הפוסט הזה נכתב באמת, מדם ליבי. הוא אולי יותר מתאים לפוסט של בלוג אישי, אבל משאני נחשפת ליותר ויותר מקרים, בחרתי להגיש אותו כאן. כי יש לי הרגשה שאני לא חיה לבד בבועה.
