם אין מתחרים, אדע שגם אם רק בעיניה בלבד, אני אלוהים. ועוד פעם - WOW! (מה שמזכיר לי כמה אני רכושנית מגעילה) |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 12 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
Re: WOW!
.
מוותר. וסליחה על הקודמת גם. |
|
|
Here And There(נשלטת)
|
לפני 12 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
בעבר היתה לי פנטזיה כזו,
שהשולט/בן הזוג שלי מוסר אותי לאנשים אחרים.
בהתחלה זה גירה אותי כ"כ שעוד יכולתי להתעלם מחוסר ההגיון והסתירה שנבעה מהסיטואציה, היום גם בתור פנטזיה אני לא מתגרה מזה. מצטערת שאני מסגננת אבל, אם אתה באמת אוהב בן אדם איך אתה יכול לראות אותו מזדיין עם אחרים? |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 12 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
Re: בעבר היתה לי פנטזיה כזו, pet כתב/ה: שהשולט/בן הזוג שלי מוסר אותי לאנשים אחרים.
בהתחלה זה גירה אותי כ"כ שעוד יכולתי להתעלם מחוסר ההגיון והסתירה שנבעה מהסיטואציה, היום גם בתור פנטזיה אני לא מתגרה מזה. מצטערת שאני מסגננת אבל, אם אתה באמת אוהב בן אדם איך אתה יכול לראות אותו מזדיין עם אחרים? מזדהה איתך בחלק הראשון. לגבי השאלה שלך - באותה מידה אפשר גם לשאול, אם אתה באמת אוהב בן אדם, איך אתה יכול להגיד לו עם מי להזדיין. או גם - אם אתה באמת מרגיש חיבור מושלם עם בן אדם, איך אתה יכול לא ללכת איתו לקצוות האלה. אפשר לשאול הרבה דברים. מסתבר שאפשר, קט. מסתבר שאפשר 
|
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 12 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
Brave Dwarf כתב/ה: לפעמים חבר שלי מבקש לשאול ממני את הרכב או ללוות מזומנים, אני נותן לו. כשהוא מבקש להכיר מקרוב את אשתי, אני נותן לו גם. זאת לא פנטזיה, זה הרגל. יש לי שני חברים להם אתן את הכל וגם הם יתנו ונתנו לי. אני לא מבין למה לא, הרי היא שלי.
קנאה? למה שאקנא למזומנים או לרכב? אני אדם זהיר ורכושני ולכן כשאני משאיל משהו משלי, כגון ספר או את אשתי, אני משאיל אותם אך ורק לאנשים שאני יודע שיחזירו לי את הסחורה בשלמותה. ואם הספר אבד, אז לא נורא, מה זה מאה שקלים בין חברים? ואם היא העדיפה אותו על פניי, אז אשלח לו פרחים על כי פטר אותי ממנה. אבל אם חזרה ממנו ובחרה בי על פניו, למרות שחבריי קורצו מחומרים להם אין מתחרים, אדע שגם אם רק בעיניה בלבד, אני אלוהים. Does she get a say in this? (לא שאלה שיפוטית, אני באמת מתעניינת). |
|
|
A v(שולט)
|
לפני 12 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
בעיני..
אני מאוד רכושני,אני מאוד קנאי.
אבל מעט מאוד בחיי הראתי את תכונות אלו,כי מבחינתי יש בהן משהו חזק אבל גם מאוד מחליש.אולי האגו פשוט מסרב לחוש את התחושות האלה במלאן. מסירה בפנטזיה כשאתה צופה,מאוד מדליקה אותי,אולי בעצם השימוש בה בעצם לשלוט במעשי אחרים..לביים. ברציונאל לא חושב שזה יכול להתבצע,לא עמדתי במבחן אמת שאוכל לדעת בודאות כיצד החלטתי. והרי נאמר.."יגעת ומצאת תאמין." למרות שבצורה שהצגתי זאת בשאלה לא נראה לי שיתבצע לעולם. נשיקה,הצלפה,ליטוף,משיכת שיער, או כל מה שקורה ביני לבינה,מאוד אינטימי בעיני לחלוק את זה יהיה קשה מאוד. הדיסונאנס בן הרציונאל לפנטזיה מאוד חזק. אבל גם השאלה הנצחית..."מה אם" לא תיתן מנוח...מה יהיה אם אמסור אתן ויום אחד ארצה שתהיה אם ילדי... אוכל לחיות עם זה בשקט? היא החליטה למסור את עצמה לי. וברגע שאני מרשה לאחר ,לעשות בה כרצונו...אני בעצם מנמיך אותה ממנו,נותן לו כוח עליה? האם זה מה שהיא בחרה?בבחירה שלה להתמסר אלי? ברור לי שיהיו טיעונים מכל צד וכיוון,ומכבד כל אחד בדרכו(כל עוד היא בגבולות ההגיון הסביר) וכן גם זה משהו יחסי. הגיון... וכן אני מאמין שזוג לבד יכול להגיע לפסגה של כל פנטזיה שתהיה..וזה תלוי רק בהם. Av |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 12 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
יולי Yuli כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: ..
Does she get a say in this? (לא שאלה שיפוטית, אני באמת מתעניינת). יודע, מכיר אותך כבר איזה דקה ושלושים שניות וחצי. ברור שהיה לה מה להגיד. כשהכרנו לא הסתרתי ממנה דבר, סיפרתי לה מי אני ב-ד-י-ו-ק ונתתי דגש על המקומות הבעייתיים, על כאלו שיכולים להזיק למערכת יחסים ועל כאלו שמניסיון שלי יקשו עליה את החיים. לו הכלוב היה נורמאלי יותר, הייתי אולי מעלה גם לפה מספר נושאים כדי להתייעץ עם אנשים לגבי קשיים נוספים ולהציג גם אותם בפניה, אבל מכיוון שלא, התבססתי על ניסיוני, על ההגיון שלי ולא מעט על ניסיונם של חבריי. בכל מקרה, דיברנו על הכל ויותר מפעם אחת. וידאתי שהיא לא נכנסת למערכת יחסים אתי בתקווה שמשהו ישתנה בי בעתיד או מתוך מחשבה שאתה זה יהיה אחרת. היא בחרה להשאר. מעניין אותך מה היה לה להגיד? בהתחלה זה היה עבורה שוק. ברור, לא? אחר כך היא חשבה על כך ושאלה אם תוכל להכיר את עילי ואת סרגיי טרם. אחרי שצחקתי לשובע, הסברתי לה שאף אחד לא מתכוון לארוז אותה בחבילה ולשלוח אותה אליהם לשימושם ושאף אחד גם לא אמר שהיא תמצא חן בעיניהם. זאת אינה פנטזיה, אמרתי, זה הרגל. אם בא לו, הוא יבקש, אני אקבל את זה בתור מחמאה. הם מצאו חן בעיניה ולא היה לי שמץ של ספק שכך יהיה. וברור שגם להפך. עניתי? (ועכשיו אלך לעבוד בגינה ובמקביל לבנות הדמיות על איך מיד אחרי שאל-קאעידה מפציצים את אילת, מישהו לא מסכים אתי בפרום ומכנה את אשתי זונה-מזדיינת-עם-חצי-עולם. ככה זה הולך פה, לא?) |
|
|
|
A v(שולט)
|
לפני 12 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
תראה עולם... Brave Dwarf כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: ..
Does she get a say in this? (לא שאלה שיפוטית, אני באמת מתעניינת). יודע, מכיר אותך כבר איזה דקה ושלושים שניות וחצי. ברור שהיה לה מה להגיד. כשהכרנו לא הסתרתי ממנה דבר, סיפרתי לה מי אני ב-ד-י-ו-ק ונתתי דגש על המקומות הבעייתיים, על כאלו שיכולים להזיק למערכת יחסים ועל כאלו שמניסיון שלי יקשו עליה את החיים. לו הכלוב היה נורמאלי יותר, הייתי אולי מעלה גם לפה מספר נושאים כדי להתייעץ עם אנשים לגבי קשיים נוספים ולהציג גם אותם בפניה, אבל מכיוון שלא, התבססתי על ניסיוני, על ההגיון שלי ולא מעט על ניסיונם של חבריי. בכל מקרה, דיברנו על הכל ויותר מפעם אחת. וידאתי שהיא לא נכנסת למערכת יחסים אתי בתקווה שמשהו ישתנה בי בעתיד או מתוך מחשבה שאתה זה יהיה אחרת. היא בחרה להשאר. מעניין אותך מה היה לה להגיד? בהתחלה זה היה עבורה שוק. ברור, לא? אחר כך היא חשבה על כך ושאלה אם תוכל להכיר את עילי ואת סרגיי טרם. אחרי שצחקתי לשובע, הסברתי לה שאף אחד לא מתכוון לארוז אותה בחבילה ולשלוח אותה אליהם לשימושם ושאף אחד גם לא אמר שהיא תמצא חן בעיניהם. זאת אינה פנטזיה, אמרתי, זה הרגל. אם בא לו, הוא יבקש, אני אקבל את זה בתור מחמאה. הם מצאו חן בעיניה ולא היה לי שמץ של ספק שכך יהיה. וברור שגם להפך. עניתי? (ועכשיו אלך לעבוד בגינה ובמקביל לבנות הדמיות על איך מיד אחרי שאל-קאעידה מפציצים את אילת, מישהו לא מסכים אתי בפרום ומכנה את אשתי זונה-מזדיינת-עם-חצי-עולם. ככה זה הולך פה, לא?) עד עכשיו הדיון כאן מאוד עיניני ויפה. ואתה בסוף דבריך...כאילו מחפש איך להלדליק אש. מקווה שלא תענה לי ורק תפנים. |
|
|