Geshem Black
|
לפני 13 שנים •
2 בספט׳ 2011
ומבחינתי, "Battle Royale" של Koushun Takami הוא הספר על יפן שהכי זיעזע וטלטל ועורר רגשות בלבול ובעתה ואהבה ואימה, לחוד וביחד ולעתים ברמיסת אחד את השני.
ספר שחבל שלא תורגם כדי להגיע לציבור הישראלי או בכלל הובא למודעות. ספר שבאמת ובהחלט נפל בין הכיסאות של העולם המערבי. ועם זאת, אולי את הסרט מעטכם\ן דווקא כן מכירים: http://www.youtube.com/watch?v=Y-T7yPJVvXw |
|
|
שולט-רגיש(שולט)
|
לפני 12 שנים •
24 בפבר׳ 2012
אלו רשימות מפוארות
והייתי מוסיף:
הבשורה לפי ישו אלגנטיות של קיפוד אהבה בימי כוליראה אלו ספרים שממש השפיעו על תפיסת העולם שלי. ואם כבר - אז אולי משהוא/היא יכול להסביר לי איך זה שכל כך הרבה חכמה וידע סקרנות ואנטליגנציה מוצאים דווקא בין החברים בקהילה הזאת? אני בטוח שכבר ענו על זה איפשהוא, ואשמח לקרוא. |
|
|
|
Geshem Black
|
לפני 12 שנים •
24 בפבר׳ 2012
לא ממש ספר, אלא רומן גראפי אבל עם עומק של רומן מתח\אימה פסיכי, אינטלקטואלי ומשובח
ביותר: Johnny the homocidal maniac - Jhonen Vasquez וספר שאני ממליץ עליו אחת לכמה זמן- ג'סטין - אליס תומסון. |
|
|
hrgiger
|
לפני 12 שנים •
25 בפבר׳ 2012
מוסיפה לרשימה
"ראש של כלב"
"אח לשינה" ראיתי אותם פתאום על מדף הספרים, הרבה זמן לא קראתי אותם. נפלאים. בכלל "בבל" הוצאה מצויינת. |
|
|
| הכול במידה |
לפני 12 שנים •
26 בפבר׳ 2012
ועוד
התיקונים/ ג'ונתן פראנזן. מטלטל.
מסע אל תום האלף/ א.ב. יהושע. מאיר תקופה חשוכה ולא מוכרת. מאה שנים של בדידות/ מרקס. אפוס מרהיב בצבעים זוהרים. |
|
|
|
hrgiger
|
לפני 12 שנים •
26 בפבר׳ 2012
כל מה שכתב הודעה אחת מעלי כתוב פשוט נפלא.
ואומר גם פה, ג'ון אירווינג. גאון. פשוט לקרוא כל מה שהוא כתב. |
|
|
|
Geshem Black
|
לפני 12 שנים •
27 בפבר׳ 2012
רשימות מן המאדים - ריי ברדבורי.
סימולקרות וסימולציות - ז'אן בודריאר. לחלום אותך - ריצ'ארד מאתסון. בכלות העשב - ג'ון כריסטופר. ההסגר - גרג אגן. השליטים - רוברט היינלין. חדר הדמים - אנג'לה קארטר. קיצורי דרך הביתה - אלכס אפשטיין. הנרות בערו עד כלות - שאנדור מאראי. על-אדם - תיאודור סטרג'ן. מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים - חנה גרין. אליס בארץ הקוואנטים - רוברט גילמור. |
|
|
|
Geshem Black
|
לפני 12 שנים •
27 בפבר׳ 2012
ושירה:
התעוררתי בליבו של אלכסון - מאיה בז'רנו. פינה זעירה במקום בורח - לאה זהבי. פרחי הרוע - שארל בודלר. גן עדן לאורז - רוני סומק. חלום המסכות - אילנה יפה. דן פגיס - מהדורת "כל השירים". William Blake - Songs of Innocence and Experience (שחרשתי עליהם כל ימי ילדותי). Kaddish & Howl - Allen Ginsberg Dante Aligheri - Vita Nuova Christina Rossetti - Poems Dee Rimbaud (Sunshine) - Dropping Ecstasy With The Angels |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 12 שנים •
27 בפבר׳ 2012
Geshem Black כתב/ה: וספר שאני ממליץ עליו אחת לכמה זמן- ג'סטין - אליס תומסון. די, איזה קטע. עד עכשיו הייתי בטוחה שאני היחידה שקראה אותו. כי הוא כזה קטן, ומצאתי אותו באיזה יריד ספרים של איזו חנות שמכרה את כל מה שהיה זרוק לה במחסן, המון ספרים לא מעניינים זרוקים בערבוביה בערמות ונמכרים בשקלים בודדים. אז אני מצטרפת להמלצה. ואציין גם שלדעתי נהנים ממנו יותר אם מכירים את ז'סטין של סאד. אני קראתי אותו לראשונה מבלי לקרוא את סאד ומאד אהבתי, אבל כשמסתכלים על שני הספרים האלה זה לצד זה מקבלים רובד נוסף. עוד כמה שנראה לי שלא הוזכרו פה, וקצת פירוט על הסגנון, כי ככה אני אוהבת שממליצים לי: זכרונותיה של גיישה / ארתור גולדן: קראתי אותו ממש לא מזמן, כי שכחתי לקחת ספר לנסיעה אז שאלתי משהו מהחברה שהייתי אצלה. לא ציפיתי להרבה, רב מכר והכל, אבל מאד מאד נהניתי ממנו. במיוחד אהבתי את הניואנסים הנורא עדינים של יחסי אנוש שמתוארים שם. הקטע שהכי אהבתי היה כשאחת הגיישות המצליחות מדגימה עשר דרכים שונות להגיב למשפט כמו "יום יפה היום" (או משהו כזה) בהתאם למצב הרוח שהיא רוצה ליצור. יש הרבה מה ללמוד מהספר הזה על מיומנות של שיחה, וגם על אכזריות. שוליית האינקוויזיטור/ג'ון ביגנה: אוסף סיפורים קצרים, רובם קצת אכזריים. קראתי אותו בתקופה בה חיפשתי אלמנטים בדס"מיים בספרים והוא סיפק לי שפע מהם (או שכך ראיתי את זה אז, אבל לפחות סיפור אחד הוא על אשה שמבקשת מבן זוגה להלקות אותה. וכמובן, יש סיפור על אינקוויזיטור, למי שאוהב להתגרות מאלימות בסיפורים שהם ממש ממש לא על בדס"מ). חזרתי אליו כעבור זמן מה: הוא עדיין ספר מצויין, גם בלי לאהוב אלימות על סוגיה. קתרין/אנצ'י מין: בגדול זה ספר חברתי-פוליטי. הוא עוסק בחברה הסינית בשנות השבעים-שמונים ובקונפליקטים שמעסיקים אותה, תוך השוואה של החשיבה הסינית למערבית. מאד מעניין, וגם קולח ולא כבד, שזה משהו שחשוב לציין כשאומרים "ניתוח חברתי". אבל יש בפנים גם המון רגש שמתפרץ מבעד להתנהגות המאופקת, וכמה קטעים שאני מצאתי מחרמנים. אמנות האהבה / אריך פרום: לא גרסה גרמנית לקאמה סוטרה  מדובר באהבה הרגש. על מהי אהבה, כיצד יוצרים אותה, כיצד מטפחים אותה. מאז שקראתי אותו אני מאמינה שזה המדריך המדוייק לחיים טובים. יש כמה קטעים שצריך לקחת בערבון מוגבל, בכל זאת - שנות החמישים (למשל סאדומזוכיזם כפאראפיליה) אבל אלה פסקאות בודדות בתוך יצירה מופלאה.
ועכשיו, אחרי שקצת חפרתי, הנה כמה ספרים שגורמים לך לצחוק בקול רם. הרבה סאטירה חברתית, אבל באופן באמת, באמת מצחיק. זה מצחיק גם אם לא יודעים שום דבר על החברה שאותה ביקרו במקור: שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב) / ג'רום ק. ג'רום מסעי גוליבר / ג'ונתן סוויפט רובינזון קרוזו / דניאל דפו כן, אני יודעת, קראתם את זה בתור ילדים. קחו את הגרסה המקורית למבוגרים ותגלו ספרות מצויינת. ובאותה רוח של עידן הנאורות השורה עלי היום: מכתבים פרסיים / מונטסקייה: יש שם הכל. מגוון נושאים, מגוון סגנונות, הרבה שמח וקצת עצוב, הרבה אכזרי והרבה שנון. ואם כבר רומן מכתבים אז כמובן: יחסים מסוכנים / לאקלו: מעין אופרת סבון - תככים, מזימות, זיונים והשפלות פומביות - אבל באצולת צרפת של המאה ה-18. וגם זה, שנון ומצחיק, גם היום. וכמובן, המלצת הממלצות, הספר הכי טוב בעולם שעוסק בהכל ומקיף את הכל: האמן ומרגריטה / בולגקוב. רק, בעיה קטנה - בלי רקע היסטורי קצת קשה להבין אותו. צריך לדעת לפחות מינימום של רוסיה של המאה העשרים. וצריך לקרוא את כל ההערות של המתרגם אחרת מפספסים הרבה. כלומר, זו קצת טרחה. הוא גם די עבה. מי שרוצה משהו עוקצני על אותה רוסיה, אבל פחות דפים, פחות הסטוריה ויותר בידור, אז: לב כלב / בולגקוב המוות והפינגווין / אנדרי קורקוב (הנה, שמתי גם משהו ששייך לתקופתנו). טוב, אחרי כל הסיפור הזה, מי יכול להמליץ על משהו סוחף, חכם ומשעשע למישהי שהספרים האהובים עליה הם 1984, חוות החיות, מלכוד 22, תמונתו של דוריאן גריי, אמא לילה (וונגוט) וכיו"ב? |
|
|
| הכול במידה |
לפני 12 שנים •
27 בפבר׳ 2012
ליולי
ניסיתי למצוא מכנה משותף ולהציע ספר שיענה על הדרישות - "דודה חוליה והכתבן" של יוסה. משעשע, מתוחכם, סוחף ומפתיע - מה עוד אפשר לבקש?
|
|
|