| up u rs(אחרת) |
לפני 12 שנים •
20 בינו׳ 2012
בואי נגיד
שאני לפחות לא צריכה לשקר לבן זוגי בשביל להתרגש בחיים...
|
|
|
גבר כנעני
|
לפני 12 שנים •
20 בינו׳ 2012
Re: בואי נגיד סיגורני כתב/ה: שאני לפחות לא צריכה לשקר לבן זוגי בשביל להתרגש בחיים...
סגרוני,במשפט הזה שלך יש את תמצית כל העינין-כל קשר ,לרבות בסדמי, שמבוסס על שקר, הוא פסול. |
|
|
| גברים(שולט) |
לפני 12 שנים •
24 בינו׳ 2012
Re: נשלטות נשואות נחלת בינימין כתב/ה: מבחינתי נשלטת נשואה שמחפשת שולט באה ממקום של "הנישואים שלי משעממיםבעלי ונילי מידיבוא תגשים לי פנטזיות",ואף שולט שמכבד את עצמו לא יכנס לקשר כזה.
ההתמסרות והנתינה של סאבית כזו לעולם לא תהיה מלאה והדום תמיד יהיה במקום שני אחרי הבעל הלגיטימי. ואני מעולם לא ראיתי שולט שמכבד את עצמו, מסנדל את עצמו, בצורה כל כך חזקה. אבל עיקרון זה עיקרון ושולט שמכבד את עצמו, צריך להקפיד לשמור על עקרונתיו (: |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 12 שנים •
24 בינו׳ 2012
אבל למה אתם כל כך מתרעמים על בגידות. שוב ושוב מתרעמים. בכל שרשור שני מתרעמים. כועסים, מזלזלים, מתנפלים ואוטמים את האוזניים להסברים? מה כל כך נורא בסטוץ בצד או בפרשייה קצרה וחולפת. על זה עומד האמון בזוגיות? על זיון? על שאלה מי מסוגל לחיות ארבעים שנים עם אותו אדם מבלי לפזול לצד או (כיוון שכולם פוזלים, גם הקדושים ללא רבב) מבלי לממש את אותה הפזילה. זהו, זה הכל ואין מעבר לכך? ואולי דווקא אלה שמסוגלים לחיות עם אותו אדם ארבעים שנים, להיסחף ולהיבלע בתוך האפרוריות היומיומית, בתוך טיטולים, ילדים, ועד הבית, כלים, בישולים, משרד, הם ה"לא בסדר", הם המשעממים נטולי צבעים שאבדו את תאבונם לעולם ולחיים. הם אלו שחושיהם קהו מכבר ולכן אינם מתגרים מהשפע שהעולם מציע להם.
לא, אני לא אומר שבגידה זאת נורמה ובטח ובטח שלא ניהול חיים כפולים. אבל מעידה קלה מפעם לפעם, ניסיון נוסף, טבילה בתוך משהו שלא ניתן לממש עם בן-זוג, מה זה לעומת חיים בתוך כוך של חלומות מכוסים בקורי עכביש ועמוס בגוויות של תקוות, וכל זה למען איזושהי "נאמנות מינית". טוב לה אתו ולו טוב אתה, אבל חסרה האש, ההתלהבות, התחושה של חרות וחוסר מחויבות. הם לא רוצים לצאת ממערכת יחסים שלהם, כי היא טובה להם ועם האדם שאתם הם עברו כברת דרך מלאה ברגעי אושר וגם בטלטולים, ילדים, הורים שחלו ונפטרו ועוד, אבל הם חיים בתחושה של מחסור ואם די להם בזיון או בפרשיה קצרה וחולפת כדי למלא את אותו המחסור, אז למה לא? כי זה שקר? זהו, העולם מושתת על שחור ולבן, ואפילו זוגיות בת עשרות שנים? לא יודע. אני נשוי, באושר, איני בוגד בינתיים ואחטוף התקף לב אם אשתי תבגוד בי, ואחר כך אבין. |
|
|
Blackbeard(שולט)
|
לפני 12 שנים •
25 בינו׳ 2012
Brave Dwarf כתב/ה: לא יודע. אני נשוי, באושר, איני בוגד בינתיים ואחטוף התקף לב אם אשתי תבגוד בי, ואחר כך אבין. גם אני, לא בטוח שאבין, אבל לא נראה לי שהשמים יפלו |
|
|
the rain song
|
לפני 12 שנים •
25 בינו׳ 2012
EPO כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: לא יודע. אני נשוי, באושר, איני בוגד בינתיים ואחטוף התקף לב אם אשתי תבגוד בי, ואחר כך אבין. גם אני, לא בטוח שאבין, אבל לא נראה לי שהשמים יפלו השמיים לא יפלו, גם האדמה לא תרעד אבל יש סיכוי לא רע שתרגיש את הלב שלך נקרע לכמה חתיכות |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 12 שנים •
25 בינו׳ 2012
אמון לא עומד על זיון, הוא עומד על היעדרם של שקרים ושל שאר דברים שפוגעים באמינות.
אבל גם אני לא מבינה למה אנשים מרגישים צורך להתווכח עם עניינים של אחרים. אם *אני* חושבת שבגידות זה איכסה - אז אני לא אעשה את זה ולא אעזור לאחרים לעשות את זה. אבל מי שעושה את זה בלי לערב אותי זה עניינו הפרטי, ואין לי עניין להכריז על העמדה שלי בנושאים שלא קשורים אלי... |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 12 שנים •
25 בינו׳ 2012
the rain song כתב/ה: EPO כתב/ה: Brave Dwarf כתב/ה: לא יודע. אני נשוי, באושר, איני בוגד בינתיים ואחטוף התקף לב אם אשתי תבגוד בי, ואחר כך אבין. גם אני, לא בטוח שאבין, אבל לא נראה לי שהשמים יפלו השמיים לא יפלו, גם האדמה לא תרעד אבל יש סיכוי לא רע שתרגיש את הלב שלך נקרע לכמה חתיכות האק"ג האחרון שעברתי מראה שהזין שלי מנותק מהלב ולכן אין לי מה לחשוש. לעומת זאת יש לו לא מעט חדרים שנוטים לפרפר כאשר בוגדים בו (בלב) ולא במה שאני מחזיק במכנסיים. עם כל זה שאני שוביניסט רכושני ובלא מעט מקומות עלול להיחשב (ובצדק) לפסיכי מסוכן, אני מבין שאשתי אינה שייכת לי כמו שאף אדם בעולם אינו שייך לי ושאהבה אינה כלא. אין לי חרדות נטישה, אני בטוח בעצמי מספיק כדי לא לחשוש שהיא תעזוב אותי עבור זה שבחברתו תמעד, ואיני נגוע בחשיבות עצמית מוגזמת ולכן אני מודע לכך שלא משנה כמה אני אשקיע (ואני משקיע את כולי), ולא משנה עד כמה אהיה צבעוני, מרתק, סוחף ומפתיע, אחרי כך וכך שנים ובטח שאחרי ארבעים, היא תתרגל אלי. בדיוק ובאותה מידה בה מן הסתם אני אתרגל אליה. הסרטים לרוב מסתיימים ברגע בו הכבש עולה והיא המוחה את הדמעה מעינה אחרי שהשלימה עם העובדה שלא תחזור לראות את אהובה, חשה את מגע ידו על כתפה. הם מתנשקים, חיים באושר ועושר The End. כי האפרוריות בה שוקעים חייהם לא מעניינת את הצופים. אף אחד לא רוצה לראות את הזוג הזה כאשר הוא מזדקן, כאשר השיחות שלהם, גם כאשר הן מתנהלות מעל כוסית יין, דנות בילדה שהתחילה ללכת, בילד שנגמל מטיטול, בנורה המהבהבת בפטיו, במדיח כלים שצריך לתקן וכד'. גם היא כשהיא מתעוררת ללא פן ואיפור אינה מעניינת את הצופה וגם לא הוא המכריס והמזקין. הצופה רוצה לזכור אותם יפים וצעירים על סיפון אוניה, כשכל מגע עדיין מרעיד, כל מילה עדיין נלחשת וכל נשימה עדיין מרטיטה. וכך גם הם. אבל לחיים יש תכניות משלהם. ולפעמים מספיק בתבלין הקטן הזה, בהתלהבות צדדית, ברגע אחד שבו היא אינה חשה את עצמה אם, רעיה, עקרת בית, אלא פשוט אישה נחשקת בזרועותיו של לא אב, בעל, מפרנס, אלא של גבר זר, חדש ונחשק – כדי לצבוע את העולם בצבעים אחרים. לה הרי ברור שהגבר הנחשק שמולה קרוב לוודאי חוזר הביתה והופך לאותו בעל מכריס ומזדקן ולו ברור שבעולמה היא אם ורעיה ועקרת בית, אבל הם משחקים את הרגע הזה בו הכל אפשרי. ואחר כך חוזרים הביתה. מלאים, מאושרים ומסופקים. אני לא חושב שהזוגות צריכים לספר זה לזה על בגידותיהם כי ברגע שזה הופך להיות פתוח, הקסם פג. גם הבגידות בסופו של דבר עלולות להפוך להרגל (הייתי שם, אני יודע, זאת תחושה מאוד כבדה של זילות ואין-מוצא). זה צריך להיעשות בסוד, האדם חייב לכלכל את צעדיו ולהחליט אם ההוא או ההיא באמת שווים את הסיכון ולקפוץ לשם רק כשהוא באמת זקוק לכך. הספרות הרוסית עמוסה בסיפורים על "קוּרוֹרט". אני מניח שניתן לתרגם את המילה הזאת ל"בית הבראה". כל שנה, או פעמיים בשנה, העובד היה מקבל שבועיים או שלושה בבית הבראה מטעם העבודה. הוא היה נוסע לשם לבד (כי בן הזוג היה מקבל הזמנה לבית הבראה אחר בתקופה שונה), וכמו שזה קורה תמיד בסרטים וספרים, הוא היה מכיר שם אדם ומסוחרר מהחרות, מניתוק ומהחידוש, מתאהב. מתאהב לתקופה של שבועיים. מעין בית הבראה ללב ולנשמה. אני חושב שזה נפלא. זה נפלא בשביל הבעל שנשאר בבית ורואה את אשתו חוזרת אליו בכוחות מחודשים, טרייה, סקסית, חולמנית מעט, כמעט כמו ילדה, וברור שגם בשביל האישה. תלוי מאיזו נקודה מסתכלים. אם יודעים להתנתק ממושגים כגון "שלי!", "שקר!" "טוב!" "רע!" וכד' ועושים את זה במידה, בחוכמה ותוך התחשבות בחצי השני, ניתן למצוא צדדים יפים בהכל, אפילו ב"בגידה!" וזה הצד האחר שלה. אז תרגיעו, נהלו את חייכם באופן שמתאים לכם וחלאס להתנפל על אנשים כי הם רואים את העולם שונה מכם ולנבא לבני זוגם קריעות לב, מעיים ואמון, אם לא בגלל מה שכתבתי, אז מהסיבה הפשוטה – כי אינכם מכירים אותם. אני, כמו שאמרתי, עדיין שקוע בעולם של נסיכים ונסיכות, אבל מי יודע מה יקרה מחר. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 12 שנים •
25 בינו׳ 2012
אליפל, כמעט ושכנעת אותי שהרפתקה קטנה מהצד היא דבר טוב, מועיל, משמח ומומלץ לכל
|
|
|
מUחדת
|
לפני 12 שנים •
25 בינו׳ 2012
שוכנעתי. חתולים זה דרעק.
|
|
|