אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

להיות נשלטת ובעלת קרירה מצליחה - ההיה או חלמתי חלום?

פייה{O}
לפני 12 שנים • 20 בדצמ׳ 2011
פייה{O} • 20 בדצמ׳ 2011
אני לא יודעת את התשובה לשאלה הזאת,
אבל אני יכולה להעיד על עצמי שאני לא יכולה באמת לשלב.
מכיוון שבעבודתי אני נדרשת להיות אסרטיבית, שקולה, אחראית ומחושבת,
אני לא מסוגלת, וגם לא חושבת שזה נכון, לשנות את עורי ולהפוך למישהי כנועה וצייתנית כשאני חוזרת הביתה.
זה לא עובד.
אני יכולה לשחק בכיף אבל לא לנהל מערכת יחסים שלמה בצורה זאת.
נוריתE
לפני 12 שנים • 20 בדצמ׳ 2011
נוריתE • 20 בדצמ׳ 2011
שלגי כתב/ה:
מדוע זה נראה לך כסתירה?


גם אני שואלת.
ניקי666 niki
לפני 12 שנים • 21 בדצמ׳ 2011
ניקי666 niki • 21 בדצמ׳ 2011
אני מאוד מתחבר לתגובה של מאסטר קיי ,הרי ברגע שהנשלטת מגיעה למקום מתוך בטחון עצמי ועוצמה הדברים פורחים ,נכון ,ישנן גם מצבים הפוכים .

אני בדרך כלל נמשך לנשים עצמאיות שמתמסרות מתוך בטחון עצמי ועוצמה .

בכל מקרה אני לא מבחין בסתירה כלשהיא .
RED KID
לפני 12 שנים • 21 בדצמ׳ 2011

בוודאי!

RED KID • 21 בדצמ׳ 2011
אני כנשלטת דומיננטית מאוד ביום יום ומוערכת במקומות עבודה שונים שעבדתי. שאיפתי היא קריירה משגשגת בתום הלימודים. משום מה ההפרדה בין סטיותי לבין חיי היום יום נראית לי הגיונית.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 12 שנים • 21 בדצמ׳ 2011
ברור שאפשר, מה הבעיה. אין איזה כלל שמונע את זה.
אני לא יודעת אם אני דוגמה טובה, כי אני לא בדיוק "נשלטת" לגמרי, אבל אני מאד מתחברת לזה שככל שתחום אחד בחיים גורם לי להרגיש שאני חופשיה ומגשימה את הרצונות שלי, כך גם תחומים אחרים פורחים. כשטוב לי בחיים המקצועיים אני מרגישה יותר טוב עם עצמי ויותר קל לי לזרום בבית עם התשוקות שלי ולממש את מה שעושה לי את זה, וגם יש לי יותר אומץ להגשים פנטזיות. ומצד שני כשאני מרגישה טוב בבית ומסתובבת עם חיוך סודי וכיפי, גם הולך לי יותר טוב בעבודה ואני הרבה יותר ממוקדת וקרת רוח.

אני אישית נורא נורא נורא נהנית מהדיסוננס, כשבתחום אחד של החיים אני מובלת ובאחר מובילה. כשאני מוסרת את עצמי לבן הזוג שלי אני מרגישה חופשיה, וחשה התרוממות רוח. אז מן הסתם זה לא מפריע לי בשום דבר icon_smile.gif
נילי ונילי
לפני 12 שנים • 21 בדצמ׳ 2011
נילי ונילי • 21 בדצמ׳ 2011
אם הבנתי נכון את השאלה, עינבר התכוונה לשאול על מערכת יחסים לאורך זמן ולא על משחק קצר שתחום בזמן או בגבולות המיטה.

התשובה של פיה היתה יפה בעיניי, ואני גם מסכימה איתה במובנים רבים. אני זו אני זו אני זו אני. אותן תכונות אופי שאני צריכה במשרד כדי לנהל את הקריירה שלי הן אותו תכונות אופי שחוזרות איתי הביתה לתוך מערכת היחסים הרומנטית. אני יכולה "לשחק בנשלטת" מדי פעם ולהשתעשע בזה אבל בתכל'ס אני לא באמת יכולה להשאיר את האופי שלי מחוץ לדלת כשאני נכנסת הביתה.

באיזשהו שלב, אחרי שתעבור החרמנות מהמשחק ואחרי שנזדיין שלושים פעם ואחרי שאגמור בפעם הרביעית מ"את כזאת חתכ'ת אפס מושפלת כלבה תעשי בדיוק מה שאני אומר", אחרי כל זה הוא יורה לי לעשות סלט ולשים את הבצל בבפנוכו במקום בצד ואני אזכר שבדיוק כמו במשרד, גם כאן, כל החלטה שהיא לא החלטה ש*אני* קיבלתי היא בהכרח ההחלטה הלא נכונה.

וזה השלב שבו, לפחות במערכות היחסים שיצא לי לנהל, מתחילות הבעיות.




















*הכותבת דווקא אוהבת בצל בתוך הסלט ולא בצד. הדימוי להמחשה בלבד.
Perplexed
לפני 12 שנים • 21 בדצמ׳ 2011

שאלה לעניין.....

Perplexed • 21 בדצמ׳ 2011
אני חושבת שזה עניין כל כך אינדוודואלי, שמתקשה להאמין שניתן לקבל לגביו תשובה חד משמעית מכלילה.

אצלי זה מצליח, אבל יש דיסוננסים וקונפליקטים, ויש התנגשויות בין הרבדים השונים של מי שאני.

לעיתים קשה לי לצאת ממוד כנוע בבית כדי להשיב לשיחת טלפון מהעבודה שבה עלי לשנות אפילו את הטון באופן מיידי, שלא לדבר על לקבל הכרעה במהירות בנושא כבד משקל. אני מגיעה בבוקר לעבודה, מתיישבת על כסא המנהלים שהותיר קודמי בתפקיד (גבר גבר), ומרגישה קטנה מכדי להתנהל ממנו, ושומעת את עצמי שואלת: "תגידי, על מי לעזאזל את עובדת, את בסך הכל ילדה קטנה שרוצה שגבר כל יכול יחבק אותה ויספר לה שהכל יהיה בסדר והיא גם תאמין לו". ואז... מתחיל היום ההקטי והמטורף... והתכונות של השולטת יוצאות מעצמן כי אחרי הכל, גברים הם לא באמת כל יכולים, ואני לא ילדה קטנה כבר והתפקיד טורח להזכיר לי זאת משניה לשניה וממלחמה מקצועית אחת לשניה.

במהלך היום החלקים השונים מדברים זה עם זה, מתנגשים ורבים, פעם זה ידו על העליונה ופעם, זה....ובסופו של דבר תשובתי לגבי עצמי היא – שאני פשוט גם וגם.... גם כלבה אמביציונית שלא תעצור כנראה עד שיהיה לה נדמה שהגיעה לשמים, גם תינוקת חסרת בטחון שמחפשת כתף להתלות עליה, גם פולניה מפגרת שצריכה להשיג כל מה שאמרו לה שצריך, גם אישה בוגרת ומינית שיודעת בדיוק מה היא רוצה וצריכה, גם ילדה קטנה שתעשה כל מה שהמבוגר האחראי יגיד לה כי לא בא לה על אחריות, וגם נערה מתבגרת שמאוהבת בכוח וסוגדת לזכרים חזקים....

והדיסוננסים? והסתירות? וההתנגשויות בין הרבדים?

נו, זה מה שעושה את כל העניין להרבה יותר מסובך, מורכב ומופרע, במילים אחרות... מרגש... icon_rolleyes.gif
פרלין​(נשלטת){ש}
לפני 12 שנים • 21 בדצמ׳ 2011
פרלין​(נשלטת){ש} • 21 בדצמ׳ 2011
אני ממש לא אשת קריירה מצליחה ומסתמן שאני גם לא אהיה כזו.
אבל אני מורה למבוגרים ובכיתה שלי אני שולטת לחלוטין. אני מתה על זה - אני הקברניט, אני המחליטה, אני היד המכוונת.

האם זה מונע ממני להיות נשלטת? אני לא יודעת. אני חושבת שאותן תכונות שמאפשרות לי לעשות את מה שאני עושה, הן גם אלה שמפריעות לי להיות נשלטת. כלומר, העניין הוא לא העיסוק המקצועי גופא, אלא מה שהוביל אליו.
פרלין​(נשלטת){ש}
לפני 12 שנים • 21 בדצמ׳ 2011
פרלין​(נשלטת){ש} • 21 בדצמ׳ 2011
שלחתי לפני שסיימתי.

מה שרציתי להגיד זה שאני לא יכולה להיות נשלטת 24/7, כי אני לא יכולה. נקודה. אין לזה קשר ממשי לקריירה שלי. גם כשהייתי מובטלת לא יכולתי להיות נשלטת. אבל אני חושבת שהסיבות שבעטיין אני לא רוצה להיות נשלטת הן אותן סיבות שבעטיין בחרתי בעבודה שבה אין לי בוס על הראש ואני המנהלת של עצמי.
עינבר
לפני 12 שנים • 22 בדצמ׳ 2011
עינבר • 22 בדצמ׳ 2011
נוריתE כתב/ה:
שלגי כתב/ה:
מדוע זה נראה לך כסתירה?


גם אני שואלת.


זה לא נראה לי סתירה, ברור לי שזה אפשרי, כמו שאפר לשלב פוליגמיה עם BDSM או שזה מונוגמיה.
אבל יש מורכבות שתיארו יפה פייה, פרפלקסד ועוד.

ובהמשך לתובנות עמוקות ווידויים אני אפרט מספר שאלות:

1. אם יש בי צד דומיננטי שבא לידי ביטוי בעבודה, כיצד אוכל לקיים מערכת יחסים עמוקה ובריאה שבה הוא לא בא כלל לידי ביטוי? האם המשעות הוא שחלק מהאישות שלי לא משתתפת בקשר?

2. בהמשך לשרשור המביך, כאשר יש לך קריירה מצליחה (וברור לי שזה קשור גם לתחום המקצועי) כיצד ניתן להסתכן שמישהו בעבודה יגלה תמונות? מסרון מהאדון? את האתר פתוח? אותך במועדון? האם המשעות היא להסתתר טוב יותר ולוותר על הגשמת פנטזיות מסוימות?