נוריתE
|
לפני 12 שנים •
8 באפר׳ 2012
מי שזקוקה לחיבוק של אחרי ולא מקבלת אותו
נגיד פעם פעמיים שלוש,וזה דיי והותר! להמתין שתקום תלך ולא תחזור יותר. פשוט ככה,שתחפש לה מי שכן ייתן לה אותו. באשר להאם זה "אדון מסוכן" - לא צריך להרחיק לכת ישנם אנשים אטומים,ישנם אנשים שחושבים שזה לא חלק אינטגרלי אותו החיבוק ה"האפטר קייר", בוודאי שזה כואב לעבור סשן נוקשה ולא לקבל אחר כך ליטוף זה עשוי לכאוב ברמות אבל מסוכן? ניסחפנו כבר ,אם עוזבים בזמן ולא מחכים למה שבטוח לא יבוא אז לא יקרה כלום, ככל שההמתנה מתמשכת והכאב והחוסר הולכים וגודלים אז זה כבר לא "הוא" מצטערת, זאת "את" סוג גרוע של מאזוכיזם אישי ממש לא בריא. הדבר תופס לגבי כל פעילות שעושה" לך "לא טוב ,כי "הוא " לא ישנה את דרכו "ואת" רק תישארי סובלת ממתינה למשהו שלא יקרה. חייבים לעשות פה איזו שהיא הפרדה,להגדיר אילו שהם פרמטרים ל מה זה אדם /שולט באמת מסוכן כי בכל פעם שהנושא הזה עולה, עושים פה שעטנז רציני ואז נותנים פתח לקריאות בוז מסוג "זונות תשומי מתבכיינות ומיתקרבנות" וככה, הקורבנות האמיתיות הלכות לאיבוד בתוך כל המהומה הזאת והמסוכנים באמת יוצאים פטורים מחמת הספק הסביר. |
|
|
Perplexed
|
לפני 12 שנים •
8 באפר׳ 2012
ובכן,
סלחו לי על ההערה, חברות, אבל נדמה לי שיש לנו – נשלטות למיניהן – לעיתים נטיה לשכוח, שהגברים כאן אינם יציר דמיונינו וחלומותינו הנסתרים. במה דברים אמורים? אם אנו חולמות על אביר סאדיסטי, חזק, מושיע ומגן, מכיל ואוסף, כזה אחד שימלא את כל צרכנו ומאוויינו, ויהיה מרוכז אך ורק בנו ובצרכנו, רגיש לכל עווית ורגש מתפרץ או לא מודע, אם אנו חולמות כך, אנו שוכחות ש –
הם כאן כדי להגשים לעיתים את הרצון להשתמש בנקבה ללא חשבון משל היתה צעצוע חסר צרכים ורצונות, ולקחת ממנה את כל צרכיהם הם מבלי לדפוק חשבון, צעצוע כזה שיהיה מרוכז באיך לרצות ולספק מאווים של המשתמש בו. אלו שתי פנטזיות אינפנטיליות ונהדרות להגשמה, אלא שבגרעין הקיצוני שלהן, הן לא תמיד מתחברות.... אני סבורה שהתסכול המרובה מתפקודם הלקוי של "שולטים לא ראויים" ונשלטות "בכאילו" נובע בדרך כלל מהכחשה מוחלטת של הפנטזיה הנגדית. ואיך כל זה קשור לשאלה המקורית של השרשור? ובכן, השאלה הנה "השלטותית אוריינטד", ולפיכך בהתאם לפנטזיה ההשלטותית, התשובה המחוייבת היא: "בוודאי שאפטר קר הוא הכרח, אם זה מסוג הצרכים של הנשלטת באותו יום או ככלל". אלא שכאמור יש לזכור, שיש שם גם אדם הרואה את עצמו כשולט שלפעמים בא לו רק לקחת, וזה בסדר גמור, כי זו הפנטזיה שלו, אותה הוא בא להגשים.... לפיכך לו השאלה היתה מנוסחת באופן "שולטני אוריינטד", התשובה המתבקשת היתה: "יש לתת אפטר קר אם המסשן מרגיש צורך בכך". נורא מנוכר, נכון? מה לעשות, ניכור לעיתים הוא תוצר של צרכים מתנגשים. אבל אני סבורה שאם מצליחים להפנים שהפנטזיות ההשלטותיות והשולטניות שתיהן מקורן בריכוז עצמי עמוק, יש הרבה פחות מקום לאכזבה כשלא מתקבל מענה לצרכים. אז התשובה לשאלת הפוסט, לדעתי, תלויה בעיקר את מי שואלים, את הנשלטת המרוכזת בצרכיה ולא רואה את האחר, את השולט המחפיץ שלא בא כדי לראות את האחרת, או את אלו שמבינים, שגם בבדס"מ מאחורי המחפיצים והמוחפצים (המחפצנים גם הם, בדרכם) קיימים אנשים, ולא נוסחאות הבאות למלא את המשתנים הנעלמים בצרכים האינפנטילים של הזולת. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 12 שנים •
8 באפר׳ 2012
באשר לחיבוק שאחרי,עצמו
אני אישית רואה לעצמי אותו כהכרח אבל כל אחד/ת ודעתה/ו הוא אבל מי שהולכת לסשנים חד פעמיים במכוון שתיקח בחשבון שלא לצפות יותר מידי. כדאי לדבר עם הבנאדם לפני שינפגשים איתו לזיון בידיסמי חפוז ולנסות לקלוט אותו לא חיבק בסוף? אז לא תיראי אותו יותר. אבל אם זה אחד שאת איתו בקשר ,כמו שאמרתי קודם אם זה מודודס אופרנדיס. לקום ללכת לא לחזור נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך ראשון אפר' 08, 2012 8:39 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
| פנטין |
לפני 12 שנים •
8 באפר׳ 2012
תודה טום על התגובה המפורטת.
אני מסכימה שחוסר אפטרקייר כשלעצמו אינו מסוכנות והדברים תלויים בעוד גורמים בסטואציה כדי להפוך למסוכנים. בנוסף, הבעיה היא לא עצם אי נתינת אפטרקייר, כמו התוצאות האפשריות של זה. כמו שרד ליף כתב, זה עשוי ליצור אצל הנשלטת רושם שהיא לא ראויה או איזה שטות בסגנון הזה. אני דווקא פחות מתייחסת לאפטרקייר בתוך מערכת יחסים מבוססת, כי זה באמת משהו שנראה לי כבר חלק מדינימיקה שמתפתחת ולא משהו שאפשר או כדאי לקבוע אותו מראש. אלא יותר על סשנים מזדמנים, או סשן ראשון עם מישהי. שם, גם אם זה מכני, צריכה להיות איזו איכפתיות, ולא חובה במגע אגב, חיבוק זה מונח רחב יותר. |
|
|
|
באהלפההרבה(אחרת)
|
לפני 12 שנים •
8 באפר׳ 2012
Re: ובכן, Perplexed כתב/ה: סלחו לי על ההערה, חברות, אבל נדמה לי שיש לנו – נשלטות למיניהן – לעיתים נטיה לשכוח, שהגברים כאן אינם יציר דמיונינו וחלומותינו הנסתרים. במה דברים אמורים? אם אנו חולמות על אביר סאדיסטי, חזק, מושיע ומגן, מכיל ואוסף, כזה אחד שימלא את כל צרכנו ומאוויינו, ויהיה מרוכז אך ורק בנו ובצרכנו, רגיש לכל עווית ורגש מתפרץ או לא מודע, אם אנו חולמות כך, אנו שוכחות ש –
הם כאן כדי להגשים לעיתים את הרצון להשתמש בנקבה ללא חשבון משל היתה צעצוע חסר צרכים ורצונות, ולקחת ממנה את כל צרכיהם הם מבלי לדפוק חשבון, צעצוע כזה שיהיה מרוכז באיך לרצות ולספק מאווים של המשתמש בו. אלו שתי פנטזיות אינפנטיליות ונהדרות להגשמה, אלא שבגרעין הקיצוני שלהן, הן לא תמיד מתחברות.... אני סבורה שהתסכול המרובה מתפקודם הלקוי של "שולטים לא ראויים" ונשלטות "בכאילו" נובע בדרך כלל מהכחשה מוחלטת של הפנטזיה הנגדית. ואיך כל זה קשור לשאלה המקורית של השרשור? ובכן, השאלה הנה "השלטותית אוריינטד", ולפיכך בהתאם לפנטזיה ההשלטותית, התשובה המחוייבת היא: "בוודאי שאפטר קר הוא הכרח, אם זה מסוג הצרכים של הנשלטת באותו יום או ככלל". אלא שכאמור יש לזכור, שיש שם גם אדם הרואה את עצמו כשולט שלפעמים בא לו רק לקחת, וזה בסדר גמור, כי זו הפנטזיה שלו, אותה הוא בא להגשים.... לפיכך לו השאלה היתה מנוסחת באופן "שולטני אוריינטד", התשובה המתבקשת היתה: "יש לתת אפטר קר אם המסשן מרגיש צורך בכך". נורא מנוכר, נכון? מה לעשות, ניכור לעיתים הוא תוצר של צרכים מתנגשים. אבל אני סבורה שאם מצליחים להפנים שהפנטזיות ההשלטותיות והשולטניות שתיהן מקורן בריכוז עצמי עמוק, יש הרבה פחות מקום לאכזבה כשלא מתקבל מענה לצרכים. אז התשובה לשאלת הפוסט, לדעתי, תלויה בעיקר את מי שואלים, את הנשלטת המרוכזת בצרכיה ולא רואה את האחר, את השולט המחפיץ שלא בא כדי לראות את האחרת, או את אלו שמבינים, שגם בבדס"מ מאחורי המחפיצים והמוחפצים (המחפצנים גם הם, בדרכם) קיימים אנשים, ולא נוסחאות הבאות למלא את המשתנים הנעלמים בצרכים האינפנטילים של הזולת. אפקר קייר זו לא פנטזיה מעולם האגדות, גם לא גחמה קפריזית של נשלטת ילדותית ומרוכזת בעצמה. אני לא מצפה ממר שולט שיגיע דרך החלון שלי בגלימת סופרמן, ואז יסשן אותי על רקע זיקוקים וכינורות. רק שישאר לדבר אתי קצת אחרי הסשן, ישאל אותי אם הכל בסדר, יוודא שיש דופק ושהניתוח עבר בשלום. עוד משהו: מה העינוי הגדול בלעשות למישהי אפטר קייר? זה אמור להיות כיף לשני הצדדים. |
|
|
Purple Phoenix(נשלטת){Loki the t}
|
לפני 12 שנים •
8 באפר׳ 2012
Re: ובכן, באהלפההרבה כתב/ה: [
אפקר קייר זו לא פנטזיה מעולם האגדות, גם לא גחמה קפריזית של נשלטת ילדותית ומרוכזת בעצמה. אני לא מצפה ממר שולט שיגיע דרך החלון שלי בגלימת סופרמן, ואז יסשן אותי על רקע זיקוקים וכינורות. רק שישאר לדבר אתי קצת אחרי הסשן, ישאל אותי אם הכל בסדר, יוודא שיש דופק ושהניתוח עבר בשלום. עוד משהו: מה העינוי הגדול בלעשות למישהי אפטר קייר? זה אמור להיות כיף לשני הצדדים. בחרתי לצטט את דבריה של באה לפה הרבה כי נראה לי שהיא התייחסה למשהו באפטר קייר שהרוב לא התייחסו (לפי העיניים שלי לפחות). אפטר קייר לא מחוייב להיות ב"חיבוק" ואם נתנו לי חיבוק אחרי סשן זה לא אומר שעשו לי אפטר קייר. יש מקרים שאת האפטר קייר צריכים ימים אחרי הסשן ולא מיד אחרי. יש סשנים שהעוצמה שלהם כל כך חזקה שהנשלטת צריכה את המקום המכיל. בסופו של דבר אצל כל נשלט/ת זה שונה. יש כאלה שבאמת לא צריכים את האפטר קייר יש כאלה שחייבים את החיבוק והליטוף של אחרי ואצלי, אני חייבת את השיחה שאחרי, את הניתוח של מה לעזאזל קרה פה. גם בסשנים טובים וגם בסשנים פחות טובים- זה האפטר קייר בשבילי (למרות שגם חיבוק בעיניי הכרחי ברוב המקרים, שוב אצלי). האם חוסר אפטר קייר מגדיר שולט כמסוכן? אין לי תשובה חד משמעית, יש מקרים שכן, יש מקרים שלא. ורק בגלל שאני אישית חוויתי נזקים מסויימים מחוסר אפטר קייר וגם שמעתי וראיתי מספיק מקרים שלנשלטת היה נזק רגשי מהעניין. אני כן חושבת שזאת בהחלט גם האחריות של הנשלטת (במיוחד בסשן מזדמן) לבדוק את כל השטח ולהסכים על אפטר קייר מראש, כי מה לעשות אנחנו לא נכנסות לעניין בעיניים עצומות, יש לנו את האחריות שלנו לא פחות מהאחריות שיש לשולטים (שוב בעיניי). אבל אין ספק בעיניי בכלל שחוסר אפטר קייר עלול לגרום לתוצאות הרסניות במקרים מסויימים. אגב, לא היו לי הרבה סשנים מזדמנים, אבל אני זוכרת משהו שהתחיל בתור סשן מזדמן וכבר באותו הסשן אותו שולט דאג לי אחרי הסשן ברמה מאוד גבוהה, גם בימים שאחרי. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 12 שנים •
8 באפר׳ 2012
מה זה בדיוק, "אפטר קייר"?
כמה CARE בדיוק זה אמור לכלול? האם מדובר בלבדוק שלא נגרמו פציעות משמעותיות ולטפל בהן אם כן? האם זה לבדוק שיש לה איך להגיע הביתה? האם זה להישאר איתה למשך כשעה, לחבק, לסיים את זה בנועם? האם זה להישאר כמה זמן שצריך, להיות בטוח שלא נפגעה, להיות בטוח שהיא לא זקוקה לעזרה לחזור למציאות? האם זה להשאיר לה מספר טלפון ולהגיד לה להתקשר בכל פעם שתצטרך משהו? * * * אני מניחה שברמה המופשטת, אנחנו מתכוונים "GIVE A DAMN ABOUT HOW I FEEL" וכל העניין הוא לעשות משהו, לא משנה מה, או שתלוי במצב, כדי שהצד המסושן יצא מכל העניין בהרגשה טובה. כל דבר שלא יגרום לו להרגיש שאומרים לו "טוב סיימתי להשתמש בך, אז עכשיו אתה יכול ללכת קיבינימט". בתכלס, אנחנו לא חייבים שום דבר לאף אחד. לא משהו מיוחד. וכולנו חייבים זה לזה אכפתיות מסויימת, מינימלית, גם כלפי זרים גמורים, לנסות להיות בסדר זה עם זה ולא לפגוע יותר מידי באנשים, במידה בה זה מתאפשר לנו. טיפטיפה אכפתיות ומחשבה על האחר. לא כי אנחנו שולטים אלא כי אנחנו אנשים נחמדים, כי אנחנו לא חארות. אז אם לא אכפת לי להיות בן אדם אנוכי לגמרי ולא אכפת לי לעשות רע לאחרים - אז אין חוק שמכריח אותי. ואנחנו, כנשלטות, כל מה שיש לנו זה אינטואיציה - כדי שנשתדל לא ליפול על אנשים שיזרקו עלינו זין. ואם ניפול, ונתמסר ונקבל בתמורה קשיחות לב ואדישות - זה נורא יכאב, אבל לא יהיה את מי לתבוע. אפשר יהיה לכעוס, אפשר יהיה לספר מה עשו לנו, אפשר יהיה לשמוע מאחרות ולנסות להשמש בזה כדי להגן על עצמנו. אבל להגיד "חובה לעשות אפטר קייר" לא יעזור. אנשים נדיבים בכל מקרה ישתדלו לא לעשות לנו רע, ואנשים שלא אכפת להם, לא אכפת להם גם מכל חובה שננסה להפיל עליהם. ועדיין אני תוהה, כמו ששאלתי בהתחלה, כשאת אומרת "אפטר קייר", למה את מתכוונת? כי בלי קשר לכל זה, אם הגענו לרמת נטישה של להביא מישהי לספייס ואז להיעלם ולהניח לה לנחות לבד, נראה לי שזה חוסר אחריות שכבר נכנס לרמה של רשלנות, כלומר, אפשר יהיה להפיל עליך את האחריות לכל דבר רע שיקרה לה כתוצאה מזה. על זה אנחנו מדברים פה? או על טווח רחב יותר של אדיבות? יש לי תחושה שחלקנו מדברים על דברים שונים. |
|
|
'Bambi'(אחרת)
|
לפני 12 שנים •
8 באפר׳ 2012
חיחי
אני רוצה אפטר קייר אבל בלי סשן!. אתם חושבים שזו בקשה מוגזמת?
(ובנימה צינית זו: בחיית, למה לתת כותרות פומפוזיות לכל דבר?, מה זה האפטר קייר הזה? מן הסתם שאם אתה מרביץ למישהי אתה צריך לעשות זאת תוך לקיחת אחריות, נקיטת זהירות, וכמובן לוודא שהיא בסדר, מכאן ועד כן חיבוק? לא חיבוק? כן שיחה? לא שיחה? כן התקשר למחרת? לא התקשר? זה כבר עניין סובייקטיבי ותלוי אינטראקציה בין הפרטנרים.) |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 12 שנים •
8 באפר׳ 2012
כיוון שכל אחת תנסח אפטרקייר כהגדרתה (על פי הצורך שלה) זה קשה לנחש למה היא מתכוונת. וזה שהיא תגיד לא תמיד יעזור כי את יודעת...לפעמים מה שאומרים שרוצים שונה ממה שרצינו באמת. קשה העניין הזה. ייתכן שמישהי תיפגע רגשית מאי התיחסות לאחר רגע אינטימי אבל עדיין לא רואה את הסכנה אלא רק את האכזבה שתהיה לה. הרי הפגיעה שהיא מרגישה היא במסגרת "חשבתי שאכפת לך ממני" ואם כתוצאה מכך עוברים על הנשלטת דברים ומחשבות ו"איבוד עצמה" נראה לי שמוגזם להגיד שדברים חריגים שתעשה בעקבות זה זה "בגללו, בגלל השולט". לדעתי צריך גם מינימום של התמודדות/הכלה עם רגשות שליליים מבלי להטיל זאת על מישהו אחר. ברור לי שרגשות שליליים שהיא מרגישה מצד הפרטנר יכולים להביא לסערת רגשות פנימית ולהתנהגות אחרת מכפי שהיא רגילה ואפילו להשאיר בתוכו כאב שלא יעלם בקלות. אבל, בשלב כלשהוא נמתח קו מסוים שהחצייה אותו זה התנהגות שלה אישית נטו ללא קשר לפרטנר ושם היא צריכה לקחת אחריות על עצמה ורגשותיה ולנסות להכיל ולתמודד עם הרגש הזה על הצורה הטובה ביותר. שם, אחרי הקו הדמיוני שנחצה, יש לה אחריות אישית על עצמה בלבד. צריך להתמודד גם עצמך לפעמים. . |
|
|
|
באהלפההרבה(אחרת)
|
לפני 12 שנים •
8 באפר׳ 2012
Tom. כתב/ה: כיוון שכל אחת תנסח אפטרקייר כהגדרתה (על פי הצורך שלה) זה קשה לנחש למה היא מתכוונת. וזה שהיא תגיד לא תמיד יעזור כי את יודעת...לפעמים מה שאומרים שרוצים שונה ממה שרצינו באמת. קשה העניין הזה. ייתכן שמישהי תיפגע רגשית מאי התיחסות לאחר רגע אינטימי אבל עדיין לא רואה את הסכנה אלא רק את האכזבה שתהיה לה. הרי הפגיעה שהיא מרגישה היא במסגרת "חשבתי שאכפת לך ממני" ואם כתוצאה מכך עוברים על הנשלטת דברים ומחשבות ו"איבוד עצמה" נראה לי שמוגזם להגיד שדברים חריגים שתעשה בעקבות זה זה "בגללו, בגלל השולט". לדעתי צריך גם מינימום של התמודדות/הכלה עם רגשות שליליים מבלי להטיל זאת על מישהו אחר. ברור לי שרגשות שליליים שהיא מרגישה מצד הפרטנר יכולים להביא לסערת רגשות פנימית ולהתנהגות אחרת מכפי שהיא רגילה ואפילו להשאיר בתוכו כאב שלא יעלם בקלות. אבל, בשלב כלשהוא נמתח קו מסוים שהחצייה אותו זה התנהגות שלה אישית נטו ללא קשר לפרטנר ושם היא צריכה לקחת אחריות על עצמה ורגשותיה ולנסות להכיל ולתמודד עם הרגש הזה על הצורה הטובה ביותר. שם, אחרי הקו הדמיוני שנחצה, יש לה אחריות אישית על עצמה בלבד. צריך להתמודד גם עצמך לפעמים. . ולשולט אין שום אחריות? זה הכל אחריות של הנשלטת? זה לא רק עניין של "חשבתי שאכפת לך ממני". זה גם "הבאת אותי למצב מביך, נכנסתי לספייס ופתאום קלטתי שאני לבד בחדר". גם בסשן חד פעמי, הצד הנשלט נמצא במצב מאוד חשוף. ובמצב כזה, יש לדאוג לו. אולי השולט אינו קורא מחשבות (כמו שכתבת, "לפעמים מה שאומרים שרוצים שונה ממה שרצינו באמת"), אבל שלפחות יהיה נוכח בחדר, שינסה, שיראה אכפתיות. שלא יפטור את עצמו בתירוץ כמו "אין לי מושג מה היא רוצה אז אני אקום ואלך". |
|
|