בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ילדות קשה,ילדים מוכים,הורים מכים,והשכן עושה מעשים מגונים....

barnit
לפני 12 שנים • 29 במרץ 2012

אני האחת שעומדת בצד השני של המתרס

barnit • 29 במרץ 2012
נכון שהרבה אנשים באים מרקע קשה למזוכיסטיות
אבל יש גם את אלה שלא
אומנם אני מוצהרת כמתחלפת אבל הנטייה החזקה שלי לכיוון ה"נשלטת"

גדלתי בבית עם 2 הורים שגוננו עליי מאוד
מגיל צעיר קיבלתי מאבא שלי חינוך טוב,
למדתי להיות חשדנית כלפי כל גבר זר או מוכר, כלפי החברה שאני מסתובבת בה וכלפי המקומות שבהם אני מסתובבת
ותמיד תמיד לפקוח עיניים למשמר.
אני מודעת שגם במצבים כאלה יש את הסיכון,
אבל אפשר לאמר שהחינוך כן עשה את שלו
בגיל 17 נרשמתי לפה ובגלל החינוך הזה גם ברחתי מפה.. לפחות עד שהרגשתי מספיק בוגרת לחזור icon_smile.gif

אני שונאת שאנשים מסתכלים על הצורך של נשלטות להיות כנועות, הגירוי המיני שבהשפלה, תחושת הריגוש שכוח מופעל על הגוף, כאיזו הפרעה שנובעת מחסך נפשי כלשהו.
בעיניי זה הכי טיבעי שיש, איך שגבר כוחני מפעיל עליי שליטה מנטאלית ואני מרגישה כאב קטן של לחץ בדיוק בנק' שמתחת לכף היד וכל הגוף מאבד תחושה, לא יכולה להגיב, לא לזוז, וכמה כאב שהגוף סופג, זה רק יוצר יותר ריגוש מיני..
מאז שאני זוכרת את עצמי, בגיל הנעורים, שהתחילו לעלות בי מחשבות כלשהן על רקע מיני.. תמיד הן היו מקושרות להשפלה, לכניעות, לכאב.. זה הכי טיבעי בעיניי

אז כן, גם מישהי שאין לה טרגדיות בחיים שלה יכולה להגיע לBDSM ממקום נקי,
נטו משיכה פיזיולוגית.
ma zo
לפני 12 שנים • 29 במרץ 2012
ma zo • 29 במרץ 2012
אין ספק שלכל דבר יש סיבה....התשובה הרבה פעמים נמצאת בילדות אבל לא תמיד.
יש אנשים שמתגרים לדוגמא מכל משחקי ה"אסור". (לדוגמא, כל מיני ויראציות של ילדה ודמות סמכותית). לדעתי זו דרך מצויינת ולגיטימית לפרוק את כל תסכולי היומיום והעבר... אם זה הדבר שנמצא בפנים, למה לא ליישם אותו בצורה הנכונה והבטוחה ביותר ?

לדעתי זה מעבר לטראומות ילדות כאלה ואחרות (אגב, גם למי שגדל בתוך בית "נורמטיבי ורגיל", חם ואוהב ובלי מקרים מזעזעים של התעללות- יש טראומות מיניות, הן לא נתפסות בראש של בן אדם מבוגר כמשהו מיני אבל הן בזמן הילדות בהחלט נחשבות לטראומות מיניות).

אנחנו חברה מאוד עצורה, אנחנו כל הזמן רוצים "לשלוט על הרגשות שלנו" "לשלוט על החיים שלנו" לשלוט לשלוט לשלוט והנה פתאום מצאנו פתח קטן, סדק אור שמאפשר לנו לאבד שליטה בצורה אינטימית, לפרוק את הלחצים, את התיסכולים. לשחרר את כל היד שמהודקת על הביצים (מטאפורה!!) שלנו ולעוף לגובה אחר.
barnit
לפני 12 שנים • 29 במרץ 2012

Re: אצלי זה הפוך.

barnit • 29 במרץ 2012
כבת לאמא שדאגה להתעלל בי ובאחי (ואז אחי למד ממנה איך להתעלל בי, לא מינית חלילה אבל התעלל גם התעלל), אני מפחדת פחד מוות מבדסמ. יצא לי להתנסות בזה בקטנה, ואני יודעת שאני שייכת לצד הנשלט של הדבר הזה, אבל המחשבה על זה שבאמצע סשן יהיה לי פתאום פלאשבק לאמא שלי ולאחד מהתקפי העצבים שלה גורמת לי להכבות לגמרי...

(אני לא כותבת את זה כדי לסחוט רחמים חלילה, אלא סתם כי אני עצמי תוהה הרבה לגבי הקשר בין ילדות מסריחה למשיכה לבדסמ. אומרים שזה לא קשור, כמו שאין קשר בין ילד שהולבש בשמלות כשהיה קטן לילד שגדל להיות הומו. אבל אני לא יודעת אם זה אותו דבר).[/quote]

מסכימה איתך לגמרי.

בלי קשר,
איך את מוצאת את הפוסטים האלה שמפורסמים פה לפני טריליון שנה? חח
אני ממש מחיית הפוסטים הענתיקות בפורום חח
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 12 שנים • 29 במרץ 2012
קצת משעשע אותי מה שקרה פה, כי גם שורת התגובות הזאת לא ממש מעידה על משהו. יכול להיות שההנחה הראשונית של דומדומינה נכונה, וכל מי שכן יש אצלו קשר לא נחשף פה / לא רוצה להודות בזה בפני עצמו / לא רוצה לדבר על זה.
לא שאני חושבת שהוא צודק - בכלל, כל ההכללות האלה, אף פעם לא עוזרות בכלום. כל אחד והסיפור שלו.

אבל יש לי תחושה, כאילו אנחנו מתעקשים לפעמים על כמה שאנחנו בסדר. על כמה שאין לנו בעיה, ושזה לא מצביע על כלום, זו פשוט נטיה טבעית, אין מה לחפור...
אני מניחה שזו תגובה ליחס לו אנחנו מצפים מבחוץ, תגובה לכך שלפעמים מסתכלים עלינו כמו על משוגעים, וחושבים שמה שמרגיש לנו טוב מעיד על כך שאנחנו דפוקים. כי זה באמת לא הוגן. זה שאני אוהבת בדס"מ לא אומר שאני בן אדם רע, או שאני מלאה בטראומות ושנאה עצמית. כל אחד יתעצבן אם יפילו עליו דעות קדומות כאלה.

אבל לפעמים יש דברים, שאני נמנעת מלומר פה, כי אני חוששת ש"יקפצו עלי" על זה שאני במקרה רומזת לאיזה תהליך פסיכולוגי שקשור בבדס"מ שאולי בטעות יגרום לזה להיראות כאילו זה "לא ממקום בריא". אני לגמרי מבינה את החשש הזה ואפילו מזדהה איתו - אבל, נו, ת'ם יודעים, שני צדדים למטבע וזה.
    התגובה האהובה בשרשור
באהלפההרבה​(אחרת)
לפני 12 שנים • 29 במרץ 2012

Re: אצלי זה הפוך.

באהלפההרבה​(אחרת) • 29 במרץ 2012
Barnit כתב/ה:
כבת לאמא שדאגה להתעלל בי ובאחי (ואז אחי למד ממנה איך להתעלל בי, לא מינית חלילה אבל התעלל גם התעלל), אני מפחדת פחד מוות מבדסמ. יצא לי להתנסות בזה בקטנה, ואני יודעת שאני שייכת לצד הנשלט של הדבר הזה, אבל המחשבה על זה שבאמצע סשן יהיה לי פתאום פלאשבק לאמא שלי ולאחד מהתקפי העצבים שלה גורמת לי להכבות לגמרי...

(אני לא כותבת את זה כדי לסחוט רחמים חלילה, אלא סתם כי אני עצמי תוהה הרבה לגבי הקשר בין ילדות מסריחה למשיכה לבדסמ. אומרים שזה לא קשור, כמו שאין קשר בין ילד שהולבש בשמלות כשהיה קטן לילד שגדל להיות הומו. אבל אני לא יודעת אם זה אותו דבר).


מסכימה איתך לגמרי.

בלי קשר,
איך את מוצאת את הפוסטים האלה שמפורסמים פה לפני טריליון שנה? חח
אני ממש מחיית הפוסטים הענתיקות בפורום חח[/quote]

שעמם לי, אז התחלתי לחפש כל מני דברים בגוגל כמו "בדסמ ב(תקופת) הריון", "בדסמ (והקשר שלו ל) התעללות בילדות", "בדסמ גמדים", "בדסמ בחלל", "בדסמ כשר לפסח", "בדסמ ביהדות", "בדסמ באיסלאם"... סתם, את הרוב המצאתי הרגע.

אני תמיד מגיבה לדברים באקראי ואז מתפדחת לגלות ששוב החייתי דיון מ-2003.

איזה סטיה מהנושא, שמישהו whip.gif icon_moon.gif אותי... icon_redface.gif
לילי ש'
לפני 12 שנים • 29 במרץ 2012
לילי ש' • 29 במרץ 2012
לא שזה משנה, אבל סתם תהיתי אם כל הנוכחים מודעים לזה שהשרשור הזה קם לתחיה אחרי 9 שנים???