לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חזקת הגיל הרך- או איך מתגרשים כמו בניי אדם.

נולי
לפני 12 שנים • 29 בינו׳ 2012
נולי • 29 בינו׳ 2012
יולי Yuli כתב/ה:
אני חושבת ששום חוק לא ילמד אנשים להתנהג כמו בני אדם.
אני חושבת שלא משנה מה החוק יהיה, ולא משנה אם הוא יהיה בכלל - כך או כך אנשים הגונים וצלולים שטובת ילדיהם לנגד עיניהם, ימצאו את הפתרון ללא עזרת שופט......


יש לא מעט גברים ונשים, נשואים וגרושים, ובעיקר הורים, שמשוכנעים מעומק ליבם כי טובת ילדיהם לנגד עינהם תמיד ועדין התנהגותם כלפי ילדים אינה ראויה. מהם בדיוק החוק בא להגן. כל חוק. גם אם הוא ארכאי.
יש הורים שכל כך מעוורים משנאתם לבני זוגם (או שנאתם לעולם) שמבלי משים פוגעים בילדים - העיקר ששנוא ליבם יפגע.
יש הורים שכל כך משוכנעים בצדקת דרכם שרק טיפול נפשי ממושך יוכל, אם כי לא בוודאות, לעזור להם להבין איפה טעו.
ויש לבטח המון דברים שגם אנחנו "הנואורים ויודעי הכל שראינו את האור" נגלה בעתיד שהם טעות נוראית בגידול ילדים.

N
החוטאת בגידול ילדים כנכון בעיניה
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 12 שנים • 30 בינו׳ 2012
ולכן אמרתי - צלולים... בניגוד לאלה המעוורים על ידי שנאה.

ברור שכולם עושים טעויות, אבל יש הבדל בין טעויות תמימות לבין להיכנס לסחרור נקמני. מי אלה האנחנו הנאורים האלה, אה?

יולי - מתכוונת בבוא הזמן לחטוא באותו הדבר כמוך.
Brave Dwarf
לפני 12 שנים • 30 בינו׳ 2012
Brave Dwarf • 30 בינו׳ 2012
יולי Yuli כתב/ה:
ולכן אמרתי - צלולים... בניגוד לאלה המעוורים על ידי שנאה.

ברור שכולם עושים טעויות, אבל יש הבדל בין טעויות תמימות לבין להיכנס לסחרור נקמני. מי אלה האנחנו הנאורים האלה, אה?

יולי - מתכוונת בבוא הזמן לחטוא באותו הדבר כמוך.


אין הבדל, יולי. את ההבדל רואים מהצד בלבד וברי מזל - בדיעבד.
מנסיוני, נצרמתי כשקראתי חלק מהתגובות כאן שהציגו את כל הנושא כמלחמה בין נשים לגברים. מדובר בטובתו של הילד. נקודה. אין זה משנה בני כמה הילדים, המבחן צריך להתבסס על טיב החיים שיכול להעניק להם הורה.


וכמו שאדון וחבר אמר יפה מאוד - ההחלטה המוזרה, לסטות לטובתה את האם, מעניקה בידיה של האם כלי סחיטה, שפוגעת בילדים. לא יכול להיות שחוק ייתן פידבק למעשי נבלה.
Winner​(מתחלפת)
לפני 12 שנים • 30 בינו׳ 2012

טוב, תורי!!!!

Winner​(מתחלפת) • 30 בינו׳ 2012
ותקשיבו טוב, כי יש לי המון ניסיון וגם אם יורשה לי לא להיות צנועה גם חוכמת חיים.
אז ככה חזקת הגיל הרך בהחלט חוק שמפלה לטובת האימהות ושופט הגון צריך לבדוק כל מקרה לגופו, אבל! אסור להתייחס לחוק הגיל הרך כאילו הוא הגורם היחידי שמשפיע. ופה אני אתן את הדוגמא שלי שמתאימה להרבה בתים בישראל לפחות: כשהילדים שלי ושל הגרוש שלי היו קטנים, אני הייתי זו שגידלה אותם 90% מהזמן, לקחתי חופש מהעבודות וראיתי בגידולם את "הקריירה" של חיי, בנתיים הגרוש שלי שפיניתי לו את כל הזמן ותמכתי בו התעצם כלכלית והתעשרנו! עד פה הכל מצויין.
אלא שאני שהשקעתי את כל זמני בילדים לא פתחתי את הקריירה שלי ואת כישורי פרנסתי (דבר שאני משלימה היום לאט לאט ועדיין הילדים לפני כל דבר ) .
כשהתגרשנו, הבחור תבע את המשמורת או לפחות משמורת משותפת. השופטים טענו (ובצדק לא מוחלט...לא אכנס לזה כרגע) שגם אם לא גידל אותם עד עכשין זכותו להתחיל לממש את האבהות שלו בכל רגע.עד פה סבבה.
רק כשמדברים על משמורת משותפת גודל מזונות הילדים שמעובר לאם יורד לרמה אפסית, ואני שהקריירה שלי הייתה גידול הילדים, לא יכולתי בבת אחת למלא את הפער שנוצר, שלא לדבר על שנים משמועותית "שהפסדתי"בשוק. וכאן האי צדק (שבגלל התעקשותי ברוך השם לא קרה אצלנו) שיכול לקרות כשמחליטים על משמורת משותפת וכו.
אני דווקא בעד ביטול חזקת הגיל הרך צריך לתת את המשמורת למי שגידל בפועל את הילדים (ללא אפליות אני בטוח בעד זה) אבל צריך תמיד לראות את התמונה כולה ואת כל המרכיבים בה.
Brave Dwarf
לפני 12 שנים • 30 בינו׳ 2012

Re: טוב, תורי!!!!

Brave Dwarf • 30 בינו׳ 2012
the winner takes it all כתב/ה:
ותקשיבו טוב, כי יש לי המון ניסיון וגם אם יורשה לי לא להיות צנועה גם חוכמת חיים.
אז ככה חזקת הגיל הרך בהחלט חוק שמפלה לטובת האימהות ושופט הגון צריך לבדוק כל מקרה לגופו, אבל! אסור להתייחס לחוק הגיל הרך כאילו הוא הגורם היחידי שמשפיע. ופה אני אתן את הדוגמא שלי שמתאימה להרבה בתים בישראל לפחות: כשהילדים שלי ושל הגרוש שלי היו קטנים, אני הייתי זו שגידלה אותם 90% מהזמן, לקחתי חופש מהעבודות וראיתי בגידולם את "הקריירה" של חיי, בנתיים הגרוש שלי שפיניתי לו את כל הזמן ותמכתי בו התעצם כלכלית והתעשרנו! עד פה הכל מצויין.
אלא שאני שהשקעתי את כל זמני בילדים לא פתחתי את הקריירה שלי ואת כישורי פרנסתי (דבר שאני משלימה היום לאט לאט ועדיין הילדים לפני כל דבר ) .
כשהתגרשנו, הבחור תבע את המשמורת או לפחות משמורת משותפת. השופטים טענו (ובצדק לא מוחלט...לא אכנס לזה כרגע) שגם אם לא גידל אותם עד עכשין זכותו להתחיל לממש את האבהות שלו בכל רגע.עד פה סבבה.
רק כשמדברים על משמורת משותפת גודל מזונות הילדים שמעובר לאם יורד לרמה אפסית, ואני שהקריירה שלי הייתה גידול הילדים, לא יכולתי בבת אחת למלא את הפער שנוצר, שלא לדבר על שנים משמועותית "שהפסדתי"בשוק. וכאן האי צדק (שבגלל התעקשותי ברוך השם לא קרה אצלנו) שיכול לקרות כשמחליטים על משמורת משותפת וכו.
אני דווקא בעד ביטול חזקת הגיל הרך צריך לתת את המשמורת למי שגידל בפועל את הילדים (ללא אפליות אני בטוח בעד זה) אבל צריך תמיד לראות את התמונה כולה ואת כל המרכיבים בה.


סיפור עצוב. אבל אני שוב שואל בין אני אני ואני, האם לא בטובתם של ילדים מדובר?
Winner​(מתחלפת)
לפני 12 שנים • 30 בינו׳ 2012

Re: טוב, תורי!!!!

Winner​(מתחלפת) • 30 בינו׳ 2012
Brave Dwarf כתב/ה:
the winner takes it all כתב/ה:
ותקשיבו טוב, כי יש לי המון ניסיון וגם אם יורשה לי לא להיות צנועה גם חוכמת חיים.
אז ככה חזקת הגיל הרך בהחלט חוק שמפלה לטובת האימהות ושופט הגון צריך לבדוק כל מקרה לגופו, אבל! אסור להתייחס לחוק הגיל הרך כאילו הוא הגורם היחידי שמשפיע. ופה אני אתן את הדוגמא שלי שמתאימה להרבה בתים בישראל לפחות: כשהילדים שלי ושל הגרוש שלי היו קטנים, אני הייתי זו שגידלה אותם 90% מהזמן, לקחתי חופש מהעבודות וראיתי בגידולם את "הקריירה" של חיי, בנתיים הגרוש שלי שפיניתי לו את כל הזמן ותמכתי בו התעצם כלכלית והתעשרנו! עד פה הכל מצויין.
אלא שאני שהשקעתי את כל זמני בילדים לא פתחתי את הקריירה שלי ואת כישורי פרנסתי (דבר שאני משלימה היום לאט לאט ועדיין הילדים לפני כל דבר ) .
כשהתגרשנו, הבחור תבע את המשמורת או לפחות משמורת משותפת. השופטים טענו (ובצדק לא מוחלט...לא אכנס לזה כרגע) שגם אם לא גידל אותם עד עכשין זכותו להתחיל לממש את האבהות שלו בכל רגע.עד פה סבבה.
רק כשמדברים על משמורת משותפת גודל מזונות הילדים שמעובר לאם יורד לרמה אפסית, ואני שהקריירה שלי הייתה גידול הילדים, לא יכולתי בבת אחת למלא את הפער שנוצר, שלא לדבר על שנים משמועותית "שהפסדתי"בשוק. וכאן האי צדק (שבגלל התעקשותי ברוך השם לא קרה אצלנו) שיכול לקרות כשמחליטים על משמורת משותפת וכו.
אני דווקא בעד ביטול חזקת הגיל הרך צריך לתת את המשמורת למי שגידל בפועל את הילדים (ללא אפליות אני בטוח בעד זה) אבל צריך תמיד לראות את התמונה כולה ואת כל המרכיבים בה.


סיפור עצוב. אבל אני שוב שואל בין אני אני ואני, האם לא בטובתם של ילדים מדובר?

תודה על ההתיחסות.
ולא, בכלל לא סיפור עצוב. אמנם הייתה תקופת מאבק עצובה ורעה אבל כולנו למדנו מימנה, שזה המון.. והיא נגמרה!
עכשיו המישמורת היא שלי אבל עם הסדרי ראייה רחבים, מזונות(מממ נניח הוגנים.. או לפחות מאפשרים) וכולנו רוב הזמן מאוד מאושרים.
Brave Dwarf
לפני 12 שנים • 30 בינו׳ 2012

Re: טוב, תורי!!!!

Brave Dwarf • 30 בינו׳ 2012
the winner takes it all כתב/ה:
Brave Dwarf כתב/ה:
the winner takes it all כתב/ה:
ותקשיבו טוב, כי יש לי המון ניסיון וגם אם יורשה לי לא להיות צנועה גם חוכמת חיים.
אז ככה חזקת הגיל הרך בהחלט חוק שמפלה לטובת האימהות ושופט הגון צריך לבדוק כל מקרה לגופו, אבל! אסור להתייחס לחוק הגיל הרך כאילו הוא הגורם היחידי שמשפיע. ופה אני אתן את הדוגמא שלי שמתאימה להרבה בתים בישראל לפחות: כשהילדים שלי ושל הגרוש שלי היו קטנים, אני הייתי זו שגידלה אותם 90% מהזמן, לקחתי חופש מהעבודות וראיתי בגידולם את "הקריירה" של חיי, בנתיים הגרוש שלי שפיניתי לו את כל הזמן ותמכתי בו התעצם כלכלית והתעשרנו! עד פה הכל מצויין.
אלא שאני שהשקעתי את כל זמני בילדים לא פתחתי את הקריירה שלי ואת כישורי פרנסתי (דבר שאני משלימה היום לאט לאט ועדיין הילדים לפני כל דבר ) .
כשהתגרשנו, הבחור תבע את המשמורת או לפחות משמורת משותפת. השופטים טענו (ובצדק לא מוחלט...לא אכנס לזה כרגע) שגם אם לא גידל אותם עד עכשין זכותו להתחיל לממש את האבהות שלו בכל רגע.עד פה סבבה.
רק כשמדברים על משמורת משותפת גודל מזונות הילדים שמעובר לאם יורד לרמה אפסית, ואני שהקריירה שלי הייתה גידול הילדים, לא יכולתי בבת אחת למלא את הפער שנוצר, שלא לדבר על שנים משמועותית "שהפסדתי"בשוק. וכאן האי צדק (שבגלל התעקשותי ברוך השם לא קרה אצלנו) שיכול לקרות כשמחליטים על משמורת משותפת וכו.
אני דווקא בעד ביטול חזקת הגיל הרך צריך לתת את המשמורת למי שגידל בפועל את הילדים (ללא אפליות אני בטוח בעד זה) אבל צריך תמיד לראות את התמונה כולה ואת כל המרכיבים בה.


סיפור עצוב. אבל אני שוב שואל בין אני אני ואני, האם לא בטובתם של ילדים מדובר?

תודה על ההתיחסות.
ולא, בכלל לא סיפור עצוב. אמנם הייתה תקופת מאבק עצובה ורעה אבל כולנו למדנו מימנה, שזה המון.. והיא נגמרה!
עכשיו המישמורת היא שלי אבל עם הסדרי ראייה רחבים, מזונות(מממ נניח הוגנים.. או לפחות מאפשרים) וכולנו רוב הזמן מאוד מאושרים.


אני חייב לשאול שאלה אחת, אבל את לחלוטין לא חייבת להשיב כי אני בטוח שהתשובה בהרבה יותר מורכבת ממה שתגובה בכלוב יכול להכיל:

האם, לדעתך, כאם, המשמורת המשותפת הטיבה עם הילדים (אני מבין שהיא פגעה בך מבחינה כלכלית), או לא שינתה דבר, ואולי אף פגעה בהם?
Winner​(מתחלפת)
לפני 12 שנים • 30 בינו׳ 2012

Re: טוב, תורי!!!!

Winner​(מתחלפת) • 30 בינו׳ 2012
Brave Dwarf כתב/ה:
the winner takes it all כתב/ה:
Brave Dwarf כתב/ה:
the winner takes it all כתב/ה:
ותקשיבו טוב, כי יש לי המון ניסיון וגם אם יורשה לי לא להיות צנועה גם חוכמת חיים.
אז ככה חזקת הגיל הרך בהחלט חוק שמפלה לטובת האימהות ושופט הגון צריך לבדוק כל מקרה לגופו, אבל! אסור להתייחס לחוק הגיל הרך כאילו הוא הגורם היחידי שמשפיע. ופה אני אתן את הדוגמא שלי שמתאימה להרבה בתים בישראל לפחות: כשהילדים שלי ושל הגרוש שלי היו קטנים, אני הייתי זו שגידלה אותם 90% מהזמן, לקחתי חופש מהעבודות וראיתי בגידולם את "הקריירה" של חיי, בנתיים הגרוש שלי שפיניתי לו את כל הזמן ותמכתי בו התעצם כלכלית והתעשרנו! עד פה הכל מצויין.
אלא שאני שהשקעתי את כל זמני בילדים לא פתחתי את הקריירה שלי ואת כישורי פרנסתי (דבר שאני משלימה היום לאט לאט ועדיין הילדים לפני כל דבר ) .
כשהתגרשנו, הבחור תבע את המשמורת או לפחות משמורת משותפת. השופטים טענו (ובצדק לא מוחלט...לא אכנס לזה כרגע) שגם אם לא גידל אותם עד עכשין זכותו להתחיל לממש את האבהות שלו בכל רגע.עד פה סבבה.
רק כשמדברים על משמורת משותפת גודל מזונות הילדים שמעובר לאם יורד לרמה אפסית, ואני שהקריירה שלי הייתה גידול הילדים, לא יכולתי בבת אחת למלא את הפער שנוצר, שלא לדבר על שנים משמועותית "שהפסדתי"בשוק. וכאן האי צדק (שבגלל התעקשותי ברוך השם לא קרה אצלנו) שיכול לקרות כשמחליטים על משמורת משותפת וכו.
אני דווקא בעד ביטול חזקת הגיל הרך צריך לתת את המשמורת למי שגידל בפועל את הילדים (ללא אפליות אני בטוח בעד זה) אבל צריך תמיד לראות את התמונה כולה ואת כל המרכיבים בה.


סיפור עצוב. אבל אני שוב שואל בין אני אני ואני, האם לא בטובתם של ילדים מדובר?

תודה על ההתיחסות.
ולא, בכלל לא סיפור עצוב. אמנם הייתה תקופת מאבק עצובה ורעה אבל כולנו למדנו מימנה, שזה המון.. והיא נגמרה!
עכשיו המישמורת היא שלי אבל עם הסדרי ראייה רחבים, מזונות(מממ נניח הוגנים.. או לפחות מאפשרים) וכולנו רוב הזמן מאוד מאושרים.


אני חייב לשאול שאלה אחת, אבל את לחלוטין לא חייבת להשיב כי אני בטוח שהתשובה בהרבה יותר מורכבת ממה שתגובה בכלוב יכול להכיל:

האם, לדעתך, כאם, המשמורת המשותפת הטיבה עם הילדים (אני מבין שהיא פגעה בך מבחינה כלכלית), או לא שינתה דבר, ואולי אף פגעה בהם?

המשמורת היא לא משותפת, המשמורת היא שלי עם הסדרי ראייה רחבים. בשיא הכנות אני חושבת שאפילו כך (כשהמשמורת לא משותפת) ההסדרים רחבים מידי בשביל הילדים וביחוד כשהיו קטנים. אני יכולה להסביר את זה בכמה דוגמאות אבל לא רוצה להכנס לפרטים. סמוך עליי שאני אומרת שהיה עדיף יותר לילות איתי ושוב ביחוד כשהיו קטנים (ויונקים!!).
אבל כל מקרה לגופו ולא פוסלת משפחות שלהם מתאימה משמורת משותפת או אפילו משמורת של האב. זה לא היה במקרה שלי.
הסיבה שהתפשרתי היא כי רק עם "התפשרות נסבלת" יכולים כל הצדדים לנצח בגירושים!!
נוריתE
לפני 12 שנים • 30 בינו׳ 2012
נוריתE • 30 בינו׳ 2012
החוק החדש,שרוצים להוציא ,שמאפשר לתת לגברים חזקה על הילדים אחרי גירושין
רק נותן להם הרבה יותר כוח לשלילה על הנשים .
גם ככה גברים יכולים למנוע גרושין ואפילו לעגן את נשותיהם למשך שנים בסרוב מתן גט
אז עכשיו גם נותנים להם את האפשרות הלא בלתי סבירה להגיד "אם את רוצה את הילדים אצלך,אז תוותרי על כסף במזונות" והרי הכל מתחיל ונגמר בכיס שלהם. בייחוד אלו שהאשה שלהם יוזמת את הפירוד.
כי הרי גם ככה זה קורה. בייחוד במדינת "רבנות ראשית" שגם ככה עושה מנשים סמרטוט חסר זכויות בסיס.

לי היה מזל שהתחתנתי בנישואים אזרחיים אחרת עד היום הייתי עגונה.
sub for you
לפני 12 שנים • 30 בינו׳ 2012

להלן העובדות

sub for you • 30 בינו׳ 2012
ההמלצות של החוק החדש הן שאין דבר כזה יותר חזקה ו\או משמורת וזה לא נתון יותר להחלטת בית משפט מה שמעקר מבסיסו סכסוכים מרי שנים על גבי ילדים אשר כול זמן הסכסוך לעתם קרובות נמנע המפגש בין האב לילדיו
בהתאם לאמנה הבינלאומית שישראל חתמה עלייה זכות הילד מעל הכול
לא זכות האם ו\או האב
החוק נועד להסדיר את הנושא המעוות כיום במדינת ישראל
זכות הילד לזמן שווה עם שני הוריו
עד היום האב לא היה חייב לראות את הילד
מהיום אב שיסרב לראות את ילדו יוטלו כנגדו סנקציות
משמע גבר ואשה שווים,לא עוד הנטל על האם.
והאם תוכל לפתח לעצמה חיים קריירה וכולי בדיוק כמו האב
החוק אינו נוגע כלל במזונות {יש ועדה נוספת שבוחנת כרגע את הנושא}או גרושים ברבנות אלא רק בטובת הילד
ההיגיון אומר שאם הילד נמצא בצורה שווה אצל שני ההורים שיתחלקו גם כלכלית בצורה שווה
לא עוד אבא כספומט ,או אם בהסכם שהילדים נמצאים אצל אחד מההורים יותר זמן,שיישאו בנטל הכספי בהתאם.
שוויון מוחלט בין המינים.
לכול הנשים המתנשאות להזכירכן גם כרגע גבר על פי חוק יכול לצאת לחופשת לידה במקום האם
גבר יכול לגדל את ילדיו מגיל אפס כולל תחליף הנקה במקרה הצורך
על פי מחקרים עדכניים טובת הילד להיות גם עם האב מגיל יום והקשר הרגשי שנוצר שווה לקשר הרגשי שנוצר עם האם,שווה.
אם נותק קשר זה ,וככול שנותק קשר זה מוקדם יותר סטטיסטית ילד זה הופך לילד בסיכון{משמע עם בעיות שונות}

לפני שאנשים רצים ומתבטאים לכו וקראו את הצעת החוק

אני גבר שלא ראה את ילדיו הקטנים כבר שנה עקב תלונות שווא של האם ,על פי המצב כיום המערכת כולה קרי משטרה,רווחה,בית המשפט לענייני משפחה מתגייסים לטובת האם
תוך כדי התעללות והשפלה באב ושקרים אין סופיים על מנת לקעקע את הגבר באשר הוא גבר
הייתי תמים ונאיבי
נדהמתי
בזבזתי את כול כספי על עורכי דין ואגרות בית משפט{מסחטת כספים כשלעצמה}
מעל מאה אלף שקלים רק בשביל לראות את ילדי ועדיין אינני רואה
גם הכסף הזה נמנע בסופו של יום מללכת לטובת הילד אשר הייתי נותן לו גם את נשמתי
הנזק הנפשי שנגרם לי אך בראש ובראשנה לילד עצום.

החוק בא למנוע מנשים נקמניות פגיעה בילד{התופעה נקראת ניכור הורי}, לפני הכול זכות הילד לשני הוריו
עצם המעשה הנקמני מעיד לדעתי על אי שפיות ואי ראויות לגדל ילד על ידי אבא או אם שלא מבינים שטובת הילד לשני הורים מעל הכול

שוויון משמע שוויון מוחלט