קלב"ה ---- קווים לתקשורת בשרשורי הפורום.

קלב"ה ---- קווים לתקשורת בשרשורי הפורום.

Tobias​(אחר) • 8 באפר׳ 2012

קווים לתקשורת בשרשורי הפורום(או קלב"ה אם תרצו)

אלו ---לא--- כללים
אלו ---לא--- סטנדרטים
אלו פשוט עצות מהחשיבה והנסיון שלי.


הדברים נכתבים בלשון זכר, כי ככה יותר נוח לי ותזדיינו(אופסי, קלב"ה רעה!)

להלן פירוט הקלב"ה:

1) לפני שאתה כותב הודעה, עצור רגע ותחליט על משהו ראשוני,
האם אתה רוצה להשמע או האם אתה רוצה להיות מובן?
שני הדברים אינם אותו הדבר לצערי.

להשמע זה קל. בשביל זה המציאו את מקש הקאפס לוק או את סימני הקריאה(אני שולתתת!!1)
כנל את סימני הקריאה המילוליים שאפשר לשמוע בכל ערסיאדה מצוייה.

ליצור הבנה בצד השני, או אפילו מוכנות להקשבה אינה תמיד דבר קל.
ולכן אם אתה רוצה להיות מובן, הייתי ממליץ להעביר את הדברים בטון ונימה שאינה מבקשת לתקוף את אמונות האחר, אלא לומר את דעתך.
יש מקום לשני הדעות שלכם בפורום, על כן הוא פורום ולא בלוג.

2) האדם שמולך הוא אדם.
כמוך.
הוא אינו יכול להיות 100 אחוז אובייקטיבי גם אם ירצה.
קל לשכוח את זה.
קל גם לשכוח שיש מאחורי המילים על הדף אדם שחושב ומרגיש.
דבר על הדעה, על התפיסה, על המילים, לא על האדם.
אתה לא באמת מכיר אותו, כל דבר שתאמר עליו יהיה מוטל בספק במקרה הטוב, ותקיפה חסרת פואנטה במקרה הרע.

3) חשוב האם יש לך מטרה ארוכת טווח ואיך היא משתלבת בתגובות שלך.
זה יכול להיות אם את\ה רוצה לקדם אג'נדות או תפיסות חברתיות כמו פימיניזים, העצמה גברית(בהעדר שם אחר), טבעונות, דרכי בדסמ שלדעתך הם נכונות יותר, אנושיות חברתית וכו...
יהיה חסר טעם לנסות לקדם מטרה אם יצרת לעצמך שיח חרשים, ושרפת את כל הגשרים להקשבה עתידית.

4) נסה להמנע מאנטגוניזים.
אנשים מתגוננים, זה מנגנון טבעי. קורה לכולנו. קשה להתנער ממנו.
לך יש את האפשרות לצמצם מראש את הסיכוי שאנטגוניזים יעלה ותהיה התנגדות והתגוננות אוטומטית שחוסמת את השיח ויוצרת פשוט ויכוח עקר של מי אומר את המילה האחרונה.

5) זכור שאתה לא יכול לשלוט בתגובות של אנשים, אבל אתה יכול לשלוט בתגובות שלך, ואם כולם ילמדו לעשות זאת ברמה זו או אחרת, הדיון יראה אחרת לגמרי. אז תוביל בצורת דוגמא אישית.

6) להיות נעים הליכות, לתקשר נכון, ולכבד את הסביבה --אינו-- אומר שאתה צריך לתת לאנשים לדרוס אותך או להיות כנוע.
הצב גבולות ברורים לאנשים תוקפניים ובריונים, והצב אותם בצורה רגועה ולא תוקפנית
זכור את ההבדל בין אסרטיביות לבין תוקפנות.
אין צורך להכנס לריב עם מישהו שממילא רק מחפש לריב,
עדיף פשוט להציב לו גבול שההתנהגות הזו אינה מקובלת עליך, ואם זה נמשך, פשוט הפסק לדבר איתו. תעל את האנרגיה שלך לדברים אחרים שכן ביכולתך לתרום להם והנח לאלו שרוצים להתבוסס ברפש לעשות זאת בעצמם עם עצמם.

7) הבן את אחד הדברים האנושיים הבסיסיים,
אנשים ינטו אוטומטית לרוב לתמוך, להאמין, ולרצות להגן על הקרובים והאהובים עליהם.
גם אתה.
גם אני.
קח את זה בחשבון.

המנע מתופעת "האנחנו והם"
ישנה נטיה כאשר רוחות מתלהטות בנושאים שקרובים ללבך, לקרוא את השרשור ואת כל ההודעות בו בחלוקה מאוד דיכוטומית של אנחנו והם שחור ולבן, אם אתה לא איתי אתה נגדי.
זה הדבר שיוצר את כל הודעות ה- אתם שמופנים כלפיך ומכלילים אותך בדברים שאתה כלל לא חלק מהם.
כנ"ל לגבי העובדה שאם הדעה שלך חופפת במקרה הספציפי הזה חלק מהדעה של אדם אחר בשרשור או אפילו את כולה,
---אין--- זה אומר שהמילים שלו מעכשיו והלאה הם המילים שלך, כנ"ל לגבי אחרים.
זכור שכולנו אנשים נפרדים המגיבים ממקומות מאוד שונים או מעט שונים, אבל תמיד שונים במידה כלשהי.

9) דע להתמודד עם תסכול.
כן יש קליקות.
כן יש נאמנויות בין אנשים ומעגלים חברתיים.
כן יש גם נאמנות מגדרית וחוסר הבנה מגדרי.
כן יש גם נאמנות בקרב נטיות מיניות והצד שאתה נמצא בו מעברו של השוט.

לפעמים זה ישרת אותך.
לפעמים זה ישרת כנגדך.

קבל את זה וחסוך מעצמך תסכול.

10) זכור תמיד, שזה רק הפאקינג כלוב.
אלו רק דעות.
רק אנשים מאחורי מסך.
יש לך כפתור איגנור.
יש לך איקס קטן בפינה העליונה הימנית של המסך שאתה יכול ללחוץ עליו בסוף,
ואז פתאום הכל נעלם.
זו רק במה וירטואלית,
ובסופם של דברים אתה חוזר למשפחה, חברים, ואהובים וכל השאר הוא הבל הבלים.
אז אל תקח דברים כל כך ברצינות ושמור תמיד חצי חיוך לעצמך בסיום כל הודעה.


זה מה שעלה לי לראש כרגע.
אני אשמח אם תוסיפו עוד דברים שלדעתכם רלוונטים.

ותזכרו ילדים!
שמרו על הקלב"ה שלכם טובה!

Geshem Black • 8 באפר׳ 2012

אני לא יכול שלא לחשוב שיש לי קשר עקיף לזה שפתחת את השרשור הזה...
טאבי, נארגן לי הוצאה להורג מסודרת בכיכר העיר?

Tobias​(אחר) • 8 באפר׳ 2012

אתה טועה ריין.
ולמה להוציא להורג חבר?
אבל בוא נעשה דבר כזה.
במקום לקחת את המקום של השרשור הזה למקום אישי כתוב לי בפרטי או בצאט את מה שרצית לדון בו פה, ונוכל לדבר לעומק.

Geshem Black • 8 באפר׳ 2012

חלילה, זו הייתה חצי הלצה.
אני חושב שהרעיון מאחורי השרשור שלך חשוב מאוד,
והלוואי והוא אכן יעשה את עבודתו נאמנה ויתרום למישהו כאן.

זאלופון​(שולט) • 8 באפר׳ 2012

טיפ שאני מנסה ליישם לפעמים, אם כי לא תמיד:

אנשים שאני מכיר במציאות אומרים לפעמים דברים שהם איומים בעיניי, אבל אני לא שותה את דמם משום שאני יודע שיש בהם גם חיובי מעבר לדברים השליליים שאמרו. פה, לא פעם האדם שאנחנו קוראים אנונימי עבורנו, והדברים השליליים שקראנו ממנו צובעים אותו לגמרי בשחור ואנחנו שותים לו את הדם ורק איידס יוצא מזה.

אז הטיפ הוא כזה: לנסות לדמיין שפגשנו אותו והוא דווקא סימפטי, ואת הדברים המעצבנים שלו הוא אומר לנו פנים אל פנים, אחרי שכבר צחקנו קצת ביחד על כוס בירה. אם עושים את זה כמו שצריך, פתאום גם הדברים עצמם נשמעים פחות דרמטיים וגם הרצון להעביר שיפוד דרך אוזניו דועך קצת.

שוסי • 8 באפר׳ 2012

ברמת העיקרון אני מאוד מסכימה איתך זאלו.
אם כבר אני מכירה מישהו והוא כותב דברים שאני לא מסכימה איתם,אני בהחלא אקח בחשבון שבמציאות הוא שונה.
כמו כן,אני מאמינה ש90% מהאוכלוסיה האנושית כן מכוונת לטוב ומטרתה היא כמעט אף פעם לא לפגוע ולא לפעול בזדון
עם זאת,כאשר אדם מביע עמדות זוועתיות בעייני,קשה לי לדמיין אותי שותה איתו במציאות בעיקר כי כי במציאות אני כנראה אנסה להתרחק ממנו ככל שאפשר.
(וכן,אני בהחלט מודעת לפער בין המדיומים השונים)

string doll • 9 באפר׳ 2012

איכסה. גועל נפש של שרשור. דפוק מי שהעלה אותו...






*סליחה. לא יכולתי להתאפק...

בתור אחת שבקושי נמצאת פה בפורום שלא לדבר על בכלל להגיב, אני יכולה לומר שאחת הסיבות העיקריות לכך זה בגלל שאין כאן תרבות דיבור בשיט וחמור מכך, יש כאן עליהום על עליהום על עליהום על אנשים שונים וזה בלתי נסבל בעיני. אני מקווה שהשרשור הזה יחלחל קצת לאנשים מפני שבסופו של יום, אכן מדובר כולה (!!) בכלוב.

Re: קלב"ה ---- קווים לתקשורת בשרשורי הפורום.

המלט • 9 באפר׳ 2012

כל הכבוד על ההשקעה והאיכפתיות. באמת. יש לי רק הערה קטנה באשר לנסיון של סעיף 10 להקטין
את חשיבות הדיונים ומידת השפעתם על המשתתפים. אתה בא אמנם ממקום טוב, ומתכוון להזכיר לכולם
שלא צריך לקחת ללב יותר מדי "כי זה רק הפאקינג כלוב", ו"אז פתאום הכל נעלם", ו"זו רק במה
וירטואלית", אבל זה בדיוק הפוך, טאבי. רק לפני ימים ספורים קראתי על איזשהו מחקר שלפיו "הכאב
שאנשים חשים כשלא עושים להם לייק הוא אמיתי", וזה נראה לי כל כך טריביאלי, כמעט טריביאלי כמו
המחקר שעשו פעם באנגליה שתוצאותיו היו שקרוב ל 50% מאוכלוסיית האנשים הנשואים הינם גברים. (אז למה ציפיתם, לעשירית??). ברור שהכאב אמיתי.

אולי זה רק הפאקינג כלוב, אבל דברים לא "נעלמים פתאום", והרעיון ש"זו רק במה וירטואלית" כבר מזמן
עבר מן העולם לדעתי, וכל מי שכותב על 'החיים האמיתיים' כעל ישות נפרדת מהפורומים ברשת,
מהקהילה (האמיתית כל כך) אליה אדם בוחר להשתייך ברשת, מהפייסבוק וכו -- מתעלם - במודע או
שלא -- מההוויה הדינמית והאמיתית כל כך שיש לדברים האלה. הרגשות שאנשים מרגישים בעקבות ותוך
כדי השתתפות באינטראקציות בכלוב ובכל קהילה ( אינטרנטית) אחרת הם לחלוטין אמיתיים, בלי שום
שמץ של וירטואליות בהם. מדובר באנשים אמיתיים, שחלק גדול מהם מכירים זה את זה היטב -- יותר
היטב מאשר אפשר להעלות על הדעת לעיתים -- ואנשים אמיתיים אלה אומרים בזמן אמיתי דברים
אמיתיים שעל ליבם, ואין לך דבר פחות וירטואלי מזה.

קריאתך לאנשים, אם כן, לא לקחת ללב יותר מדי היא אולי חיובית מצד עצמה, אבל היא רלבנטית דווקא
משום שהדיונים אמיתיים והרבה פעמים האהובים והנעימים נמצאים כאן ולא באיזשהו בית אחר.

Tobias​(אחר) • 9 באפר׳ 2012

חשבתי הרבה בהקשר לסעיף האחרון ואם לכתוב או לא בדיוק בגלל מה ששכתבת לי עכשיו.
והחלטתי שכן לכתוב.

אני אסביר.
קודם כל. אני מודע לעובדה שפורומים הם מעבר לוירטואליות, גם מיקרו קוסמוס של דעות בהקשר למציאות.
שנית. זה נכון, אנשים אמיתיים, חלקם מכירים אחד את השני. חלקם חשבו אחד על השני.
יש מקום להפגע, ולהרגיש. קרה גם לי מספיק פעמים.

אבל.

ויש פה אבל.

בסופו של יום, בהנחה שלא פיתחת פתאום ריב היסטרי עם החברים הכי טובים שלך שבמקרה גם הם כולם בכלוב והחליטו לעשות עליך עליהום מפתיע, עדיין אתה מתנתק מכאן ונמצא בחיים שלך, בבית שלך, בסביבה שלך שלרוב בנויה מאנשים שמכירים בך ואוהבים אותך.

וכן, צריך לקחת דברים מעט פחות ברצינות לדעתי.
בדיוק כמו שאני מזכיר לעצמי על הכביש כל יום,
והשרשורים פה הם לרוב המקבילה הוירטאולית ל road rage

אני חושב גם שאיפשהו צריך להמתח קו של בגרות ואינעל אחותך שגרמת לי לומר את מילת התועבה הזו....נורמטיביות כלשהיא..
אנחנו לא נערות יפניות שמתאבדות כי הן לא קיבלו לייק על הפוסט שלהן.
וחילוקי דעות וההתמודדות איתן הן חלק מכישורים החיים שצריך לרכוש.
בדיוק בגלל זה אני מזכיר שהכלוב הוא רק פלטפורמה, ואני אומר את זה בתור אחד שרוב החברים שלו כיום הם מתחום הבדסמ אחרי קרוב לעשר שנים כאן.
יש חיים מחוץ לכלוב,
ואם מישהו קורא כאן את השורות האלו ואין לו כאלו,
אז כל זה לא רלוונטי לך, לך מיד והשג לך לפחות מנת חיים קטנה מחוץ לוירטואליה הנוכחית.

תודה טאבי :)

Bent • 9 באפר׳ 2012

בתחילת חיי בארה"ב גיליתי שאני לא ברור לאמריקאי המצוי כשאני כותב. מכורח המציאות העברתי את עצמי קורס כתיבה שחלקים ממנו נשארו כמין עצות לחיים. הייתי שמח להגיד שתמיד אני עומד בכללים היפים האילו כולם, לצערי לא, אבל הנה מקבץ מהחשובים שבהם שקופצים לי לראש.

1. לפני שאני כותב מילה אני מנסה לענות על ה WWWHW, או :
WHO למי אני כותב
WHY למה אני כותב
WHAT מה אני רוצה להגיד
HOW איך אני אומר את שעל ליבי בצורה הטובה ביותר והפשוטה ביותר
WHEN מתי לפרסם והאם בכלל.

2. וורד חברי הטוב, לכתוב לוורד משתי סיבות, אחת בסיום הכתיבה הלוהטת אני עורך בפעם הראשונה ואז עוזב, כשאני חוזר אחרי מספר דקות או יומיים, אני מגלה את חלק מחרפתי לפני שמשהוא אחר שם לב. סיבה שנייה, וורד וההפסקה מאפשרת גם לטובים בינינו ובמיוחד לדיסלקטים כמוני יכולת למצוא חלק מהשגיאות. מצמצם שגיאות ומצמצם להט.

3. צמצם רגשות, הורד כול כינוי פוגע מיותר, וצמצם כול פגיעה אישית מיותרת, אין סיבה להיות פוגעני בכלוב או בכול פורום אחר סתם.

4. הנחות בסיס, בכמעט כול פוסט אני מניח את כול ההנחות הנ"ל או לפחות את חלקן, אני מניח שאני לא הולך לנצח את הויכוח, או לשכנע משהוא, לשנות את דעתו של, או לדאוג לשלום עולמי. אני מניח שמישהוא יפגע או לא יאהב את מה אני עומד לפרסם, אני מניח שמשהוא יזכור את מה שאמרתי לטובה או לרעה, אני מניח שלא יבינו את מה שהתכוונתי, אני מניח שאצטרך להסביר ויתכן אפילו שאצטרך להתנצל על ניסוח רע או משהו שבדיעבד יראה גם לי טיפשי. אני מניח לאני יכול לכתוב את זה טוב יותר, אני מניל שיאיר לפיד היה יכול לכתוב אתצ זה יותר טוב פני שהוא נהיה פוליטקאי, אני מניח שבניזרי סבל יותר (ואני מת על הרעיון שהעוזר שלו יבוא אליו וילחש לו, שלמה אפילו בכלוב אתה מופיע).

5. התגובה היא שלי, ואני מנסה ודואג לכך שהתגובה שלי תהיי ייחודית ורצוי מאוד אישית, אני משמיע את דעתי לרוב, ונעים לי לקשר את התגובה אלי, אני חושב שנעים לי לקרוא תגובות שהן אישיות, שהן מניסיון או מתגובה אישית.

6.שיפוטיות: אין מקום לשיפוטיות בתגובה בפורומים, צודק או חכם, טיפש או פושע, אין סיכוי שאני קורא בפוסט שמעליי את כול המידע שיש כדי לשפוט באמת מאיפה הוא בא.

7. קצר, אמיתי וחי, אני כרגע כותב כמובן את הדוגמא ההפוכה אבל מינימום מילים, מקסימום אמת, מקסימום פנייה חיה, אני מדבר אליך ועליך מליבי ועל ליבי.

8. שים לב שלטאבי אין סעיף שמונה. שים את זה במקום הנכון בתור אתנחתא קומית. משפטים על טאבי תמיד טובים לכלוב.

9. צמצם במינוחים, אני מנסה לודא כי אני לא ממלא את הכתוב במינוחים, אין טעם להזכיר כול מינוח נכון בשמו המפורש אני כותב בפורום ולא מאמר, דיוק מקצועי יוצר אווירה פלצנית מה (אני חושב גם שאני הכי חלש בעיצה הנוכחית אישית).

10. תמיד תכתוב בנקודות ובמספרים עגולים.

11. תמיד תתעלם מחוקים טיפשיים.

יש עוד אבל אני אקצר

אהה, אמרתי כבר תודה טאבי?