Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
|
לפני 20 שנים •
13 ביוני 2004
השפלה
מתי השפלה נקראת השפלה?
האם משהו שהדום מחשיב כמשפיל והסאב לו נכלל תחת קטגורית ההשפלה? ומה לגבי המצב ההפוך? |
|
|
Tame
|
לפני 20 שנים •
13 ביוני 2004
אני חושב שהשפלה היא מושג מאוד סובייקטיבי, כל אחד תופש אותו בצורה אחרת אבל אם נדבר באופן כללי השפלה היא מעין משחק גבולות...
זה חייב תמיד להיות קצת מעבר למה שהצד הנשלט חשב שהוא "ירצה" או "יסכים" לעשות... כך שבתשובה לשאלתך הראשונה - אם הסאב לא חושב שזה משפיל זה לא משפיל (אותו). בתשובה לשאלתך השניה - אם הדום לא חושב שזה משפיל אך הסאב כך אזי זה משפיל (אותו). לדעתי ההנאה של הדום תהיה רבה יותר דווקא במקרה השני, אפילו שהדום רואה במעשה כדבר מאוד לא "אקסטרימי" עדיין ההנאה המנטאלית מלדעת שהסאב שלו מוכן לפרוץ גבול בשביל לרצות אותו גבוהה יותר מאשר הייתה אילו היו עושים משהו שכן נחשב לאקסטרימי ע"י הדום אולם הסאב רואה בו משהו שכבר עשה הרבה ולא מתקשה לבצעו... עוד דרך להסתכל על זה היא העובדה שהרבה דברים נחשבים ל"משפילים" רק כשמסתכלים עליהם בעין חברתית ואילו כשמעורבים רק שני בני אדם באקט ושניהם מסכימים לכך אזי לא תיתכן השפלה. כך שיתכן שליקוק כפות רגליים בפרטיות לא יהיה "מעבר לגבול" של הנשלט אולם בפומבי הדבר יהיה הרבה הרבה מעבר למה שהנשלט חשב לעשות.. |
|
|
| en1 |
לפני 20 שנים •
13 ביוני 2004
השפלה בשבילי היא כאשר ממעיטים בערכי, למרות הכנות שבמעשים שלי, הכנות שבכניעה.
לכן, ליקוק כפות רגליים - אם הוא מוערך על ידי האדון הוא אינו השפלה, אך אם הוא יזלזל בזה, זו תהיה חוויה מאוד משפילה. אני לא אוהבת השפלות בדרך כלל. רגע בו הרגשתי מאוד מושפלת היה בערב מיילדום הראשון. מאוד התרגשתי לקראת הערב בכלל ולקראת המכירה הפומבית בפרט. את המכירה עצמה לקחתי מאוד ברצינות ונכנסתי לזה לגמרי. בעודי עומדת שם מול כולם, מתרגשת ומגורה, הקריאו את הכרטיס שלי. בכרטיס היה כתוב שאני לא אוהבת השפלות. באמצע כל ההתרגשות, היה אדון אחד שסינן מבין השיניים שזה מפתיע כי עכשיו אני למעשה הכי מושפלת שאפשר. לצערי, שמעתי אותו. עד אותו רגע הרגשתי ריחוף, ריגוש וגירוי ומהרגע ששמעתי אותו, פשוט הרגשתי קטנה ומושפלת. למזלי, המשך האירועים מיסכו על החוויה המשפילה, אבל הזיכרון עדיין נשאר. ולכן בשבילי ההשפלה מתחילה במקום שבו לא מעריכים את הכניעה שלך או שעושים ממנה צחוק. |
|
|
מאיה(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
13 ביוני 2004
אני חובבת השפלות...
(מה לעשות לכל אחד יש את החטאים שלהם) והחיבה שלי לזה מאוד קשה לי , כי אני יכולה להבין משיכה לכאב יכולה להבין משיכה לקשירות אני יכולה להבין שכל אלה הם השפלה בפני עצמה וגם מה זה "להבין" ? להבין מבחינה פרוידיאנית כך שזה יספק את ההגיון (המאוד מפותח) שלי. כמובן כל זה לגבי עצמי וצרכים שלי. לעומת זאת מאוד קשה לי לקבל את זה שאני כל כך זקוקה להשפלה , הכי מכל הסיפור הזה שנקרא בדסמ. ככל שאני יותר לבד , יענו במלחמות הישרדות גדילה והתבגרות ומחזיקה את עצמי קצר ומשתנה ולומדת ועוברת דברים קשים , ובדרך כלל מצליחה וחיה את החיים ככה אני יוצרת את עצמי כאישה חזקה ולעומת זאת אין בוקר ואין לילה שאני נרדמת בלי 10 דקות לפחות של אוננות נפשית ופיזית בעיקר של השפלה. ולפעמים זה כל כך קיצוני שאני פשוט לא מבינה איך המוח המעוות שלי יכל להגיע לזה בעצמו , כמו שלא מאמינים שהמוח שלנו חולם דברים נוראייים. אבל מתגברים על זה , או שלא , למה למי אכפת כל עוד נהנים מזה 
וברגע שזה בדסמ כאן זה הגבול. כי אישה מוכה היא אישה מושפלת , ואישה שרוצה לקבל מכות מתוך הסכמה והבנה זה לא השפלה במובן הרע. ויחי ההבדל הגדול על הברכיים הגדרת יפה מאוד את ההשפלה הלא נכונה , בעצם זילזול בנתינה ובסאביות שלך. זה באמת השפלה , כאשר מישהו עולה על הגל של השליטה ומתחיל לקבל את נוכחותך כמובן מאליו זאת השפלה. כל ה"דפוקה , מלוכלכת , כלבה מפגרת" גם לא בשבילי. אם מישהו חושב שמשהו משפיל כביכול אבל אותי זה לא ישפיל , לי זה יגרום גיחוך ואני אעשה את זה כי הוא אמר , אבל בסופו של דבר אם יצטבר לי גיחוך רב מדי על אותו בן אדם...קטונתי. ואם יש משהו שאני חושבת שמשפיל אותי אבל הוא חושב שלא , שוב הכל תלוי במינונים. כי אם קשה לו עם משהו , נגיד לקרוא לי כלבה , אז שלא יקרא כל עוד יקרא לי זונה , שיפחה וכך הלאה  . אבל גם כאן זה עניין של התאמה פשוט.
|
|
|