תואר של כבוד

פרפי, גם אני לא נוהג להכנס לפרסומים שכאלו בפורומים,אלמלא יש לכך טעם. ופה, במקרה הזה, יש טעם, באופן חד משמעי.
נכון, כל אחד רשאי לכתוב בבלוגו כל אשר עולה על רוחו, כל עוד אינו פוגע באדם אחר(...), מזיק לזולת(...) וכדומה. ברגע שאדם מתייהר בכך שללא כל ידע מתאים, הוא החליט לקחת מקרה "פסיכיאטרי קיצוני" כהגדרתו, ולשחק בנפשה, בגופה וליבה של מישהי, כשמראש לא היה אכפת לו ממנה, לטענתו, די מצביע על אישיותו של זה. יתרה מכך, ניתן להסיק מקריאת ההודעה כי לא אין לו מושג מה איתה, ובכלל, שערכה היה כקליפת השום עבורו - "לא אכפת לי מה איתה היום, אולי היא חיה אולי היא לא".
לא יודע מה איתך, אבל לי זה כבר צורם. לא יכול להיות שאדם שפוגע בכוונת תחילה, הולך על חבל דק ביודעין בכך שמסכן אנשים אחרים, מעז לבצע ניסויים בנפשו וגופו של אדם - בלא קמצוץ ממה שנדרש בכדי בכלל להתחיל להכין את הקרקע כדי לנסות להבין מה עובר עליו, מוציא דיבתו על אנשים אחרים(היא זונה, זאת חולת נפש, וכדומה), מאיים ומבצע אאוטינג על אנשים אחרים מבלי להבין בכלל מה הוא עושה - הרי מבחינתו זה משחק, הוא לא מבין את ההשלכות על כך, ועוד דברים רבים אחרים שביצע, שהשתיקה יפה להן.
באמת, תסבירי לי על מה את מגנה - על אותו אדם שאיים עלי ועל דארקי שיחשוף מידע אודותיה ואודותי למשפחתה? על אותו אדם שהפיץ שמועה שמישהי בחרה לרדת לזנות, וגידף אותה ללא הרף בצ'אט על כך? על מי שפגע בך, כן בך, לא אחת, העליב אותך וגרם לך לבכות? תסבירי לי בבקשה, על מה את מגינה, ולמה. רוצה עוד דוגמאות? בשמחה, רק תבקשי.
אדם כזה, שאופן קבלת ההחלטות אצלו אינו אחראי, שנסחף על ידי הרגש, מזיק, מאיים ופוגע ביודעין ועוד מאמין בדרכו, צריך להיות פה? הרי זה ידוע שישנו סיכוי סביר בהחלט שהוא יפגע, יאמלל או חלילה גם יגרום נזק בלתי הפיך למישהי שתתן לו את גופה ונשמתה, ומה אז? היא תיהיה ניסוי? ומה יעלה בגורלה, לא ידע אם היא מתה או חיה?
הכתובת תלויה על הקיר. הוא הוכיח את עצמו לא אחת. אולי, כעצתה של מרי ג'יין, במקרים חריגים במיוחד, ובגיבוי התקנון באתר שעליו כל משתמש מצהיר(שבין היתר לא יפגע, יעשה שימוש לרעה במידע, יעשה דברים פליליים וכדומה), על כלובי לתת את הדעת על המשך שהותו באתר, ועם קצת מזל, אולי ימנע גם המקרה הבא.

עלה אדום יקר - לתגובתך כמובן חיכיתי.

במה אתחיל... (יש כ"כ הרבה!)

משעשע אותי שבחרת לקרוא לי מפיץ שמועות. אבל ניחא - אולי יום אחד אני אתה והבחורה נשב על המבורגר - והיא תבחר לשתף אותך באמת - תשמע את כל הסיפור, ואולי לא.

בקשר ל"אאוטינג" - אני לא אכנס לסיפור הזה. הוא חרוש כמו שדה חקלאי באוקלהומה.
שוב, צר לי על אנשים שלא אמורים להיות בתמונה.

רד יקירי - תגדיר לי "פגיעה": האם אתה לעולם לא גרמת לנשלטת לרעוד ולבכות(אני לא ראיתי אותך מסשן, אבל אני מניח שממה שקראתי ממך, לשבור נשלטת ולגרום לה לבכות, יכול להיות מועיל מאד...למשל ההפלה המפורסמת שפירסת לה לינקים... בסספנשן. הרי הנשלטת רועדת ובוכה ומקבל "מיני התקף לב" תוך כדי - האם יש לך ערבות שזה לא יצלק אותה לכל החיים ?)? האם מעולם לא מתחת גבולות? ויותר מזה, כפי שאומר הפתגם הרוסי... האם עמדת עם נר וצפית במתרחש במו עינייך. התשובה היא לא כמובן. בכל מסיבת בדס"מ שהייתי בה עד היום, נשלטות בכו ורעדו אלפי מונים חזק יותר מהבחורה המוזכרת. - ולא - אני לא התיימרתי "לשבור אותה". רק הבאתי את המילה "לשבור" כדוגמא, ותו לא.

ועלה אדום, כפי שבת זוגתך רמזה... אולי כל הסיפור הוא בדיה כתוצאה מאגו טריפ משועמם בשעות הערב? רק לי הפתרונים - טה דה (תנועת יד של מאחורי הכתף והזזת האצבעות, כדקסטר המנפנף את דוקס מעליו).

ואגב - פניקס יודעת טוב מאד את דעתי עליה - ואם היא בכתה בשיחה שהיא ביני לבינה, כנראה שהיא ביני לבינה. המשך נסיון סכסוך נעים, ידידי.

****************** אתייחס לדארקי - היא אומרת שצילקתי אותה(את הבחורה מהפוסט, לא את דארקי). האם דיברת איתה(השאלה מופנת לדארקי)? לא! - את לא מכירה אותה.ובטח שלא אותי (ולא, מפגש או שניים - לא נחשב להכרות) אבל הכי קל לקרוא לאדם אחר "מצלק" בצורה אוטומטית. בהצלחה לך עם התיאוריה הזו, אני בטוח שהיא תביא אותך רחוק.

מי מכם אשר לא חטא, הוא הראשון שיזרוק בו אבן
מעבר לזה אני עם MJ.

אבל שיר כאב - איפה המשפטן הדגול, העורך דין וולה ( שולת אחזר מספר 1) - איפה הוא כשצריכים אותו ?
מכיון שההימורים הם שאני או את כותבים אותו, ומכיון שאני יודע שאת יודעת ששנינו יודעים שזה לא אני, אז נשארנו איתך.
וכעת - מדוע שלא תצרפי לדיון את העורך דין וולה, כדי ליישב ולגשר בין הניצים על כוס אניס במשרדו שבתקווה ? ווינק ווינק (:

אוי, אתה כזה הזוי ופאתטי. די כבר להשליך מעצמך; אפילו אין לי מושג על מי אתה מדבר.
בפעם המי יודע כמה: נסה להפנים שיש אנשים שמרכז חייהם אינו הכלוב.
על כל פנים כרגע אין לי אף בלוג. תתמודד

עם כמה שהפשוש שכתב את הפוסט חיי בעולם שכולו פנטזיות (מותר לו, נו, לא שופטים.)
אני באמת לא חושבת שזה פייר לעשות עליהום בפורום על פוסט שנכתב בבלוג פרטי.

חיה ותן לחיות.