השולט אור(שולט)
|
לפני 20 שנים •
15 ביוני 2004
בלילה בחצר
את קופאת לרגע כשהטלפון הנייד רוטט על השולחן בפאב בו את יושבת עם חברותייך. "הלו..." אני שומעת את קולך.
"צאי מהמועדון" אני מורה לך "אמרי לחברותייך שתחזרי בתוך כארבעים דקות, פני שמאלה ביציאה, ברחוב הראשון ימינה, והיכנסי לגינת החצר שבבניין השני. שלשלי את מכנסייך, השעיני את ידיך על הקיר, הפנים אליו, עיניים עצומות, ואף מילה. ברור?" "ברור גבירתי" את עונה לי ואני סוגרת את הנייד שלי. עומדת במרחק כחמישים מטרים מהפאב. רואה אותך יוצאת ממנו, מסתכלת לצדדים כמחפשת אותי, ופוסעת בצעדים מהירים בדרך לחצר. אני הולכת לאיטי מאחורייך. הרחוב אליו כיוונתי אותך חשוך מאוד, אני יכולה להרגיש את הפחד שעולה בך במבטים המהירים שאת שולחת לצדדים. ידית שוט הרכיבה מחממת את ידי. מתקרבת. שומעת את רוכסן המכנסיים שלך נפתח. ממתינה. נותנת לשלוש דקות לעבור. בודקת האם תעזי לזוז מהמקום אליו כיוונתי אותך. נכנסת לחצר מצדו השני של הבניין. את שומעת רחש לא ברור, אבל לא מעיזה להפנות את ראשך לכיוונו. את שעונה על הקיר. אני רואה את כתפייך הנעות לקצב נשימתך המהירה. עוברת את המרחק שמפריד בינינו, עומדת, לא נוגעת לא מוציאה מילה. את רועדת עכשיו. כמעט בטוחה לחלוטין שאני זו העומדת מאחורייך, אבל לא יודעת בוודאות. דממה. ידי מנחיתה את השוט בעוצמה על ישבנך. ההפתעה משחררת צעקה מפיך. אני מצליפה במהירות עוד שש הצלפות, רואה את הישבן מרעיד מתחת לשוט, ואת זרועותייך נכפפות מעט, גופך קרב אל הקיר. הצלפות קלות בין ירכייך מבהירות לך שעלייך לפסק את רגלייך. ידית השוט הודפת את כתפייך קרוב יותר אל הקיר. אני מתחילה בסדרה של עשר הצלפות על כל ירך, שלוש הצלפות חודרות אל בין הירכיים בכל פעם שאני משנה את אזור ההצלפה, שלושים הצלפות על ישבנך. זזה ממך. שותקת. מביטה בך. מתקרבת שוב. מגע ראשון. אני מעבירה את אצבעותי על ערוותך. מרגישה את הרטיבות שהזדחלה החוצה מבין השפתיים המגולחות. בידי השניה מצמידה את ראשך אל הקיר, ומתחילה לחפור בך. מזיינת אותך באצבעותי. עכשיו כבר לא מעניין אותך שאנחנו ברחוב, גניחות חייתיות בוקעות מפיך, ואת מתאמצת להיפתח מול האצבעות. חודרת, משחקת בתוכך, מרגישה כל נקודה רגישה בפנים, שוחה ברטיבות שלך. אצבע שלישית חודרת, האגודל מפלס את דרכו לישבנך. ככה את אוהבת את זה, בשילוב המקודש של כוס ותחת. את מתפתלת על האצבעות וכמעט נופלת כשאני יוצאת מתוכך בבת אחת. "על ארבע" אני פוקדת עלייך. מחככת את פנייך בחיקי, מניחה לך להתענג על הריח אליו התמכרת. "גברתי בבקשה" את גונחת. "בבקשה מה?" אני שואלת. "בבקשה, תני לי לגעת בך" את גונחת ידך אוחזת בישבני, והשניה מלטפת כאחוזת תזזית את ירכיי. אני פותחת את חגורת מכנסי. "תני לי את היד שלך" אני אומרת. היד שלך מחליקה אל הרטיבות שלי, מלטפת ומאלצת אותי להישען על הקיר בשל פיק הברכיים. את יודעת לגעת בי שם. פנייך צמודים אל הכוס הבוער שלי, מתחככים בו כשאת מעסה לי את הדגדגן. אני אוחזת בשערך ומרימה אותך אליי, מביטה בעיניים הגדולות והחושקות שלך, ומנשקת, טורפת אותך כשאצבעותייך גורמות לי לגמור. אני נשענת על הקיר, מתנשפת. את צמודה אליי רעבה. אוחזת בשדייך בעוצמה פראית, את גונחת, הכאב מטריף אותך, מניעה אותך קדימה ולאחור באמצעות אחזתי בשדיים. עוצרת. מצמידה אותך שוב אל הקיר. עומדת מולך. המבט שלך כנוע, רעב. "זה יספיק לך להיום" אני אומרת, "חזרי אל חברותייך, מחר בעשר ניפגש. התלבשי." האצבעות שלך רועדות כשאת רוכסת את רוכסן המכנסיים. מרימה אליי את פנייך ומנשקת אותך בעדינות. "עד מחר" אני לוחשת לך, ויוצאת מהחצר. |
|
|
creamy
|
לפני 20 שנים •
15 ביוני 2004
גררררר..........
אוהבת את חוסר היכולת שלה להתכונן רגשית אל המפגש. את הפתאומיות. וכמובן, את היכולת הנהדרת שלך להתענג... תודה, אור. |
|
|
| Romantikan(שולט) |
לפני 20 שנים •
16 ביוני 2004
תודה רבה על הסיפור
שילוב של פחד וארוטיקה הולך טוב, מסתבר... בכל מקרה, לא הייתי רוצה להיתקל בך באיזו סימטה חשוכה 
|
|
|
|
השולט אור(שולט)
|
לפני 20 שנים •
16 ביוני 2004
 
|
|
|
מוש(נשלט){k}
|
לפני 20 שנים •
16 ביוני 2004
כיוון שאינפי פקדה עלי להגיב כאן יותר אז להלן תגובתי הרשמית:
גררררבררררשקריצ'מאנדשיוווווווו זו הדרך הברורה ביותר שאני יכול לבטא את עצמי כרגע, 
|
|
|
@buba@(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
16 ביוני 2004
romantikan כתב/ה: תודה רבה על הסיפור
שילוב של פחד וארוטיקה הולך טוב, מסתבר... נכון זה שילוב שהולך טוב אחלה של סיפור
|
|
|
|
השולט אור(שולט)
|
לפני 20 שנים •
16 ביוני 2004
חחחחחחחח מוש,
הצלחת לגרום לי לפרץ צחוק גדול 
תודה, אני אוהבת אנשים שמאבדים את היכולת לדבר בצורה ברורה בגלל הסיפורים שלי או בגלל הדברים שאני עושה להם 
|
|
|
infinite(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
16 ביוני 2004
אורררר...זה...כרגיל מדהים, מרטיבבבב...
אהבתי את עניין הפחד  וגם שזה ככה ,בחוץ
והכתיבה שלך כרגיל ..וואוו !
}{ |
|
|
|
infinite(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
16 ביוני 2004
ציטוט: כיוון שאינפי פקדה עלי להגיב כאן יותר אז להלן תגובתי הרשמית:
גררררבררררשקריצ'מאנדשיוווווווו זו הדרך הברורה ביותר שאני יכול לבטא את עצמי כרגע, רגע רגע עכשיו אני אשמה שאתה יושב ומתחרמן כמו חזיר ??
ורגע אני הבנתי - זה בגרוזינית נכון ?
|
|
|
|
מוש(נשלט){k}
|
לפני 20 שנים •
16 ביוני 2004
את לא אשמה בחרמנות שלי, את אשמה רק בזה שאני מגיב בקול רם
(עד היום פשוט שיחקתי עם עצמי בשקט בפינה...) וברור שהבנת, אנחנו הגרוזינים מבינים מצויין אחד את השני
|
|
|