אחר צהריים טובים אורח/ת

הנשיקה

עוברת בקרונות הרכבת החשוכים מפלסת דרכי בין תיקים של אנשים הסוחבים עימם את משקל העבר עייפים ובסוף הקרון אני רואה ילדה קטנה עם צחוק בעיניה חיוך מאושר על שפתיה ללא תנאים

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה