לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

"מיכל"

מלך החיות
לפני 20 שנים • 17 ביוני 2004

"מיכל"

מלך החיות • 17 ביוני 2004
כשהרגשתי שהיא ניתקת ממני- התעוררתי,
לא שפחדתי מכך שתעזוב , פשוט חום גופה הגן עלי מהקור.
"בוקר"-מיכל אמרה לי ובאה לנשק, הסטתי את פני.
מיכל נעלבה, "מה קרה?"- שאלה .
היססתי אם לענות ואז הבחנתי שהיא מגרדת את ישבנה במרץ משאריות הסקס של אמש.
"מה קרה לך אתמול ?"-
" למה אתה מתכוון ?" -שאלה
"את יודעת למה אני מתכוון"-אמרתי
"אף פעם לא היית כל-כך פראית !"-
"חשבתי שאהבת את השינוי" -צחקה
"כן..א...א..זות'אומרת לא... לא יודע ..."
"חשבתי שאני מכיר אותך טוב יותר..."-אמרתי
"מאמי, אני לא יכולה לדבר עכשיו אני מאחרת לעבודה "- אמרה ונעלמה לחדר האמבטיה לזמן שנראה לי כמו נצח, כשיצאה שוב ראיתי בה את אותה מיכל שהכרתי.
-"ביי מאמי "- היא אמרה לי ונישקה אותי ויצאה לעבודה.
הסתובבתי כדי לראות מה השעה- 7:30 בבוקר, נאנחתי בקושי שלוש שעות שינה.
מזל שהיום אני עובד במשמרת ערב.
הסתובבתי והמשכתי לישון.
"בוא אלי, נו בוא כבר ... " שמעתי את מיכל קוראת לי כמעט זועקת.
יצאתי מהמקלחת וראיתי את מיכל כמו שלא ראיתי אותה מעולם.
היא שכבה על המיטה ולבשה חלוק שחור שקוף, מתחת לבשה תחתון חוטיני שחור ונעלי עקב השחורות.
שדייה המלאים התריסו לקראתי .
הייתי צריך להחזיק בשידה בשביל לא ליפול .
"מה...מ..מה קורה ?"- שאלתי.
"תבלינים"- ענתה ומשכה אותי אליה, נישקה אותי ולשונה חקרה את פי בעקשנות.
הרגשתי שאני מתפוצץ, פשטתי מעלי את חלוק האמבטיה, וניסיתי להוריד ממנה את החלוק.
"חכה !"- אמרה, היא התהפכה על המיטה וניצבה על ארבע כאשר ישבנה מתריס לעומתי.
"תכה אותי!"- אמרה, חשבתי שאני לא שומע טוב, שאני הוזה.
"תכה אותי!" חזרה ואמרה ,
"תפליק לי בישבן "
התבלבלתי, אך מבטה המצפה לא הותיר לי ברירה.
התישבתי במיטה מאחוריה והתחלתי להכות .
מכה ראשונה הידהדה בחלל האויר ונחתה על ישבנה האגסי.
הרגשתי תחושה של אודם וצריבה קלה שמתפשטת לי בכף-היד.
"א..אוו..וו"- פיתאום שמעתי, לקח לי זמן להבין שזו היתה מיכל .
הפסקתי , הבטתי בכף היד שלי היא היתה אדומה.
"תמשיך"- זו היתה המילה הבאה ששמעתי, "תמשיך ואל תפסיק יותר,ברור !"
-"כן"-אמרתי ואני מהנהן .
המשכתי להפליק בישבנה וראיתי איך הלובן הופך לאט לאט לורוד ולאחר מכן לאדום...- "כ...כן...עו..ד..ד ! "- שמעתי אותה צועקת.
"לא...לא יכול !"- פלטתי
"מה ?"- שאלה מיכל.
-"לא יכול , שורפות לי הידיים"- עניתי.
מיכל הביטה בי וחייכה, אח"כ קמה מהמיטה ניגשה לארון והוציאה את החגורה שהיתה מסודרת לה בתוך המכנס.
-"קח"- אמרה- "כדי שלא יכאבו לך הידיים !"
הזילזול בקולה הכעיס אותי.
היא חזרה למיטה , נעמדה על ארבע וניענעה את ישבנה בציפייה -
הצלפתי בה בכל הכוח, "אווה..אח.."-שמעתי צרחה שהדהדה בחלל החדר.
התעלמתי מצעקותייה ככל שיכולתי, והמשכתי להכות.
חיכיתי שהיא תבקש להפסיק .
בינתיים יכולתי להרגיש התקשות נהדרת במפשעה שלי.
פסים של צהוב ושל אדום ושל לבן שכנו עכשיו בערבוביה על ישבנה.
לא יכולתי לזהות יותר את הישבן שאותו נישקתי מידי לילה.
הרגשתי שאני לא יכול להתאפק יותר- שלפתי את אברי ושפכתי על ישבנה ועל גבה.
-"די,תפסיק תפסיק ! בבקשה תפסיק !"- שמעתי לבסוף את המילים שישחררו אותי מהחוייה הלא-נעימה הזו .
מיכל הסתובבה אלי , וראיתי שאת פנייה כיסו אגלי זיעה.
שתי דמעות התהוו בעיניה.
מיכל הסתכלה עלי וראתה אותי בוכה.
היא לא אמרה דבר, רק לבשה את תחתונייה ונשכבה לצידי.
התעוררתי בבעתה, ואז הבנתי שחלמתי רק חלמתי-
על מה שאתמול היה מציאות כואבת.
Tamashi Nawa​(שולט)
לפני 20 שנים • 17 ביוני 2004

יפה. אהבתי

Tamashi Nawa​(שולט) • 17 ביוני 2004
שילוב מעניין של חלום, מציאות ופנטזיה.
הוא​(שולט)
לפני 20 שנים • 17 ביוני 2004

good job

הוא​(שולט) • 17 ביוני 2004
מהנה ומפתיע