אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כשהטיפשה האמינה לאדון נשוי

SPENKY{שייכת}
לפני 12 שנים • 9 באפר׳ 2012

כבר ל א מצחיק כאן בכלל

SPENKY{שייכת} • 9 באפר׳ 2012
ואפילו מביש בכל צורה ואופן- גם אם אמיתי וגם אם לא
Mpro​(שולט)
לפני 12 שנים • 9 באפר׳ 2012
Mpro​(שולט) • 9 באפר׳ 2012
Tom. כתב/ה:
ציטוט: יכול להיות שאת צודקת, ויכול להיות שלא. בשביל הסיכוי הקלוש שאכן יש שם מישהי מאחורי הניק- אני מבקשת שכל מי שיש לו הערה מתוחכמת ושנונה להגיד- יימנע מלהגיד אותה וימצא שרשור דבילי אחר כדי לצאת בו כוכב





בינתיים מסתמן שאת הולכת להיות הכוכבת של השירשור עם התגובה הזו.
עוד פעם בקשה מאנשים שלא חושבים כמוך לא להגיב?


אם כן בדיחה או לא בדיחה.
הם יכתבו מה שירצו, כמו שאת עושה.


טום הצורך שלך להחזיר או להראות לנילי לא קשור כלל לשירשור הזה ולא מוסיף לך.

היא לא אמרה מה לעשות היא בקשה מאנשים בקשה שגם לי נראת ונשמעת הגיונית
האם באמת הצורך להיות שנון ומבריק עולה בהכרח על הסיכוי שפוגעים פה במשהי שאולי גם כך כואבת וסובלת במובן מסוים.
T O M​(שולט)
לפני 12 שנים • 9 באפר׳ 2012
T O M​(שולט) • 9 באפר׳ 2012
MPRO

תסתכל שוב על ההודעה ותשאל את עצמך אם כך באמת מבקשים מאנשים דבר מה.
תוך כדי קריאת "עדה של מטומטמות"

זה הרי ברור שלא נוח לה לראות את הכתוב (שוב) ולכן היא רוצה/דורשת שאף אחד לא יגיב


לגבי הבדיחה, גם אני לא הבנתי מה מצחיק בדמויות של פסיכי אבל אותן זה מצחיק אז שיהנו.


נ.ב:

אם הכביכול בקשה שלה היא לגיטימית אז מעניין מה נחשב "לא לגיטימי"


פרלין​(נשלטת){ש}
לפני 12 שנים • 9 באפר׳ 2012
פרלין​(נשלטת){ש} • 9 באפר׳ 2012
Brave Dwarf כתב/ה:
פרלין כתב/ה:
כל מי שהגיב פה הציע שפע של אמפטיה ונסיונות כנים לעזור ולהבין, בעבר. גם אני.
אבל אני אמנם לא חוש חש הבלש, אבל בכל זאת יש אנשים שאת סגנון הכתיבה שלהם קל לזהות בכל מקום, הוא החתימה שלהם. גילי לא כותבת כמו גילי כבר הרבה זמן, אלא אם כן מדובר בפוסטים שכבר פורסמו בעבר. היא כותבת מאוד כמו פסיכו הפסיכי. כולל ערוות, נקבות ומה שביניהן.


לפני מספר חודשים קראתי עבודה ארוכה של בלשן שדנה באופן בו נשותיהם של סופרים ספגו את הכתיבה ואת סגנונה של בעליהן. למעשה בכך, לדעתו ואני מסכים אתו, הן הוכיחו את נאמנותן לבעליהן ולמעלה מזאת היו ההשראה והכוח של היצורות הגדולות של המאה שעברה. הוא אף העלה תהיה רומנטית אם העלמותן של נשים מסוגן מעולמנו עם פרוץ הגל הפמיניסטי, תותיר אותנו, החיים במאה הנוכחית, ללא יצירות מופת (שנכתבו ע"י גברים למען הסר ספק).

אז יכול להיות, ואני לא ערכתי השוואה, שגילי פשוט ספגה את אופן המחשבה, הביטוי והכתיבה של פסיכומניאק ולכן נוצר דומי בין כתביהם.

ואני פונה אליך, פרלין ולא לאף אחד אחר בשרשור כי את תמיד נתפסת בעיני כאדם שלא ממהר לחרוץ דין, אדם זהיר בכל הקשור לנשמות השכנות שמשתדל להבין את "כולם". עד כמה את בטוחה שמדובר במתחזה ועל מה את מתבססת פרט לכתיבה (השיער סופר לקרה בסוף ולא נחתכו שום אצבעות ולא גולחו שום קרחות, אלה היו הצעות למחשבה) כשאת פוסלת את האפשרות שאכן מדובר באישה שמתמודדת עם טראומה? אני יוצא מנקודת הנחה שפסלת את האפשרות הזאת על סף כי פרלין שאני מכיר (מהכלוב בלבד אבל לאורך שנים) לא נוהגת ללעוג לאנשים או לפגוע בהם, ללא התגרות מצדם, בגלל איזשהו חשד.

וזאת לא נזיפה, זאת שאלה כנה לגבי מיקומו של הגבול הקובע את תחילתה של עדריות.


יש לי תשובה שהיא רק רגשית ואינטואטיבית. רגשית, כי אני באמת מרגישה שעשו ממני צחוק. לא נעים לי להודות בכמה זה מרגיז אותי, אבל זו האמת.
אינטואטיבית: אני יודעת בדיוק אילו פוסטים *לא* נכתבו על ידי גילי. אני פשוט יודעת דברים כאלה. זה שחצני? יכול להיות. אבל כל מי שקרא המון במהלך חייו יכול להפריד בין סגנונות כתיבה בצורה די פשוטה. פה זה אפילו לא ניאנסים, צורת הכתיבה של פסיכו וגילי זועקת לרחוק.

העובדה היא שדי הרבה אנשים בטוחים אחד מהשניים: או שגילי לא קיימת או שהסיפורים שהיא מספרת לא קיימים. כך או כך זה מעצבן. זה אבסורד, כן, להתעצבן כל כך. אבל אני חושבת מה היה קורה לו האנשים שקוראים אותי במהלך השנים היו מתחילים לחשוב שבעצם אין פרלין, אין מו"מ, הכל שקר אחד גדול. אחרי שהם ליוו אותי וחיתנו אותי ופירגנו לי וחיבקו אותי ובעצם היו מושקעים רגשית בכל העסק, הם לא היו מתרגזים? הם היו מתעצבנים נורא.

קוראים וירטואלים הופכים לחברים במהלך השנים. אני הפכתי, במהלך הזמן, למאוד מושקעת רגשית בסיפור הפסיכי של פסיכו וגילי. ברגע שהתחילו להופיע חורים כל כך גדולים בעלילה, זה הרגיז אותי, אפילו העליב, במן צורה פתאטית אבל מאוד אנושית.

וזו תשובתי הכנה.
up u rs​(אחרת)
לפני 12 שנים • 9 באפר׳ 2012

אם

up u rs​(אחרת) • 9 באפר׳ 2012
ההתנהלות בדיון הזה בין המאסטר הפסיכופט לשתי האומללות שבחרו להיות הסאביות שלו אמיתית ולא תוצאה של מוח חולני שמפעיל ניקים בדויים- זה לא עניין לדיון בפורום אלא לטיפול של אנשי רווחה ובריאות הנפש מקצועיים.
אם מישהוא כאן מכיר את גילי מעבר לפורום וסבור שהעניין הזה יכול להיות אמיתי- הוא יעשה בחוכמה אם ידאג ואף יתעקש שהיא תגיע לגורמים המקצועיים שמוסמכים לטפל במצבים כאלו.
אם זה אמיתי- זה לא עניין של כן או לא בידיאסאמ אלא של בנאדם זקוק לעזרה מידית לפני שיהיה מאוחר מידי!

גילי-אם אמיתית ואת עצמך קוראת את זה- אהבתי מאוד את סיגנון הכתיבה הקודם שלך- את אדם מיוחד בעל נשמה ענקית וראיית עולם של מלאך.
אם הזוועות שכתובות כאן אמיתיות- חשוב מאוד שתעצרי את כדור השלג, שאנשי הכלוב רואים מתגלגל אצלך כבר כמה חודשים ותעצרי לרגע לחשוב.
יש לך תמיד כתף אוהדת ואוזן קשובה, גם אצלי.
אל תהרסי לעצמך את החיים המיוחדים שלך שיכולים להיות נפלאים ומעוררי השראה גם לאחרים.
מגיע לך המון טוב!
חניבעל
לפני 12 שנים • 9 באפר׳ 2012

אולי באמת כדאי להפסיק עם הקרקס הזה.

חניבעל • 9 באפר׳ 2012
ואני לא מתכוון לסאגת פסיכו-גילי ושות'.
אני מתכוון לשישה עמודים של מגיבים. והיד עוד נטויה.

בהנחה שמדובר בתעלול שיווק או גימיק שמסרב למצות את עצמו, התגובות שלכן/ם הם לא פחות ממחיאות כפיים סוערות ודרישה להדרנים רבים.
ההצגה אם כן, תמשך.

אך במידה הדמויות אמיתיות והעלילה חיה ובועטת,

תעשו טובה,

אל תסתירו.
ואם אפשר,
תעבירו את הפופקורן.
Brave Dwarf
לפני 12 שנים • 9 באפר׳ 2012
Brave Dwarf • 9 באפר׳ 2012
פרלין כתב/ה:

יש לי תשובה שהיא רק רגשית ואינטואטיבית. רגשית, כי אני באמת מרגישה שעשו ממני צחוק. לא נעים לי להודות בכמה זה מרגיז אותי, אבל זו האמת.
אינטואטיבית: אני יודעת בדיוק אילו פוסטים *לא* נכתבו על ידי גילי. אני פשוט יודעת דברים כאלה. זה שחצני? יכול להיות. אבל כל מי שקרא המון במהלך חייו יכול להפריד בין סגנונות כתיבה בצורה די פשוטה. פה זה אפילו לא ניאנסים, צורת הכתיבה של פסיכו וגילי זועקת לרחוק.

העובדה היא שדי הרבה אנשים בטוחים אחד מהשניים: או שגילי לא קיימת או שהסיפורים שהיא מספרת לא קיימים. כך או כך זה מעצבן. זה אבסורד, כן, להתעצבן כל כך. אבל אני חושבת מה היה קורה לו האנשים שקוראים אותי במהלך השנים היו מתחילים לחשוב שבעצם אין פרלין, אין מו"מ, הכל שקר אחד גדול. אחרי שהם ליוו אותי וחיתנו אותי ופירגנו לי וחיבקו אותי ובעצם היו מושקעים רגשית בכל העסק, הם לא היו מתרגזים? הם היו מתעצבנים נורא.

קוראים וירטואלים הופכים לחברים במהלך השנים. אני הפכתי, במהלך הזמן, למאוד מושקעת רגשית בסיפור הפסיכי של פסיכו וגילי. ברגע שהתחילו להופיע חורים כל כך גדולים בעלילה, זה הרגיז אותי, אפילו העליב, במן צורה פתאטית אבל מאוד אנושית.

וזו תשובתי הכנה.


הבנתי. תודה על תשובתך, פרלין. עכשיו, אחרי התגובה שלך (+הסבר נוסף שקיבלתי בתיבה וגם לשם אני שולח אסירות תודה), אני מבין יותר. כיוון שלא עברתי את כל התהליך של ה"הקשרות" ואח"כ אכזבה, אני לא יכול להזדהות עם המקרה הספציפי, אבל אני בהחלט יכול להבין, להעביר אנאלוגיה להתרחשויות בחיי, ולקחת בחשבון.

למרות שנורא חששתי כשפניתי אליך (לא בגללך), הסתבר שפנייתי הייתה צעד נכון.
נוריתE
לפני 12 שנים • 9 באפר׳ 2012
נוריתE • 9 באפר׳ 2012
המקום הזה הוא לא מקום להתמודד עם טראומות ולא תמיד מקום טוב לבקש בו עזרה
למרות שלא נתבקשה כאן עזרה אלא רק נשאה פה ברמה עוד צעקת
"עוד מנוול בשטח"
ומה? חדש בזה? אין חדש
לצערי
רבים המנוולים ובכל יום קמה עוד אחת לצעוק את כאביה
ודבר לא נעשה בנדון.
הם מוגנים אנחנו הפקרות
ושוב, מה חדש?
אני מתי שהוא הפסקתי לקרא את השירשור הזה כי הוא הפך לקרקס
ומעט הקולות השפויים שהגיבו פה הלכו לאיבוד במהומה

בנות כשאתן בצרה לכו לרשויות המתאימות לבקש עזרה
הסירו מעליכן את החשש של לצאת מהארון כי לעזור זה לא עוזר
זה רק חוזר אליכן כבומרנג
(ואני לא מפנה את זה רק למעלת הפוסט אלא בכלל)

אבל, למרות ששירשורים שכאלו דינם נחרץ להפוך מתי שהוא לקרקס
אסור להפסיק ולהעלות אותם, אסור להפסיק ולצעוק חמס על כאבים ועוולות
כי למרות האנשים האטומים (ואני הפסקתי לקרא ,האמת ,ב :תגובת ה שמ''ד הגועלית ביותר עד כה)
יש פה עדיין אנשים עם אוזן קשבת שיכולים לפחות ע''ג הפורום לתת עיצות טובות ומועילות

ואולי יום אחד יעשה פה איזה מעשה קולקטיבי לעזור באמת עד כמה שניתן לפתור את הבעיה
בלי צעקות " זונות תשומי מתקרבנות ובכיניות"
בכל פעם שמשהי אוזרת את האומץ לבכות בפומבי ע''ג הפורום.
feminine3​(אחרת)
לפני 12 שנים • 22 באפר׳ 2012

Re: בושה וחרפה רק בישראל השמחה לאיד חוגגת

feminine3​(אחרת) • 22 באפר׳ 2012
שירה 27 כתב/ה:
תשתחררו היה נגמר קנאים וקנאיות שכמותכם אין לי ספק
שכל אחת מכן היתה רוצה רק לו מעט מהאיכויות של גילי
וכל אחד מכם כשמפנטז שואף ומקווה למישהיא כמו גילי
מבינה כמה שזה כואב לכם אבל כן
היא אמיתית וקימת וכנראה מעולם גם שכמותכם לא יזכו לחוות ממנה

לפעמים שמחה שלא גדלתי וחונכתי בארץ

מצחיק כשזה מגיע ממך זו שמיהרה לבשר לאומה על גניבת זרע, כסף וכד'
אכן בושה וחרפה בישראל במיוחד לזו שכינתה את עצמה השולטת של גילי