נילי ונילי
|
לפני 12 שנים •
31 בדצמ׳ 2011
כתבת מקסים ואנושי כל כך. הרגשתי את הצריבה הזו, של מגע רגל ברגל והעלבון שנלווה אליה. הרגשתי גם על עצמי בעבר וגם עכשיו יחד איתך.
אין לי שום דבר חכם להגיד. רק שמחה שכתבת ושלא שמרת בבטן. לפעמים גם הודעה בפורום היא צורת תקשורת זוגית ואני מקווה שהוא ישכיל לקרוא וליישם. תודה שכתבת. |
|
|
| סירופ(נשלטת) |
לפני 12 שנים •
31 בדצמ׳ 2011
מחשבות של ערב
כשמסתכלים על מערכת יחסים ברזולוציה של ערב אחד, עלול להתרקם מצג שאינו משקף את מערכת היחסים על מורכבותה וצדדיה, עכשיו אני מבינה יותר למה הז'אנר הזה של "השתפכויות הנשלטת" אינו כולל דיווח על מהמורות.
אני צריכה לומר כאן שני דברים: א. תודה לכל אחיותי הסאביות שהגיבו לדברי, אפשר היה לחוש באמפטיה ובהזדהות כניחוח העולה ממרקע המחשב, והתעטפתי בכך ורווח לי. ב. האדון שלי, במאום לא איזכרתי את התמיכה שלו בי, שנה קשה עברה עלי ונוכחותו לצידי לא נתנה לי להסחף מטה. העונג המיני והרגשי שהוא מסב לי, אין שום דבר שדומה לזה בעברי. אז אולי אפשר להסתכל על זה גם אחרת, ולומר, אז הוא לא הגשים לך את התסריט שציירת לעצמך בראש לפרטי פרטים. אז... כן, זה קורה, ו רבעק, הוא אדונך ואין זו תכנית כבקשתך. שתהיה לנו שנה מבורכת, לכל יושבי הפורום, הרבה אהבה והנאה ובעיקר בריאות |
|
|
נולי
|
לפני 12 שנים •
31 בדצמ׳ 2011
Re: מחשבות של ערב סירופ כתב/ה: .....
אז אולי אפשר להסתכל על זה גם אחרת, ולומר, אז הוא לא הגשים לך את התסריט שציירת לעצמך בראש לפרטי פרטים. אז... כן, זה קורה, ו רבעק, הוא אדונך ואין זו תכנית כבקשתך. שתהיה לנו שנה מבורכת, לכל יושבי הפורום, הרבה אהבה והנאה ובעיקר בריאות אבל קשר זוגי, כל קשר זוגי שאינו סטוץ ליתר דיוק, הוא כן תוכנית כבקשתך. אם הקשר לא ממלא את הצפיות של שני הצדדים אז למה הוא נקרא זוגי? N |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 12 שנים •
31 בדצמ׳ 2011
שום קשר הוא לא תוכנית כבקשתך.
כשלעצמי, דווקא עם סטוצים היה לי נורא קל להגיד מה אני רוצה. כי אין השלכות. אין מורכבות להתחשב בה. נורא קל להתעקש על הצרכים שלך כשמדובר במערכת יחסים שנמשכת רק כמה שעות. אחד הדברים שהיו לי הכי קשים במעבר מרצף סטוצים למערכת יחסים קבועה, היא שאני לא תמיד מקבלת בדיוק את מה שאני רוצה. זה עדיין נורא קשה לי  עם סטוץ, כשהוא לא נותן לי את מה שאני צריכה באותו רגע, אני פשוט הולכת ומוצאת מישהו אחר שיתן לי את זה. אבל כשאני מתעקשת להיות רק איתו, לא תמיד זה מסתדר. לפעמים אני צריכה חיבוק והוא צריך לדפוק אותי וללכת. לפעמים אני צריכה הצלפה הגונה וכל מה שבא לו זה להתכרב מול הטלויזיה עם שוקו וטימטם, וכל הרמזים שלי פשוט לא מועילים, עוברים לו ליד האוזן כאילו אני ידידה שלו או משהו.
אני מכירה היטב את המגע-שקשה-יותר-מכלום-בגלל-שזה-מעט-מידי. אני תמיד נכנסת לסרטים מרגעים כאלה. אבל עם הזמן זה נהיה יותר קל. דיברתי איתו על זה. שאלתי אותו מה הוא מציע לי לעשות במצבים כאלה. איך הוא מציע לי להקל על עצמי. כי להכריח אותו אני הרי לא יכולה. אבל הוא נתן לי טיפים, איך אני יכולה להראות לו מה אני צריכה בלי שזה יצא לי תובעני ומציק. ואמנם לא תמיד-תמיד-תמיד, אבל אפשר לבקש. לא בבכיינות ולא במניפולציות - זה סתם מעצבן אותו. אפשר - ברוגע, ברצינות, בכבוד, עם מוכנות לקבל סירוב - לבקש יפה. * * * סירופ - אני עומדת על מה שאמרתי קודם. ואין נוסחה כזאת, רוך=וניל. וניל זה בסך הכל היעדר מסויים, לא? היעדר של כל מה שנכנס בבדס"מ. אבל בדס"מ זה לא ההפך מוניל - אלא תוספת. העניין הוא שלהיות נשלטת לא הופך אותך ל*יותר* חזקה ממה שהיית בלי זה. זה לא הופך אותך ל"לא זקוקה". וגם, ממה שכתבת, לא הרגיש לי שמה שהיה חסר לך הוא וניליות מסויימת - אלא תשומת לב. אם היית מקבלת תשומת לב בפורמט בדס"מי, אני מאמינה שלא היה קשה לך אחרי זה. התחושה שהכי עברה במה שכתבת היא הדחיה. זה שהוא לא קפץ עלייך מיד. זה שציפית למשהו, וקיבלת "פרווה". את התרגשת ובנית ציפיות, והוא לא הראה התלהבות. אין לזה קשר לוניל, בכלל. ככה נראה לי. אלא לתשוקה שרצית לקבל ממנו ולא קיבלת. מה שכתבת עשה לי את התחושה המעיקה של מעט-מידי-מאוחר-מידי. תחושה כל כך מוכרת. וכמו שאמרו כבר - תודה שחלקת. זה הזכיר לי את הפעמים שהרגשתי כך, וזה גרם לי להגיד לעצמי - הנה, תראי, כשזה קרה חשבת שזה סוף העולם ואז זה עבר. בפעם הבאה שזה יקרה לי (ואני יודעת שיקרה) אני אחשוב על השיחה הזאת ואגיד לעצמי, תזכרי שזה דבר שקורה, ושזה לא אירוע בודד בוואקום אלא שיש מערכת יחסים מסביב, ואת הסיטואציה הזאת את תפתרי דרכה, ולא כאילו היא בועה נפרדת. |
|
|
emely(אחרת)
|
לפני 12 שנים •
31 בדצמ׳ 2011
מאוד מוכר
נגע בי השיתוף שלך אני לא תמיד מתקשרת והרבה פעמים שוקעת לתוך הסרטים שלי ואז באמת קשה לצפות שהצד השני יבין אותי, "יקרא אותי" ובאמת הצרכים שלנו משתנים מרגע לרגע ולא תמיד מתאימים לצד השני ובמיוחד כאן שיש את המעבר החד הזה מרכות לשליטה, לכאב הרבה פעמים אני חושבת שהעבודה של השולט מאוד קשה בלהבין את הנשלטת שלו ואת הצרכים המשתנים שלה - זה דורש המון תשומת לב 
|
|
|
כנועה חכמה
|
לפני 12 שנים •
31 בדצמ׳ 2011
שני הסנטים שלי
סירופ,
מאוד אהבתי את כתיבתך ואני לא מופתעת מההזדהות של הבנות כאן כן מופתעת מכך שלא היה פה סחף של תגובות נוסח 'הוא לא שולט אמיתי, בואי אלי' מצד הציידים באתר, אבל טוב להיות מופתעת לטובה לענייננו, כחצי ונילית שנמצאת כאן בעיקר כדי להבין את עצמה המסקנה העיקרית שאני מגיעה אליה בכל פעם מחדש וגם מקשר השליטה שחוויתי לאחרונה הוא שבקשר בדסמי יש את כל ההנאות והבעיות של כל קשר אחר אולי העוצמות חזקות יותר כי אנחנו, כולנו, שולטים ונשלטות, תאבי דרמות ומשתעממים מהר אבל הבסיס זהה הכותרות שאנשים נותנים לעצמם ולסוג הקשר לא באמת מחסן אותם מרגשות אמיתיים ולהרגיש מאוכזבת מלילה שציפית ממנו ליותר - זה קונפליקט זוגי ידוע כמה פעמים זה קרה לי בעולם הוניל? ואז השאלה הנצחית: האם ציפיתי ליותר מדי, או שהוא באמת נותן לי מעט מדי? החיפוש אחר איזושהיא אמת אובייקטיבית שלעולם לא תתגלה, כי כל החוויה היא סובייקטיבית את והוא רציתם שני דברים שונים מלילה מסוים. השאלה אם אפשר להכיל את הפער ולהמשיך - בהתחשב בהנאה שלך מאלימות ומכך שעם גברים "רגילים" לא תגיעי לעוצמות שאת מגיעה איתו. רק את תגלי את התשובה בהצלחה בחיפוש עד אז יש לך הזדהות גדולה - גם ממני כ'ח |
|
|
ניטפיקינג(נשלטת){מאסטרמיינד}
|
לפני 12 שנים •
13 בינו׳ 2012
כואב לקרוא, וטוב שכתבת.
בא לי לחבק אותך, אבל אנחנו לא מכירות אז אסתפק בכך שאומר שמאוד ריגשת אותי.
לפעמים אנחנו כל כך שבויים בתפקידים שהגדרנו לעצמנו, עד שאנחנו שוכחים שיש בנו הרבה יותר מכך. יש בנו סתירות, יש בנו חרטות, יש הרהורים ויש את הזכות להרגיש, עד הסוף, בלי להתבייש במה שאנחנו מרגישים; כאב, מחסור, מצוקה, רתיעה - זה חלק מאיתנו, והניסיון להתכחש לכך הוא מיותר וחסר תוחלת. זה בסדר להרגיש רע במקום מסוים, לתהות האם זה המקום הנכון עבורנו, האם כאן אנחנו רוצים להישאר. התשובה יכולה להיות חיובית או שלילית, ולפעמים התשובה היא שאין תשובה. מקווה שתמצאי את התשובה שלך. |
|
|