בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פצעי פרידה

שלגי
לפני 12 שנים • 8 בינו׳ 2012
שלגי • 8 בינו׳ 2012
שלגי כתב/ה:
אני מכירה פרידות וניליות שהיו גיהנום רגשי לצד הנעזב ומערכת היחסים שם, כולל רמת החיבור והאינטימיות היו לא פחותים מכל מערכת בידיאסאמית עמוקה.
דרכנו היא שונה, לא טובה יותר או עמוקה יותר - אלא פשוט נכונה ומתאימה לנו יותר.

לטעמי, הצד שקיבל את ההחלטה לסיים את המערכת, כאשר הצד השני אינו מעוניין בכך -
הוא הצד שצריך להוות ״מבוגר אחראי״ וזאת משום שמטבע הדברים הצד הנעזב הוא חלש יותר.

אני מכירה גם שולטים שאכלו חצץ ושתו את הדם של עצמם עם כפית - מסתבר שגם הם רק בני אדם..

ברור לי שדעתי היא דעת מיעוט, אבל היי, גם למיעוטים יש זכות קיום icon_smile.gif



ועוד משהו ביחס לדרך בה מנהלים את הפרידה:

לטעמי, אין כאן פתרון בית ספר, יש שני אדם ומערכת יחסים ייחודית ומה שמתאים לאחד/ת אינו מתאים בהכרח לשני/ה.

בחיים כמו בחיים, אין בדרך כלל פתרונות קלים.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 12 שנים • 8 בינו׳ 2012
כל כך, כל כך תלוי באנשים המסויימים ובמה שהם זקוקים להם.
אינטואיטיבית, אני רוצה לומר שהצד המסיים, והצד הדומיננטי (לא תמיד זה אותו אחד אבל נניח), צריך להפוך את זה לכמה שפחות כואב לצד השני. כלומר, זה די ברור מאליו שהתחשבות זה מעבר לשולט-נשלט, זה בסיסי כלפי אדם שהיית איתו בקשר קרוב. אם אתה עוזב בן אדם ואתה רואה שהוא מתפרק וזקוק לך בשביל להתמודד עם "החדשות", אז נראה לי שיהיה יפה להישאר קצת, למעין "אפטר-קייר אחרון".

אבל אני חושבת גם שאחד הדברים הפחות קלים הוא להבין שלא צריך אותך.
לפעמים כשעוזבים מישהו, הוא צריך לכעוס עליך בשביל להמשיך הלאה. לפעמים הוא צריך דווקא למצוא דרך להתאושש בלי העזרה שלך, בשביל לנתק את עצמו מהתלות. לפעמים אנחנו נורא רוצים "להיות שם", ולא רואים שבזה שאנחנו מנסים לעזור, בזה שאנחנו מעודדים נשלט לבכות על הכתף שלנו, הוא נותר זקוק לנו, וזה רק מקשה עליו, בסופו של דבר.

אני חושבת שבסך הכל, אם היית שולט עבור מישהי לזמן מה, כנראה שאתה מכיר אותה קצת ויודע למה היא זקוקה. ואז אתה תדע איך להפרד ממנה בעדינות. אתה תדע באיזו צורה יהיה לה הכי קל לשמוע. ותישאר שם לכמה דקות, תראה אם זה בסדר כבר לעזוב. ותשאל את עצמך איך סביר להניח שהיא תיקח את זה, ואם יש לה "תמיכה מבית".
אז אולי כן, אם היית השולט שלה עד עכשיו, אולי אתה יכול להיות קצת השולט שלה גם כשאתה נפרד ממנה - לגלות אחריות גם ברגע האחרון.

וכל מה שאמרנו עכשיו עוזר למישהו אם זו "פרידה יפה". אבל לא כל הפרידות יפות. אפשר להשתדל להיות בסדר, תמיד צריך להשתדל להיות בסדר בעצמנו כלפי אחרים גם כשהם מעצבנים אותנו, אבל נו, עד כמה שאפשר, בהתחשב.
נקבה'​(נשלטת)
לפני 12 שנים • 8 בינו׳ 2012

Re: פצעי פרידה

נקבה'​(נשלטת) • 8 בינו׳ 2012
MasterKey כתב/ה:
סיומה של מערכת יחסים, כאשר היא מגיעה מרצונו של אחד המשתתפים בלבד, מלווה בד"כ בכאב וכעס.
האם קיים הבדל בין סיום מערכת יחסים ונילית לבדסמית?
האם נשלטת "זכאית" ליותר מאישה ונילית במקרה ואדונה החליט לסיים את הקשר בינהם?


ברור יש נהלים בנושא! נשלטת זכאית להודעה 3 חודשים מראש, לליווי של נעמ״ת או ארגון נשים חלופי ולפיצויים בגין בלאי (בחישוב של שבוע עבור כל חודש שימוש). בנוסף זכאית על פי חוק לתמיכה וניחומים משולטים מנוסים הרוצים בטובתה ואשר יוכיחו לה שלמעשה נוצלה על ידי השולט הנבזי שנטש אותה.
Perplexed
לפני 12 שנים • 8 בינו׳ 2012

....

Perplexed • 8 בינו׳ 2012
השאלה הרלבנטית היא מידת הצמצום באוטונומיה, יכולת קבלת ההחלטות, והתלות הנוצרת במהלך הקשר. אני מודעת לכך שרוב הקשרים בכלוב אינם נוגעים ברבדים אלו, אולם יש מן הסתם קשרים שאכן נוגעים, לא יודעת דבר על קשריך שלך.

מאסטר קי, כולנו חשים מועצמים, כאשר אוהבים אותנו, כאשר מתמקדים בנו, כאשר מכילים אותנו, כאשר נותנים לנו להיות חופשיים עם רגשותינו ולממש פנטזיות. ולהיות מאוהב, זה להיות מאודדדדד בהיי. לבכות בכי מהנשמה אחרי מכות, זו חתיכת קטרזיססססס מעולה. *כל אלו אינם העצמה*, הגם אם הם מתחזים לה. העצמה היא חיזוק כוחות שיש ב-עצמי, תוך נטילת אחריות למעשים.

כאשר בדס"מ, מוביל להעברת אחריות לידיו של אחר, אם מתוך פנטזיה של הצלה או ינקות שלא מתחשק לגדול ממנה, אין בכך כדי להעצים יכולות של אדם. כי אין בו כדי לגרום לו ליטול אחריות...
יתרה מזו, יש בכך כדי להחליש אותו.

כל עוד זה מתרחש, זה תענוג נרציסטי מופלא, כשזה נגמר, נותרים לעיתים עם יכולות מוחלשות. לא משנה כמה היי, וקטרזיס היה קודם לכן. הכל תלוי כמובן בחוסן הנפשי הבסיסי ובמידת הטוטאליות של מסירת השליטה....

מודעת לכך שיש פה מאסטרים מכילים, מאמנים, מרימים מתהומות לרקיעים שביעיים ( icon_razz.gif ), יחד עם זאת, כל עוד הם מאפשרים לנשלטת, למסור באופן טוטאלי שליטה בחייה, ומסייעים לה לוותר על אחריות בקבלת החלטות, אז זו לא העצמה. זה כיף גדול, אבל זו החלשה בטווח הארוך....

לוגיקה פשוטה – אם נמנעו כישורי התמודדות למשך תקופה והתאפשרה בריחה מאחריות, יש ירידה במיומנויות אוטונומיות.

ברור לי שמעטים מן הקשרים באמת מגיעים לרמות אלו. אבל הפוטנציאל קיים.

הקצנתי בכוונה, אבל נקודות אלו הן המוקד לדעתי, כשמדברים על הבדל בין ווניל ובדס"מ, המצדיק יחס רגיש יותר לנשלטת/נשלט שאיבדו מכוחם על ידי העברתו לאחר וכעת מתבקשים לעזוב.

אני לא חכמה גדולה באיך מקלים פרידה כזו. מובן שכל קשר לגופו. לוותר על מופעי ראווה מרובי שוטים שכל הכלוב ידבר עליהם בדיעבד, ולהמנע מריקודים אקרובטיים מלאי תשוקה נוטפת במועדון מול הפרצוף של נעזבת, יכול להקל....לוותר תקופה על תיאור האהבה החדשה בבלוג בריש גלי... לקבל בהבנה שיחות טלפון בוכיות והיסטריות מעת לעת... יכול להקל. יחס אמפתי. זה הכל. (לא מאמינה במשיכת פרידות לטווח ארוך. מניתוק ממשי, מחלימים מהר יותר).

ובאשר לאחריות אישית.. . נו .. זה בבחינת הזורעים ברינה בדמעה יקצורו. או "שברת שילמת"...

בהצלחה.
סוררת בשקט​(אחרת)
לפני 12 שנים • 8 בינו׳ 2012

Re: ....

סוררת בשקט​(אחרת) • 8 בינו׳ 2012
Perplexed כתב/ה:
השאלה הרלבנטית היא מידת הצמצום באוטונומיה, יכולת קבלת ההחלטות, והתלות הנוצרת במהלך הקשר...
כאשר בדס"מ, מוביל להעברת אחריות לידיו של אחר, אם מתוך פנטזיה של הצלה או ינקות שלא מתחשק לגדול ממנה, אין בכך כדי להעצים יכולות של אדם. כי אין בו כדי לגרום לו ליטול אחריות...
יתרה מזו, יש בכך כדי להחליש אותו...

יחד עם זאת, כל עוד הם מאפשרים לנשלטת, למסור באופן טוטאלי שליטה בחייה, ומסייעים לה לוותר על אחריות בקבלת החלטות, אז זו לא העצמה. זה כיף גדול, אבל זו החלשה בטווח הארוך....

לוגיקה פשוטה – אם נמנעו כישורי התמודדות למשך תקופה והתאפשרה בריחה מאחריות, יש ירידה במיומנויות אוטונומיות.

אמרת הכל. וזה בדיוק כך- אדם שלא עמד על רגליו זמן מה, שריריו מאבדים מכוחם, מתנוונים ונעלמים. לגבי השאלה אם יוכל ללכת שוב, זה תלוי עד כמה התנוון, קרי באיזו מידה וכמה זמן לא השתמש בשרירי רגליו.
שלגי
לפני 12 שנים • 8 בינו׳ 2012

Re: ....

שלגי • 8 בינו׳ 2012
כלבה סוררת כתב/ה:
Perplexed כתב/ה:
השאלה הרלבנטית היא מידת הצמצום באוטונומיה, יכולת קבלת ההחלטות, והתלות הנוצרת במהלך הקשר...
כאשר בדס"מ, מוביל להעברת אחריות לידיו של אחר, אם מתוך פנטזיה של הצלה או ינקות שלא מתחשק לגדול ממנה, אין בכך כדי להעצים יכולות של אדם. כי אין בו כדי לגרום לו ליטול אחריות...
יתרה מזו, יש בכך כדי להחליש אותו...

יחד עם זאת, כל עוד הם מאפשרים לנשלטת, למסור באופן טוטאלי שליטה בחייה, ומסייעים לה לוותר על אחריות בקבלת החלטות, אז זו לא העצמה. זה כיף גדול, אבל זו החלשה בטווח הארוך....

לוגיקה פשוטה – אם נמנעו כישורי התמודדות למשך תקופה והתאפשרה בריחה מאחריות, יש ירידה במיומנויות אוטונומיות.

אמרת הכל. וזה בדיוק כך- אדם שלא עמד על רגליו זמן מה, שריריו מאבדים מכוחם, מתנוונים ונעלמים. לגבי השאלה אם יוכל ללכת שוב, זה תלוי עד כמה התנוון, קרי באיזו מידה וכמה זמן לא השתמש בשרירי רגליו.


אכן,
ולכן, מבלי להכנס לתחרות מדומה של מי יותר מתמסר/ת ומי יותר עמוק/ה - ראוי לכל אדם לזכור שבסופו של יום - יש לו אחריות בסיסית על עצמו. נקודה.

קשרים שבהם אדם מאבד את עצמו (ואני כותבת ממקום של מי שנוטה להמשך עד מאוד לקצוות) הם בעלי פוטנציאל נזק עצום.
וזה קורה לא רק בבידיאסאם, זה קורה גם בוניל.
זה אולי נראה קצת שונה ומקבל ביטוי באופנים אחרים, אבל זה קורה.
והחוזק של האדם אינו נמדד בהתרסקות או אי התרסקות אלא ביכולת שלו לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה.
RIS
RIS
לפני 12 שנים • 9 בינו׳ 2012

Re: ....

RIS • 9 בינו׳ 2012
שלגי כתב/ה:


אכן,
ולכן, מבלי להכנס לתחרות מדומה של מי יותר מתמסר/ת ומי יותר עמוק/ה - ראוי לכל אדם לזכור שבסופו של יום - יש לו אחריות בסיסית על עצמו. נקודה.

קשרים שבהם אדם מאבד את עצמו (ואני כותבת ממקום של מי שנוטה להמשך עד מאוד לקצוות) הם בעלי פוטנציאל נזק עצום.
וזה קורה לא רק בבידיאסאם, זה קורה גם בוניל.
זה אולי נראה קצת שונה ומקבל ביטוי באופנים אחרים, אבל זה קורה.
והחוזק של האדם אינו נמדד בהתרסקות או אי התרסקות אלא ביכולת שלו לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה.


הקשרים הכי מומלצים הם אלו שבהם אדם מעבד את עצמו. והם בעלי פוטנציאל צמיחה עצום.
וכשזה קורה, זה קורה בכל סוג של יחסים. בכל דת, צבע ומין.
וגם אם זה נדיר - או לפחות לא שכיח - ותובעני וממצה וקשה - זה הכי שווה (כי הרי מה שלא קשה לא שווה).
וכשיחסים כ א ל ה מקבלים צו שינוי - וסוף של קשר זה מקרה פרטי של שינוי - מה שקובע הוא לא שום דבר אחר פרט לדבר הבא: אי אפשר למשול בכאב אבל אפשר להרפא אם נמצאים בצד הנכון של הלב.

ובמילים אחרות: לדעת להפוך את הצלקת לפנינה.

ובמילים עוד יותר אחרות: לדעת לצאת מהקשר באותה זוית בדיוק שהתקיים בה הקשר.
.
שמש צפונית
לפני 12 שנים • 9 בינו׳ 2012

רק את עצמי ידעתי

שמש צפונית • 9 בינו׳ 2012
יש הבדל תהומי בין קשר ונילי לקשר אדוני
הטוטאליות היא שם המשחק
ולפני שיכולתי להיות טוטאלית , מופקדת בידיו
הייתי שלו. למילים יש משמעות.
הקשר הינו תצרף שנבנה ומתהדק.
לסיים אותו כאשר אחד הצדדים רוצה והשני נבנה בפנים
כרוך בכאב, ולא תמיד מובן ולפעמים מוחק.

אבל זו הנקודה שלי ושלי בלבד
חלק יזדהו וחלק יחלקו אבל זו שלי.
תמונה כפרית
לפני 12 שנים • 9 בינו׳ 2012
תמונה כפרית • 9 בינו׳ 2012
בעיני אין הבדל מהותי מי עוזב את מי ובאיזה הקשר,
בעיני חשובה הדרך.
וכשאחד הצדדים בוחר לקום וללכת
הוא חייב לקחת בחשבון שיש שם אדם שהשקיע מעצמו ואת עצמו
ואין זה משנה איזה תפקיד היה לו שם.
לעשות זאת מתוך שיקול דעת, ולא בהתפרצות רגשית.

האהבה והחיבור לא נעלמים בין לילה
לא קמים בוקר אחד ומגלים שאנחנו לא רוצים מישהו יותר בחיינו
זהו תהליך, וחשוב לשתף את האדם שאיתך בתהליך הזה
זה בונה מוכנות נפשית ורגשית
אך יותר מכך, זה יוצר דיאלוג שמעלה לפני השטח את הבעיות
שאולי ניתן לפתור או ללבן, ולנסות לפתור לאו דווקא בפרידה.
נוריתE
לפני 12 שנים • 10 בינו׳ 2012
נוריתE • 10 בינו׳ 2012
כאילו מה? דמי מזונות? לה? (דירה כמתנת פרידה?)לילד משותף עם יש?
כן
אם י ש ילד משותף ,אז,השולט /אביו חייב להכיר בו ולא להפקיר אותו
מעב ר לזה?
זה " היה נחמד בואי/ו וניפרד כידידים" ולא יותר כמו בכל מערכת יחסים רגילה אחרת שנגמרת.
אין פה שום תנאים מיוחדים. ומי שתדרוש זאת חיה בחלומות.
ו"חוזה" שבו הוא מתחיב "לדאוג לכל צרכיה "לא שווה אחרי הפרידה את הדיו שבו הוא הודפס.
אלא אם כן הם ערכו חוזה אמיתי ,אצל נוטריון או עורך דין של בני זוג שחיים ביחד כ"מוכרים בציבור"וגם זה זה יגרר בבתי משפט שנים.