סירופ(נשלטת) |
לפני 12 שנים •
23 בדצמ׳ 2011
המסירה או חבר מביא חבר
לפני 12 שנים •
23 בדצמ׳ 2011
סירופ(נשלטת) • 23 בדצמ׳ 2011
מה הדבר הכי אקסטרימי שעשית? אהה...פעם במועדון ופעם בחניון וגם... אדוני הקודם נתן אותי לחבר טוב, פעמיים, קשורת עיניים.
כשסיפרתי לו את זה , לא הגיב. אבל חודש אחרי כן, במכונית אחרי שיחת טלפון עם רע, סיפר ש... זה היה נעם בטלפון, חבר מאוד טוב שלו, ואחרי פאוזה קצרה הוסיף: כל השפחות שלי היו איתו. האם המתין מתוח לשמוע את תגובתי, בהערת האגב הזאת? כבר אז זקפתי את אזני השועלה אבל מרוגשת היתי מכדי לאבחן, עניתי כמצופה. "מה שתגיד ומתי שתגיד" ורק במייל אחר כך ביקשתי בענווה שאם זה יהיה , זה יהיה עם קונדום. והימים חלפו, נדברנו לארוחת בוקר. לילה קודם לארוחה, הורה לי לקדם את פניו בסינר בלבד ועוד הוראה: "בלי שיחות סרק, את שפחה מהרגע הראשון עד האחרון". כן אדוני. היתי באמצע פריטת רימונים והעסיס השחור הכתים את הסינר הלבן, שהיה הבגד היחידי אותו לבשתי לעורי. אשה גדולה בסינר טבחים לבן, כזה שמלבן צר יחסית מכסה את החלק העליון, ולא הסתיר את שדי שנשפכו לכל עבר, וריבוע רחב יחסית שהסתיר את הערווה המגולחת אך לא את הישבן הרוטט. כשהתקשר אלי מהדרך, שאל מה נשמע והאם הבית כבר פנוי ואז העיר בנונשאלנטיות "ותכיני עוד צלחת. " השתנקתי ולקבל את פניך בסינר? שאלתי באומללות מהולה בתקווה גדולה, שאולי, אולי, אולי יוותר לי כן, הפטיר ברוגע, שום דבר לא השתנה, רק תניחי עוד צלחת. לקח לשניהם הרבה זמן למצוא חניה היה זה נצח קטן ולחץ אדיר, לא יכולתי לשבת אפילו שנעלי העקב הגבוהות הכאיבו לי, התישבתי וקמתי, התישבתי וקמתי נעמדת ומביטה אל הדלת, מנסה להדק ולפרוס את הסינר כמה שאפשר שיסתיר את בושתי וגופי. כשהם נכנסו שיחקתי עמידה גאה והושטתי יד ללחיצה כאילו אני לבושה היטב. שלום... נעים מאוד. כשהם מסובין בסלון, אני ממהרת עם הצלחות והכוסות, החבר שלו אדם נעים מראה ומה ששופע ממנו בעיקר זה מבוכה ואמפטיה למצבי. הדום שלי, קשה כמו יהלום מלוטש. אחרי שהגשתי לשניהם חביתה עם בשר אחר, קפה פילטר, עוגיות שקדים, התישבתי על הדום לרגלי אדוני והמתנתי להוראות. היתה שתיקה. הוא נבוך, נעם זה!, ציין אדוני הוא נבוך???? חשבתי לעצמי הוא צריך לנסות להיות רגע בנעליים שלי. אדוני היטה ראשו בתנועה שמשמעה ברור לי הזדקפתי ונפניתי לנעם- " יהיה לי לכבוד אם תשתמש בי" שמעת אותה? זרח אדוני קדימה, מצצתי לו, איברו הזדקר חיש מהר והתעבה בפי תגמור לה בפה, העיר אדוני, וחברו המהמם בתגובה ואז מילא את פי בסילון לא פשוט לי לבלוע, אבל ברגע ההוא הייתי מרוכזת בלהשביע רצון ולא לעשות בושות, תלקקי שם, הורה האדון, לא ניקית טוב ונדמה לי שהשארת שם משהו. פרק ב' הפעם השניה שנעם זיין אותי זה היה אחרת. אדוני התקשר כמידי בוקר ושאל לשלומי, חיננתי קולי בבקשה שיגיע, כי התפנה לי בוקר בעבודה ואפיתי עוגה שוקולדית חלומית אני עסוק, ציין , אבל אני שולח את נעם, תטפלי בו יפה. כן אדוני, היתי בטוחה שזה מבחן ושהם יבואו יחדיו . גם כשנעם נכנס בגפו, היתי בטוחה שהאדון יגיע מיד אחריו עוד כמה רגעים. אבל לא, זה לא קרה. נעם היה נבוך, מה תרצה? שאלתיו, אעשה מה שתרצה, ואתה תגיד לו עלי מילה טובה, נכון? כמובן חייך, הוא היה ריחני ועדין, מצצתי לו ואחרי כן הוא העמיד אותי בדוגי וזיין אותי בכוס. מה שהיה בהחלט נעים כי אני לא זוכה לזה אלא בחג ומועד. אחרי שהלך הייתי נסערת מאוד, מטולטלת בתוך עצמי כמו בחקירת שב"כ משנות השמונים. התקשרתי עם הסאבית הקודמת שלו שאיתה יש לי רשות ממנו לשוחח עליו. סיפרתי לה, מרוגשת. ... " זה מחוץ לנורמה, נכון? הוא אמור להיות נוכח ולשמור עלי, נכון? הוא שובר את החוקים... מה את מרגישה? שאלה אותי אחותי, אני נעה כסביבון בין שלש תחושות שונות. אני רוצה לומר לו, "אל תעשה את שוב, זה לא אנושי וזה ממית אותי מבפנים. או לומר לו תשמע, אפשר לפעמים לשחק במשחק הזה אבל אל תשכח שהרומן שלי הוא איתך ולא איתו, אם תספסר בי מחוץ לגבולות הטעם הטוב – אקום ואלך ועד הדבר השלישי שאני רוצה לומר שנהניתי ותודה על כך שהוא דואג לי. ואני לא יודעת איזה מסר אני רוצה להעביר ומה נכון, אני מבולבלת לחלוטין. הסאבית הקודמת שלו היתה נרגשת איתי, "אז תגידי לו, תבררי את רגשותייך , תגבשי את עמדתך ותקראי לו לשיחה נוקבת". בערב כשהתקשר לדעת איך היה, יכולתי לשמוע את שביעות הרצון בקולו, "נעם חלק לך הרבה מחמאות".... ואני ציינתי לעצמי – נעם ידליף לו הכל ושאלתי ותגיד אתה, מאסטר, מה זה עושה לך? מה עבר עליך בזמן הזה ? מה התחושה? התחושה, ענה, זו השליטה, כל כך פשוט וחלק. בפעם שאחרי כן, כשנעם בא לבקר אותי, הוא צבר ביטחון ואומץ, ונוכחתי שהכין את דבריו עוד מקודם היום ננסה משהו חדש, סירופ, אני רוצה לנסות את הטוסיק שלך. טוסיק, אמר. כמה זמן לא שמעתי את המילה הזאת. התפשטתי ורכנתי על מיטתי, כנועה ומצפה. |
|
עלומה(אחרת) |
לפני 12 שנים •
23 בדצמ׳ 2011
סליחה כן, אבל
לפני 12 שנים •
23 בדצמ׳ 2011
עלומה(אחרת) • 23 בדצמ׳ 2011
אני לא מבינה איפה השליטה פה?
בכל אופן, כל עוד נהנת שיספר לחברים שלו |
|
פוסיקT{MאסטרM} |
לפני 12 שנים •
23 בדצמ׳ 2011
מסירה כחלק מהתמסרות
לפני 12 שנים •
23 בדצמ׳ 2011
פוסיקT{MאסטרM} • 23 בדצמ׳ 2011
עוד אין לי ניסיון במסירה, אבל נראה לי שזה עוד שלב ביחסי שולט-נשלטת.
אני, למען המאסטר שלי, מוכנה להימסר למי שיחליט, מתוך היותי כנועה ומתמסרת, מתוך רצוני לרצותו, לשמח אותו, לגרום לו גאווה, למאסטר שלי. אני רכושו, וככזו – הוא רשאי לעשות בי כרצונו, גם למסור לחבר/ים. אני בוטחת במאסטר שלי, הוא יודע מה נכון עבורי ולכן כל מה שיחליט – הוא אשר יהיה, ואני אהיה הכי טובה – עבורו. למענו. מקור גאוותו. באופן אישי אני הייתי שמחה במיוחד אם המאסטר שלי היה נוכח בכל מסירה. |
|
FOR GOOD |
לפני 12 שנים •
24 בדצמ׳ 2011
לפני 12 שנים •
24 בדצמ׳ 2011
FOR GOOD • 24 בדצמ׳ 2011
המנון הנשלטת הנמסרת -
לפי הלחן של להיטו של קובי פרץ " סרסרו אותה, אל תעשו לה חשבון / סרסרו אותה עד שלא תוכל לישון סרסרו אותה, כמו שסרסרתם אותי - סרסרו א-ו-ת-ה, ס-ר-ס-ר-ו..." כפיים, יאללה באלאגן, תנו לה בחאפלה... בכסף, או שלא בכסף - הסרסור משתלם . או במילים אחרות - לא אומרים לא לעונג (: * לכל הנודניקים, או לטובת מי שלא הבין - תגובה זו נכתבה בהומור |
|
FOR GOOD |
לפני 12 שנים •
24 בדצמ׳ 2011
לפני 12 שנים •
24 בדצמ׳ 2011
FOR GOOD • 24 בדצמ׳ 2011
... (:
|
|
בלוסום(לא בעסק) |
לפני 12 שנים •
24 בדצמ׳ 2011
Re: מסירה כחלק מהתמסרות
לפני 12 שנים •
24 בדצמ׳ 2011
בלוסום(לא בעסק) • 24 בדצמ׳ 2011
פוסיקT כתב/ה: עוד אין לי ניסיון במסירה, אבל נראה לי שזה עוד שלב ביחסי שולט-נשלטת.
אני, למען המאסטר שלי, מוכנה להימסר למי שיחליט, מתוך היותי כנועה ומתמסרת, מתוך רצוני לרצותו, לשמח אותו, לגרום לו גאווה, למאסטר שלי. אני רכושו, וככזו – הוא רשאי לעשות בי כרצונו, גם למסור לחבר/ים. אני בוטחת במאסטר שלי, הוא יודע מה נכון עבורי ולכן כל מה שיחליט – הוא אשר יהיה, ואני אהיה הכי טובה – עבורו. למענו. מקור גאוותו. באופן אישי אני הייתי שמחה במיוחד אם המאסטר שלי היה נוכח בכל מסירה. בעיני, אין דבר שהוא "עוד שלב ביחסי שולט-נשלטת" - השאלה היא האם מסירה (או כל דבר אחר לצורך הענין) היא בגבולות של אותה נשלטת אם לאו. זה הכל. האם אותו דבר שבו מדובר הוא משהו שהיא מוכנה לעשות עם אותו אדון / מאסטר / שולט - או שלא. בעיני, זה הדבר היחיד שקובע אם יהיה אקט זה או אחר. זה ולא שום דבר אחר. הגבולות של הנשלטת, הם המתווים את המערכת, ואם מסירה זה משהו שהיא מסוגלת לעשות - ולא כי זה "עוד שלב" שצריך לעבור, אלא כי זה מגרה אותה, ומשהו שהיא רוצה להתנסות בו, אזי בעיני זה מבורך שתתנסה בו. אבל לא מתוך כורח, כי באמת באנו לכאן להנות |
|
Boss45(שולט) |
לפני 12 שנים •
24 בדצמ׳ 2011
הדרך לסרסר את השפחה
לפני 12 שנים •
24 בדצמ׳ 2011
Boss45(שולט) • 24 בדצמ׳ 2011
העובדה שנעם בא לבקר אותך לבד בפעם השנייה מעידה על החופש שקיבל לעשות בך כרצונו
ועל ההמשך שעוד כנראה יבוא ובגדול. זה מתחיל עם סשן משותף, ממשיך במסירה מינית בלי נוכחות האדון, משם הדרך קצרה לביקורים קבועים של זה וגם זה, ולמה לא לשתף עוד אדון אחד, ואולי להגדיל את השיתוף כדי להפוך אותך למשהו שהגדרתו פשוטה וידועה. היתה לי שיחה עם שפחה קודמת שלי בנושא, והיא בחשש שאלה אם יש לי בתכנית למסור אותה לאחר. התשובה שלי היתה פשוטה : מה ששלי נשאר שלי ושלי בלבד. לחלק באופן הזה את מה ששייך לך עם עוד מישהו זה לדעתי, סירסור. כל היתר זו מכבסת מילים שלא לעניין. |
|