עוד לא בחרתי כותרת

עוד לא בחרתי כותרת

השפחה שרון​(נשלטת) • 15 ביוני 2004

זוכרת את הסשן שעשית לי
סשן שגרם לי להיות כל כך קטנה ומושפלת
כל כך חשופה ופגיעה
כל כך במקומי באותה עת
וסופו הותיר אותי מבולבלת.
ההמשך של אותו סשן היה לא קל עבורי, וסופו הרגיז/הצחיק אותי
לא יודעת למה דוקא הסשן הזה כל הזמן עולה בראשי, בסופו של דבר זהו סשן די רגיל ובנאלי אבל...


אם אתה זוכר אותו סשן התחיל כמה דקות אחרי שנכנסנו לחדר עם רוני. אמרת לי להביא כמה דברים לאכול ולשתות ואני הבאתי. ישבנו וצחקנו על שטויות ואז שוחחנו על כמה נושאים שהיו חשובים עבור שלושתינו.
ישבתי על הרצפה ואתה על הכסא כשרגליה של רוני מונחות עליי. בשעה שניהלתם ויכוח סוער התבוננתי בך, הצורה שיש לגבות שלך כשאתה מתרכז גרמה לי להתחרמן עוד יותר. הסטתי את רגליה של רוני ממני וקרבתי אליך. משכתי לך מעט בג'ינס כמו ילדה קטנה והתכופפת אליי, אפילו לא הסתכלתי על עיניך אלא על הגבות ודיברתי אליהן. ביקשתי סשן.
"כאן ועכשיו?" שאלת אותי. עניתי לך שכן. "את בטוחה שאת רוצה ליד רוני?" שאלת שוב. חשבתי כמה שניות ואמרתי לך שכן. "אני צריך לחזור על הכללים שאמרתי לך בפעם הקודמת?" שאלת אותי ועניתי לך שלא למרות שלא זכרתי אותם בכלל. נעמדת.
"רגע אני רוצה נשיקה קטנה לפני זה" ביקשתי. לא ענית לי וביקשת מרוני לגשת אליך לרגע.
לא כל כך שמעתי מה אמרת לה אבל משפט אחד אני זוכרת שכן הצלחתי להבין "לא משנה מה – את לא מתערבת".
עליי ציווית לעמוד ולהתפשט, רוני התיישבה על הכסא מאחורי. למרות שהיא ראתה אותי אינספור פעמים ערומה וכך גם אתה, להיות ערומה מול שניכם כשאני מתמסרת לך כשפחה היה מאוד מביך ולרגע חשבתי האם עליי להתחרט.
עמדתי ערומה מולך מסתירה את ערוותי החלקה בעזרת ידיי. דרשת שאעיף את ידיי לצדדים וכך עשיתי, לא בטוחה בדיוק מה לעשות עם הידיים שלפתע נראו לי ארוכות, מגושמות וללא תפקיד מוגדר, מיותרות. אחרי כמה שניות אמרת לי לזרוק את המסטיק שבפי- בלעתי אותו, ואז הפלת את המסטיק בפיך לרצפה ואמרת לי לזרוק אותו.
אני זוכרת את הדילמה שהיתה לי לרגע באותן שניות. "לרדת על ארבע ולהרים עם הפה או סתם לגשת להרים ולזרוק?". בחרתי באפשרות השניה. לא אמרת מילה.
ציווית עליי לשכב על המיטה הנמוכה ועשיתי כשדרישתך. זזתי קצת במיטה עד שהשמיכה זזה וכיסתה אותי. מיד העפת אותה לרצפה. נשארתי ערומה מולך ומול רוני ללא שום כיסוי.
נשכבת מעליי וספק שואל ספק מודיע – פלטתי "מפחדת?" עניתי לך שכן.
"יופי!" ענית מרוצה וזזת לקצה המיטה. פיסקת את רגליי בגסות עד שהייתי פתוחה מולך לשביעות רצונך. "שימי ידיים מתחת לראש" דרשת וכן עשיתי.
התחלת להעביר אצבעותיך על הערווה שלי, נגעת בדגדגן. אצבע אחת נכנסה, אחריה עוד אחת ותוך שניות גם השלישית. התחלתי לחפור בי במרץ תוך כדי שאתה צובט בחוזקה את פטמותיי וסוטר על שדיי. התחלתי תוך שניות לגנוח מכאב ומעונג ואתה השתקת אותי.
אחרי כמה דקות נזכרתי ברוני שיושבת וצופה במתרחש והסטתי מבטי לכיוונה. צבטת ממש בחוזקה בפיטמתי השמאלית ודרשת "עיניים אליי!".
הביך אותי להיות עם העיניים ממוקדות בך, לא ידעתי היכן לקבור את עצמי כששמעתי אותך קורא לי "זונה מלוכלכת, חור שנועד לספק אותי, אפס מושפל שלי" הייתי רגילה לשמוע מילים אלו ממך, אך לא בנוכחות רוני.
בשלב מסויים עיניי פשוט בהו בך. נכנסתי למן ספייס לא מוסבר שמעולם לא הייתי בו. לשם שינוי הייתי מאוד מרוכזת בסשן, שומעת את המילים יוצאות מפיך והשלמתי איתן.
בשלב מסויים הסטת ראשך לכיוון רוני ומבטך המרוכז קיבל ארשת מחוייכת "מה קורה רוני?" שאלת.
סובבתי מבטי, היא היתה המומה, היא כמעט זינקה עליך- לא כל יום חברתה הטובה מושפלת מול עיניה ע"י האדון שלה. חייכתי אליה, שתבין שזה המצב שאני אוהבת להיות בו.
שלחת יד והסטתי שוב את פניי לכיוונך.
הרגשתי כאב מוזר לרגע ואז דיווחת לי שכל ידך מצויה בתוך"החור המזויין" שלי.
לא חשבתי שזה יהיה כל כך מהיר, באותו רגע אני לא חושבת שהייתי מודעת לזה שעשית לי פיסטינג. זה היה משהו גבולי מבחינתי ושברת לי אותו. הרגשתי גאה באיזשהו מקום.
המשכת לחפור בי תוך כדי שאתה ממשיך לצבוט את הפטמות שלי. התחיל לכאוב לי, הכוס שלי התחיל להתייבש ואז אמרתי בשקט את הסייפוורד שלנו.
שאלת אותי אם אמרתי עכשיו סייפוורד. לא הגבתי, שתקתי ולא אישרתי לך שזה עתה אמרתי את המילה "הקדושה". המשכת בשלך וזה היה נעים לפתע ואחרי כמה שניות שוב חזר הכאב – הפעם אמרתי סייפוורד חזק יותר. הסתכלת עליי והפסקת מיד. הוצאת ידיך מתוכי ונעמדת.
רוני התבוננה בי, מתכרבלת במיטה כמו ילדה קטנה, נשכבה לצידי וחיבקה אותי. שניות אחר כך הנחת את השמיכה עליי.
רוני כעסה. הרגשתי שרגליה נעות בעצבים על המיטה וצדקתי. היא שאלה אותך "איך לעזאזל יכולת להכאיב לה ככה?"
"היא אהבה את זה" הבהרת לה. רוני הסתכלה עליי ואני הנהנתי במרץ לאות אישור. היא נשקה לי על המצח ואז הדמעות התחילו להשתחרר. הבאת לי כוס מים ונרגעתי.


אתה נשענת על הקיר, אני מכורבלת בתוך ידיך. דיברנו אני, אתה ורוני – ותוך כדי נשנשנו איזה חטיף.
הרגשתי את העייפות נוחתת עליי ונרדמתי, שומעת ברקע קולות של שיחה שלמעשה לא הפריעו לי.
בארבע בבוקר הרגשתי את רוני מנשקת אותי ואומרת לי לילה טוב. התעוררתי. היא עמדה ללכת, חיבקתי אותה וליווינו אותה אני ואתה חלק מהדרך.
כשפנינו לחזור כבר הרגשתי עירנית לגמרי.
רציתי עוד סשן.
שאלתי אותך "איזה מצב רוח יש לך?" "למה את מתכוונת?" שאלת אותי
"מצב רוח ל..." ניסיתי לרמוז
"את רוצה סשן נכון?!" חייכת אליי. "כן עניתי לך בשקט ואתה תפסת את פניי בשתי ידיך, התכופפת לעברי ונשקת לי באמצע הרחוב החשוך בארבע וחצי לפנות בוקר.
כשנכנסנו לחדר תפסת לי בחוזקה את הכתף ואני הבנתי שהמשחק שלנו מתחיל מאותו רגע.
הסתובבתי אליך ואתה הצמדת אותי לכיוון הקיר.
"זה ייכאב" אמר והורדת מעליי את המעיל. "את תתחנני לרחמים" הודעת לי והורדת לי את הגופיה. שדיי היו מולך ואתה מעכת אותם בחוזקה.
נפלטה לי צרחה ואתה חסמת את פי בידך הגדולה. "תאמיני לי שאת רוצה לשתוק" סיננת לי והרמת את ידיי לגובה הכתפיים, נשענות על הקיר.
תפסת שד אחד וצבטת את הפטמה ממש חזק. החנקתי זעקה ודמעות כבר עלו בעיניי. נשכת את הפטמות עד שלא יכולתי עוד ושלחתי יד והזזתי את ראשך ממני. אפילו לא התרגשת מחוסר הציות שהפגנתי וזזת אחורה.
"תורידי את הג'ינס והנעליים" ציווית "ואז תשכבי על המיטה"
התחלת להצליף עם כף ידך על הכוס והדגדגן. רגליי כל פעם ניסו להגן על הפתח אך אתה הדפת אותן ונשענת עליהן כך שלא יכולתי להזיז אותן. קטנה וחלשה מולך.
בשלב מסויים שוב נפלטה לי צרחה ואתה קמת, הורדת את הג'ינס ואז את התחתונים שלך דחפת לי בחוזקה לפה, תופס לי את הפנים בכוח כשאני מנסה להזיז אותן עד שפי היה מלא לשביעות רצונך.
כשרצית שאשכב על הבטן לא אמרת מילה, פשוט הפכת אותי בעזרת ידך. התחלת להצליף עם כף היד על ישבני והוא התחיל לבעור במהרה. זה היה לי חדש שכף יד יכולה להכאיב בצורה כזאת. זה היה ספנקינג מהיר, חזק, לא מתפשר. הכי כואב היה כשהצלפת כמה פעמים באותו המקום בחוזקה.
משכת את שערי לאחור וסיננת "על ארבע עכשיו זונה מלוכלכת"
התחלת לדחוף אצבעות לפתח האחורי שלי, זה שקראת לו בחיבה "החור הראשי של האפס". התחלת לדפוק אותי עם האצבעות ואני מדי פעם הזזתי את האגן – אתה בתמורה הצלפת בחוזקה. אחר כך זיינת אותי מאחורה, תוך כדי שמשכת לי בשיער והודעת לי את מה שכבר ידעתי עוד קודם "זונה מלולכת, חור שנועד לספק אותי, אפס עלוב, כלבה מיוחמת.."
באמצע צלצל הפלאפון שלך וחדלת מפעולתך.
סימנת לי לשכב על הגב. שכבתי והסתכלתי עליך. לא הצלחתי להבין מה אמרת באותה שיחה. דיברת בשקט ואני עוד מסטולית לגמרי מהכאב לא הייתי בפוקוס. באמצע לקחת כוס מים ושפכת על פניי. בסיום השיחה ניתקת והודעת שהסשן נגמר.
אמא שלך היתה בטלפון והוציאה לך את המצב רוח.

איזו אמא מתקשרת בשש בבוקר?!

שלי :))

נערת כריעה​(מתחלפת){מצליף בלשו} • 15 ביוני 2004

אחלה סיפור לפתוח איתו את היום.

המשך יום כתום ומלא סיפורים מרטיבים

@buba@​(נשלטת) • 15 ביוני 2004

סיפור מחרמן !!!!

לא אהבתי

אנפת לילה • 15 ביוני 2004

לא אהבתי את האגואיסטיות המרוכזת בעצמה של זה שאיתך.
נגמר לו אז זהו?
לשפוך עלייך כוס מיים כסיום לסשן?
להשאיר אותך במקום הלא מוגן הזה של ריחוף ולהודיע שנגמר?

דווקא במקום הנזקק ביותר שדורש את נוכחותו יותר מכל הוא נעלם לך.
למה בכלל לענות לטלפון?
טוב , לא אהבתי ודי . הנקודה מובנת.

en1 • 15 ביוני 2004

אהבתי מאוד.
מצא חן בעיניי האיש שלך.
אני, אישית, הייתי מוותרת על ה"אפס" וכו'.. אבל זה עניין של טעם

סיפור מעולה..

התחלה יפה, סוף לא הכי..

iv​(לא בעסק) • 15 ביוני 2004

נאלצת להסכים עם האנפה
התחלה יפה ומעניינת ,אמצע גם... רק הסוף נורא מאכזב, להשאיר אותך מחכה ואז לשפוך מים...
לקרר אותך ? למה?נגמר לו ...נגמר לך ... נגמר לי העניין היפה בסיפור..

Re: לא אהבתי

השפחה שרון​(נשלטת) • 25 ביוני 2004

בקטע של סיום הסשן אני מאוד מסכימה איתך
כך היו הדברים.

שאר המגיבים, תודה רבה