בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רשימת השחורים.

באהלפההרבה​(אחרת)
לפני 12 שנים • 7 באפר׳ 2012
באהלפההרבה​(אחרת) • 7 באפר׳ 2012
Tom. כתב/ה:
נגררתי מספיק לחפירות שלך והמגבים אותך ונמאס לי גם לחפור בזה.
בכלל לא רציתי להמשיך זאת אבל עניתי לתשובות וזה לקח יותר מדי עמודים ממה שחשבתי

אז לסיכום נילי:

יש איזהשהוא גבר ששיקר לך?
שנסגור את הפינה הזו כבר בשירשור הזה

נתראה בשירשור הבא של "לא עשה לי אפטרקייר - דום מסוכן"
או לחילופין "עבר יום מאז שהתקשר אליי - איך פוגעים בו בחזרה?"


אני מנסה להניח להתכתבות הזאת אבל זה ממש מעצבן אותי:
אתה יודע בכלל על מה החתולה התלוננה? היא סיפרה לך? היית שם כשאותו שולט עשה את מה שעשה לה? ראית את זה קורה למול עיניך? אתה יודע לקרוא מחשבות? לא. גם אני לא. לכן, אני לא חושבת שמותר לך להחליט שכל חטאו של ה"מסכן" היה בכך שהוא לא עשה לה אפטרקייר או לא התקשר ביום למחרת. זו כבר פרשנות שלך, השערה שלך. אם יום אחד תגלה מה באמת עשה הבחור, אולי תבין שטעית ושמיהרת לשפוט. שהכנת רשימה שחורה משלך, והכנסת לתוכה את החתולה מבלי לברר קודם את העובדות.

זהו, נדמה לי.
חג שמח icon_smile.gif
teacher​(שולט)
לפני 12 שנים • 7 באפר׳ 2012

לא שמתם לב לאגרסיביות??

teacher​(שולט) • 7 באפר׳ 2012
אז כנראה שאתם יותר מדי זמן פה וזה נהיה הסטנדרט החדש.
לי זה היה מאוד בולט מהפוסט הראשון ודרך ההתנהלות לכל אורך השרשור הזה.

ויותר מאגרסיביות, היו גם דברים אחרים, אני לא יודע מה יותר גרוע: הכללות, איומים, חוסר סובלנות, סתימת פיות, הולכה וניסיון לכוון לתשובות מסוג מסויים... מה לא.
בקיצור, שרשור נמוך שנפתח מגעיל וכנראה יסתיים מבלי שיועיל לאיש.
Tobias​(אחר)
לפני 12 שנים • 7 באפר׳ 2012
Tobias​(אחר) • 7 באפר׳ 2012
ביום שאני ועלומה לא נרצה לבעוט אחד לשני בפרצוף יהיה היום שאני אדע שהפסקנו לאהוב אחד את השני.
ואנחנו יכולים לאהוב אחד את השני גם עם דעות מנוגדות(זה לא חדש)

ואני עדיין מחזיק בדעה שלי אגב,
במקרה המדובר שעליו אמרת ידעתי את הפרטים,
פה אין לי שום ידע ולכן לא הגבתי כלפי המקרה, פשוט כלפי האדם.
ובחשיבה והנסיון שלי, עדיף לתקן וללמד --לרוב-- ולא פשוט לצאת על מישהו,
הרי שיוצאים על מישהו הוא פשוט מתגונן, אין פה שום מקום פתוח לספיגה של רעיונות, רק הדיפתם.


גם לא הבעתי דעה על התגובות פה במובן התוכן שלהם, אלא פשוט על הנימה שלהם.
תקשורת היא לא רק המילים שאתה משתמש בהם, אלא גם איך אתה משתמש במילים האלו.

וכן הביקורת שלי שם הולכת לרוב כותבי השרשור,
גם לחתולה, גם לנילי, גם לתום. אבל כל מה שזה זו ביקורת על הטון, לא יותר.

אי אפשר לעצור אף אחד מלהגיב ולא משנה כמה אנחנו רוצים וכולנו רוצים כלפני אנשים מסויימים שמעצבנים כל אחד מאיתנו בנפרד גם אם לא את כולנו ביחד.
המקום שם לא היה איך היא מעזה לומר לי לא להגיב,
כי היא לא אמרה לי שום דבר,
היא אמרה לטריגרים שלה, אני לא רוצה אתכם כאן עכשיו.
וכן היא נתנה את האצבע המשולשת בסוף.
אז מה.
אתם לא יכולים לראות ולסלוח על סערת רגשות?
לא יכולים להזכר באיזה רגע שאמרתם\צעקתם\מלמלתם\חשבתם בלב אינעל העולם נשבר לי מנשים\גברים והשטוית המפגרות האלו?

כולנו מכלילים. הנה עשיתי את זה הרגע בעצמי.
הפואנטה היא לדעת שאנחנו מכלילים ולהערך בהתאם לא לקחת הכל כל כך ברצינות,
לא כל דבר הוא התקפה ישירה עלי.
לא כל דבר הוא התקפה ישירה על המגדר שלי.
לא כל דבר הוא התקפה ישירה על המיניות שלי.
לא כל דבר הוא התקפה ישירה על הזהות שלי.

ומה עושים עם מסכימים עם הרוב? רק לא עם כל מה שהם כתבו ולא עם הטון של הדברים?

מה אם אני חלק מגיסת הגברים שאין לה שם אפילו והם לא אנטי פימיניסטים אלא אקטיביסטים חברתיים גבריים העוסקים ביחסי מגדר מהצד הגברי ומנסים שהם לא ילקחו כמובן מאליו?

מה אם גם אני מפוחד מתלונות שווא ומהקלות שבא אפשר לזמבר אותי כגבר?
ומה אם אני מפוחד\מעוצבן\זועם\עצוב\ על עוד מלא דברים מגדריים?

מה אם אני מסכים עם בכוח המוח, ובהרבה מובנים גם עם רפאל,
אבל מה אם ההסכמה הזו היא לגבי רוח הדברים הכללית של הטון ולאו דווקא על הפרטים הספציפים, וגם אז אותה רוח דברים היא רק אחת מהרוחות הנושבות.
איך קוראים לציור שלם מעשרות צבעים ומאות גוונים על שם צבע אחד בלבד?
רק כי הוא קופץ לנו לעין, ולכל אחד צבע אחר?


ואתם יודעים, אפשר לומר למישהו אני לא מסכים עם צורת ההתנהגות שלך במקרה הזה, וזה לא אומר שהוא אדם חרא או שאי אפשר לאהוב אותו או לראות בו צדדים טובים.

וגם אפשר לומר את זה בלי ליצור אנטגוניזים.

כשחתולונת כתבה שולטים אל תגיבו, אתם חושבים שלא הרמתי גבה אוטומטית?
והעובדה היא. שלא כיבדתי את הבקשה הזו.
אם זאת יכולתי לעשות זאת מבלי לגרום לה להרגיש מותקפת.
כי בחייאת תענו לי על השאלה הזו. מה הטעם בזה?
מה זה משיג?

כי בסופו של דבר
אם מישהו כועס על התגובה שהוא קיבל בתגובה למה שהוא כתב, ומחליט להגיב על זה באותה צורה שהכעיסה אותו כשהגיבו לו ככה........ אז איך אפשר להאשים?
Brave Dwarf
לפני 12 שנים • 7 באפר׳ 2012
Brave Dwarf • 7 באפר׳ 2012
רפאל כתב/ה:
...אין לי הסתייגות של ממש מהתגובות שלהם, אבל גם אינן לרוחי. וזאת מפני ש"אין רחמים בדין". אם יש לנו נורמות של התדיינות בכלוב, שאנחנו מצפים מכולם לעמוד בהן, אין מקום לכך שפתאום לאחד יהיה מותר את כל מה שלאחרים אסור. [...]הפוסט הפותח של חתולת הזרע הוא אגרסיבי...


אני מסכים עם רפאל. בכל שיח, כלובי או כזה המתקיים מחוץ לוירטואליה, צריכים להתקיים חוקים של דרך ארץ. וסושי הביאה דוגמא מהחיים שם בחוץ באומרה "תאר לך אדם שמספר משהו אישי בחבורה ומבקש ממך שלא תגיב, אבל אתה מגיב בכל זאת". ואני באמת מיד ביצעתי את התרגיל הזה ותיארתי לעצמי חבורה של עשרים אנשים (נגיד) יושבים סביב שולחן (קוראים הגדה, שרים מה נשתנה ונחנקים ממצות). לפתע אחד מהם מחליט לחלוק משהו אישי עם כולם ומסיים במילים: "אבל אני רוצה תגובה רק מאלה שלובשים חולצות כחולות כי אתם בחולצות האדומות לא מעניינים אותי בשיט!" כמה אנשים שלובשים חולצות כחולות מעירים לאותו אדם שאינם מסכימים עמו ועושים זאת בעדינות ובכבוד. הוא מצדו מיד מאשים אותם בשיפוטיות, נעלב, מאיים לקחת את המעיל ולעזוב את המסיבה. שניים מלובשי החולצות האדומות מבקשים רשות דיבור ושיקשיב להם למרות שהם לובשים חולצות אדומות ואף מבטיחים שלדבריהם אין שום קשר לצבע חולצתם. מישהו אחד בוחר שלא להתנצל על צבע חולצתו ומשיב לאותו אדם בגובה העיניים – בלי התנצלויות, ללא אמפתיה, אך גם מבלי לפגוע בו, דהיינו: מביע את דעתו (תום עמ' ראשון).
"שתוק!" משיב לו בעל הנאום, "אמרתי לך שללובשי חולצות אדומות אין ולא תהיה כאן מילה! וזה לא שהקשבתי לך, אבל אגיד לך מראש שאתה מזכיר לי את ההוא שאמר שאין זה אונס כאשר מישהו לופת את ישבניי באמצע הרחוב."

אולי אני קורא לא נכון, אולי אני מבין לא נכון, אבל אני אישית רואה כאן המון אגרסיה. בעמוד תשיעי הבאתי את עצמי כדוגמא להתנהגות דומה מצדו של שולט. (סיפור לדפדף לשם, אז אצטט):

שרשור מוזר כל כך.
הייתי רוצה לראות מה היה קורה לו אני הייתי פותח שרשור על נשלטות מסוכנות כי אחת מהן שיקרה לי, מתעלם מדבריה הנבונים של זאלופונה, מתווכח עם אדונה וחברתה בטענה שכלל לא ניסיתי להתחיל אתה בצ'אט, עם תומה רק כי הגיבה לי למרות שאסרתי על נשלטות להגיב לי כאן. בין היתר הייתי מכריז שאני לא שולט יותר כי נשבר לי להיות ההוא שהן מנצלות ומסכם את העניין בזה שעשיתי את הכל בכוונה כדי שכולם יידעו שאני מסוכן ומכריז על עצמי הומוסקסואל או נשלטת (בקטע של "נשלטים המתינו לי הנה אני באה" אני מודה שהתבלבלתי).

אני לא יודע באיזו מחלקה הייתי מתאשפז בסוף, אבל מה שבטוח שהייתי מה-זה חוטף אותה. נו, מה, לא? (-:
Tobias​(אחר)
לפני 12 שנים • 8 באפר׳ 2012
Tobias​(אחר) • 8 באפר׳ 2012
לא ממני אליפל.
היית מקבל אותו יחס.
Brave Dwarf
לפני 12 שנים • 8 באפר׳ 2012
Brave Dwarf • 8 באפר׳ 2012
tebayes כתב/ה:
לא ממני אליפל.
היית מקבל אותו יחס.


לא נכון, טאבי.
Tobias​(אחר)
לפני 12 שנים • 8 באפר׳ 2012
Tobias​(אחר) • 8 באפר׳ 2012
Brave Dwarf כתב/ה:
tebayes כתב/ה:
לא ממני אליפל.
היית מקבל אותו יחס.


לא נכון, טאבי.


אני די בטוח בכוונות שלי.
אבל אני אשמח אם תסביר לי למה אתה חושב שאני לא אתנהג כלפיך בצורה הגיונית, לא חורצת דין\עושה לינצ', ואם אעיז לומר, גם באכפתיות אנושית כלשהיא.

ואני לא מבקש הסבר בציניות אליפל.
באמת מעניין אותי לדעת אם אתה חושב שאני אשתלח בך בפראות על גבי הפורום באם אני לא אסכים איתך על נושא כלשהו, ואנסה להכפיש אותך או להקטין אותך, או לזלזל בך בכוונה תחילה.
Brave Dwarf
לפני 12 שנים • 8 באפר׳ 2012
Brave Dwarf • 8 באפר׳ 2012
למה חשבת שאגיב לך ב"ציניות"? אני לעולם לא משיב לאף אחד בציניות. לפעמים אני מחריף את הכאב עד כדי בדיחה. נאמן לפסוק 14 בפרק 13 של האיגרת הראשונה של פאולוס אל הקורינתים בברית החדשה האומרת כי עתה שלוש אלה תעמודנה: האמונה והתקווה והאהבה והגדולה שבהן היא האהבה; כשהכל אבוד, אני נוהג לתקן אותו ולהוסיף את הגדולה ביותר - את חוש ההומור.

ולא, לא תשתלח בי. אתה פשוט תשתוק כאשר אחרים ישתלחו בי. וזה בסדר, אגב. כי כך היה וזאת עובדה. אני חושב שהתגובה שלך הייתה רגישה ובמקום לו השרשור היה נגמר שם או לו אמרה ברישא: כיוון שנפגעתי מגברים, שולטים, אבקש אך ורק מנשים להגיב לי. כרגע אני רגישה מדי לקול גברי, או למחוותיו.

אני דורש מאלו שלא יודעים לקרוא בברית החדשה שלא יגיבו לי, גם לא אלו עם הקוקיות, או אלו עם מסכת אבוקדו על הפנים, אלא אם אתם אדמוניות(-:
שלגי
לפני 12 שנים • 8 באפר׳ 2012
שלגי • 8 באפר׳ 2012
Brave Dwarf כתב/ה:
רפאל כתב/ה:
...אין לי הסתייגות של ממש מהתגובות שלהם, אבל גם אינן לרוחי. וזאת מפני ש"אין רחמים בדין". אם יש לנו נורמות של התדיינות בכלוב, שאנחנו מצפים מכולם לעמוד בהן, אין מקום לכך שפתאום לאחד יהיה מותר את כל מה שלאחרים אסור. [...]הפוסט הפותח של חתולת הזרע הוא אגרסיבי...


אני מסכים עם רפאל. בכל שיח, כלובי או כזה המתקיים מחוץ לוירטואליה, צריכים להתקיים חוקים של דרך ארץ. וסושי הביאה דוגמא מהחיים שם בחוץ באומרה "תאר לך אדם שמספר משהו אישי בחבורה ומבקש ממך שלא תגיב, אבל אתה מגיב בכל זאת". ואני באמת מיד ביצעתי את התרגיל הזה ותיארתי לעצמי חבורה של עשרים אנשים (נגיד) יושבים סביב שולחן (קוראים הגדה, שרים מה נשתנה ונחנקים ממצות). לפתע אחד מהם מחליט לחלוק משהו אישי עם כולם ומסיים במילים: "אבל אני רוצה תגובה רק מאלה שלובשים חולצות כחולות כי אתם בחולצות האדומות לא מעניינים אותי בשיט!" כמה אנשים שלובשים חולצות כחולות מעירים לאותו אדם שאינם מסכימים עמו ועושים זאת בעדינות ובכבוד. הוא מצדו מיד מאשים אותם בשיפוטיות, נעלב, מאיים לקחת את המעיל ולעזוב את המסיבה. שניים מלובשי החולצות האדומות מבקשים רשות דיבור ושיקשיב להם למרות שהם לובשים חולצות אדומות ואף מבטיחים שלדבריהם אין שום קשר לצבע חולצתם. מישהו אחד בוחר שלא להתנצל על צבע חולצתו ומשיב לאותו אדם בגובה העיניים – בלי התנצלויות, ללא אמפתיה, אך גם מבלי לפגוע בו, דהיינו: מביע את דעתו (תום עמ' ראשון).
"שתוק!" משיב לו בעל הנאום, "אמרתי לך שללובשי חולצות אדומות אין ולא תהיה כאן מילה! וזה לא שהקשבתי לך, אבל אגיד לך מראש שאתה מזכיר לי את ההוא שאמר שאין זה אונס כאשר מישהו לופת את ישבניי באמצע הרחוב."

אולי אני קורא לא נכון, אולי אני מבין לא נכון, אבל אני אישית רואה כאן המון אגרסיה. בעמוד תשיעי הבאתי את עצמי כדוגמא להתנהגות דומה מצדו של שולט. (סיפור לדפדף לשם, אז אצטט):

שרשור מוזר כל כך.
הייתי רוצה לראות מה היה קורה לו אני הייתי פותח שרשור על נשלטות מסוכנות כי אחת מהן שיקרה לי, מתעלם מדבריה הנבונים של זאלופונה, מתווכח עם אדונה וחברתה בטענה שכלל לא ניסיתי להתחיל אתה בצ'אט, עם תומה רק כי הגיבה לי למרות שאסרתי על נשלטות להגיב לי כאן. בין היתר הייתי מכריז שאני לא שולט יותר כי נשבר לי להיות ההוא שהן מנצלות ומסכם את העניין בזה שעשיתי את הכל בכוונה כדי שכולם יידעו שאני מסוכן ומכריז על עצמי הומוסקסואל או נשלטת (בקטע של "נשלטים המתינו לי הנה אני באה" אני מודה שהתבלבלתי).

אני לא יודע באיזו מחלקה הייתי מתאשפז בסוף, אבל מה שבטוח שהייתי מה-זה חוטף אותה. נו, מה, לא? (-:




ב ד י ו ק
Brave Dwarf
לפני 12 שנים • 8 באפר׳ 2012
Brave Dwarf • 8 באפר׳ 2012
שלגי כתב/ה:
Brave Dwarf כתב/ה:

אני לא יודע באיזו מחלקה הייתי מתאשפז בסוף, אבל מה שבטוח שהייתי מה-זה חוטף אותה. נו, מה, לא? (-:


ב ד י ו ק


תודה. את יכולה בבקשה לעזור לי? שימי את האצבע בין השרוכים והדקי אותם חזק כשאני כורך את זרועותיי מאחור. פשוט לא נעים לי מהאשים בחלוקים לבנים שהכינו חדר מרופד רק עבורי.