נוריתE
|
לפני 12 שנים •
19 בפבר׳ 2012
amy כתב/ה: אני באמת חושבת שהגיע הזמן ליותר סובלנות בקהילה לבדס"מ מכל הסוגים.
נורית, מה שכתבת למשל, על אותה אחת שלא העיזה להשתין ללא רשותו- אני לא רואה בזה בעיה. אולי זה בדיוק מה שמסב לה את העונג הגדול ביותר? ולו גם? לגבי התעללות נפשית- תמיד יש שניים בטנגו, כל עוד דברים נעשים בכנות וביושר. לפעמים יש תחושות מעורבות- טוב לה ורע לה. לפעמים זה "מאזן אימה"- יותר טוב לה או יותר רע לה? ומאיפה הכאב הזה נובע? האם תמיד מהשולט? לפעמים זה קשור לעניינים שלה עם עצמה, שהשולט רק היווה להם את הטריגר. בקיצור, זה עניין מורכב מאוד. הרבה יותר מורכב מלשים צד אחד בתפקיד ה "מתעלל" וצד שני בתפקיד ה "קורבן", או לחלופין, להכתיר את ה "בחורה המסכנה שנותנת שיתעללו בה" כחולת נפש. דווקא כאן, בבדס"מ, צריכה להיות לנו יותר פתיחות מחשבה. אנחנו עוסקים באנשים בוגרים, ובמערכות יחסים בין בגירים. תמיד יש תשלום לשלם על בחירות, ובמערכות יחסים, גם וניליות, נפגעים. אני לא חושבת שאפשר לקיים מערכות יחסים עמוקות וארוכות בלי להפגע או לפגוע. אנחנו אנושיים, אחרי הכל. אבל יש גבול לכמה אפשר להתערב לאנשים בחיים. כמובן, אם אותה סאבית, או אותו סאב, לצורך העניין, מבקשים עזרה- הרי זו אופרה אחרת לגמרי. אישית, אני מכירה במזוכיזם נפשי. בעיני הוא חלק בלתי נפרד מהבדס"מ של חלקנו. איפה עובר הגבול בין טוב לרע? זה כל נשלטת/ זוג יחליטו בעצמם. אני מניחה שלא מעט אנשים כאן היו ממנים אפוטרופוס ללא מעט אנשים אחרים, אבל במציאות- מרחב ההחלטות והזכות לחוויות של אנשים הם הרבה יותר גדולים, גם אם אתם לא מסכימים עם בחירותיהם. אני יכולה לומר את דעתי לאנשים שפוגעים ולאלו שמסכימים, מסיבותיהם שלהם, לאפשר את הפגיעה. מכאן ועד להכתיר אנשים כבלתי כשירים לקבל את החלטותיהם שלהם- הדרך ארוכה. איימי לא קראת ממני פה ובשירשור המקורי שהפנתי ממנו את המושג חולה נפש וגם לא אגיד כזה דבר. זה קודם כל אני שאלתי שאלה פשוטה איך כאב לב יכול להסב הנאה /עונג/תענו/אושר למישהי? אחד כזה שנגרם על ידי ההתנהגות ההיא של התעללות נפשית מכוונת כדוגמת שרשור השפחה החרופה ושם גם היא תהתה ואני רוצה פה לחדד מבלי להערב לה יותר מידי ממה שעשיתי כשאנחנו פה על מנת להפיק את המירה המיטב ולהנות מכל מה שאנחנו עושות ועושים בנו ב-הסכמה ובשפיות ומרצון אלו החוקים? לא? |
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 12 שנים •
19 בפבר׳ 2012
מה זה "התעללות נפשית מכוונת"?
אולי זה בדס"מ? סאדיזם- להנאת שני הצדדים? מי אנחנו שנקבע לאחרים איזה כאב- נפשי או פיזי, טוב להם, ואיזה לא? והחוקים היחידים הם אלו שאנחנו מכתיבים לעצמנו. |
|
|
אושה{אוש}
|
לפני 12 שנים •
19 בפבר׳ 2012
איך כאב לב יכול להסב הנאה /עונג/תענו/אושר למישהי?
אני חושבת שכאב לב הוא בראש ובראשונה רגש
והמטרה היא להרגיש. להרגיש, לחוות, לא לחוש אדישות להרגיש את הבטן מתהפכת ואת הלב דופק אם מטוב ואם מרע |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 12 שנים •
19 בפבר׳ 2012
נורית - MY KINK YOUR KINK - תקראי את התג' שלי שוב... נוריתE כתב/ה: amy כתב/ה: אני באמת חושבת שהגיע הזמן ליותר סובלנות בקהילה לבדס"מ מכל הסוגים.
נורית, מה שכתבת למשל, על אותה אחת שלא העיזה להשתין ללא רשותו- אני לא רואה בזה בעיה. אולי זה בדיוק מה שמסב לה את העונג הגדול ביותר? ולו גם? לגבי התעללות נפשית- תמיד יש שניים בטנגו, כל עוד דברים נעשים בכנות וביושר. לפעמים יש תחושות מעורבות- טוב לה ורע לה. לפעמים זה "מאזן אימה"- יותר טוב לה או יותר רע לה? ומאיפה הכאב הזה נובע? האם תמיד מהשולט? לפעמים זה קשור לעניינים שלה עם עצמה, שהשולט רק היווה להם את הטריגר. בקיצור, זה עניין מורכב מאוד. הרבה יותר מורכב מלשים צד אחד בתפקיד ה "מתעלל" וצד שני בתפקיד ה "קורבן", או לחלופין, להכתיר את ה "בחורה המסכנה שנותנת שיתעללו בה" כחולת נפש. דווקא כאן, בבדס"מ, צריכה להיות לנו יותר פתיחות מחשבה. אנחנו עוסקים באנשים בוגרים, ובמערכות יחסים בין בגירים. תמיד יש תשלום לשלם על בחירות, ובמערכות יחסים, גם וניליות, נפגעים. אני לא חושבת שאפשר לקיים מערכות יחסים עמוקות וארוכות בלי להפגע או לפגוע. אנחנו אנושיים, אחרי הכל. אבל יש גבול לכמה אפשר להתערב לאנשים בחיים. כמובן, אם אותה סאבית, או אותו סאב, לצורך העניין, מבקשים עזרה- הרי זו אופרה אחרת לגמרי. אישית, אני מכירה במזוכיזם נפשי. בעיני הוא חלק בלתי נפרד מהבדס"מ של חלקנו. איפה עובר הגבול בין טוב לרע? זה כל נשלטת/ זוג יחליטו בעצמם. אני מניחה שלא מעט אנשים כאן היו ממנים אפוטרופוס ללא מעט אנשים אחרים, אבל במציאות- מרחב ההחלטות והזכות לחוויות של אנשים הם הרבה יותר גדולים, גם אם אתם לא מסכימים עם בחירותיהם. אני יכולה לומר את דעתי לאנשים שפוגעים ולאלו שמסכימים, מסיבותיהם שלהם, לאפשר את הפגיעה. מכאן ועד להכתיר אנשים כבלתי כשירים לקבל את החלטותיהם שלהם- הדרך ארוכה. איימי לא קראת ממני פה ובשירשור המקורי שהפנתי ממנו את המושג חולה נפש וגם לא אגיד כזה דבר. זה קודם כל אני שאלתי שאלה פשוטה איך כאב לב יכול להסב הנאה /עונג/תענו/אושר למישהי? אחד כזה שנגרם על ידי ההתנהגות ההיא של התעללות נפשית מכוונת כדוגמת שרשור השפחה החרופה ושם גם היא תהתה ואני רוצה פה לחדד מבלי להערב לה יותר מידי ממה שעשיתי כשאנחנו פה על מנת להפיק את המירה המיטב ולהנות מכל מה שאנחנו עושות ועושים בנו ב-הסכמה ובשפיות ומרצון אלו החוקים? לא? את שואלת שוב את אותן שאלות גם אחרי שניתנו לך פה תשובות מפורשות - ואני חייבת לומר לך - שאת נוקטת בטון מאד שיפוטי. תקראי שוב את התגובה שלי למשל - הסברתי לך במפורט. יש אנשים ש ל א מעונינים בבדסמ "שפוי" (ומי בכלל קובע בחברה שלנו מה זה שפוי? זו הגדרה בעיתית בעליל). והם לא רוצים אותו בטוח, המקסימום שהם רוצים שם, זו הסכמה. אז גם אם את אוהבת את הבדסמ שלך לאבי דאבי ורך ו SSC - הם יכבדו אותך על זה. תכבדי את אלה שרוצים את הבדסמ שלהם RACK. קיצוני, אקסטרימי, פורץ ומותח גבולות, רוע טהור, כי ככה בא להם. תנסי לא לשפוט אותם כי הם שונים ממך, כמו שהם לא שופטים אותך כי את שונה מהם. בואו ננסה שלפחות במקום הזה לא נשפוט אחד את השני, ננסה לקבל זה את זה, מספיק יש לנו את זה בעולם הונילי בחוץ... |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 12 שנים •
19 בפבר׳ 2012
הכל בשם הסובלנות הקדושה
התיחסתן כוכלן, רק ל"קביעה"שלי כביכול בשאלה כשלא קבעתי שום כלום
אבל אעזוב אני הוספתי שמה עוד מהשהו לגבי חוקי הבטוח שפיות הסכמה בכלל בבידיס''מ (ובנות לפני שתאכלו אותי חיה ותצעקו אמרנו לך! אתן כבר אמרתן אנו היגבתי לכן אתן היגבתן לי אבל בדיוק כמו שאתן לא מקבלים את השאלה /דעה שלי דעה לא "קביעה" לאט אומר ד - ע- ה אז זכותי בואתה המידה שלא לקבל את דעתכן אתן לא? 
או שאולי רק אתן צודקות? רק אני לבדי בודדה במערכה? אני נשארת תוהה וטועה? מי קובע? מי מאיתנו צודקת אתן? כי אתן ה"רוב"? ההההה אוקיי) ממשיכה הלאה ... ואם לא שאלתי מהתחלה אז אשאל עכשיו חוקי השפיות ובהסכמה מונעים פגיעה פזית בלתי הפכיה או שיש בה סכנת חיים אמיתית נכון? או ששוב אני טועה?? אולי? ואם אתן טוענות שכל אחד באמונתו יחיה וטענתן כך בתוקף לגבי המסו' הנפשי אז אשאל מה מונע , מי, מונע? משולט -כל שהו מלכרות את זרת יד ימן של שפחתו? או את אצבע רגלה השמאלית או את תנוך האוזן האוזן כולה? עיין אולי? מי ימנע משולט כל שהוא לשים שקית נילון על ראש שפחתו מתוך משחק חניקה תמים רצוי אהוב ולא לשמע למילת הביטחון שלה ולהרוג אותה? הרי למשל קיעקועים זה מקובל, ברנדינג גם ,גם עלי..גילוח שיער ראש גם,סאספנשין גם ואני לא צינית. הרי אתן צועקות כאן בתוקף שאין חוקים וכל אחד עושה מה שהוא רוצה ושאני טועה בשאלה שלי הנדונה כי אתן חושבות שאני? אנסה לקבוע משהו למישוה?? מי אני? כי הרי אתן הן שוקבעות פה הכל מותר ואין איסורים ואין עוררין העיקר שהנשלטת שלו נהנת מכל ההשפלות ומכל מה שהוא עושה כי זה מה שהיא רוצה וזה מה שעושה לה טוב אין חוקים אמרתן כל אחד והסאדו שלו כח אחת ומה שעושה לה טוב אז מי בכלל צריך את חוקי הביטחון המטופשים האלו? תענו לי על זה ותחשבו על קצה זרת ותנוך אוזן מדממים של "מאזוכסטיות פיזיות" כואבות ומדממות כמו כאב הלב השובור של שפחה שאוהבת "התעללות נפשית/ריגשית" וזה ורק זה עושה לה טוב ,הכאב לב הזה , כי הרי היא ,חווה סוג מיוחד של"מאזוכיזם,נפשי" ומי אנחנו שניקבע בכלל מה מגעיל להן ומה,מגדיל להם |
|
|
the rain song
|
לפני 12 שנים •
19 בפבר׳ 2012
אני משערת שהרבה נשים ניסו להיות במקום הזה של טוטאליות שכוללת כאבי לב. אני מודה שאני ניסיתי להיות כזאת.
אבל, מי שזה לא באמת האופי שלה, שאלו לא הנטיות שלה באמת, תשבר מתיישהו ותקום ותלך. כמו שאני נשברתי והלכתי וגם את נורית, אם הבנתי אותך נכון. חוקי הבדסמ, מטופשים או נפלאים ככל שיהיו - אכיפתם תלויה באנשים. אף אחד לא עורך מבדקים ומבחנים לחברי הקהילה אין ועדה שמאשרת זיווגים כאלה או אחרים מה שאת מתארת זה פלילי. בשביל זה יש חוקים במדינה את משווה כריתת איברים וחניקה עד מוות עם לדאוג לזיונים לבן זוג שלך? לא סתם מדברים כאן הרבה מאוד על שיקול דעת ושכל ישר. ליפול על פסיכופט זה לא בדסמ - זה מזל רע. רע מאוד - בשביל זה יש משטרה יחסי סאדו מאזו כשמם כן הם. יש אלמנטים סאדיסטים ויש אלמנטים מזוכיסטים והם לא רק פיזיים |
|
|
תמונה כפרית
|
לפני 12 שנים •
19 בפבר׳ 2012
על כאב ועונג
שני אנשים שונים יכולים להיות באותו המקום בדיוק,
באותה הסיטואציה עם אותו האדם ועדין אחד יחווה זאת כהתעללות והשני כהתעלות. לא כל מה שמתאים ונכון לי מתאים ונכון לך. ואכן ייתכן בהחלט שמישהי תחווה מזוכיזם ריגשי במשהו חיובי, שממלא אותה אנרגיות בעוד שאחרת תחווה זאת כמשהו מצמית ושואב אנרגיות. אנחנו מבחוץ לא יכולים לשפוט את הלך הרוחות, ובטח לא את הפסיכולוגיה. יש כאן חבל דק מאד, ולפעמים המעבר בין בדסם להתעללות עלול להיות מטושטש ולא ברור, אפילו לאדם העובר זאת. כי יש כאן דינמיקה מאד מורכבת. כי לפעמים משהו שהוא הכי תמים עלול לגעת בפצע עמוק, ולפעמים זה כמו מים המחליקים אבן, לאט לאט בלי לשים לב פתאום אדם מוצא את עצמו במקום שבו הוא אינו רוצה להיות, ורק בדיעבד אולי מסוגל לקלוט איך הגיע לשם, ושכעת בכלל לא יודע איך לצאת, או קשה לו לצאת. לפעמים קשה להניח את אצבע על המשהו הזה שעושה לך רע, ואז איך בכלל אפשר להתמודד עם זה? איך לפרק את החבילה ולבודד את הגורם? אני לא יודעת אם באמת כל מי שנמצאת במקום של מאזוכיזם רגשי אכן מתמלאת מכך באנרגיות חיוביות. אני מניחה שחלקן נמצאות שם מהסיבות הלא נכונות. אבל לא את ולא אני יכולים לעשות משהו בנידון, זה תלוי אך ורק בהן. ואני בהחלט מסכימה, שלפעמים המחיר הוא גבוה מאד ועלולים לשלם אותו שנים על גבי שנים. חשוב לזכור, שלפעמים משהו יכל להיות נכון ומתאים לתקופת זמן מסויימת, ולתקופה אחרת כבר לא, תמיד תמיד לקחת צעד אחורה, לחשוב,ולהחליט מחדש אם משהו כן או לא עושה טוב. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 12 שנים •
19 בפבר׳ 2012
the rain song כתב/ה: אני משערת שהרבה נשים ניסו להיות במקום הזה של טוטאליות שכוללת כאבי לב. אני מודה שאני ניסיתי להיות כזאת.
אבל, מי שזה לא באמת האופי שלה, שאלו לא הנטיות שלה באמת, תשבר מתיישהו ותקום ותלך. כמו שאני נשברתי והלכתי וגם את נורית, אם הבנתי אותך נכון. חוקי הבדסמ, מטופשים או נפלאים ככל שיהיו - אכיפתם תלויה באנשים. אף אחד לא עורך מבדקים ומבחנים לחברי הקהילה אין ועדה שמאשרת זיווגים כאלה או אחרים מה שאת מתארת זה פלילי. בשביל זה יש חוקים במדינה את משווה כריתת איברים וחניקה עד מוות עם לדאוג לזיונים לבן זוג שלך? לא סתם מדברים כאן הרבה מאוד על שיקול דעת ושכל ישר. ליפול על פסיכופט זה לא בדסמ - זה מזל רע. רע מאוד - בשביל זה יש משטרה יחסי סאדו מאזו כשמם כן הם. יש אלמנטים סאדיסטים ויש אלמנטים מזוכיסטים והם לא רק פיזיים ריין כשאני רואה פה מוטיף ,כמעט מילטנתי אוסיף,שחוזר על עצמו בנוסח כל אחד עושה מה שהוא רוצה ומה שעושה לו טוב ושבכלל אין חוקים וזה הכל מותר ןשהחוקים היחדים הם אלו שאנחנו מכתיבים לעצמנו ומי? אנחנו שנקבע לאחרים ועוד כאלו טענות (לא מילים שלי אלא אמרות ניבחרות של אחרות פה ודוקא מפיהן ולא מפי שולטים_) אז אני שואלת אם זה באמת בסך סך הכל לא,אותו דבר ? למה חוקי ה ssc אם בכלל טורחים לכבד אותם או לתת לאנשים את זכותם לכבד ועוד להעז להצהיר זאת בפומבי ,השם י-רחם_ רחמנא לצלן מה שיוצא מאוד לא ניו אייג ולא פולטקלי קורקט מסתבר עוצרים בקו הפיזי ולא חוצים אותו? מהו פה ההבדל הזה בין הטלת מום וסיכון חיים לבין התעללות נפשית נטו, וה"צןרך" בה,שזכתה פה לחיזוק כזה רב? אם אין חוקים אז אין חוקים על אף אחד ועל שום דבר ואם יש אז יש להכיל אותם על זה ועל זה גם. רק כי אוזן חתוכה נתקעת לנו בפנים מול העיניים ולב שבור לא? מה שלא רואים מותר ומה שרואים אסור? ככה זה יוצא פה. ככה פשוט וברור אלו אינם חוקי שפוי בטוח ובהסכמה,ההפרדה הברורה הזאת. ושוב -ההסכמה צריכה להיות ממוח שפוי אבל גם המבצע צריך להיות שפוי במעשיו אני לא נכנסת פה בכלל לתחומי רפואת נפש כמו שהיו כאלו שחשבו אולי |
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 12 שנים •
19 בפבר׳ 2012
נורית -
מי שם אותך לשופטת שאת חוזרת ומדברת על חוקים? על שפיות?
אני חושבת שאם תצליחי לצאת מנקודת המבט ש א ף א ח ד לא ערכאת שיפוט - אולי תצליחי להפסיק להתווכח פה, ואולי תתחילי קצת להבין ולהיות סובלנית יותר. |
|
|
| א-דום(שולט) |
לפני 12 שנים •
19 בפבר׳ 2012
כמו תקאטו הזקן אני אומר שוב
זה לא נכון לכרוך מזוכיזם ובידיאסאמ יחד. מזוכיסט אמיתי רוצה לסבול ולא להנות ובלבד שסבלו יבוא מדמות נערצת. אשה נשלטת רוצה להפיק הנאה נפשית ומינית מהאקט ולכן זו לא השפלה אמיתית ולא סבל אמיתי. נשלטת שלי עשתה לי פעם טיזינג של "אני לא אעשה מה שתגיד לא משנה איזה עונש תתן לי." אמרתי לה בסדר. תתפשטי, ישבן אליי, הבאתי שוט. סגרתי את התריס... היא חיכתה בקוצר רוח להצלפות ישבתי לקרוא עיתון... " עכשיו מה היא באמת רצתה? הצלפות.
 משמע, היא לא סובלת מזה.
|
|
|