סיפור| המפלצת ואני

סיפור| המפלצת ואני

teller • 24 בדצמ׳ 2011

"הודעה אחת חדשה" הודיע לי הפלאפון, ומתחתיו "נוי".
פתחתי את ההודעה בהתרגשות ובמאיות שבין הלחיצה להצגת ההודעה התפללתי שמה שאני מצפה לו יופיע. על המסך עלו שלוש נקודות הסימן המוסכם שלי ושל נוי שאומר שכשאני חוזר מהבסיס יש לי שעתיים להתארגן ולומר לאמא שלום. חצי שעה גג להגיע אליה לדירה, לענוד את הקולר ולדפוק בדלת.
ואז? אז מגיע הסשן הקבוע.
אני ונוי ביחד כבר 6 שנים, מגיל 16, היחסים בינינו עברו התפתחות מיחסי שונאים, לידידים מאוהבים, לחברים, ולבסוף התייצבו במקומם הטבעי: עבד ומלכה, מסתבר שמי שאמר: "מתחיל במכות נגמר בנשיקות (ועוד מכות)" צדק.
עם הזמן בתור זוג בדסמ"י חרמן בגיל תיכון, אספנו לאט לאט ציוד, ובגלל שכסף היה מצוי אצלנו בדוחק, אלתרנו הרבה דברים, למרות שרוב הציוד שלנו היה ישן, תמיד הנחתי שנוי לא רצתה להחליף אותו מטעמים נוסטלגיים.
הקולר שענדתי עליי היה מתנה מנוי לרגל 3 שנים ביחד והיה בלוי מרוב שימוש, ומסריח מזיעה ושאר מיצים שהפרשנו עליו במהלך הסשנים. היא פתחה לי את הדלת, נישקה לי בעדינות, ואפשרה לי להיכנס, וכמו שידעתי טוב מאוד לעשות, ירדתי על 4, היא חיברה את הרצועה, שבסך הכל היה חוט שמצאתי באתר בנייה בגיל 16, לקולר. היא הוליכה אותי לאט לאט לחדר, ועם סימן יד קטן ציוותה עליי לעלות על המיטה, עליתי למיטה ונשכבתי על הגב, נוי עלתה על המיטה בתנועות חתוליות והתמקמה מעליי, העיניים הכחולות שלה חודרות לי אל הנשמה, השיער שלה מדגדג את פני, והיא אומרת: "התגעגעת אליי עבד קטן?".
"כן מלכתי, ברור" אני עונה לה בלחש.
הפנים שלה מתקרבות אל פני, והיא אוספת אותי לנשיקה קטנה, מכניסה את הלשון שלה אל פי, פעולה שאם הייתי יוזם לבד, תגרור נשיכה חזקה של הלשון שלי. היא מתנתקת ממני יחסית מהר ובפה שלי יש טעם של עוד, אני מקרב את פניי אליה והיא אומרת: "אה, אה, אה... אתה תישאר לשכב" ואנחנו ממשיכים עם הטקס הקבוע, היא ניגשת אל מתחת לשולחן העבודה שלה, מתכופפת כך שאראה בבירור את התחת שלה, ומוציאה את ארגז הכלים הישן, זה שמכיל את כל האביזרים שלנו, אחרי כל-כך הרבה שנים רק המראה של הארגז כבר גורם לי להתרגשות, היא לוקחת אותו, אומרת: "תפסק רגליים" וכהרגלנו, מניחה את הארגז בין הרגליים שלי, ומתחילה להוציא את כל האביזרים שנשתמש בהם בסשן הזה, וכמו בכל סשן, אני מתפלל שהפעם יהיה בארגז סטרפאון חדש, אבל כמו שהיא הבטיחה בתחילת הקשר, עוד כשהיינו צעירים, סטרפאון זה הגבול שלה. והפעם היא הוציאה את האזיקים לידיים, ומיד נזכרתי איך שבגיל 17 גנבתי את האזיקים מהתחפושת הקאובוי של אחי, אחרי שפעם אחת בזמן שהזדיינו, בין האנקות היא לוחשת לי באוזן, "פעם... הבאה... תביאי... אזיקים... הגיע הזמן... שתהיה עבד..." מאותו יום שנינו הבנו מה הולך להיות סוג הקשר בינינו. היא הוציאה גם אזיקים לרגליים שלא היו יותר מחבל מרופט אבל קצת יותר עבה מרצועת ההולכה שלנו. ולצערי שם היא הפסיקה, אז הבנתי שזה הולך להיות אחד מסשני הפיתוי של נוי.
"ידיים!" היא ציוותה, ואני הצמדתי את ידיי מעל הראש, והיא אזקה את ידיי אל המיטה, אחרי זה היא העבירה את הידיים שלה מכפות הידיים שלי, וליטפה לאט לאט, עד שהגיעה לפנים, העבירה את הידיים שלה בריפרוף עדין, ואז נישקה לי את האף היא נעצרה כשהפנים שלה פחות מסנטימטר מפניי, היא הסתכלה לי בעניים, ואמרה "רגליים!" פתחתי רגליים כדי לעזור לה לקשור אותי. ומהר מאוד הייתי קשור.
ואז זה התחיל, היא נעמדה על המיטה מעליי כשאני בין הרגליים שלה והתחילה לפתות אותי: "אתה יודע מה הולך לקרות עכשיו נכון? עבד קטן שלי."
"כן מלכתי" השבתי.
"כל מה שאני אעשה, לא משנה מה, אתה לא נוגע בעצמך, אופסי, אתה לא יכול, גם אם אתה מרגיש צורך אדיר לגמור, אתה לא עושה את זה בלי רשות, מובן?"
"כן מלכתי" חזרתי על עצמי.
היא התחילה להוריד מכנסיים ונשארה עם תחתונים, התיישבה על אחת מרגליי, כך שהכוס שלה מתלבש באופן מושלם על הירך שלי, התחככה בי קלות, והחלה תנועה באזור החלציים שלי. והיא קמה במהירות, מותירה אותי מאוכזב במקצת.
היא החלה להפשיט אותי לאט, בצורה הסקסית הרגילה שלה, כל התנועות שלה הפכו יותר עגולות, בכל פעם שהיא התכופפה היא הבליטה את הישבן, היא נישקה אותי במקומות הנכונים, נשיקה קטנה, מעט רטובה, ותמיד משאירה טעם של עוד, עד שסיימה הייתי עירום וחרמן כפול ממה שהייתי כשנכנסתי אם זה אפשרי.
"מה אתה הכי רוצה עכשיו?" היא שאלה וליקקה את השפתיים.
"אותך" החזרתי בלחישה למרות שלא הייתי בטוח שניתנה לי הרשות.
"תדייק!" היא לחצה עליי.
"אני רוצה להרגיש אותך". ניסיתי שוב.
"תדייק!" היא אמרה יותר בקול.
"אני רוצה לנשק אותך" שיקרתי.
"די! תגיד לי את האמת!" היא צעקה.
"אני רוצה לזיין אותך!" רוקנתי את ריאותיי והרגשתי איך המפלצת, המפלצת שקראתי לה מפלצת הגבריות, מתעוררת, נוי קראה לה מפלצת הויניליות. "אני רוצה לתפוס אותך, ולזיין לך את הצורה" המפלצת החלה לגרגר "אני רוצה לקחת את הזין שלי ולתקוע אותו בתוך הכוס שלך!" צעקתי.
"שקט! עבד!" היא צעקה בשקט, ואני נדמתי מיידית.
"אתה לא יכול לזיין אותי" היא התקרבה ולחשה אליי באוזן "כי אני לא מרשה לך, כי אתה לא ראוי לכוס שלי, אז אתה תשב ותראה אותי מאוננת בזמן שלא תוכל לעשות כלום. תתיישב!" נאבקתי באזיקים כדי להתיישב בצורה שאוכל לראות אותה, היא התיישבה מולי רגליה המפוסקות נוגעות כמעט ברגליי המפוסקות, היא שלחה את ידה אל בין הרגליים, הורידה את התחתונים והתחילה לאונן, בהתחלה סתם משפשפת את האזור, ואז חודרת אל עצמה, מחפשת את נקודות העונג שלה, היא התחילה להיאנק בלחש, ולבסוף שמצאה את הנקודה החלה להגביר את קולות העונג שלה, היא החלה לגנוח בקול, גופה החל לרעוד בעוד היא מגבירה את הקצב, ואני כבר השתגעתי לגמרי, מתחתי את האזיקים ברצון להשתחרר, החרמנות שלי השתלטה עליי והמפלצת מבפנים כבר השתוללה, חירמן אותי כל הסיטואציה הזאת שאדם גדול כמוני, משרת ביחידה קרבית, נתון לחסדיה שלי אישה, קטנת ממדים, יפה, ובעלת עיניים מדהימות, החוסר אונים שלי עשה לי ולה טוב.

ואז הבנתי את זה, אני לא חסר אונים לגמרי, נזכרתי במנגנון שחרור לילדים שקיים באזיקים, הרי זה בסך הכל תחפושת, הקשרים שנוי עשתה לי ברגליים היו חלשים ואני יכול להשתחרר מהם בקלות, נוי זרקה את ראשה אחורה בעוד היא מאוננת ושלוש אצבעות בתוכה, החרמנות שלי התגברה מרגע לרגע, וכשנוי הייתה על סף גמירה המפלצת ניצחה ולקחה פיקוד.
לקח לי שתי שניות להשתחרר מהקשר העלוב ברגליים ועוד שנייה אחת להגיע אל המנגנון חירום באזיקים, והייתי חופשי, ומולי אישה סקסית כמו גיהינום, מאוננת לעצמה, על סף גמירה, וזה יותר מאשר כל גבר יכול לשאת...
קפצתי עליה, ובן רגע הייתי עליה מרתק אותה אל המיטה בידיי, לרגע הייתה דממה דקה, ואז היא ליקקה את שפתיה כאילו כדי להתגרות בי, וכאן כבר לא היו לי מחסומים, הייתי גבר, לקחתי את הזין שלי והעברתי אותו על שפתי הכוס שלה כדי להתגרות חזרה, הייתי גס, דחפתי אותו לאט לתוכה, הייתי חם, הוצאתי אותו כך שרק הכיפה נשארת בפנים, ומעל הכל הייתי חרמן, דחפתי אותו בגסות ובמהירות, המשכתי הלאה והלאה, מזיין אותה בכל הכוח שלי,והיא הגיבה, היה לה חיוך דק על הפנים, ואני המשכתי מרגיש שהיא מגיעה לסף גמירה בפעם השנייה, מהר מאוד הרגשתי איך גם אני על הסף, עזבתי את הידיים שלה ותפסתי לה בשדיים מועך אותם חזק תחת ידיי, והמשכתי לזיין אותה כמו שלא זיינתי אף אחת, כשהזין שלי כבר החל לטפטף יצאתי מהר ממנה טיפסתי עליה ומיקמתי את הזין שלי ליד שדיה, אוננתי עליה עד שהתפוצצתי.
הרגשתי סוף סוף גבר, אחרי 6 שנים, שבהם רק פעם אחת זיינתי אותה כמו שצריך, כמו שרציתי, כמו גבר, בדרך שבה חברים שלי מדברים על איך הם מזיינים, הרגשתי איך זה לדחוף את הזין שלי עד הסוף, להרגיש גבר סוף סוף, המפלצת כבר הייתה בשליטה מוחלטת, אחרי שנים שבהם העבד היה בשליטה, מקשיב לכל פקודות המלכה, והגבר היה למטה קטן וחלש, עכשיו זה הפוך העבד קטן וחלש והגבר בשליטה, יותר לא אקשיב לה, נמאס לי להיות העבד, נמאס לי שהכול צפוי, נמאס לי שאני יודע בדיוק מה יקרה מהרגע שאני מקבל את הסמס, מעכשיו אני הגבר, ובקשר לנוי, יש לה את הבחירה שלה, או להישאר איתי ולהיות אישה רגילה ולא מלכה או שתעזוב.
נוי ליטפה את השדיים שלה ומרחה את הזרע שלי על כל השדיים שלה ואמרה בחיוך "הכל הולך להשתנות עכשיו, נכון?"
"כן" החזרתי ונשכבתי לידה, שנינו בוהים בתקרה "אני כבר לא יכול להיות עבד".
"באמת?" שאלה "בואו נראה, האם הגבר הגדול מסוגל לזיין עוד פעם אחת היום?"
נשארתי חסר תשובה.
היא נעמדה על המיטה והתכופפה, חושפת את שתי החורים שלה, ומאתגרת אותי ללא מילים.
התרוממתי כדי לעשות כל מה שגבר אחר היה עושה, והיא אמרה, "תישאר לשכב", ומשהו בי רצה להישאר לשכב, אבל אותו דבר גם רצה לזיין אותה בתחת. המשכתי להתרומם "שב!" פקדה בסמכותיות יותר, ואני נעצרתי המום מכך שאני עדיין מקשיב לה. היא התרוממה והסתובבה, ושוב נעמדה על המיטה ומעליי, והבנתי זה לא העבד שתפס שליטה שוב שהחליט, זאת המפלצת שרק קיבלה הצלפה של שוט וכמו כל חיה אולפה קצת. תפסתי לה ברגליים והשכבתי אותה שוב, גהרתי מעליה והיא הסתכלה לי בעניים, ואמרה בקול חלש "רד ממני!" והרגשתי את קולה נכנס לי את המח, מתיישב בדיוק במקומות הנכונים וגורם לי לעשות מה שהיא רוצה, גם אם לא באמת רציתי. ירדתי ממנה בכניעה, ואני יודע שפניי הראו שאני לא מרוצה מזה, נשכבתי על הגב בהכנעה. והיא התקרבה לי לאוזן ואמרה ספק לוחשת, "שלא תעיז לזוז" היא קמה והחלה להסתובב בחדר בחופשיות, "מזמן לא ראיתי את מפלצת הויניליות, מזמן כבר לא הרגשתי את הגבריות מתפרצת".
"אני כבר לא עבד..." התפרצתי.
"סתום! ותן לי לדבר" היא אמרה לפני שהספקתי להמשיך. ואני למרות שרציתי לדבר, שתקתי.
היא המשיכה בנאום שלה בעוד היא מסתובבת בחדר כמו הורה כועס שמטיף לבנו.
"גם לי היה נמאס, נמאס לי מלשחק בעבד, אמנם הסקס היה טוב אבל היית קל מדי, נמאס לי מהציוד הישן הזה, נמאס לי שאתה כל-כך קל!" היא פרצה בצחוק פרוע, וזרקה את ראשה אחורה כמשוגעת. "ידעתי שזה ייקרה מתישהו, ידעתי שהמפלצת שקברתי עמוק עוד תצא החוצה, וחיכיתי לה, יש לי שאלה נהנית לזיין אותי כמו גבר? נהנת לדחוף את הזין שלך עמוק, להרגיש שאני נקרעת?"
"כן" החזרתי.
"כן מה?" באה צעקה בחזרה. "שלא תעיז לטעות אני עדיין המלכה שלך, גם אם אצטרך לאלף אותך מחדש!" היא אמרה בקול גבוה.
"אני כבר לא עבד! אני גבר!" באתי לקום...
"שב כבר!!!!! אתה לא יודע לעקוב אחרי פקודות כבר? אין בעיה! נטפל בזה!!" היא כבר לא שלטה בקולה.
נשארתי לשבת בגלל כוח לא מוסבר בזמן שהיא התכופפה להוציא משהו מהארון, הוא היה הרבה יותר כבד, וכשהיא הסתובבה ראיתי, ארגז כלים, חדש, שחור כמו פחם גדול יותר משוכלל יותר.
גמגמתי "מה? מה? זה?"
היא צחקה קלות "הא! אנחנו כבר לא מרוששים כמו בגיל 16" היא החלה להוציא דברים, התחילה עם אזיקים חדשים מעור. "אני מרוויחה טוב מאוד, על כל לקוח שמצטרף לבנק אני מקבלת בונוס" היא הוציאה אזיקי רגליים עם שרשרת, "מצאתי חנויות זולות יחסית" היא שלפה גאג מבריק "ואפילו קיבלתי טיפים ממלכות מנוסות"
הייתי בשוק טוטאלי, לא ידעתי איך להגיב, איך יכול להיות שדווקא כשאני כבר לא עבד, היא הופכת למלכה אמיתית עם כל האביזרים והגישה והדיבור. "אני כבר לא כזה, אני לא אקשיב לכל מה שאת אומרת רק כי אמרת, אני לא אחזיק את עצמי כשאת מאוננת רק כי אמרת, אם ארצה לזיין אותך, אני אקפוץ עלייך"
"זה מה שאתה חושב" היא אמרה בחיוך, והתקרבה אליי, העיניים שלה חודרות לתוכי שוב, היא אמרה "אם אני לא טועה, יש משהו אחד שבחיים לא ישתנה, אתה תמיד תקשיב לי, אתה זוכר מה אמרת לי בתחילת הקשר?" היא התחילה לחכות אותי בטון טיפה מזלזל "הקול שלך, העיניים שלך, משהו בהם גורם לי להקשיב לך, גם אם הנפש לא רוצה הגוף פשוט מקשיב" היא הפסיקה מעט כדי לבהות לי בעיניים והמשיכה: "אם אסתכל לך בעיניים, אם אעשה את הקול המתחנף שלי, אתה תקשיב, נכון? עכשיו בואו נראה, על ארבע!" באמת שלא רציתי להקשיב, באמת שרציתי ללכת, באמת שלא רציתי לעמוד על ארבע, להרגיש כמו כלב, אבל משהו בקול שלה בעיניים שלה, אני פשוט לא יכול להתנגד אליה, אז פשוט עמדתי על ארבע.
"אתה רואה?" היא אמרה בהתגרות, ואני רק רציתי לקפוץ עליה לזיין לה את הצורה "עכשיו בוא ננסה את האזיקים החדשים האלה..." היא אזקה אותי אל המיטה וגם עברה אל הרגליים, ופתאום הבנתי שאני באמת לא יכול לזוז, אולי בפעם הראשונה בקשר, אני לא מסוגל לזוז, ולא בגללה שהיא אמרה לי אלא בגלל שהיא קשרה אותי. "אני כבר חוזרת" היא אמרה ויצאה מהחדר.
"רגע!" צעקתי אחריה, היא בחיים לא השאירה אותי קשור בחדר לבד.
ניסיתי להשתחרר, התפרעתי, נענעתי את המיטה, משכתי בסורגים, משכתי את הרגליים כל כך חזק שהרגשתי שאני מדמם כבר, ואז שמעתי את הצעדים שלה וקפאתי,מפחד, מסקרנות, אבל לא יכולתי לראות אותה, היא התהלכה לאט לאט, ואני התמכרתי לצלילי העקבים שלה, ואז היא נכנסה לתווך הראייה שלי, ורק מלראות אותה כמעט גמרתי, היא הייתה לבושה בחליפת עור מבריקה, נעולה בנעלי עקב שחורות וגבוהות, הבגד צמוד לה לירכיים בצורה מושלמת התחת שלה מובלט בצורה מושלמת, השדיים שלה חשופות בדיוק מושלם, והפנים, מהפנטות כתמיד. היא הסתובבה כדי שאראה את הכל, "אתה אוהב את זה".
"כ...כ... כן". החזרתי בגמגום.
"כן מה?" היא אמרה.
הוצאתי אנחה לא נשלטת ואמרתי "אני לא העבד שלך, זה שקשרת אותי לא אומר כלום" חזרתי על עצמי, ובאמת הרגשתי כך, הרגשתי כמו גבר שנקשר לרגע, גבר שכשישחררו אותו, יחזור לעצמו, כרגע הוא סתם קשור.
סלאש! הגיעה הצלפה בתחת משוט שרק אחרי ההצלפה שמתי לב אליו. "כן מה?!"
"אני לא אגיד את זה" אמרתי כשאני מרגיש את החום של ההצלפה.
סלאש! שוב זה הגיע. "כן מה!" צעקה.
"די!" צעקתי.
הצלפה. "כן מה?"
"כן מלכתי! כן מלכתי! כן מלכתי..."
"יופי" היא אמרה בלחש, והלכה ללטף לי את התחת מרגיעה את המקום. בעוד אני מחזיר את נשמתי, אמרתי "זה לא יחזור להיות, המפלצת כבר שולטת אני לא עבד יותר, אני גבר"
"ברור חמוד שלי" היא לקחה עוד משהו מהארגז, ובאה להראות לי, זה היה סטרפאון אדום, לא גדול במיוחד, אבל כשהיא שפשפה אותו כמו זין זה חרמן אותי, אבל הפחיד אותי באותה מידה, לא הייתי מוכן לזה. "לא, לא מלכתי, אני לא מוכן, אמרנו שגם אם זה ייקרה נעשה את זה לאט, אני לא מוכן לזה, אני מפחד מלכתי" היא ניגשה מאחוריי והתחילה ללטף אותי.
אמרתי לה "אני לא אקשיב לך יותר, זה לא יעזור, אני אמרוד, אני אמצא דרך"
"יופי" היא אמרה
"בכל רגע שלא אהיה קשור אני אגע בך כמו שאני רוצה, אני אמרוד, אנייייייייייייי" המילים התבלבלו לי כשהרגשתי אותה מורחת לי קרם קריר באזור התחלתי להתפתל. "די אני לא מוכן לזה אמרנו שניקח את זה לאט... אני רוצה שלא. אה, אה, א..." נעתקה נשמתי כשהרגשתי אחת מהאצבעות שלה בתוכי.
"אתה יודע שאתה תמיד יכול להגיד את המילה הבטוחה... אתה זוכר אותה נכון?" היא הוציאה את האצבע.
"כן מלכתי..." עוד לא סיימתי את המילה האחרונה והרגשתי את זה.
היא חדרה אליי והפעם לא בעזרת עיניה.

כתיבה יפה!

קונצנזוס​(מתחלף) • 25 בדצמ׳ 2011

יפה מאד