Tobias(אחר)
|
לפני 12 שנים •
25 בפבר׳ 2012
לימור, הייתי רוצה לחלוק איתך את החוויה האישית שלי מבחינה מגדרית שרק לאחרונה הגיעה למקום יציב סוף סוף.
אני כל החיים לא הבנתי אם אני אישה או גבר, וזה תסכל אותי ובלבל אותי ברמות. לפני כמה חודשים גיליתי מונח חדש ששינה לי אישית את החיים, וזה ג'נדר קוויר. קלטתי שאפשר להיות חצי אישה חצי גבר. ממש באמצע. וגם שאפשר להיות באמת על כל נקודה בסקאלה של שני הקצוות, בין להיות פשוט גבר, או מצד שני טראנסית אני אישית, גנדר קוויר שחי בגוף של גבר. זו ההגדרה שלי לעצמי, בידיעה שגם אם הייתי חי בגוף אישה הייתי מרגיש רק חצי שלם עם הזהות המגדרית הפיזית שלי. עכשיו כשאני יכול לנוח ופשוט להיות אני(ובצורה לחלוטין פאביולס אני חייב לציין) אני מרגיש שסוף סוף קיבלתי את עצמי, את כל כולי. ואני מכיר את המקום שאת מתארת(אני אפנה בגוף נקבה בזכות הפורום והעובדה שבחרת בשם לימור בשביל לכתוב, תקני אותי אם זה מרגיש לא נעים) הייתי שמח ללכת באופנה שאני הייתי רוצה עם הפריטים שאני רוצה. שילוב של גברי ונשי. וגם אני שלא "מנסה להיות אישה" לא יכול ללכת רחוק מדי עם העניין מבלי לעורר תגובות חברתיות קשות(ותתפלאי התגובות מגיעות גם מאנשים עם נסיון ג'נדרי) אני מאוד מקווה שזה ישתנה, עם זאת אני יודע שזה יקח זמן. כיום אנשים מגיבים הרבה יותר בקלות לנושא ההומוסקסואליות מפעם(נילי, תחזיקי את עצמך) לדעתי מכיוון שזה קיבל כזו חשיפה כבר שאנשים "סוג של מסוגלים להבין\לקטלג" את המקום הזה. וברגע שזה משהו שאתה מסוגל להבין או לפחות התרגלת אליו בצורה כזו או אחרת זה לא מעורר אותה תגובה אלימה שבדרך כלל מגיעה. ובמילים של הגבר\ת angel dumott schunard פשוט תאמרי למי שבוחש לך במיניות או במגדריות im more of a man than youll ever be and im more of a woman than youll ever get 
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 12 שנים •
25 בפבר׳ 2012
נילי ונילי כתב/ה: זאלופון כתב/ה: לפני מאה ומאתיים שנה, כשהחברה היתה פטריארכלית בהרבה, אישה שהיתה רוצה להתלבש כמו גבר ולעשות דברים שנחשבים גבריים היתה זוכה לגינויים חריפים בהרבה מאשר היום, למרות ניסיונה לעבור דווקא מהקבוצה החלשה לקבוצה החזקה.
טוב, בוביק, זה פשוט לא נכון. סיפור אחד לדוגמא (אם זה מעניין אותך, אז יש עוד. זה החביב עליי במיוחד) : אנטוניו (קתרינה) דה אראוסו נולד(ה) בסן סבסטיאן ב 1592, התחנכ(ה) במנזר וברח(ה) ממנו בגיל 15. לאחר שנים בשירותם של כמה וכמה אדונים ברחבי ספרד , נסע(ה) אראוסו לעולם החדש תחת זהות גברית. כחייל קולוניאליסט הלוחם למען הכתר הספרדי והכנסייה הקתולית בילידים בצ'ילה, פרו ומקסיקו, מעללי אראוסו היו עתירי תהילה ואומץ וכשחזר(ה) לספרד נכתבה בשמו תביעה אל מלך ספרד ובה נתבעה הכרה בפועלו. המכתב התייחס אל אראוסו בשמו הנקבי וסיפר על שירותו הצבאי. נכתב כי לא הזדהה כנקבה לכל אורך השירות ואף לא הזדהה בפני אחיו כאשר שירתו ביחד. נסיבות גילוי זהותו הנקבית לבישוף של פרו לא פורטו במכתב (מדובר בפציעה שחייבה טיפול רפואי), אך צויין כי כשהתוודה בפניי הבישוף, בדיקות רפואיות אישרו כי הנו בבתוליו (הנה בבתוליה). במכתב נתבעה הכרה מן הכתר והקצבה שנתית של סכום כסף כאות הוקרה על פועלו בזמן המלחמה וכהוקרה בהיותו בתו (!) של אציל ואזרח סן סבסטיאן. ארבע המלצות ממפקדים לשעבר תמכו בבקשה זו וציינו לשבח את אומץ הלב של אראוסו בלחימה. הדיון בעניין תביעת אראוסו היה ער: המועצה המייעצת למלך המליצה לקבל את התביעה הכספית להוקרה ובמקביל המליצה להחזירו לבגדי אישה, אך גם המלך וגם האפיפיור הסכימו לבסוף לאשר לו, בנוסף לתביעה הכספית, לחיות כגבר. אראוסו חזר אל העולם החדש וחי עד 1650 במקסיקו כסוחר. הוא הפך לאגדה וחמישה ספרים פורמו על מעלליו, עוד בימי חייו, אחד מהם נטען שכתב בעצמו. כל זה, אני מזכירה, מאתיים שנה לאחר שז'אן ד'ארק עלתה על המוקד בעוון אותן האשמות ממש. כן, אבל את הרי יודעת שסיפורים כמו זה לא ממש מייצגים את מציאות היומיום, אלא הם יוצא מן הכלל חריג ביותר. אם ניקח דוגמה רלוונטית מאוד לפוסט הזה, של לבישת בגדי גברים על ידי נשים, הרי שכל הדתות המונותאיסטיות רואות בעין רעה לבישת מכנסיים על ידי אישה. בעבר, כמובן, כוחן היה רב בהרבה, ובהתאם היחס לנשים שלבשו מכנסיים היה מחמיר בהרבה. לא לחינם היה הדבר נדיר עד למאה העשרים. אישה שלבשה מכנסיים היתה לא רק מגונה אלא מסכנת את שלומה הפיזי, וזה בכלל לא משנה שהיא עברה מדרכי התנהגות של קבוצה "חלשה" לאלו של קבוצה "חזקה". זו פשוט דרך לא נכונה להסתכל על התופעה הזו, כי לא כך זה עובד. מה שמשנה לצרות המחשבה איננו אופיה של הקטגוריה ממנה או אליה עברת, אלא עצם העובדה שאתה פורץ את גבולותיה של קטגוריה שאותה מחשבה שואפת לשמור צרים ככל האפשר. אפילו היום, בחברות ובמקומות שלא עברו את המהפך המחשבתי שמאפשר לאישה ללבוש מכנסיים, נשים שלובשות מכנסיים מסתכנות, גם (ובעיקר) אם הן עושות זאת בחברות פטריארכליות לעילא. ממש אצלנו בחצר האחורית יכולים לירוק עליהן. במלאווי תוקפים ומפשיטים אותן באמצע הרחוב ובסודן בית המשפט מעניש אותן באופן רשמי על העבירה. אני נכנס לנושא הזה כי אני חושב שמי שממסגר אותו כמשהו "נגד נשים" עושה לו עוול עצום ומפריע למיגור הבעיה. ההגדרות הנוקשות הללו של מה גבר אמור לעשות וללבוש ולהרגיש ואיך אישה צריכה להתנהג ולהיראות ולחשוב הן בעיניי מערכת של כבלים שחלה על כולם ופוגעת בכולם, גברים כנשים, וזאת מבלי להיות מכוונת ספציפית כנגד אף אחד. מדובר בשריד מן העבר, לא בעוול מכוון או ביחסי כוח. הפתרון הטוב ביותר לו הוא לחשוף אותו ככזה ולהראות שלא חייבים ולא צריכים לשמר אותו, לא להסיט את הפוקוס למקום שהוא גם לא נכון וגם ירחיק חלקים גדולים מקהל היעד. |
|
|
| נטי Nati(אחר) |
לפני 12 שנים •
25 בפבר׳ 2012
אפשר להיות על כל נקודה בסקאלה tebayes כתב/ה: וגם שאפשר להיות באמת על כל נקודה בסקאלה של שני הקצוות, בין להיות פשוט גבר, או מצד שני טראנסית tebayes היקר, אני חייב להודות שזו אחת השבתות הטובות שהיו לי זה זמן מה, קיבלתי משהו שרציתי הרבה זמן. משהו שיעזור לי להמשיך עוד קצת עד למשבר הבא... כי יהיו עוד, כי זה דרכו של עולם. קיבלתי "תשומת לב" (בין אם חיובית או שלילית - בעיקר חיובית), נכון שבצורת טקסטואלית וע"י זרים גמורים מעל גבי המרשתת. אך אין זה מבטל את העובדה שקיבלתי אותה. אני לא מתבייש לומר זאת כי זה טיבעי לרצות תשומת לב, זה טבעי לרצות לקבל אישור מאחרים על מי שאני, הזדהות, או אפילו תגובות עויינות (כי גם הן מוכיחות כי מכירים בקיומם של אנשים הנמצאים אי שם על גבי הסקאלה שתיארת). תודה רבה על תשומת הלב האוהדת שקיבלתי ממך, גם אני נמצא שם על הסקאלה ולא בקצוות ומסיפורך האישי אנחנו ככל הנראה לא יושבים בדיוק באותה נקודה, אך על הקו יש אינסוף נקודות בכל מקרה אני מאוד שמח בשבילך, שלך, לימור נ.ב. אפשר לפנות אליי בלשון זכר או נקבה. |
|
|
feminine3(אחרת)
|
לפני 12 שנים •
26 בפבר׳ 2012
יש ספר שנקרא איזה גבר מקסים של מריאן קיז , ובתוך העלילה משתלב עולמם של הקרוסדרסרים והטראנסג'נדרים (כן יש הבדל) ומתואר שם באופן מופלא המאבקים הפנימיים של הקרוסג'נדרים חלקם נשואים חלקם במערכות יחסים
הספר כמובן לא עליהם אבל הם משולבים בעלילה. הגברים שמתוארים שם שונים אחד מהשני למרות המכנה המשותף שלהם והוא האהבה לבגדי נשים. קראתי את הספר מזמן ונזכרתי בו היום בגלל השרשור, ואני אסייג את דברי מקודם. זה לא מגעיל אותי. יש טיפוסים וגינונים שמגעילים אותי אני מקווה שעכשיו אני ברורה יותר |
|
|
| בחורה פשוטה |
לפני 12 שנים •
26 בפבר׳ 2012
לימור, אני מתנצלת מראש אם אני מסיתה קצת את הדיון, אבל דבריו של זאלופון לא נותנים לי מנוח...
זאלופון כתב/ה: כן, אבל את הרי יודעת שסיפורים כמו זה לא ממש מייצגים את מציאות היומיום, אלא הם יוצא מן הכלל חריג ביותר. אם ניקח דוגמה רלוונטית מאוד לפוסט הזה, של לבישת בגדי גברים על ידי נשים, הרי שכל הדתות המונותאיסטיות רואות בעין רעה לבישת מכנסיים על ידי אישה. בעבר, כמובן, כוחן היה רב בהרבה, ובהתאם היחס לנשים שלבשו מכנסיים היה מחמיר בהרבה. לא לחינם היה הדבר נדיר עד למאה העשרים. אישה שלבשה מכנסיים היתה לא רק מגונה אלא מסכנת את שלומה הפיזי, וזה בכלל לא משנה שהיא עברה מדרכי התנהגות של קבוצה "חלשה" לאלו של קבוצה "חזקה". זו פשוט דרך לא נכונה להסתכל על התופעה הזו, כי לא כך זה עובד. מה שמשנה לצרות המחשבה איננו אופיה של הקטגוריה ממנה או אליה עברת, אלא עצם העובדה שאתה פורץ את גבולותיה של קטגוריה שאותה מחשבה שואפת לשמור צרים ככל האפשר. אפילו היום, בחברות ובמקומות שלא עברו את המהפך המחשבתי שמאפשר לאישה ללבוש מכנסיים, נשים שלובשות מכנסיים מסתכנות, גם (ובעיקר) אם הן עושות זאת בחברות פטריארכליות לעילא. ממש אצלנו בחצר האחורית יכולים לירוק עליהן. במלאווי תוקפים ומפשיטים אותן באמצע הרחוב ובסודן בית המשפט מעניש אותן באופן רשמי על העבירה. אני נכנס לנושא הזה כי אני חושב שמי שממסגר אותו כמשהו "נגד נשים" עושה לו עוול עצום ומפריע למיגור הבעיה. ההגדרות הנוקשות הללו של מה גבר אמור לעשות וללבוש ולהרגיש ואיך אישה צריכה להתנהג ולהיראות ולחשוב הן בעיניי מערכת של כבלים שחלה על כולם ופוגעת בכולם, גברים כנשים, וזאת מבלי להיות מכוונת ספציפית כנגד אף אחד. מדובר בשריד מן העבר, לא בעוול מכוון או ביחסי כוח. הפתרון הטוב ביותר לו הוא לחשוף אותו ככזה ולהראות שלא חייבים ולא צריכים לשמר אותו, לא להסיט את הפוקוס למקום שהוא גם לא נכון וגם ירחיק חלקים גדולים מקהל היעד. זאלופון, אני מבינה את השאיפה שלך להתנגד לכל מי שבוחר עמדה חד צדדית ומתפרש על ידך כמטיף (בין אם פה או בדיונים אחרים), אבל אנא ממך, אל תעשה סלט. יש הבדל גדול בין מעמד האישה בחברות דתיות או פטריאכליות במובהק לבין חברות חילוניות "ליברליות", שם האישה לכאורה משוחררת. אין ויכוח על כך שבחברות דתיות (שהן ברוב המקרים פטריאכליות) נשים שמנסות לחצות את הגבולות המגדריים נענשות בחומרה. הקודים החברתיים בדתות אלה משמרים את השליטה הגברית, ולכן גם מגבילים את חופש הפעולה של האישה (להלן "הדרת הנשים" החרדית). לעומת זאת, בחברות חילוניות (כמו זו שבה אני מניחה שלימור חיה), שבהן האשה "משוחררת", יש לנשים חופש רב יותר בכל הנוגע לחציית מגדר. לנשים החילוניות מותר ללבוש גם שמלות וגם מכנסיים. יותר מכך, אנו נראה נשים בתפקידי מפתח כשהן לבושות בחליפות מחויטות הדומות ללבוש הגברי. כלומר, בחברה החילונית הנשים כן הצליחו לשבור חלק לא קטן מהקודים המגדריים, ולהידמות לקבוצה החזקה (הדבר נכון עבור נשים גם לגבי תספורת קצרה, פריווילגיות כמו נהיגה, לימודים, זכות הצבעה וכד' שהיו בעבר מותרות או מאפיינות גברים בלבד). עם זאת, בשתי החברות, גם זו הדתית וגם החילונית, החופש של הגברים להידמות לנשים קטן משמעותית. הלגיטימציה של גבר להתלבש בבגדי אישה היא קטנה, ואין זה משנה כמה חזקות הנשים (או כמה חופש/ שחרור יש להן) בחברה שבה הוא חי. המצב לא שונה בהרבה גם לגבי הבחירה בתפקידים חברתיים "נשיים" כגון גנן (בגן ילדים), עקר בית, עובד סוציאלי וכד' או עיסוק בתחביבים "נשיים" כמו בלט, פילאטיס או סריגה. אם כבר, אז חברות ליבלרליות מתחילות להתגמש גם במעבר הזה, כפי שהן מקבלות גברים עם שיער ארוך, לדוגמה. אני לא מסכימה עם נילי על כך שהמחיר החברתי שמשלמת אישה הנראית כמו גבר זהה לזה שמשלם גבר הנראה כאשה. להיפך, נראה לי שבתהליך ה"שחרור" הנשים הפכו עצמן דומות למה שנחשב "גברי" (הן במראה והן בעיסוק), ובכך אנו זוכות היום לחופש חברתי רב יותר - מותר לנו להיות בשני העולמות. נשים משתלבות יותר ויותר ב"עולם הגברים", בעוד שגברים משתלבים ב"עולם הנשים" הרבה פחות. חשוב אפילו על הביטויים "תום בוי" לילדה ו"סיסי" לילד, ועל התגובה הרגשית שהם מעוררים. אני מסכימה איתך שהקטגוריות פוגעות בכולם, גברים כנשים. אתה טענת: "מדובר בשריד מן העבר, לא בעוול מכוון או ביחסי כוח". ואילו אני טוענת: מדובר בשריד מן העבר המשקף יחסי כוח. זה הכל. |
|
|
|
תחרה שחורה(נשלט)
|
לפני 12 שנים •
26 בפבר׳ 2012
היי לימור
אנסה להגיב לך מהמקום הכי קרוב אליך, אני עצמי טרנסווסטיט מובהק כבר שנים רבות
עם מלתחה מכובדת מאד של הלבשה נשית סקסית שכמוה יש רק לנשים מעטות. יש מידה רבה של תמימות או היתממות בטענתך לענין הטאבו. אינך לובש גרביון, טייץ או נעלי בובה לשם הנוחיות, אתה אוהב ונהנה ללבוש בגדי נשים מאחר ואתה טרנסווסטיט והסטיה טבועה בך. אין ספק, הטאבו קיים, בוודאי במדינתנו, אך חייבים להודות שיש לו צידוק. גבר עם חזיה או ביריות או גרבוני רשת או על עקבים דקים וגבוהים הינו תופעה מוזרה ויוצאת דופן שאינה מתקבלת ע"י מרבית האנשים במקרה הטוב, אצל חלקם מעוררת דחיה וסלידה. התגברנו כבר על גברים שמסירים שיער חזה או גב, אבל לא על גברים שמסירים שיער מהרגליים או מגלחים את בתי השחי - זה לא, כי זה נשי מדי. אני מנסה להבין את הפואנטה בפוסט שהעלית - האם אתה רוצה ללבוש בגדי נשים ברחוב? לעבודה? אני מניח שלא, זה קצת מוגזם, נכון? אבל אתה יכול ללבוש מה שאתה רוצה ואוהב מתחת לבגדים הרגילים - כמוני וכמו טרנסווסטיטים אחרים. ואתה יכול להתלבש בבית בכיף בעת שזוגתך נעדרת ויש לך פרטיות, אל תצפה לקבלה בציבור הרחב. כאן אתן לך עיצה שכדאי לך לקבל ולאמץ, אם תעשה זאת תודה לי כל חייך. שתף את אשתך בסודך, הפוך אותה לאשת סוד. מצא את הדרך, ברמזים, בשיחה גלויה, צרף דוגמאות מכאן ומשם. אל תיכנע לחששות ואל תוותר בענין זה. חשוף את נטייתך, שים קלפים על השולחן, בתהליך איטי וממושך או קצר וקולע, אל תפחד - אם היא אוהבת אותך היא לא תבעט, אם היא קצת שובבה ונועזת היא תקבל ובהמשך תשתף פעולה. החיים שלך יהיו הרבה יותר קלים ונוחים, לא תצטרך להסתיר בגדים ונעלי עקב, תוכל להתלבש בבית בחברתה, להעזר בנסיונה בתחום הלבוש והאיפור, אולי אפילו לצאת לקניות "נשיות" יחד, ועוד לא דברתי על התרומה לגירוי המיני ואיכות הסקס.. אם לא תחשוף ותשתף תשאר מוגבל ומתוסכל שנים רבות. אני חשפתי ושיתפתי, אשתי מכירה את כל מלתחתי הנשית, אני מתלבש בקביעות בבית, מסתובב על עקבים גבוהים כענין שבנורמה, כך לגבי חזיה או ביריות וכל השאר. לעבודה, לבילויים וארועים, רק אשתי יודעת כמה נשי וסקסי אני מתחת לבגדים.. אני מצטט מהפרופיל שלך: "טרנסווסטיט הוא מי שרוצה להיות אשה ליום אחד - כל יום מחדש!" ואני מגשים זאת כמעט בכל יום. אל תחתור לשנות את תפישות החברה וסדרי עולם, עשה לטובתך בסביבתך הקרובה, כך תפיק את מירב התועלת וההנאה. |
|
|
Uranus
|
לפני 12 שנים •
26 בפבר׳ 2012
אני קורא המון פוליטיקלי קורקטנס, היתממות וטיפה צדקנות בפוסט וגם בתגובות.
נכון שהפתיחות אמורה להיות שופר לכולנו וקבלת השונה היא ערך מוביל שאנחנו רוצים לחיות על פיו או לפחות לשכנע את עצמנו שאנחנו חיים על פיו, אבל יש כאן התעלמויות קטנות מדברים שנעלמים כנראה בפרשנות. לימור, אין לי בעיה אם תשבי לידי לבושה בשמלה או ג'ינס דיזל סקסי אם את לובשת אותם מתוך שיקולים של טעם בבגדים. בכיף - אם את חושבת שזה עושה לך תחת סקסי אז אני בעד, וגם אחמיא לך על בחירת הבגדים ואולי אף אשאל מי הסטייליסט/ית שלך ואצטרף למחאה שלך על כך שזה טבעי לחלוטין עבור אדם להתלבש באופן שבו הוא מרגיש טוב וסקסי. אלא שגם בפוסט שלך וגם בתגובה שלך הזכרת את לבישת בגדי הנשים לא רק כעניין של טעם אלא גם כפטיש או כמשהו אשר מעורר גירוי (כן מיני) ופה טמונה הבעיה. לכולנו יש דבר מה שגורם לנו גירוי מיני - השאלה היא האם זה לעניין שנשב בפומבי בזמן שאנחנו מגורים מינית או באיזושהי סיטואציה של עוררות מינית? ופה לדעתי התשובה היא חד-משמעית - לא, וזה ללא קשר לטעם שלך או גירוי שלך מבגדי נשים, אלא פשוט כי זו התנהגות בוטה ולא נעימה לסובבים - להגיע לגירוי או סיפוק מיני בפומבי, או במקום העבודה או בקניון. |
|
|
|
feminine3(אחרת)
|
לפני 12 שנים •
26 בפבר׳ 2012
Uranus כתב/ה: אני קורא המון פוליטיקלי קורקטנס, היתממות וטיפה צדקנות בפוסט וגם בתגובות.
נכון שהפתיחות אמורה להיות שופר לכולנו וקבלת השונה היא ערך מוביל שאנחנו רוצים לחיות על פיו או לפחות לשכנע את עצמנו שאנחנו חיים על פיו, אבל יש כאן התעלמויות קטנות מדברים שנעלמים כנראה בפרשנות. לימור, אין לי בעיה אם תשבי לידי לבושה בשמלה או ג'ינס דיזל סקסי אם את לובשת אותם מתוך שיקולים של טעם בבגדים. בכיף - אם את חושבת שזה עושה לך תחת סקסי אז אני בעד, וגם אחמיא לך על בחירת הבגדים ואולי אף אשאל מי הסטייליסט/ית שלך ואצטרף למחאה שלך על כך שזה טבעי לחלוטין עבור אדם להתלבש באופן שבו הוא מרגיש טוב וסקסי. אלא שגם בפוסט שלך וגם בתגובה שלך הזכרת את לבישת בגדי הנשים לא רק כעניין של טעם אלא גם כפטיש או כמשהו אשר מעורר גירוי (כן מיני) ופה טמונה הבעיה. לכולנו יש דבר מה שגורם לנו גירוי מיני - השאלה היא האם זה לעניין שנשב בפומבי בזמן שאנחנו מגורים מינית או באיזושהי סיטואציה של עוררות מינית? ופה לדעתי התשובה היא חד-משמעית - לא, וזה ללא קשר לטעם שלך או גירוי שלך מבגדי נשים, אלא פשוט כי זו התנהגות בוטה ולא נעימה לסובבים - להגיע לגירוי או סיפוק מיני בפומבי, או במקום העבודה או בקניון. אז הלך הסקס בסופר? |
|
|
|
Uranus
|
לפני 12 שנים •
26 בפבר׳ 2012
feminine3 כתב/ה: Uranus כתב/ה: אני קורא המון פוליטיקלי קורקטנס, היתממות וטיפה צדקנות בפוסט וגם בתגובות.
נכון שהפתיחות אמורה להיות שופר לכולנו וקבלת השונה היא ערך מוביל שאנחנו רוצים לחיות על פיו או לפחות לשכנע את עצמנו שאנחנו חיים על פיו, אבל יש כאן התעלמויות קטנות מדברים שנעלמים כנראה בפרשנות. לימור, אין לי בעיה אם תשבי לידי לבושה בשמלה או ג'ינס דיזל סקסי אם את לובשת אותם מתוך שיקולים של טעם בבגדים. בכיף - אם את חושבת שזה עושה לך תחת סקסי אז אני בעד, וגם אחמיא לך על בחירת הבגדים ואולי אף אשאל מי הסטייליסט/ית שלך ואצטרף למחאה שלך על כך שזה טבעי לחלוטין עבור אדם להתלבש באופן שבו הוא מרגיש טוב וסקסי. אלא שגם בפוסט שלך וגם בתגובה שלך הזכרת את לבישת בגדי הנשים לא רק כעניין של טעם אלא גם כפטיש או כמשהו אשר מעורר גירוי (כן מיני) ופה טמונה הבעיה. לכולנו יש דבר מה שגורם לנו גירוי מיני - השאלה היא האם זה לעניין שנשב בפומבי בזמן שאנחנו מגורים מינית או באיזושהי סיטואציה של עוררות מינית? ופה לדעתי התשובה היא חד-משמעית - לא, וזה ללא קשר לטעם שלך או גירוי שלך מבגדי נשים, אלא פשוט כי זו התנהגות בוטה ולא נעימה לסובבים - להגיע לגירוי או סיפוק מיני בפומבי, או במקום העבודה או בקניון. אז הלך הסקס בסופר? לא, הדייט שלנו ליד המורטדלות בסופר החרדי בבני בברק עדיין בתוקף... |
|
|
|
feminine3(אחרת)
|
לפני 12 שנים •
26 בפבר׳ 2012
שיו מזל
|
|
|