{ash{MasterOr(נשלטת)
|
לפני 21 שנים •
19 ביוני 2003
הנשיקה
עוברת בקרונות הרכבת החשוכים
מפלסת דרכי בין תיקים של אנשים הסוחבים עימם את משקל העבר עייפים ובסוף הקרון אני רואה ילדה קטנה עם צחוק בעיניה חיוך מאושר על שפתיה ללא תנאים ואני נזכרת בריחוף בנשיקה שלך לפני שעליתי לרכבת בהצלפות שלך במגע שלך במגף שלך נותנת לעצמי לזרום אל תוך הרגשות ולא נושאת יותר את משקל העבר בזכותך תודה לך אדוני, על הכל |
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
20 ביוני 2003
בוקר טוב,אש מדהימה
פשוט מילים שאומרות,המון ועוד. אהבתי. |
|
|
אדון האור(שולט)
|
לפני 21 שנים •
20 ביוני 2003
מספיג דמעותיך בעורי
לוקח את הכאב שומע גילגולי הצחוק חש אותך מתמסרת את יפה לי בדרכך בהסוסים בהבנות בצעדים. המסע חזרה הביתה עשה את צעדו השני את יכולה לעצום עינים הדלת פתוחה ומחכה. |
|
|
שולמית(לא בעסק)
|
לפני 21 שנים •
20 ביוני 2003
כמה נפלאה התחושה הזו..
|
|
|
|
{ash{MasterOr(נשלטת)
|
לפני 21 שנים •
20 ביוני 2003
דמעה מתמסרת זולגת מעיניי
ואתה שובר אותי לרסיסים לאט אני מתנפצת לתוך ידיך ואתה שם אוסף אותן חזרה תודה לך שוקו, קבלי ממני המון }}}{{{ ואלונה יקירתי, צודקת, אין כמו הזיכרון שאחרי, מביא אותי כל פעם מחדש לריחוף מענג. |
|
|