נוריתE
|
לפני 12 שנים •
13 במרץ 2012
השפחה המושלמת
ה יא הלכה באחד הלילות ברחוב החשוך כשמכונית זרה עצרה לידה, שלושה גברים רעולי פנים קפצו מתוך הרכב אחזו בה בחוזקה וגררו אותה לעברו, היא צעקה ונאבקה אבל לא היה מי שיעזור, היא הוכנסה לתוכה בוכה ובועטת כאשר סכין הוצמדה לגרונה ואחד מהם לחש,"אם תמשיכי לעשות צרות,זה יגמר לך לא טוב",היא הישתתקה, מטפחת הושמה על עיניה הרכב התחיל לנסוע, הנסיעה, כך נראה לה התמשכה זמן רב..
הרכב נעצר והיא הובלה מתוכו כמו עיוורת על שביל ובמורד מדרגות,דלת נפתחה ונסגרה מאחוריה, המיטפחת הוסרה והיא ראתה למולה גבר רעול פנים,מה אתם רוצים? היא שאלה , הוא לא ענה רק סטר לה, היא השתתקה בפחד ופליאה אבל לא הוסיפה לדבר והוא יצא ונעל את הדלת. היא הביטה סביבה באור הלבן הבוהק, מזרן על הריצפה,מקלחון פתוח שרותי כריעה בלי מחיצות,על הקירות והתקרה היו ווים ושלשלות מכל עבר, היא דפקה על הדלת וצעקה, אבל האור רק כבה,התישבה על המיזרון מנסה להבין, אבל תשובות לא היו לה והיא נרדמה בסוף בבכי חרישי. היא התעוררה שוב כאשר בעטה בה רגל גסה,ולקחו לה כמה רגעים חהזכר איפה היא ושוב התחילה לבכות,היא נסתה לשאול את הגבר העומד מעליה,מה ולמה אבל הוא השתיק אותה בגסות,תתפשטי פקד, היא התחילה למחות אבל סטירה השתיקה אותה,היא קמה לעמוד אבל הוא דחף אותה לריצפה,היא התפשטה ונותרה ערומה למרגלותיו, מפוחדת על המיזרון. הוא התחיל לדבר, אלו הכללים אמר, תקשיבי טוב,חוסר ציות יביא לתוצאות בלתי נעימות לגבייך,,ראשית,את ערומה פה תמיד,אני לוקח את הבגדים שלך,את תמיד אבל תמיד על הריצפה,ממקום למקום על ארבע או בזחילה, את סיימת היום לעמוד על שתי רגליים,את תעשי לעצמך חוקן שלוש פעמים ביום ואחר כך מיקלחת, אין פה מגבות,יש מיזוג אוויר חם, לא צריכים אותך חולה, את עושה ומציית להכל בלי דיבורים, גם לדבר אינך רשאית מהיום. היא הביטה בו המומה,חסרת אונים,עכשיו, לכי לנקות את עצמך פקד, יצא מהחדר, אחרי כמה רגעים היא קמה ללכת אל המיקלחת בחוסר מחשבה, שלשה גברים רעולי פנים פרצו אל החדר, בעטו בה על הריצפה, על גבה, פסקו את רגליה והתחילו להצליף על הכוס שוב ושוב ואחר כך על כל חלקי גופה כשהם חוזרים ואומרים לא לעמוד! לא לעמוד כלבה! לא לעמודלא לדבר וכך עד שצרחותיה חלשו ופסקו. עכשיו, לכי לעשות מה שצריך, אמר אחד מהם והם נשארו והיביטו בה, מבויישת היא זחלה את בור הכריעה נטלה את הצינור והחדירה אותו לפי הטבעת שלה,כאב בטן אחז בה כאשר המיים החלו למלא אותה וכשסיימה זחלה את המקלחת להנקות, מהיום אמר אחר,כל פעם כשאת צריכה לתרוקן בפנינו את תבקשי, תמצאי את הדרך לבקש רשות, הפעם נסלח לך, הם יצאו והאור כבה והיא מייבבת נשכבה על המזרון מחכה לשינה שתציל אותה.. היא התעוררה משינה עמוקה חסרת חלומות כאשר האור נידלק והדלת נפתחה,שלשה גברים נכנסו לחדר, בהמשך היא תלמד שתמיד הם יבואו רעולי פנים,הם לא דיברו רק נגשו אליה והיא התרוממה על בירכיה, שלשה כלי זיין נשלפו מתוך מכנסיים, למצוץ! היתה המילה היחידה,היא היססה ואחד מהם סטר לה מייד,היא לקחה את שלשתם בפה כמו חייה תלויים בכך,היא נחנקה ונירתעה,אבל בעיטה קלה עודדה אותה להמשיך, אחרי זמן ה יצאו מפיה והורו לה לעמוד על ארבעותיה, היא חשבה ציפתה אולי לזיון,אבל לא, אגרוף נכנס אל בין יריכיה ואל הכוס הרטוב,נתחב בה בכוח גס,מכאיב, מחשש ליצעוק היא רק גנחה בכאב אבל גניחו הכאב הלכו והתחלפו בגניחות תענוג היא התחילה להתכווץ בלי שליטה,היטיבה וכמעט גמרה כאשר האגרוף הוצא מיתוכה ויד סטרה בחוזקה על פניה "את לא גומרת בלי רשות, אף פעם," בא הציווי,היא התחילה להבין את השיטה, עכשיו, צינור שטיפה ומקלחת, הורו לה וכך עשתה.. האגרוף הוחדר אל פי הטבעת, מוכנס באיטיות, אפילו בעדינות כך היה נידמה לה, מוכנס ומוצא, חודר קצת בכל פעם,מרחיב אותה ומפלס דרכו עמוק ועמוק יותר, הכאב הפך לבילתי נסבל כימעט, למרות שזכרה שהיתה מורגלת בזיון באחוריה, דבר כזה היא עוד לא ידעה,בלי לחשוב, היא הגבירה את הקצת בעצמה, משחילה את פי הטבעת על האגרוף, רוצה פתאום יותר ויותר, הרבה יותר, מתכווצת מרטיבה, מנסה להיות בשליטה, לא מסופקת ושוב זהנילקח ממנה,שיכבי על הגב ותתחילי לאונן, בא הציווי, והיא, חסרת בושה לחלוטין,שכבה בפניים מאוננת בטרוף כמעט, הפקודה לגמור באה כמעט ביחד עם הביאה שלה, היא התחילה ללמוד. כשהכל נגמר, הונחו בפניה על הריצפה,שתי קערות ,אוכל ומיים,היא נגשה, הושיטה יד אבל החזירה אותה,רכנה אל הקערה והתחילה לשתות והם יצאו. הזמן החל לעבור בשגרה,היא לא ידעה מה יום ומה לילה, המסכות כבר הוסרו מעל הפנים והיא למדה לזהות את פניהם של בעליה,האור נכבה ונדלק באופן אקראי אם באו ואם לא,היא נותרה על הריצפה והעבירה את המיזרון על יד הדלת ולא נענשה על כך,הם המשיכו לבוא אליה. מוחה החל להתרוקן ממחשבות מוגדרות,היא נסתה לפעמים לדבר אל עצמה לשיר בשקט,אבל קולה הלך והחליד והיא וויתרה,היא מצאה עצמה ממתינה בקוצר רוח לביקורים של אדוניה רובצת על המיזרן מביטה בדלת בכליון עיניים,מיבבת חרש משאחרו לבוא,כשהיתה שומעת את קול הבריח היתה נעמדת בשימחה על ארבע, מנשקת את כפות רגליהם של הניכנסים וגם כסימו מעשיהם בה ויצאו,לאות תודה, לפעמים היתה שומעת קול עלום מורה לה לשכב על גבה ולאונן,אם בעזרת ידיה או חפץ שהוכנס לתאה והיא היתה מענגת את אדוניה הבילתי ניראים ומיתענגת על כך , לפעמים, הרשו לה לגמור וכשלא היתה נותרת מיוסרת בתאוותה על הריצפה מיבבת בתיסכול. היא למדה את טעם השוט, כאשר הועמדה בראשונה על ארבע ושמעה את קול שריקתו בטרם הרגישה את צליפתו על אחוריה,הכאבים הראשונים היו בלתי נסבלים כמעט אבל משניסתה להימלט, החזירו אותה סטירה או בעיטה למקומה,היא גילתה את תענוגות הכאב, לפעמים תוך כדי הצלפה היו מורים לה לאונן וגם לגמור, כאב התחבר עם תענוג עם הריחוף,כולם נקשרו למוחה כאחד והיא התחילה להזדקק לשוט לרצות ולייחל לו. הם היו צולבים אותה, גבה אל הקיר מצליפים בכל גופה לאורף לרוחב שדיים בטן ירכיים, בין הרגליים המפוסקות, הצלפות בכוס חדלו להיות עונש, הם היו צולבים אתה פניה לקיר וממשיכים לא פוסחים על סנטימטר בגופה,היא גמרה לפעמים בלי רשות והוענשה בהרחקת הכאב, כשהיתנהגה כיאות,היו תולים אותה בידיה על קצות האצבעות, מהתיקרה מצליפים בשניים שלשה שוטים ואחר כך דוחפים בה אגרופים או מזיינים או שלא, לפעמים, ניתן לה לישון קשורה אל הקיר ושנתה היתה אז חסרת חלומות לפעמים, כשנותרה לבד לאחר שסימו מעשיהם בה,או בשיגרת הניקיון, היתה חולפת בה מחשבת פחד עמומה, בה ראתה עצמה נילקחת מאהובה השוט משעוות הנרות החמה ומושלכת החוצה מממרתף אדוניה לבילתי חזור אבל מחשבות אילו היו כלא היו כאשר חזרו אדוניה,או כאשר נרדמה הזמן המשיך לעבור בשיגרתו המענגת,והכלבה המשיכה לשרת את אדוניה בנאמנות כרצונם בה יום אחד,הובא אליה צעצוע חדש..משאבת חלב אם שתי כפות יניקה,האדון הצמיד אותן אל פיטמותיה ,מעכשיו,אמר, את תשאבי את עצמך בכל יום ולא תפסיקי או תסירי את המשאבה בלי רשות מאיתנו, היא הנהנה לאות שהבינה,בהתחלה עיקצצו הפיטמות ונזקפו בעוד הן נשאבות ושלחו צמרמורת בגבה אבל בעודה ממשיכה,הן החלו לכאוב והפעולה החלה לייסראותה היא התפתתה לרגע להפסיק אבל ביודעה הם משגיחים עליה, ושעליה למלא את חובתה, המשיכה, מתחילה להנות גם מהכאב החדש עד שקול מחוצ לדלת הורה לה להפסיק. כך זה נמשך ימים ושבועות ,זמן השאיבה הלך והתארך כפות היניקה החלו להתמלא אט אט בהתחלה בנוזל דליל ושקוף שהפך בהדרגה סמיך ושופע יותר,עד מהרה הפכה המשאבה מיותרת והיא יכלה לחלוב עצמה בידיה כמו הם,מעמידים אותה על ארבע וחולבים, לעיתים בליווי הצלפות שוט מענגות... ערב אחד, נכנסו ארבעתם,היא נשקה את כפות הרגליים,על הרצפה!לשכב הורו לה והיא עשתה כדברם,הם שלפו את כלי הזיין מהמכנסיים,היא צפתה למצוץ או לאוננות אבל לא, הם כולם השתינו עליה ביחד,היא היתה המומה,נסתה לקום לברוח אבל לא ניתן לה,כמעט וצעקה אבל זה נרטע באיבו, השוט הונף על הכוס חזר וירד כ 20 פעם,זה העונששלך הכל פעם שתסרבי לזה, נאמר לה בקשיחות,עכשיו על הבירכיים בואי אלי, תתחלי למצוץ,האי נגשה בהיסוס,בעדינות,הורה לה, כלי הזיין לא עמד,היא התחילה לאט,מכניסה מוציאה,רועדת כולה,כאשר זרם דק החל לזרום אל פיה,שתן, צורב מר,היא נחנקה וירקה נסוגה ממנו, זה אני לא מוותר הוא צעק כמעט,שוב הונף השוט על כל גופה כשהיא מתפלשת בשלולית,ושוב,אדון אחר, שוב אותו תהליך,שעות,הם לא עזבו את החדר,לא נגעו בה,רק שוב ושוב למדו אותה לשתות חזרו והשתינו על גופה,בפעם הבאה,שהורו לה לשתות,היא כבר שתתה בלי להחמיץ אף טיפה. היא למדה דבר נוסף... ערב אחד,בזמן השקיעה,ירד אחד האדונים והוציא אותה אל הדשא שבחצר הגדולה,הוא הסיר את הרצועה, מניח לה להתרוצץ בדשא ולהתענג על השמש השוקעת.. כשהיתרחקה, קרא לה אליו, היא נגשה במהירות ורבצה למרגלותיו. בהמה שלי,אמר בעוד הוא מלטף את ראשה,היא הרימה ראשה מעל ברכיו, מביטה בו, תמהה על נימת הרכות שבקולו...שבי,הוא אמר,והיא,כבר לא מורגלת התישבה למרגלותיו בישיבה מזרחית גולמנית. הוא דיבר אליה,כמעט כמו היתה אנושית: עוד שבוע תמלא שנה לשהותך פה, אמר,והחלטנו לתת לך רשות לבחור, להישאר או ללכת...דברי, היא נותרה אילמת,כל זכר לעולמה הקודם נעלם ממזמן,היא נסתה לדבר,ומוחה התקשה לעצב את המחשבות את המילים,אבל לאט,יצאו המילים צרודות מפיה..להישאר,לא לזרוק,בבקשה אדון.. הוא נשק למיצחה והחזיר אותה אל המרתף,אותו שבוע הם הירבו לבקר אותה,מפנקים אותה בשוט ובשימוש מרובה,מניחים לה לבוא וליגמור שוב ושוב,והשיחה החלה להעלם מזכרונה הקצר,היא הרגישה אהובה מבורכת ובת מזל. בתום אותה שבוע,בא האדון אל המרתף,בבוקר,היא נשקה את כף רגלו,מצפה לטיפול,אבל הוא ליטף את ראשה ואמר ברכות,היום לא נשתמש בך כלבה שלי,זה לא עונש,אתת מצווית לנוח כל היום ולישון עד שאבוא לאסוף אותך בערב,היא עשתה כדבריו,רובצת אל פתח הדלת כל היום,ממתינה. בלילה,סמוך לחצות הוא העיר אותה בעדינות,לכי להכין את עצמך,אמר וכשסיימה,שם את הרצועה על קולרה והוציא אותה אל החצר,היא נצמדה לרגלו נדהמת ומבוהלת מהמחזה שברחבה,מדורה גדולה בערה במרכז בסמוך לצלב עץ גדול, החצר היתה מלאה בזרים,פרט לאדוניה כולם במסכות ..משראו אותם,פסקו הדיבורים דממה ירדה על החצר.. כל ששת אדוניה ניגשו לעמדו לצידה, יומך הגיע,אמר האדון האוחז ברצועה,נמצאת ראויה. היא הובלה אל הצלב וניקשרה אליו,מוצלפת בשוטים עד כדי עלפון כמעט,עד ספייס כזה שלא היה לה מעודה,כאשר הורדה מהצלב,הראה לה האדון מספר ניירות,החוזה שלך,אמר בכובד ראש,הוא התחיל להקריא באוזניה ולמרות הספייס היא שמעה והבינה כל מילה,החוזה פרט את חובותיה להם ואת אהבתם ודאגתם לה ולכל צריכה,אצבעה נטבלה בדמה והיא חתמה על החוזה, חתימת אדם ברורה ותעודת זהות והם חתמו לצד זו שלה נתמכת על רגליה,אחוזה בזרועותיהם,פעם אחרונה כבת אדם,היא הובלה אל הסד שבסמוף והושמה בו ואדונה מחזיק את ראשה על בירכיו , שם ראשה בחיקו ולוחש מילות הרגעה באוזנה היא הרגישה את החום, צורב מאלפי נרות מתקרב אל ישבנה חשה את הצריבה,כאב נורא וטוב מכל מה שידעה אי פעם,כאב ההחתמה -הברנדינג ושקעה אל הכאב המבורך בחיקו של אדונה החוקי... |
|
|
| איש אחר(אחר) |
לפני 12 שנים •
14 במרץ 2012
אם היצירה הזאת שלך, את ראויה להיקרא יוצרת...
שאפו |
|
|
barnit
|
לפני 12 שנים •
17 במרץ 2012
זאת לא שפחה מושלמת
זאת חטיפה שטיפת מוח ובגדול פשוט עבירה על החוק אה ואיפה הקטע של הסכמה?
אחרי זה מתפלאים למה יש הרבה מיקרי אונס אני טועה הרבה פעמים למה אני עדיין מסתובבת פה בחיים שלי לא קראתי סיפור שככה גרם לי לבכות פשוט מזעזע אם זה ההגדרה שלך ל"שפחה מושלמת" ממש צר לי עלייך |
|
|
| כלא הייתה |
לפני 12 שנים •
17 במרץ 2012
ואני הצלחתי לעקוב רק אחרי מספר אדוניה
שהלכו והתרבו והפכו משלושה, וארבעה אח"כ לשישה בסוף הסיפור.
הסיפור קיצוני מדי לטעמי, לא במעשים, אלא בגבולות מאוד צרים של עניין השפחה ועניין בשפחה. לדעתי השפחה המושלמת יודעת גם לקרוא או להקריא ספר, כשאדונה רוצה לשמוע, להכין לו קפה מעולה וכן לשמש לו גם שולחן קפה, אם ירצה בכך. לא מכירה הרבה אדונים/גברות שירצו בשפחה שבכל יום וכל היום עושה חוקנים ורובצת על מזרון בציפיה. ואולי טוב שכך. מכיוון שזה רק סיפור, אני לא מזועזעת, כמו המגיבה שלפניי, מחטיפה. המון נשים מפנטזות על חטיפה ואונס. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 12 שנים •
22 במרץ 2012
א' זה סיפור
ב' -זה, סיפור ו ג' זה רק סיפור. |
|
|
|
רצסיבי(נשלט)
|
לפני 12 שנים •
22 במרץ 2012
Re: ואני הצלחתי לעקוב רק אחרי מספר אדוניה רונה בשמלה קיצית כתב/ה: המון נשים מפנטזות על חטיפה ואונס. היי, גם נשלטים, אפילו אם הם לא המון נשים, או סתם נשים, לפעמים מפנטזים על חטיפה ואונס. או אונס וחטיפה, והמהדרין - אונס, חטיפה, ושוב אונס. ואני לא מדבר בכלל על הפסיכים הגמורים, שלגביהם, החוטף מחוטף פטור. (הסיפור חביב, אך אני מסכים שהוא קצת חסר מעוף וחסר רגש. בכל אופן, זה לבטח לא בגדר מעשה עברייני שאמור לגרור בכי תמרורים אצל הקורא...) |
|
|
|
barnit
|
לפני 12 שנים •
22 במרץ 2012
Re: ואני הצלחתי לעקוב רק אחרי מספר אדוניה רצסיבי כתב/ה: רונה בשמלה קיצית כתב/ה: . (הסיפור חביב, אך אני מסכים שהוא קצת חסר מעוף וחסר רגש. בכל אופן, זה לבטח לא בגדר מעשה עברייני שאמור לגרור בכי תמרורים אצל הקורא...) זה היה גורר אם זה היה מזכיר לך מקרה אמיתי.. שאגב יש בעקבות אותו מקרה סרט חצי דוקומנטרי פשוט מזעזע המציאות עולה באותו מקרה על כל דמיון ומה שקרה לבחורה במציאות בהרבה הרבה הרבה יותר מזעזע מה שגם שאי אפשר להעלים עין שמישהו יכול לראות פנטזיה/סיפור כזה ולחשוב לעצמו למה לא? לא חסרים פה כאלה, שאם היה להם מספיק אומץ, היו עושים כזה דבר... |
|
|