לדעתי כמו שהצייר מבטא את רגשותיו דרך המכחול והצבעים בעוד הבד פרוס לצדו ומחכה לרגע היצירה והמימוש כך גם הסדיזם של האדון הוא המכחול והצבעים של הצייר והמזוכיזם של השפחה זה הבד שמחכה לרגע היצירה והמימוש.
