lori(נשלטת){ע_מ}
|
לפני 12 שנים •
4 בינו׳ 2012
פה גדול
הרבה פעמים אני מונעת מאגו. אדוני טוען שזה מאפיין מאוד בולט באישיות שלי בכל האספקטים של שליטה.
זה מסוג הדברים שתמיד "עובדים" עליהם. ויש פעמים של טיזינג הדדי. שאני יודעת שאני יכולה לזרוק שם הכל וזה יהיה בסדר מבחינתו, יש קרקע יציבה וברור לשנינו מה הולך באמת, אז אני יכולה להרשות לעצמי לומר מה שאני רוצה, בלי להחחשבן. ואני זורקת שם משהו על כוח הסבל שלי ותופסת תחת. תופסת יותר מדי תחת. אבל ברור לי שזה ברמת הדיאלוג וההתגרות בינינו וזה לא משהו מחייב, אז אני צוחקת ואדוני מחייך וממשיכים הלאה. והמשכנו הלאה. והיה סשן, שהכיל המון כאב וסימנים של קיין וכבלים של חוטי חשמל. וכל הזמן כיסוי עיניים. שניים אחד על השני, כיסוי עיניים וצעיף אטום, כדי שיהיה חושך מוחלט. הרבה יותר קל לי לספוג בחושך מוחלט. היום והלילה שלי הפוכים, ושיא העירנות שלו אומר שאני כבר מתחילה להרגיש את העייפות שלי. ואחרי שהכל "נגמר", כמו שאני, בובת סמרטוטים, נמרחת על כל מקום שהוא מוביל אותי אליו, בטוחה שהוא מוביל אותי למיטה או למקלחת, ככה הוא מוביל אותי לכסא וקושר את הידיים מאחורי הגב. החזה שלי עוד קשור, חבול ונפוח ממקודם והוא מחזיר את המצבטים. זה בלתי נסבל. אבל כשהוא מוריד את כיסוי העיניים, זה עוד יותר בלתי נסבל. האור מולי כל כך חזק ומלחיץ וכשזה מתערבב עם העייפות שעוטפת אותי זה מעיק. אני רואה רק את הדמות שלו מולי, חסרת פרטים. ותוך כדי שאני מנסה להתחמק מהאור אני ממלמלת משהו על זה שהספיק לי להיום. אני שומעת אותו שואל "הספיק לך? רק התחלנו" "מי אמרה שהכל קטן עליה? תעמדי מאחורי המילים שלך" הוא מתקרב ושופך עליי מים קרים ודורש שארים אליו את הראש ואני כל כך מייחלת שיעשה משהו שיעיף אותי משם, שיחזיר אותי למקום שלי מולו ויאפשר לי להתמודד עם מה שהולך להגיע. אני רועדת ולמרות הקור המטורף שיש סביבי אני מזיעה ואני מרגישה את הזיעה הזו נוטפת ממני. והוא מתחיל לסטור על הפנים הרטובות שלי עם היד הרטובה שלו. והראש שלי עף לכל מקום שהוא מעיף אותו, העייפות וכל מה שהיה לפני גורמים לי להיות חסרת רפלקסים או יכולת התנגדות. המוזיקה הרועשת, האור שמסנוור, העייפות, הירידות שלו עליי והכאב הלא הגיוני שאני מרגישה אחרי כל נחיתה של הקיין על החזה הנפוח שלי גורמים לי להתעצבן ולהעיר בסרקזם שהוא מצא לו חתיכת אתגר ושהאגו שלו לא פחות גדול משלי. והוא אומר שם "כן, אה?..." וצוחק כשהוא מנחית את הקיין עוד פעם ועוד פעם על החזה. ברור שאם הייתי בסיטואציה יותר מחושבת מולו, בחיים לא הייתי מוציאה את השטויות האלה מהפה שלי. והוכחת לי, שזה לא שהכל קטן עליי, זה כמה אני קטנה לידך. |
|
|
Alice'
|
לפני 12 שנים •
4 בינו׳ 2012
כמה שאת מדהימה בתיאורים שלך ....
והמשפט האחרון שכתבת פשוט מרגש ומבטא את שיא האינטימיות . |
|
|
Brida(נשלטת){DDDOM}
|
לפני 12 שנים •
4 בינו׳ 2012
וואו...
מהמם.
והמשפט האחרון- קודש קודשים שלכם. תודה. |
|
|
מישלי
|
לפני 12 שנים •
4 בינו׳ 2012
לייק !
את הפוסט.
ואותך. ואותו. ואתכם. }{ |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 12 שנים •
5 בינו׳ 2012
ואת באמת, באמת מופתעת?
שהוא התייחס למה שאמרת, שהוא טרח להוכיח לך. * * * אחד הדברים שהכי מקסימים אותי בגבר זה כשהוא עושה משהו כזה. מסמן לעצמו משהו קטן שאמרתי, בשיחה הכי סתמית, ועושה עם זה משהו. הרבה פעמים כשאנחנו מדברים, וזה קליל ובצחוק והכל סתם-סתם, אני אומרת לעצמי בלב "מעניין אם שמת לב לכובד המשקל שיכול להיות לשתי המילים שאמרתי הרגע. אתה לא אומר שום דבר עכשיו, אבל אולי מחכה לי הפתעה מחר". |
|
|
אושה{אוש}
|
לפני 12 שנים •
5 בינו׳ 2012
יולי Yuli כתב/ה: ואת באמת, באמת מופתעת?
שהוא התייחס למה שאמרת, שהוא טרח להוכיח לך. * * * אחד הדברים שהכי מקסימים אותי בגבר זה כשהוא עושה משהו כזה. מסמן לעצמו משהו קטן שאמרתי, בשיחה הכי סתמית, ועושה עם זה משהו. הרבה פעמים כשאנחנו מדברים, וזה קליל ובצחוק והכל סתם-סתם, אני אומרת לעצמי בלב "מעניין אם שמת לב לכובד המשקל שיכול להיות לשתי המילים שאמרתי הרגע. אתה לא אומר שום דבר עכשיו, אבל אולי מחכה לי הפתעה מחר". זה בטח מקסים אותך כי זה כל כך נדיר. לגברים יש נטיה לא להיתפס לקטנות, לא לנתח כל דבר שיוצא מפינו ולהתעלם מכך באלגנטיות ורק אם במיקרה במיקרה הם עושים עם זה משהו - הם מחייכים מאוזן לאוזן ומבהירים לנו שהם לא סתומים כפי שחשבנו. * האמור לעיל אינו מובא ביחס לכל המין הגברי אלא לגבר אחד יחיד ומיוחד 
ולורי - מקסים כמה שאת חשובה לו כדי שיוכיח לך שלא הכל קטן עליך |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 12 שנים •
5 בינו׳ 2012
וזה כנראה טוב שהם כאלה
בכל אופן, לי זה די טוב. כי אני חופרת, ברמות מטורפות (הפתעה, הפתעה). צריך מישהו רגוע בבית בשביל לאזן
טדי היה כל הזמן עושה דברים כאלה, כשהתחלנו לצאת והוא היה כל הזמן בעירנות להזדמנויות להקסים אותי. מן הסתם עכשיו זה כבר לעיתים יותר רחוקות. אבל את יודעת משהו, נראה לי שזה לא רק עניין של לנתח כל דבר אלא יותר של מוטיבציה. הרבה פעמים המחשבה לתפוס איזו מילה ולפתח אותה עוברת בראש, ועוזבים את זה. אומרים לעצמנו NOTE TO SELF ושוכחים. וגבר גבר וכל זה, אבל לפעמים חולף איזה צל מאחורי המבט שלו, משהו בעיניים שלו אומר לי "אני מת לדעת אם קלטת את הרמז הדק בטירוף פה", ואני יודעת שהנה ההזדמנות שלי לעשות לו את היום, או ללמד אותו לקח טוב על כמה שחשוב לשקול מילים לידי. לרוב הוא זוכר שהוא צריך להיזהר במה שהוא אומר. וטוב שכך. שיידע - גם כשאני נינוחה וחביבה זה לא אומר שאני נרדמת בשמירה!
|
|
|
Tobias(אחר)
|
לפני 12 שנים •
6 בינו׳ 2012
אני לא חושב שאת קטנה לידו לורי.
אף אחת שיכולה להכיל אותו כמו שאת מכילה אותו, לא יכולה להיות קטנה. אתם נראים לי שווים בתפקידים שלכם, כל אחד בשלו, אבל אי אפשר להכיל אוקיינוס בגיגית, צריך חלל בגודל אוקיינוס. שווים. רק בעמדות שונות, מאזנות. |
|
|
| נירוונה |
לפני 12 שנים •
6 בינו׳ 2012
נו טוב
לא אוקיינוס ולא נעליים
סדרת שבי! פאתטי |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 12 שנים •
7 בינו׳ 2012
נירוונה,
את/ה סתם מנסה לקלקל. אם הייתה דיעה קצת יותר מפורטת ועניינית אז מילא אבל את/ה כמו אחרון הערסים שכותב טוקבק "פאתטי" על כל מאמר שרואה באינטרנט. |
|
|