יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
אוקיי, מצאתי משהו: שאלת אם תגובת מגירה זה כמו מילת בטחון. לא, לא לזה התכוונתי. התכוונתי לשאול, אם יש לך תגובה שלך ששוכבת במגירה למצב כזה. מה יקרה אם היא תגיד לא רוצה, ולא משנה כמה תדברו על זה היא עדיין לא תרצה. מה אתה עושה אז? או שאין מצב שדבר כזה יקרה?
בהתאם לזה אני גם חושבת לשאול אם מותר לה בכלל לא לרצות. כלומר, מה קורה כמשהו לא מרגיש לה טוב אבל זה מה שאתה רוצה. תוותר לה? או שברור שהיא לא מסרבת לך ונותר רק לפתור את זה יחד ולמצוא דרך ליישב אותה עם מה שמפריע לה. לא בא בחשבון שהיא תשים וטואים. או שאין בכלל מקום לשאלה הזאת, רוצה או לא רוצה, כי עצם הרצון שלך מכתיב את הרצונות שלה? אני לא בטוחה שזו שאלה מתאימה כאן, כי עושה רושם שזה לא עובד ככה ביניכם, רוצה/לא רוצה. מהות הקשר היא שהיא מתאימה את עצמה אליך. אז... תוכל לומר עוד משהו גם על זה? |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
יולי Yuli כתב/ה: כן, יותר טוב
עכשיו אין לי עוד שאלה. שזה קצת מצער אותי, כי זה מדהים אותי מה שיש ביניכם ונראה לי כל כך נדיר. אני נורא רוצה שתכתוב על זה עוד. אבל לא יודעת מה לשאול... אני לא חושב שזה כל כך מרתק או נדיר. ההפך הוא הנכון. זה סופר פשוט ולכן גם אין לך מה לשאול. לאנשים יש איזו נטייה לסבך את הכל, להעמיס את הכל באמוציות ומשקעים, לייצר עכבות ולכן הכל נראה תמיד כל כך גרנדיוזי ומורכב. אין פה כלום. יש פה אני ואישתי המהממת ביופיה ובאופיה ושני חברים, גברים חכמים וטובים ונאים (יש כאן לא מעט אנשים שמכירים את סרגיי פנים אל פנים שלא יתנו לי לשקר וגם לא מעט כאלה שמכירים את כתיבתו של עילי), שחושקים בה באופן בו גבר חושק באישה. ואני שלא רואה שום סיבה שבעולם שלא לקבל את זה בתור מחמאה ולא להשאיל להם אותה לטעימה. גם אני מחמיא להם בכך, הרי מה זה אם לא להגיד - אני בוטח בך, בן אדם, בעיניים עצומות. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
Brave Dwarf כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: כן, יותר טוב
עכשיו אין לי עוד שאלה. שזה קצת מצער אותי, כי זה מדהים אותי מה שיש ביניכם ונראה לי כל כך נדיר. אני נורא רוצה שתכתוב על זה עוד. אבל לא יודעת מה לשאול... אני לא חושב שזה כל כך מרתק או נדיר. ההפך הוא הנכון. זה סופר פשוט ולכן גם אין לך מה לשאול. לאנשים יש איזו נטייה לסבך את הכל, להעמיס את הכל באמוציות ומשקעים, לייצר עכבות ולכן הכל נראה תמיד כל כך גרנדיוזי ומורכב. אין פה כלום. יש פה אני ואישתי המהממת ביופיה ובאופיה ושני חברים, גברים חכמים וטובים ונאים (יש כאן לא מעט אנשים שמכירים את סרגיי פנים אל פנים שלא יתנו לי לשקר וגם לא מעט כאלה שמכירים את כתיבתו של עילי), שחושקים בה באופן בו גבר חושק באישה. ואני שלא רואה שום סיבה שבעולם שלא לקבל את זה בתור מחמאה ולא להשאיל להם אותה לטעימה. גם אני מחמיא להם בכך, הרי מה זה אם לא להגיד - אני בוטח בך, בן אדם, בעיניים עצומות. אולי זה פשוט, אבל זה עדיין די נדיר. הנסיון מראה שרוב האנשים שמנסים לחיות ככה - מסתבכים. לפעמים הדברים האלה מסתבכים. בכל פעם שהייתי עדה לסיפור כזה - הוא הסתבך. בגלל זה אני מוקסמת ממה שאתה מספר פה. ועוד שאלה - היא יכולה גם ליזום? מצטערת אם כל זה יוצא לי חטטני אבל מה שעבורך פשוט, עבורי הוא נדיר וקשה להבנה. ואני נורא רוצה להבין. בבקשה תמשיך. |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
יולי Yuli כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: כן, יותר טוב
עכשיו אין לי עוד שאלה. שזה קצת מצער אותי, כי זה מדהים אותי מה שיש ביניכם ונראה לי כל כך נדיר. אני נורא רוצה שתכתוב על זה עוד. אבל לא יודעת מה לשאול... אני לא חושב שזה כל כך מרתק או נדיר. ההפך הוא הנכון. זה סופר פשוט ולכן גם אין לך מה לשאול. לאנשים יש איזו נטייה לסבך את הכל, להעמיס את הכל באמוציות ומשקעים, לייצר עכבות ולכן הכל נראה תמיד כל כך גרנדיוזי ומורכב. אין פה כלום. יש פה אני ואישתי המהממת ביופיה ובאופיה ושני חברים, גברים חכמים וטובים ונאים (יש כאן לא מעט אנשים שמכירים את סרגיי פנים אל פנים שלא יתנו לי לשקר וגם לא מעט כאלה שמכירים את כתיבתו של עילי), שחושקים בה באופן בו גבר חושק באישה. ואני שלא רואה שום סיבה שבעולם שלא לקבל את זה בתור מחמאה ולא להשאיל להם אותה לטעימה. גם אני מחמיא להם בכך, הרי מה זה אם לא להגיד - אני בוטח בך, בן אדם, בעיניים עצומות. אולי זה פשוט, אבל זה עדיין די נדיר. הנסיון מראה שרוב האנשים שמנסים לחיות ככה - מסתבכים. לפעמים הדברים האלה מסתבכים. בכל פעם שהייתי עדה לסיפור כזה - הוא הסתבך. בגלל זה אני מוקסמת ממה שאתה מספר פה. ועוד שאלה - היא יכולה גם ליזום? מצטערת אם כל זה יוצא לי חטטני אבל מה שעבורך פשוט, עבורי הוא נדיר וקשה להבנה. ואני נורא רוצה להבין. בבקשה תמשיך. תשאלי, יולי. זה לא כזה קל לזרוק אותי למים קרים בימים אלה (או את גודי LOL), אז אם כבר זרקת, נצלי עד הסוף (-: טוב, את כנראה צודקת. לי זה נראה הכי טבעי ופשוט, לוקח את דבריי חזרה. יולי Yuli כתב/ה: אוקיי, מצאתי משהו: שאלת אם תגובת מגירה זה כמו מילת בטחון. לא, לא לזה התכוונתי. התכוונתי לשאול, אם יש לך תגובה שלך ששוכבת במגירה למצב כזה. מה יקרה אם היא תגיד לא רוצה, ולא משנה כמה תדברו על זה היא עדיין לא תרצה. מה אתה עושה אז? או שאין מצב שדבר כזה יקרה?
היא כבר אמרה שהיא רוצה, אז, ב- 07.07.2009 (היום בו נפגשנו ותאריך הלידה שלי בפרופיל) וחזרה על כך אלפי פעמים במהלך השיחות שניהלנו. החיים של אנג'לינה לא כאלה דינאמיים, מה עוד שהיא אדם אמין ועקבי, ולכן אין שום סיבה שזה יקרה. בואי נגיד, "שום סיבה" פרט לסיבה בגללה היא יכולה להסתכל עלי ולהגיד לי שגם אותי היא לא רוצה ולעזוב. אבל תסכימי אתי שזה מצב קיצוני אותו אנחנו אמנם לוקחים בחשבון, אבל לא מבססים עליו מערכות יחסים. יולי Yuli כתב/ה: בהתאם לזה אני גם חושבת לשאול אם מותר לה בכלל לא לרצות. כלומר, מה קורה כמשהו לא מרגיש לה טוב אבל זה מה שאתה רוצה. תוותר לה? או שברור שהיא לא מסרבת לך ונותר רק לפתור את זה יחד ולמצוא דרך ליישב אותה עם מה שמפריע לה. לא בא בחשבון שהיא תשים וטואים. או שאין בכלל מקום לשאלה הזאת, רוצה או לא רוצה, כי עצם הרצון שלך מכתיב את הרצונות שלה? אני לא בטוחה שזו שאלה מתאימה כאן, כי עושה רושם שזה לא עובד ככה ביניכם, רוצה/לא רוצה. מהות הקשר היא שהיא מתאימה את עצמה אליך.
אז... תוכל לומר עוד משהו גם על זה? מערכת היחסים שלנו מושתתת על כך שאני רוצה שיהיה לי טוב וגם היא רוצה שיהיה לי טוב, אבל דבר אינו מתרחש בכפייה. יש בינינו התאמה מלאה, אין דבר שיגרום לה אושר יותר מלדעת שאני מאושר הודות למשהו שהיא עשתה (ההפך יכול להרוג אותה), מה שאומר שאין וטואים, יכול לצוץ חוסר נוחות. כמו שאמרתי, במקרה של חוסר נוחות, אני רוצה לדעת. למעשה, אני חייב לדעת. היא אחראית על ליידע אותי בכל חוסר נוחות/נעימות שלה ואם אני מגלה (ואני תמיד מגלה) שהייתה בעיה והיא לא ידעה אותי אודותיה, אני מאוד כועס כי אז אני חש נבגד באמת. וברגע שהיא מיידעת אותי על הבעיה, אנחנו פותרים אותה יחד. אני אנסה ניסוח נוסף למקרה והקודם היה מסורבל מדי להבנה - ברגע שהמטרה היא אותה מטרה (לעשות אותי מאושר) אז גם אבן נגף אינה שלה בלבד, אלא של שנינו. מה שאומר ששנינו נעשה את הכל כדי להעלים אותה באופן שלא יפגום באושר שלי. "וטו", לעומת זאת, עומד בהפוכה למה שתיארתי כאן. ולגבי ליזום: לא, לא ליזום. זה ברור שלא. אם הייתי רוצה אישה "יוזמת" לא הייתי מתחתן עם אנג'לינה. את הנשים היוזמות אני מעדיף להעריך/להעריץ מהצד. אשתי שלי תחיה תחת הצל שלי. מה שכן, היא יכולה ללחוש לי באוזן שגבר זה או אחר מוצא חן בעיניה ואם הוא ירצה לטעום ממנה, היא מאוד תשמח. אני לא מאמין שתסריט כזה אי פעם יתרחש כי הוא נורא נוגד את אופייה של אנג'לינה, ועל כך חבל. אני חושב שלא היתה מזיקה לי איזו צביטה לאגו הרכושני שלי, זה מוסיף פלפל לחיים, לא? (-: |
|
|
סוליסט
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
אני באופן אישי לא הייתי מסוגל לעשות זאת.
הדוגמא שניתנה כאן, שבת הזוג היא בעצם רכוש כמו כל רכוש אחר ולכן ניתן להשאיל אותה לאנשים אחרים לא עובדת אצלי, מהסיבה הפשוטה שכלפי בת הזוג יש לי רגשות, וזה הופך אותי למאוד רכושני כלפיה. אין לי רגשות כלפי חפצים אחרים ולכן אין לי בעיה להשאיל אותם (חוץ מהרכב שלי אולי, שכן יש לי רגשות אליו ובגלל זה גם אף אחד לא נוסע עליו) |
|
|
Alice'
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
באמת אחלה שרשור .
אני אישית מעדיפה את הגברים שלי רכושנים, שוביניסטים,פרימיטיבים, קנאים לאישה שלהם ובחיים לא יתנו לאף חבר/ שכן/ זר לטעום אותה או לעשות אותה. בעצם אני לא מעדיפה את הגברים שלי כך , אני צריכה אותם כאלה. |
|
|
Lola'{Partial}
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
סוליסט כתב/ה: אני באופן אישי לא הייתי מסוגל לעשות זאת.
הדוגמא שניתנה כאן, שבת הזוג היא בעצם רכוש כמו כל רכוש אחר ולכן ניתן להשאיל אותה לאנשים אחרים לא עובדת אצלי, מהסיבה הפשוטה שכלפי בת הזוג יש לי רגשות, וזה הופך אותי למאוד רכושני כלפיה. אין לי רגשות כלפי חפצים אחרים ולכן אין לי בעיה להשאיל אותם (חוץ מהרכב שלי אולי, שכן יש לי רגשות אליו ובגלל זה גם אף אחד לא נוסע עליו) מזלי אה? |
|
|
kasandra(מתחלפת){jegularis}
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
Brave Dwarf כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: יולי Yuli כתב/ה: כן, יותר טוב
עכשיו אין לי עוד שאלה. שזה קצת מצער אותי, כי זה מדהים אותי מה שיש ביניכם ונראה לי כל כך נדיר. אני נורא רוצה שתכתוב על זה עוד. אבל לא יודעת מה לשאול... אני לא חושב שזה כל כך מרתק או נדיר. ההפך הוא הנכון. זה סופר פשוט ולכן גם אין לך מה לשאול. לאנשים יש איזו נטייה לסבך את הכל, להעמיס את הכל באמוציות ומשקעים, לייצר עכבות ולכן הכל נראה תמיד כל כך גרנדיוזי ומורכב. אין פה כלום. יש פה אני ואישתי המהממת ביופיה ובאופיה ושני חברים, גברים חכמים וטובים ונאים (יש כאן לא מעט אנשים שמכירים את סרגיי פנים אל פנים שלא יתנו לי לשקר וגם לא מעט כאלה שמכירים את כתיבתו של עילי), שחושקים בה באופן בו גבר חושק באישה. ואני שלא רואה שום סיבה שבעולם שלא לקבל את זה בתור מחמאה ולא להשאיל להם אותה לטעימה. גם אני מחמיא להם בכך, הרי מה זה אם לא להגיד - אני בוטח בך, בן אדם, בעיניים עצומות. אולי זה פשוט, אבל זה עדיין די נדיר. הנסיון מראה שרוב האנשים שמנסים לחיות ככה - מסתבכים. לפעמים הדברים האלה מסתבכים. בכל פעם שהייתי עדה לסיפור כזה - הוא הסתבך. בגלל זה אני מוקסמת ממה שאתה מספר פה. ועוד שאלה - היא יכולה גם ליזום? מצטערת אם כל זה יוצא לי חטטני אבל מה שעבורך פשוט, עבורי הוא נדיר וקשה להבנה. ואני נורא רוצה להבין. בבקשה תמשיך. תשאלי, יולי. זה לא כזה קל לזרוק אותי למים קרים בימים אלה (או את גודי LOL), אז אם כבר זרקת, נצלי עד הסוף (-: טוב, את כנראה צודקת. לי זה נראה הכי טבעי ופשוט, לוקח את דבריי חזרה. יולי Yuli כתב/ה: אוקיי, מצאתי משהו: שאלת אם תגובת מגירה זה כמו מילת בטחון. לא, לא לזה התכוונתי. התכוונתי לשאול, אם יש לך תגובה שלך ששוכבת במגירה למצב כזה. מה יקרה אם היא תגיד לא רוצה, ולא משנה כמה תדברו על זה היא עדיין לא תרצה. מה אתה עושה אז? או שאין מצב שדבר כזה יקרה?
היא כבר אמרה שהיא רוצה, אז, ב- 07.07.2009 (היום בו נפגשנו ותאריך הלידה שלי בפרופיל) וחזרה על כך אלפי פעמים במהלך השיחות שניהלנו. החיים של אנג'לינה לא כאלה דינאמיים, מה עוד שהיא אדם אמין ועקבי, ולכן אין שום סיבה שזה יקרה. בואי נגיד, "שום סיבה" פרט לסיבה בגללה היא יכולה להסתכל עלי ולהגיד לי שגם אותי היא לא רוצה ולעזוב. אבל תסכימי אתי שזה מצב קיצוני אותו אנחנו אמנם לוקחים בחשבון, אבל לא מבססים עליו מערכות יחסים. יולי Yuli כתב/ה: בהתאם לזה אני גם חושבת לשאול אם מותר לה בכלל לא לרצות. כלומר, מה קורה כמשהו לא מרגיש לה טוב אבל זה מה שאתה רוצה. תוותר לה? או שברור שהיא לא מסרבת לך ונותר רק לפתור את זה יחד ולמצוא דרך ליישב אותה עם מה שמפריע לה. לא בא בחשבון שהיא תשים וטואים. או שאין בכלל מקום לשאלה הזאת, רוצה או לא רוצה, כי עצם הרצון שלך מכתיב את הרצונות שלה? אני לא בטוחה שזו שאלה מתאימה כאן, כי עושה רושם שזה לא עובד ככה ביניכם, רוצה/לא רוצה. מהות הקשר היא שהיא מתאימה את עצמה אליך.
אז... תוכל לומר עוד משהו גם על זה? מערכת היחסים שלנו מושתתת על כך שאני רוצה שיהיה לי טוב וגם היא רוצה שיהיה לי טוב, אבל דבר אינו מתרחש בכפייה. יש בינינו התאמה מלאה, אין דבר שיגרום לה אושר יותר מלדעת שאני מאושר הודות למשהו שהיא עשתה (ההפך יכול להרוג אותה), מה שאומר שאין וטואים, יכול לצוץ חוסר נוחות. כמו שאמרתי, במקרה של חוסר נוחות, אני רוצה לדעת. למעשה, אני חייב לדעת. היא אחראית על ליידע אותי בכל חוסר נוחות/נעימות שלה ואם אני מגלה (ואני תמיד מגלה) שהייתה בעיה והיא לא ידעה אותי אודותיה, אני מאוד כועס כי אז אני חש נבגד באמת. וברגע שהיא מיידעת אותי על הבעיה, אנחנו פותרים אותה יחד. אני אנסה ניסוח נוסף למקרה והקודם היה מסורבל מדי להבנה - ברגע שהמטרה היא אותה מטרה (לעשות אותי מאושר) אז גם אבן נגף אינה שלה בלבד, אלא של שנינו. מה שאומר ששנינו נעשה את הכל כדי להעלים אותה באופן שלא יפגום באושר שלי. "וטו", לעומת זאת, עומד בהפוכה למה שתיארתי כאן. ולגבי ליזום: לא, לא ליזום. זה ברור שלא. אם הייתי רוצה אישה "יוזמת" לא הייתי מתחתן עם אנג'לינה. את הנשים היוזמות אני מעדיף להעריך/להעריץ מהצד. אשתי שלי תחיה תחת הצל שלי. מה שכן, היא יכולה ללחוש לי באוזן שגבר זה או אחר מוצא חן בעיניה ואם הוא ירצה לטעום ממנה, היא מאוד תשמח. אני לא מאמין שתסריט כזה אי פעם יתרחש כי הוא נורא נוגד את אופייה של אנג'לינה, ועל כך חבל. אני חושב שלא היתה מזיקה לי איזו צביטה לאגו הרכושני שלי, זה מוסיף פלפל לחיים, לא? (-: אחריי שקראתי את הכול בעיון רב ואיך בעצם לא? 
אני רק אומר שכול הכבוד לך ומורידה בפניך את הקובע , בין היתר פשט כי אתה מסוגל להכיל את זה , לחיות עם זה ביום ולישון עם זה בלילה. בטור אחת שהכירה כמה כאלו שהתיימרו להיות כך אך לא עבד להם בפרקטיקה , אני יכולה רק להגיד שאני מורידה בפניך את הקובע. אני מסכימה איתך שאנשים נוטעים לסבך לעצמם את החיים ולהפוך אותם למורכבים יותר ממה שיש , ולבסוף כולנו צריכים להתמודד עם התסבוך הזה, רק אל תשלה את עצמך שכולם יכולים כך. האמת היא שלרוב לא, ובדיוק בגלל זה זה לא כזה דבר טריביאלי כמו שנדמה לך(ממקום אמיתי וטוב בליבך). מורידה בפניך את הקובע , ושמחה לדעת שזה פשוט ישנו לצד של אושר רגשי אמיתי. יש לי המון הסבר לתת ללמה ואיך ועוד אבל נחסוך אותו, הוא כבד
|
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
kasandra כתב/ה: אחריי שקראתי את הכול בעיון רב ואיך בעצם לא?
אני רק אומר שכול הכבוד לך ומורידה בפניך את הקובע , בין היתר פשט כי אתה מסוגל להכיל את זה , לחיות עם זה ביום ולישון עם זה בלילה. בטור אחת שהכירה כמה כאלו שהתיימרו להיות כך אך לא עבד להם בפרקטיקה , אני יכולה רק להגיד שאני מורידה בפניך את הקובע. אני מסכימה איתך שאנשים נוטעים לסבך לעצמם את החיים ולהפוך אותם למורכבים יותר ממה שיש , ולבסוף כולנו צריכים להתמודד עם התסבוך הזה, רק אל תשלה את עצמך שכולם יכולים כך. האמת היא שלרוב לא, ובדיוק בגלל זה זה לא כזה דבר טריביאלי כמו שנדמה לך(ממקום אמיתי וטוב בליבך). מורידה בפניך את הקובע , ושמחה לדעת שזה פשוט ישנו לצד של אושר רגשי אמיתי. יש לי המון הסבר לתת ללמה ואיך ועוד אבל נחסוך אותו, הוא כבד אז זהו שלי דווקא נראה נורא מסובך לנהוג ההפך. כל החפירה על: ומה עם מונוגמיה? ומה אם אני לא ארצה אותה אח"כ? ומה אם היא לא תרצה אותי אח"כ? ומה פתאום אני אחלוק? וגו', זורקת אותי לעולם אחר, לעולם מורכב, ואולי אפילו הייתי אומר "פגיע". אצלי הכל פשוט. הוא רוצה, אני מכבד אותו ברמה בה אני מכבד את עצמי, אני סומך עליו כפי שאני סומך על עצמי, הוא חבר שלי (כפי שאני מגדיר חבר וכאלו יש רק שניים), היא רכוש שלי. אז איפה הבעיה? הנה, אליס כתבה פה משהו שהשאיר אותי עם פה פעור: Alice כתב/ה: אני אישית מעדיפה את הגברים שלי רכושנים, שוביניסטים,פרימיטיבים, קנאים לאישה שלהם ובחיים לא יתנו לאף חבר/ שכן/ זר לטעום אותה או לעשות אותה. בעצם אני לא מעדיפה את הגברים שלי כך , אני צריכה אותם כאלה. לפי הגרסא של אליס יצאתי, בפעם ראשונה בחיי, לא שוביניסט, לא פרימיטיבי ולא רכושן (אליס, אנא תקני אותי אם הבנתי אותך לא נכון), בזמן שדווקא אני הוא זה שלרוב סופג הערות, כגון: אתה רכושן, אתה מחפיץ, אתה בנזונה שוביניסטי, אתה בהמה פרהיסטורית, אתה חשוך דעות, בגלל גברים כמוך... נשים כמוני... וכד'. זאת גם הסיבה שבגללה כתבתי ליולי שלו רציתי אישה יוזמת, הייתי מתחתן עם מישהי אחרת. האישה שלי היא הבובה שלי. אם אני רוצה, אני נותן לחבר שלי לשחק אתה ואם אני לא רוצה, אז לא. אבל אם כבר בקנאה עסקינן, אזי אני קנאי לזמן שהיא מקדישה למשהו שאינו קשור אלי, מה שאומר שהיא לא תיזום לעולם. אני כן אשמח אם היא תנסה "לרמות" אותי ובצורה נשית-ילדותית-קוקטית, תגרום לי לעשות משהו כרצונה כי זה ממיס אותי מיד, אבל שום יוזמה קונקרטית לא תתקבל בברכה. אני בטח אשלם על המשפט הזה אחרי שאכתוב אותו, אבל זאת אמת – את כנפיהן של ציפורים שלי, אני נוהג לקצוץ (או לקצץ? מה נכון?) ואנא, קסנדרה, אנא הרחיבי. אני אקנה לכלובי גלון של דיו וירטואלי כפיצוי. מילה של גמד. (שעה אני תקוע על "שלח". טוב, אז שלח כבר, שלח.) |
|
|
המטפלת המתעללת(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
12 בדצמ׳ 2011
[quote="Brave Dwarf"]
kasandra כתב/ה: לפי הגרסא של אליס יצאתי, בפעם ראשונה בחיי, לא שוביניסט, לא פרימיטיבי ולא רכושן (אליס, אנא תקני אותי אם הבנתי אותך לא נכון), בזמן שדווקא אני הוא זה שלרוב סופג הערות, כגון: אתה רכושן, אתה מחפיץ, אתה בנזונה שוביניסטי, אתה בהמה פרהיסטורית, אתה חשוך דעות, בגלל גברים כמוך... נשים כמוני... וכד'. זאת גם הסיבה שבגללה כתבתי ליולי שלו רציתי אישה יוזמת, הייתי מתחתן עם מישהי אחרת. האישה שלי היא הבובה שלי. אם אני רוצה, אני נותן לחבר שלי לשחק אתה ואם אני לא רוצה, אז לא. אבל אם כבר בקנאה עסקינן, אזי אני קנאי לזמן שהיא מקדישה למשהו שאינו קשור אלי, מה שאומר שהיא לא תיזום לעולם. אני כן אשמח אם היא תנסה "לרמות" אותי ובצורה נשית-ילדותית-קוקטית, תגרום לי לעשות משהו כרצונה כי זה ממיס אותי מיד, אבל שום יוזמה קונקרטית לא תתקבל בברכה. אני בטח אשלם על המשפט הזה אחרי שאכתוב אותו, אבל זאת אמת – את כנפיהן של ציפורים שלי, אני נוהג לקצוץ (או לקצץ? מה נכון?) (שעה אני תקוע על "שלח". טוב, אז שלח כבר, שלח.) בגיל 20 רובנו סוג של בובות ויוזמה היא עניין שמתפתח וגדל- כמו כנפיים נהל איתנו שוב את השיח כשזוגתך שתחיה תגיע לגיל 40, אם אתה מאשר לה כמובן
|
|
|