עלומה(אחרת)
|
לפני 12 שנים •
7 באפר׳ 2012
נילי ונילי כתב/ה: עלומה כתב/ה: רגע, רגע, אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו, גישת האור והאהבה, בואו ניתן עזרה ראשונה, רוצה עזרה ראשונה, גש למיון. אתה יודע מה טאבי, אם זה שווה את זה, אז מגיע לך, כנראה שאתה זקוק לזה, שכן ירבו לך. האהבה הזאת להיות מסכן וללטף את המסכנים. הצדקנות הזאת שלך. אחרי מה שעברת, תסלח לי מעוררת בי חלחלה, כי כשזה היה קשור אליך, דיברת אחרת לגמרי, עכשיו צריך ללטף, לתת עזרה ראשונה על מקרה אחרון שקרה לפני חצי שנה, נו באמתתתתתתתתתתתת. זה מדהים כמה אתם אוהבים להיות מסכנים ואז זה כאילו קיבלתם ניסיון ואתם יותר מחושלים, אז אתם בעמדה שעכשיו אתם יכולים להרים אחרים, כי זה מה שחשוב, הרבה יותר מעצמך, אתם יודעים מה חשוב, המשפחה שלכם, תשאירו את הכוחות שלכם לזה. ממזמן גילו פה, נשים, שע"י הצהרת המסכנות שלהן הן יקבלו יחס, כך אגב, שולטים הפכו למבינים יותר שמסוגלים לשחרר אתכן מהמצוקות שלכן ולהביא לכן חיים הרבה יותר טובים  , בגלל זה הרבה פה קוראים למקום הזה בית, אבל בתכלס, ברגע שאת תרצי מישהו שמישהי אחרת רוצה פה, ההמולה תתחיל והוא יהיה כ"כ מסוכן, אבל אל תתדאגי, טאבי, זאו, זושי ועוד כ"כ הרבה נשמות טהורות, יראו מעבר ויהיו כאן לתת לך עזרה ראשונה.
בנאלי אבל נכון: פראיירים רק מתחלפים. עלומה, אני לא יודעת מי אלו ה"אתם" האלו שאת כותבת את תגובתך אליו, אבל הם נשמעים לי דומים להפליא ל"נשים האלו" שתום כותב את תגובותיו אליהן. מין ערב רב של שילוב של כל הפחדים שלכם מקובצים יחדיו ומושלכים על גולש אקראי. טאבי כתב תגובה רגישה להפליא, ואישית כל כך. נסי לכתוב את התגובה שלך אליו כבנאדם פרטי ולא כ"אתם" דמוני. זה יעזור לך להימנע מלכתוב שוב תגובה מרושעת לבנאדם שבסך הכל ניסה לעשות טוב למישהי, להקל על הסבל שלה, ולחלוק מניסיונו. מצטערת על חוסר הרגישות שלי, או שלא. רוצה לדבר על להיות רגישה לאנשים, תסתכלי על עצמך ועל צורת ההתבטאות שלך לפני שאת מציעה לאחרים, כי אני מבטיחה לך שברגע שתעמדי בעצמך במה שאת דורשת מאחרים תקבלי. טאבי כתב תגובה ראשונה רגישה ובלי קשר לרגישה גם נכונה להפליא ואז הרס אותה בצדקנות מיותרת ולא קשורה. כולנו אוהבים את טאבי ואת יודעת מה הניסיון שלו תמיד לצאת בסדר עם כולם היא חמודה, אבל לא תמיד מצליחה, עם כל האהבה שלי לטאבי ולחברות שבנינו (כן נילי, יש בנינו חברות מעבר לאתר פה), אני לא חייבת להסכים עם כל רגש והתבטאות שלו, לכן, אני לא מסכימה עם מה שהוא כתב וגם מגיבה בהתאם. לגבי הפחדים שלנו, כן יש לי המון פחדים, ג'וקים, חושך, זוחלים, לאבד את היקרים שלי, מה שכן, אני לא מפחדת מגברים, או מאנשים בכלליות ולכן אני לא זאת שמגיבה בשנאת גברים בכל הזדמנות שניתנת לי- ראי המון פוסטים עם תגובות השינאה שלך לגברים- לא שזה באמת מעניין אותי, אבל את מוזמנת להמשיך ולקרוא גם לי אפס וכאלה, כי זה מה זה יפגע בי ואז ילטפו אותי וזה.. |
|
|
באהלפההרבה(אחרת)
|
לפני 12 שנים •
7 באפר׳ 2012
Re: טום אדון וחבר כתב/ה: Tom. כתב/ה: ציטוט: אז ישר קפצת להשמיץ את כ-ל הנשים שאי פעם רצו להכניס שולטים לרשימות שחורות, ניפחו דברים והפכו את עצמן לקרבנות אונס. במקום להתייחס לסיפור הספציפי של חתולה, הכנסת אותה לרשימה שחורה משלך. ישר ביטלת את החוויה שלה, ומבלי לדעת בכלל מה קרה שם בינה לבין הבחור החלטת שהיא מתלוננת על כלום. למה? כי כבר נתקלת (לטענתך) במקרים כאלה, של נשים שהתלוננו על כלום, אז בטח גם חתולה היא אחת מהן
"ישר קפצת להשמיץ..." אז אני לא אמור להשמיץ בחורה שרוצה להכניס שולט לרשימה שחורה, ניפחה דברים ו/או הפכה את עצמה לקורבן אונס? אני אמור לעודד זאת במקום? ללא קשר לחתולה, האם עליי לעודד נשים כאלה להמשיך במעשיהן? "במקום להתייחס לסיפור..." איזה סיפור בדיוק? הדבר היחידי שידוע זה שגבר שיקר לאישה. כל הנסיונות מצד אנשים לדלות המשך לעניין,גם בצורה נעימה, נתקלו בתוקפנות. השקר לעומת התגובה(להקים רשימה שחורה וכו') יוצר מצב של אי פרופורציות. מה שכביכול קרה לעומת מה שרוצים לעשות. השקר למרות היותו לא נעים פוגע, נמצא בתוך הקונטקסט החברי ובוודאי שלא מצדיק הקמת רשימות שחורות ועוד גם הכרזה על מישהו כמסוכן כאשר בעוד שהמקסימום שאפשר לקרוא לו הוא "לא אמין בעיניה" נוסף על כך: התנהלותה של חתולה הייתה מאוד דורסת ופוגענית כלפי אנשים.פה. גם אי ספירת מגדר מסוים שאם רק היה נאמר ההיפך (כדוגמת: "נקבות, אל תטרחו לענות. אתן לא מעניינות") היה מקפיץ את הפיוזים של הרבה פה. כמדומני זה גם קרה מספר פעמים עם טרולים פה. אז ייחסו זאת ל "היא נסערת","פגועה" ועוד שלל ביטויים. מנסים לגמד את ההתנהלות שלה אבל כשמגיבים לה באותו מטבע אז פתאום הצד המגיב לא בסדר? אני לא חייב לענות יפה למי שדורס כדי לקבל אמפתיה רגעית. אני מצפה שתקחו את הנסערת והפגועה שלכן בפרופורציות כי לא מדובר על איזה אסון גדול או טראומה רצינית מצולקת. מדובר על פעולה של שקר שגם אם היא מאוד כואבת לה ואני מאמין שכן, אסון הטיטאניק זה לא. פרופורציות אנשים. נ.ב זה הרי ברור שאם גבר היה מתנהל כמוה הדיון היה אחר לגמרי... קראתי את רוב השירשור שוב,ואני חושב שזה ביזבוז לשכנע אנשים שלא משנה מה העובדות תמיד יגיעו לאותה מסקנה. לשימחתי יש כמה מהנשים שהגיבו והראו שיש אחרות,היגיון ראייה מפוכחת ויותר מהכול העובדות לנגד עיניהן. ומצד שני אלה שגברים אוטומטית אשמים לא משנה הנסיבות ולעובדות אין ממש משקל. ולא נראה לי שיש כוח בעולם שישנה את "דעתן" אני לעומת זאת נאמן לעצמי ולדיעותי,ומצטער על שנגררתי לירידה ברמה אליהן. אולי בגלל שקצת הייתי בדאון נתתי לזה להשתלט עלי.אבל זה לא תירוץ,לא הייתי צריך לרדת איתן נמוך. ההתנהלות של חתולה ...נו מראש היינו אמורים לאן זה יוביל, כנראה כשהטבע האנושי נפגע או לפחות חלק ממנו,נקמה היא הכי חשובה (יש לי גרושה כזו...) לצערי רוב ה"גברים" באתר הזה לא ממש יקומו ויאמרו את דעתם האמיתית. מהפחד שנשים יזכרו להם את זה...אז מי שמוכן לשבת בשקט ובגלל זיון סשן יהיה נאמן לעצמו רק בחושך... אני בטוח ששמו של המסכן כבר רץ...ועובר מפה לאוזן...ללא קשר לאמת. שים לב, "אדון וחבר", שאת רובו של הסיפור אנחנו לא יודעים. אפשר להחליט שהבחור ההוא, שחתולה דיברה עליו, הוא שקרן פתולוגי וצריך להושיב אותו בכלא. אפשר גם להחליט, כמו שאתה החלטת, שהחתולה היא למעשה כלבה נקמנית ושכל מטרתה היא לדפוק את האקס שלה ולהרוס את חייו. זה הכל השערות, יריות באפילה. אין לנו, לא לי ולא לך, מושג ירוק על מה באמת קרה בין החתולה לבין מי-שזה-לא-יהיה. צר לי שאתה לוקח אוטומטית את הצד של הגבר, רק כי אתה בזמנו נפגעת על ידי גרושתך הנקמנית (כמו שדאגת לציין). עכשיו אתה מלביש את סיפור הגירושים שלך על הסיפור של חתולה והדום-לשעבר שלה, וזה לא קשור ולא הוגן. "קראתי את רוב השירשור שוב,ואני חושב שזה ביזבוז לשכנע אנשים שלא משנה מה העובדות תמיד יגיעו לאותה מסקנה."- זה לא מה שאתה עושה? |
|
|
נילי ונילי
|
לפני 12 שנים •
7 באפר׳ 2012
Tom. כתב/ה: נגררתי מספיק לחפירות שלך והמגבים אותך ונמאס לי גם לחפור בזה.
בכלל לא רציתי להמשיך זאת אבל עניתי לתשובות וזה לקח יותר מדי עמודים ממה שחשבתי אז לסיכום נילי: יש איזהשהוא גבר ששיקר לך? שנסגור את הפינה הזו כבר בשירשור הזה נתראה בשירשור הבא של "לא עשה לי אפטרקייר - דום מסוכן" או לחילופין "עבר יום מאז שהתקשר אליי - איך פוגעים בו בחזרה?" דבר אחד אני כן מוכנה להגיד לזכותך, תום: כשאתה מחליט שאתה מוכן לנהל דיאלוג- אתה אכן מנהל דיאלוג. זה אמנם בא לך רק אחרי תגובת האוטומט של להכנס למגננה, לתקוף, להתנהג כמו דביל ובריון רשת מצוי, אבל בכל עשרות השרשורים שבהם רבנו עד כה, ייאמר לזכותך שאחרי שאתה מקבל שתי כאפות וירטואליות אתה מתיישר ופותח את האזניים במוכנות אמיתית לנהל דיאלוג. היינו לשמוע, לא רק להשמיע. אני מניחה שזה יותר ממה שאפשר להגיד על אנשים רבים פה. אבל שלא יעלה לך לראש. |
|
|
רפאל
|
לפני 12 שנים •
7 באפר׳ 2012
נילי ונילי כתב/ה: סושי כתבה את זה הרבה יותר טוב ממני ונראה לי שהדברים שלה נבלעו אי שם באחד הדפים, אז הנה ציטוט:
זונת סושי אייכן כתב/ה: [...] ובכל זאת,כמה הבהרות.
לחתולונת בהחלט יש זכות לבקש מזכרים לא להגיב בפוסט שלה בדיוק כפי שלך יש זכות להתעלם מזה. ההתעלמות שלך מלמדת בעיקר על הזילזול שלך בבקשה שלה. זה פוסט שלה שבו היא מדברת על הכאב שלה ושלה בלבד. אם הנושא כ"כ בוער בעצמותייך, אתה בהחלט יכול לפתוח נושא חדש. הפורום לא שייך לה, אבל השרשור כן, ובכל זאת אם תגיב בו היא לא יכולה חוקית לעשות לך דבר. בדיוק כפי שאם אתה נמצא בקבוצת אנשים ואחד מספר על פגיעה שנעשתה בו והוא מבקש ממך לא להגיב, ואתה כן מגיב, אז וואלה משפטית אתה מכוסה, מוסרית? זה כבר עניין אחר. הרעיון שדיאלוג, התכתבות, או כל חילופי דברים אחרים בין בני-אדם, יכולים להיות של מישהו הוא כוחני, מתנשא ומזלזל. הוא עומד בסתירה לכל מה שדיאלוג מכבד, שבו בני-אדם שאינם מתמרנים זה את זה, אמור להיות. ואם מישהו אשכרה חושב שהשרשור הזה הוא ממלכה פרטית של פותחת השרשור (או של כל אדם אחר), ושכאן היא המחוקקת וכל השאר נתינים, אני חושב שמקומו אינו עמנו. פשוט אין דרך להתדיין איתו באמת, ואין מנוס מכך שכל ניסיון להתדיין איתו יהפך למאבק כוח. |
|
|
שוסי
|
לפני 12 שנים •
7 באפר׳ 2012
זה בסדר רפאל,איתך ממילא אין לי על מה להתדיין
|
|
|
|
רפאל
|
לפני 12 שנים •
7 באפר׳ 2012
ועוד כמה מילים בקשר לתגובות המדוברות של טאבי וזאלו.
אין לי הסתייגות של ממש מהתגובות שלהם, אבל גם אינן לרוחי. וזאת מפני ש"אין רחמים בדין". אם יש לנו נורמות של התדיינות בכלוב, שאנחנו מצפים מכולם לעמוד בהן, אין מקום לכך שפתאום לאחד יהיה מותר את כל מה שלאחרים אסור. וזה לא משנה אם אותו אחד קם על צד שמאל באותו היום, אם שיקרו לו באותו היום, עשו לו עוול אחר, או פשוט כי משהו בו מעורר בנו אמפתיה. יש פה מאות או אלפי חברים, ואם הסיבות שמניתי יהוו פטור מנורמות בסיסיות של תרבות דיבור ודרך ארץ יהיה פה פשוט נורא ואיום. הפוסט הפותח של חתולת הזרע הוא אגרסיבי, גם מבחינת לשונו וגם מבחינת התכנים שלו. ואפילו שלא מדובר בפשע המאה, לא ברור לי מדוע צריך לבלוע אותו. התגובות ה"בולעות" וה"מכילות" של טאבי וזאלו אינן לרוחי פשוט מפני שברור לי שתגובות ממין זה אינן יכולות להוות סטנדארט, ושהן מעונקות באופן מיוחד לחתולת הזרע ואולי לעוד כמה יחידות סגולה. פשוט אי אפשר שלכולם יהיה מותר להתנהג כך. ולמשל, ברור לי שאם הגמד האמיץ היה מתנהג כך (והגמד האמיץ הציג מוקדם יותר בשרשור הזה תסריט היפוטתי להתנהגות דומה מצדו) הוא לא היה זוכה לאותה "בליעה" ו"הכלה". |
|
|
philia
|
לפני 12 שנים •
7 באפר׳ 2012
רפאל כתב/ה: ועוד כמה מילים בקשר לתגובות המדוברות של טאבי וזאלו.
אין לי הסתייגות של ממש מהתגובות שלהם, אבל גם אינן לרוחי. וזאת מפני ש"אין רחמים בדין". אם יש לנו נורמות של התדיינות בכלוב, שאנחנו מצפים מכולם לעמוד בהן, אין מקום לכך שפתאום לאחד יהיה מותר את כל מה שלאחרים אסור. וזה לא משנה אם אותו אחד קם על צד שמאל באותו היום, אם שיקרו לו באותו היום, עשו לו עוול אחר, או פשוט כי משהו בו מעורר בנו אמפתיה. יש פה מאות או אלפי חברים, ואם הסיבות שמניתי יהוו פטור מנורמות בסיסיות של תרבות דיבור ודרך ארץ יהיה פה פשוט נורא ואיום. הפוסט הפותח של חתולת הזרע הוא אגרסיבי, גם מבחינת לשונו וגם מבחינת התכנים שלו. ואפילו שלא מדובר בפשע המאה, לא ברור לי מדוע צריך לבלוע אותו. התגובות ה"בולעות" וה"מכילות" של טאבי וזאלו אינן לרוחי פשוט מפני שברור לי שתגובות ממין זה אינן יכולות להוות סטנדארט, ושהן מעונקות באופן מיוחד לחתולת הזרע ואולי לעוד כמה יחידות סגולה. פשוט אי אפשר שלכולם יהיה מותר להתנהג כך. ולמשל, ברור לי שאם הגמד האמיץ היה מתנהג כך (והגמד האמיץ הציג מוקדם יותר בשרשור הזה תסריט היפוטתי להתנהגות דומה מצדו) הוא לא היה זוכה לאותה "בליעה" ו"הכלה". רק תשים לב אחרי מה הן באו. אותן תגובות. הן לא נוצרו יש מאין. כמו תמיד, כל אחד ואחת באו האנג'נדה שלו ו//או שלה... כולל מידע על מה אנשים שהם לא מכירים חושבים, מנתחים ומרגישים וזה קסום לאללה. בדומה לקדושה של גנדי. שאותה אפשר לבדוק היום. רק שאני באופן אישי קצת עסוקה.. |
|
|
נוריתE
|
לפני 12 שנים •
7 באפר׳ 2012
אם אתה מצוא עכבר בבית
אתה הולך לחנות הכי רחוקה לקונת מלכודת ומסלק אותו בשקט ובטח שלא תספר על זה לאף אחד כי אז כולם ישאלו את עצמם איזה מין בית הוא מחזיק שיש בו עכברים.. ותשכח מזה כמה שיותר מהר זאת הגישה כאן לגבי כל הנושא הזה. אם לא מודים שיש עכבר אז הוא לא קיים ומי שהבין מבין |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 12 שנים •
7 באפר׳ 2012
אבל רפאל, מי אמר שאני וטאבי, או מגיב כלשהו לצורך העניין, הגבנו מתוך ניסיון ליצור סטנדארט כלובי להתדיינות?
אני מגיב בהתאם לאופן שבו אני קורא ומפרש דברים ספציפיים, וכן בהתאם למצב הרוח שלי באותו רגע, לדעתי על הנפשות הפועלות אם יש כזו, לזמן העומד לרשותי ולעוד שורה של פרמטרים אישיים שאף אחד מהם איננו דאגה לכלוב. הכלוב ידאג לעצמו, או ליתר דיוק - כל אדם שכותב בו יגדיר עבור עצמו מה עובר את הרף שגורם לו לנשוך ומה מפעיל את הכפתור שגורם לו ללטף. אני מבין את הרצון בכללי התנהגות ברורים, פחות או יותר, של מה מותר ומה אסור וממה צריך להימנע כדי שיהיה אפשר לנהל פה דיונים נעימים. מבין, אבל מסתייג, כי מה שאותי אישית הכי מושך בפורומים האלה כיום הם גילויים של אנושיות, לא במובן ההומני, אלא במובן של רגש אנושי בלתי מסורס. לכן, אגב, אהיה סלחן יותר כלפי דברים לא נעימים שקראתי כנובעים מתוך רגש שכזה מאשר לאותם דברים שפירשתי כנכתבים בקור רוח, וזה לא משנה אם הכותב הוא גבר או אישה (אם כי יכול להיות שאני מוטה לשפוט גברים יותר לחומרה, כמו רובנו). אשר לפוסט הפותח את השרשור הזה, לו הייתי מנסח את הסטנדארט האישי שלי, הדברים לא היו חורגים ממנו. לא ראיתי בו דבר פוגעני במידה יוצאת דופן. אפילו הניסיון לשלוט בזהות המגיבים נוסח כבקשה די מנומסת, ולגיטימית בעיניי. רק התוספת ("אתם לא מעניינים אותי בשיט") יכולה לצרום, אבל זכותו של אדם שלא להתעניין בקטגוריות מסוימות של אנשים, ואף שניתן היה לנסח יותר בעדינות, ולמרות האנטגוניזם הראשוני שניסוח זה מעורר, לא חשתי כי הדברים פוגעים בי. אינני חולק על כך שאחרים יכולים לפרש את הדברים כפוגעניים יותר ולהגיב בהתאם, אבל מוזר בעיניי שפרשנות מקלה או תגובה רכה לאדם מפני שכדבריך "משהו בו מעורר בנו אמפתיה" נחשבים כלא נכונים חברתית. זה עניין אישי בעיניי. בסופו של דבר אנחנו אנשים שמגיבים לאנשים. אולי לפעמים חשוב יותר עקרון זה או אחר מאשר האדם שלכאורה הפר אותו, אבל גם זה נתון לבחירה תלוית הקשר, שרחוקה מלהיות שחורה ולבנה. בדיון העקרוני שהתפתח פה הסכמתי עם חלק מהדברים שתום כתב וחלק משל נילי, עם כמעט כל מרגלית שהופקה מהמקלדת של בכוח המוח וכמובן עם התבונה והרגישות של טאבי, ואני בשום אופן לא חושב שקיימת בין כל אלה סתירה שאינה ניתנת ליישוב, או לפחות לניסיונות סובייקטיביים לווסת ולאזן ביניהם. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 12 שנים •
7 באפר׳ 2012
אני גם לא שמתי לב לאגרסיביות שאתה מדבר עליה, רפאל.
ואני חושבת שזה מאוד לגיטימי לבקש מחלק מהאנשים לא להגיב. לא רואה עם זה שום בעיה ולא נראה לי שזו בעיה לכבד את הבקשה הזו. |
|
|