תואר של כבוד

אליפל, אני מכבד את דעתך ואף מבין אותה.
עדיין, גם בשבילי הפוסט ההוא זה היה אפס מעבר לגבולות ה"אי-תגובה בפורומים"...
כלומר, לא הייתי אומר למחוק את הבלוג, אבל הייתי מאפשר במקרה זה לאנשים להביע את סלידתם בפורום הכללי.

http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=27576&postdays=0&postorder=asc&highlight=%E1%EC%E5%E2&start=10

החל מהעמוד השני יש שם פסטיבל קישורים לבלוגים. בגלל שזה בהקשר טוב אז זה בסדר?

כן. כי אין כאן הלבנת פנים. מה כל כך מסובך להבין?

מה זאת אומרת "לא התכוון"? הרי מהרגע שפרסמת משהו בבלוג כאן באתר, זה נגיש לכל אדם בעולם עם חיבור לאינטרנט.
אז מה קישור (רק קישור) בפורום עושה? מגביר את פוטנציאל החשיפה?
אם לא רצית חשיפה אז למה פרסמת מלכתחילה ואם כן רצית חשיפה אז מה הבעיה?

[

מרי, אני מצטער שההבנה שלי לא מהירה מספיק לטעמך,

אבל בכל זאת - זה לא עובד ככה. את לא יכולה לבחור לקבל רק את הטוב. או שמקבלים את הכל או שלא מקבלים כלום.

א. הסיפור שהעלתה בכוח המוח לא היה אישי ואני מניח שזאת גם הייתה אחת הסיבות שהיא עצמה פרסמה אותו בשני מקומות.

ב. לו הסיפור היה אישי, היה מן המכובד לו היית מבקש את רשותה לקשר אליה לבלוג את שאלתך.

ג. היה והיא לא נתנה לך אישור לעשות זאת, אתה תמיד יכול לנסח את אותה השאלה באופן שתגיע ממך מבלי לערב בה את בכוח המוח.

ד. להעלות פוסט הכולל חלק מחייו הפרטיים של אדם, גם אם הוא עצמו פרסם אותו בבלוג, לדעתי מעשה מכוער.

כאחד שממתין בכיליון עיניים שכלובי יאפשר לנעול את הבלוג ולבחור את הקוראים בו כפי שזה נעשה בישראבלוג למשל, אולי אני לא דוגמא או דוגמא חריפה מדי ללוחמה נגד הוצאת פרטים מהבלוג. אבל גם אם כן, אתה לא יכול להתעלם מהעובדה שבבלוג עומדים לרשותנו כלים שאינם קיימים בפורום, כגון: לחסום אדם בלתי נעים ובעל תגובות מתלהמות שכל מטרתו היא לפגוע; למחוק תגובה בלתי נעימה בעליל; לבקש ממגיב בלתי נעים, שלא יגיב יותר. די בשלושה כלים אלה כדי לאותת לנו שבבלוג אנחנו יכולים לשלוט, במידה זו או אחרת, על האווירה ועל התוצאות. בפורום אין לנו אפשרות כזאת ולכן נבחר מה לפרסם בבלוג ומה לפרסם בפורום, או איך לפרסם בבלוג ואיך לפרסם בפורום.

בנוסף לכל אלה, הרבה פעמים פוסט בבלוג הוא המשך של... לא כן בפורום, בו אנחנו משתדלים להעלות נושאים בעלי התחלה סוף ואמצע, ולכן לא אחת, כאשר הובאו לכאן פיסות מבלוגים, הובאו קטעים מנותקים מההקשר שהעמידו את בעל הבלוג במצב של חוסר אונים מול האמת הקטועה, אותה מראש לא התכוון לפרוש לעיניהם של חברי הפורום.

אז נכון שהבלוג אינו פרטי (עדיין – התקוות מתות אחרונות), אבל הוא מצליח להעניק לחלקנו נישה פחות או יותר מוגנת, או לפחות מוגנת יותר מהפורום. אני מאמין שכותבים רבים יקמטו את הפוסטים שלהם בבלוג ויבלעו אותם אם יתגלה להם שמעל כל פוסט ופוסט שהם כתבו, תלוי איום שהוא יועבר לפורום לשיפוטם של כל העוברים והשווים מול עיניהם של עוברים ושווים אחרים, מבלי שלאותו אדם תהיה על כך שליטה.

א-ב. אני לא רואה חשיבות להיות הסיפור אישי או לא בהבאתו לפומבי, ובכל מקרה חושב שמכובד ומנומס יותר לבקש את רשות הכותב.
מה גם שבהמשך הודעתי שלא ציטטת, כתבתי כי אישית הייתי נוהג כך.

ג. אולי ראוי לעשות כן, אך היה והנושא היה מנוסח כ"בעקבות פוסט שקראתי באחד הבלוגים" אתה חושב שלא היה מתגלה במהרה באיזה בלוג מדובר? מסופקני, אך בכל מקרה אין לנו וויכוח לגבי הנימוסין.

ד. כל עוד אין בכך משום אאוטינג או סילוף איני רואה בכך בעיה אמיתית. כפי שכתבתי, אני מוצא בעיתיות בצליבה הנעשית, לא בעצם העלאת הנושא לדיון.

ה. מעניין שהעלית את נושא הבלוגים הנעולים, כי חשבתי לכתוב אותו בתשובתי לפרלין. אני בהחלט מסכים שהוא יאפשר להבדיל בין אנשים כמוך הרואים בבלוג כנחלתם הפרטית אשר הם צריכים שליטה עליה, לבין אנשים כמוני, אשר מבחינתם לנעול את הבלוג כמוה כלסגור אותו.
אני לא חושב שמי מאיתנו צודק, אלא שככל הנראה השקפותינו על הבלוגספירה שונות במהותן.

ו. הוצאת דברים מהקשרם היא חמורה תמיד, ללא כל קשר אם נעשית מבלוג. אין כל ייחוד בכך.

כאמור, אנשים שונים תופשים את הבלוגספירה אחרת.
אני לא חושב שעמדתי נכונה יותר משלך, או להפך.

אני פשוט לא מסכים לכך שיש אמת אחת על פיה אסור להפנות לבלוגים, ובוודאי לא מסכים כי יש לתקוף על עצם ההפנייה לבלוג.
בעיקר אני תוהה מה מבדיל אותנו חברי הכלוב מכל אותם בלוגרים ברחבי העולם אליהם מקשרים מדי יום ביומו, לעתים אף בביקורת.
מובן שניתן להחליט "שאנו נוהגים אחרת", אך ראוי להחליט על כך, ולא להתייחס לכך כחוק ידוע לכל ומראש.

אגב, יש לציין שכל דבריי אמורים להפניה אל בלוג - כי גם לאחר כזאת, לבעל הבלוג תמיד יש אפשרות להוריד את הפוסט המדובר, במידה והוא בוחר בכך.
הבאת קטע ללא אישור אינה לגיטימית כמובן.