דום בוגדני ושפחה חרופה

Re: שאלת תם

זאלופון​(שולט) • 1 במאי 2006

נראה לי שמגיבים שונים בשרשור הזה מגדירים מזוכיזם נפשי באופן שונה. בהגדרה שלי מזוכיזם נפשי הוא עיסוק בדברים שגורמים לך להרגיש רע, וזה לא משנה בכלל מה הם אותם דברים. להסכים שהגבר שלך יהיה עם עוד אשה הוא מזוכיזם נפשי אם זה כואב לך יותר מאשר גורם לך אושר. אם לא אכפת לך או שאת אפילו נהנית מזה, זה לא מזוכיזם נפשי.
גם השפלות יכולות להיות "מזוכיזם מנטלי" לפי הגדרתי ויכולות שלא להיות. אם ההשפלה מגרה אותך ובסופו של דבר עושה לך טוב, זה לא מזוכיזם מנטלי אלא פשוט הנאה מתחושת השפלה. אם, נניח, את אשה שמנה הרגישה למשקלה והדום שלך לועג למשקל שלך, זה עשוי מאד להכאיב לך ולפגוע בך, גם אם באיזשהו מקום את מוצאת את זה מגרה, והכאב עשוי להשאר אפילו אם בסוף הסשן הוא יעשה לך אפטר קר ויאמר לך שהכל היה חלק מהמשחק. אם את חוזרת לכאב הזה, אם את צריכה שהוא יגיד לך כמה שמנה ומגעילה את למרות שזה גורם לך להרגיש כל כך רע, זה כבר עונה על ההגדרה שלי למזוכיזם מנטלי. אצל לא מעט סאביות יש הפרדה בין "השפלות טובות", שעושות להן את זה, ל"השפלות רעות" שפוגעות בהן. ה"השפלות הרעות" הן מבחינתי מזוכיזם מנטלי.

תודה זאלופון. סוף סוף הבנתי

ללא שם • 1 במאי 2006

תודה זאלופון.
עכשיו סוף סוף הבנתי למה אתם מתכוונים במאזוכיזם נפשי.
כלומר דבר שבסוף גורם להרגשה רעה הוא מאזוכיזם נפשי ואם הוא בסוף גורם להנאה או לשויון נפש הוא לא מאזוכיזם נפשי.
אם בקשר פוליגמי של שליטה הסאבית אדישה לזה שיש עוד סאביות או אפילו רואה בהן אחיות ואומרת שהן המשפחה שלה זה לא מאזוכיזם נפשי כי היא מקבלת הנאה מההרגשה שיש לה משפחה.
אותו הדבר אם אישה נהנית בסוף ללכת על ארבע קשורה בקולר או עבד נהנה ללקק את המגפיים של המלכה.

המאזוכיזם הנפשי הוא לפי האופי של מי שעושה את הפעולות.
זאת גם שיטה לחשוב אם להסכים או לא.

אצל הרבה נשים המשפט הוא:"איך ארגיש בבוקר שאחרי."
הוא דומה במשמעות לדברים שאתה אמרת כי מנסים לחשוב מראש מה תהיה ההרגשה.

Re: שאלה של כוס תה

באהלפההרבה​(אחרת) • 16 בפבר׳ 2012

יש טוטאליות ויש טוטאליות. גם לא כל אחת מוכנה שיעקרו לה עין, יחרבנו לה בפה או ישלחו אותה לרקוד ערומה ברחוב.

קשה לי לקרוא על מקרים כמו זה המתואר פה. מצד אחד, יש לי בראש את הקול הזה שאומר שאסור לשפוט, שאיש באמונתו יחיה, שכל אחד ומה שעושה לו את זה. מצד שני, אני שואלת את עצמי: עד כמה בני האדם באמת שונים זה מזה? מה, אם מזוכיסט שובר רגל, לא כואב לו אלא נעים לו? אנשים שאוהבים כאב והשפלה הם על-אנושיים? פטורים מהתחושות ששאר האנשים מסוגלים לחוות, כמו סבל, עלבון וכעס? מגיעים מפלנטה אחרת, שבה "בואי ותנקי את המיטה שלי מקונדומים משומשים, הרגע זיינתי את אחותך" זה בעצם "אכפת לי ממך ואני רוצה שיהיה לך כיף וטוב ונעים"? סאבית סאבית, אבל הלו! יש גבול לכל תעלול, לא? או שאסור לי לכתוב את זה כי אז אני יוצאת צרת אופקים, בדסמ-פובית, אטומה ושיפוטית? כי קשה לי, באמת קשה לי לא לשפוט. יש אנשים שמנהלים מערכות יחסים פתוחות, וזה בסדר ומקובל ומותר, אבל שוב, עד גבול מסויים.

נוריתE • 17 בפבר׳ 2012

בשליפה ראשונה,
אמרתי לעצמי
"טיפשה"
ולמה?טיפשה?
כי יש גבול,לכל תעלול
כ-מובן שאותו דום יכול לעשות מה שבא לו איפה איך ומתי
אין על כך עוררין
וברור שישנן כאלו נשים כנועות עד עפר
שמוחות וחונקות את הדמעות בחדר השני בעוד הן שומעות את קול האחרת שמזויינת עד העצם
בחדר הסמוך ועוד נהנית מזה
וכ-מובן שהן יכולות לקום וללכת,בכל רגע נתון,למרות כל אהבתן ומסירותן ו-כניעותן רבה ככל שתיהיה
אין כזה דבר "משוייכת עד שהמוות יפריד".

ולמה עדיין?אני איתנה בדעתי ואומרת : טיפשה קומי לכי ואל תחזרי. ?
כי אני הייתי לפני הרבה שנים אותה הטיפשה
וגם לי צעקו קומי בירחי ולא ברחתי
לא,כשאמרו.
אבל בסופו של דבר מצאתי את השכל הישר שלי וכן הלכתי ולא חזרתי.
יש גבול,לכל,תעלול.

וואו...

ygyg • 17 בפבר׳ 2012

ישבתי עכשיו ובמשך זמן ארוך קראתי כאן את כל השרשור...
האמת שהנושא הזה מאוד מאוד מעניין לדעתי.
כל העניין של ההנאה מכאב..איך אדם יכול לחוות הנאה מכאב נפשי, מנטלי לכאורה?
ובכוונה כתבתי לכאורה, כי בעצם אותו אדם מאזוכיסט מנטלי מקבל הנאה גדולה מהיותי מושפל, הנאה שמבחינתו כלל לא כרוכה בסבל, ולכן לדעתי זה אפילו לא מאזוכיזם, זה פשוט לעשות את מה שגורם לך הנאה..

ופה הייתה השאלה של שלגייה - מה עובר על אישה שצריכה לנקות ולבשל לאדונה, שהיא אוהבת, בזמן שהוא משגל בחורה אחרת...
האם היא באותם רגעים, וברגעים שבאים אחר כך, נהנית מזה, חווה מכך עונג נפשי, או שזה גורם לה לסבל נפשי?

וכאן, אני חושבת שאם זה באמת עושה לה טוב - גם באותו זמן וגם לאחר מכאן - אז אין עם זה שום בעיה.

אבל אם היא רואה שזה גורם לה לסבל נפשי אמיתי - זה לא נראה לי בריא בעליל...

בנוגע לנושא של מצבי קיצון - של נשים מוכות, ומנוצלות מינית - ברור שהן לא נהנות מזה, אף אחת מהן - כל עוד זה לא מבחירה (כי אם זה היה מבחירה אז זה נכנס לקטגוריה של מאזוכיזם פיזי, שהוא מאוד מקובל כאן בכלוב).

זה מעניין, שאותה סיטואציה (למשל, של גבר המכה אישה) - יכולה להתפרש כבדס"מית חיובית (אם האישה נהנית מכך ורוצה בזה)
או כשלילית (אם היא לא רוצה בזה, ואז יש כאן התעללות לשמה).

וכמו שבאהלפההרבה כתבה - שהכל בסדר, עד גבול מסוים.
ואני בטוחה שאף מזוכיסט לא ירצה,למשל, לשבור את הרגל בשביל הכאב הפיזי הכרוך בכך.

אבל אולי יכולים להיות מניעים אחרים,לא בדס"מים, שגורמים לאנשים לשים עצמם במצבים לא נעימים, כמו תחושות של שנאה עצמית, או תחושה שאתה לא בסדר, ומגיע לך עונש אמיתי, עונש שתסבול ממנו באמת. (בלי שתפיק ממנו שום סוג של הנאה).
ולפעמים כל אלו יכולים לבוא במסווה של אהבה לבדס"מ, ואולי אפילו מי שמביא את עצמו למצבים האלה לא מודע לכך בכלל.
ואני חושבת שמהמקרים האלה הכי צריך להיזהר - גם למי שזה קורה לו - לבדוק טוב טוב את המניעים לרצון לחוות השפלה / כאב קיצוני, ובמיוחד לשולטים המעורבים בכך - לנסות לראות ולבחון מהצד שלהם מאיפה באמת מגיע הרצון של הנשלט להשפלה פיזית / נפשית.

לדעתי, כולנו נופלים בזה מידי פעם - בהאשמה עצמית, ורצון להעניש את עצמנו על דברים שעשינו, אפילו הדברים הכי קטנים.
שמתי לב שלפעמים זה קורה גם לי..

שלגייה, נראה לי שבשאלה שלך, ובתיאור הקיצוני שלך של האדון ששוכב עם נשים אחרות, בעוד הוא מבקש משפחתו לשטוף ולנקות לו את הבית - שזה לא באמת בדס"מ, ואני לא חושבת שהבחורה במקרה הזה נהנית מזה - אם כי, יכול להיות שהיא נשארת במצב הזה שרע לה - כי היא מרגישה שזה מגיע לה כעונש - בגלל האשמה ושנאה עצמית בחייה היומיומיים, וכנראה גם מעברה.

בואי נגיד, שאם הייתי מכירה אישה כזאת - הייתי מנסה לדבר איתה, וככל הנראה היה מתברר שלא באמת טוב לה שם, ושעדיף לה לצאת משם וכמה שיותר מהר.

זהו, נראה לי שחפרתי מספיק ליום אחד לא?

נוריתE • 17 בפבר׳ 2012

ואגיד עוד דבר בקביעה
שאני מקווה שיבינו
ואני הייתי שיא המאזוכיסטית האקסטרימית,בימים עברו
מה שעושה לי טוב,לא משפיל אותי
ומה שמשפיל אותי ,עושה לי,לא טוב

עכשיו
אין לי מושג כי אין לי כרגע כוח לקרא את כל השירשור
אם יצא פה שאותה אחת היא אמיתית או שזאת סיטואציה לצורך שאלה
אבל ישנן כאלו

דננו פה במהות המאזוכיזם הנפשי וטענו פה ושם שאם "זה,עושה לה טוב,אז מי אנחנו שנגיד ההפך"?
יש שתי אופציות,או שהי א לא מקנאת ולא כואב לה והיא לא נפגעת נפשית מכל הסיטואציה הזאת
או שדווקא ההפך כמה שיותר כואב יותר טובֿ ויש בעצם ,עוד אחת שלישית, שהיא הכי גרועה מבחינתי
שהיא אוהבת אותו מסורה לו עד כדי כך שהיא מוכנה לשאת את כל זה ולכאוב רק בכדי להשאר בצילו והי מה,
מקום שבו אני ,הייתי
ולא לא ההיתי אטומה
וכן כן כאב לי ברמות ,אבל טוב זה לא עשה לי הכאב הזה
ותגידו?כן..אבל אולי ישנן כאלו שהנות מכאב לב שכזה..
ואז אגיד שבשם ה א- ל הי ם ובשם כל הקדושים ,אני לא מסוגלת לתאר לי משיה שתהנה מכזה דבר ברמות של מאזוכיזם נפשי מנטלי אלטרואיסטי מאוהב מתמסר כנוע ידה ידה טהור
ומי שתבוא פה ותאמר לי שכן היא ,דווקא כן
אז מבלי בכלל להכיר אותה ומבלי להכיר את אדונה בהווה או בעבר שהעביר או מעביר אותה כזאת מסכת אגיד לה שהיא שקרנית מכורח עצמי בלתי מודע ,שחיה בהכחשה רצינית ושיום אחד,היא תתעורר.

philia • 17 בפבר׳ 2012

נורית,

או שממש לא הבנתי אותך.
או שממש לא הבנתי אותך.

כי כתבת שאת היית כזו.
וכתבת גם שמי שכזו היא שקרנית.
אז מה צריך בדיוק להבין לגבי זה שלא הבנתי?

ולא. אני לא צינית. רק שקצת קשה לי עם אמירות שיש בהן גם ללא סימני ניקוד סימני קריאה.
כשמדובר במי שאיננה את.

ובאמת ובתמים. זה נכתב ממקום של מחסור [אישי] בהבנת הנקרא,

שוסי • 18 בפבר׳ 2012

אני חושבת שנורית העלתה הצעה שכולנו התעלמנו ממנה.
הקנאה היא מה שמחרמנת אותה.ההשפלה של להיות הקורבן הזנוח,האובייקט שמרצה,זה שמשתמשים בו כשצריך וזונחים אותו כשכבר לא.
יש קוקהולד זכרים ,אז יש גם קוקהולד שהן נשים.

Mary Jane • 18 בפבר׳ 2012

פוסיהולד.

נוריתE • 18 בפבר׳ 2012

והנה שוב:ֿ

-שקרנית מכורח עצמי בלתי מודע ,שחיה בהכחשה רצינית-

כשאת או כל אחד/ת לצורך זה,משקר
יש לזה סיבה,סיבות
אנחנו משקרים מהרבה סיבות הרוב הן למען עצמנו,
נאמר אחת מי שהיא תקרא את זה וזאת בדיוק הסיטואציה שבה היה חיה
ועדיין היא תאמר לעצמה או לנו או לכל מי שיתהה
שזה"ממש לא נכון וטוב לה והיא אוהבת את זה ואותו" ו"זה דווקא זה,עושה לה הכי טוב והיא ביקשה"
זה שקר שנאמר או מתוך הבנה שהסיטואציה ממש לא טובה לה אבל מתוך הכחשה רצינית בזה או חוסר מסוגלות לקום ולאמר די
או פשוט מחוסר הבנה ,שדבר כזה ממש לאטוב, וזאת כבר בעיה רצינית,החוסר הבנה
אבל הייתי רוצה להאמין שאנחנו כנשים ונישלטות ממש לא מטומטמות שלא מבינות מתי משהו מזיק להןֿ
אבל הכחשה זה כבר משהו אחר
נשים רבות ברגיל שבעליהן או חבריהן מתעללים בהן ולרוב גם בילדים משותפים או שלא לא מגישות תלונות ואם משיהו מגיש בשמן הן לא מוכנות לאשר שזה קורה ,זאת הכחשה מכורח כל שהוא עמוק מאוד מהמון סיבות,כמו "אני לא כאת" קרי "אישה מוכה" או "אבל הוא אוהב אותי ומבקש סילחה ומבטיח שלא יעשה את זה יותר" מעט מאוד עוזבות כזה אדם חלק קטן גם קמות והורגות אותו
ותגידו נו טוב אצלנו זה לא ככה אצלנו ה-כל מהסכמה והבנה וידה ידה

אני מהכרות עם די הרבה נשלטות /שפחות /סאביות ארוכת שנים יצא לי לדבר על נשים על סיטואציות שונות ומידיעת עצמי אני יודעת מתי אישה מכחישה וחיה במציאות אחרת ולשקרים/הכחשות הללו ישנן סיבות בדיוק כמו אצל נשים מוכות ,ואני לא אתחיל לפרט אותן כי כל אחת שמבינה על מה אני מדברת יכולה לשלוף שמונה כאלו תוך דקות,אישיות לחלוטין
אחת תרגיש חובה להגן על שמו הטוב של אדונה ברבים
אחרת לא מוכנה ולא מסוגלת להכיר בזה שמה שקורה לא עושה לה טוב
ועוד אחת פשוט עוד לא נפל לה האסימון או שעוד אין לה כוח לקום וללכת ועוד המון

סיטואציה כזאת,חד משמעית, היא ממש אבל ממש לא טובה לנפש האדם-אישה
ואני לא אכניס לפה את עיניין הנישלטים שחווים כאלו חוויות יום ביומו וניפגעים,לא פחות
והכל בשם האהבה-כניעה -מסירות -כבוד ועוד.
יש
גבול
והוא עובר בנפש והלב.

ואודה שהמילה טיפשה בתגובה הראשונה שלי היא חמורה מאוד
אבל אני הייתי טיפשה ולא עוד
ורק ניעור רציני עשוי לעורר.