צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רשימת השחורים - שאלה

שלגי
לפני 12 שנים • 12 באפר׳ 2012
שלגי • 12 באפר׳ 2012
לא הבנתי.

אתן עושות סשן כדי לקבל אפטר קייר?

לתומי חשבתי שאתן עושות את זה כי זה גורם לכן הנאה...
(ולפני שיש עלי קפיצה רבתי - נא להרגע, אני מודעת לחשיבות האפטר קייר וכו׳ - רק טיפה נראה לי שחל כאן בלבול. אבל מה אני מבינה? גם סשנים אני לא ממש עושה.)
שוטרת*
לפני 12 שנים • 12 באפר׳ 2012

Re: מארי ג'יין - כמה דברים:

שוטרת* • 12 באפר׳ 2012
raponzel כתב/ה:
"]ופה ההבדל. כי שוב ובסופו של יום, אם ידעת לקחת - תדע גם לתת, כי נתנו לך. ויש מקומות בחיים, שבהם אתה תתבקש לתת לא בדיוק לפי ראות עיניך.
.


ז"א ש...עכשיו אחרי שהקרבת את נשמתך לשטן, לפרק זמן מאוד מוגבל עם רמזור ירוק אדום וצהוב מהבהב ושוטר תנועה מכוון, את דורשת פיצוי?
מה זה "נתנו לך" "ידעת לקחת"?
הפעולה הזו של הלקיחה שלך, לא היא הבסיס להרגשה הטובה שלך? לא שם את מרגישה שלמה? לא זו הנקודה בדיוק בה מוגשמות הפנטזיות האפלות והכמוסות שלך?
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 12 שנים • 12 באפר׳ 2012

Re: מארי ג'יין - כמה דברים:

בלוסום​(לא בעסק) • 12 באפר׳ 2012
שוטרת* כתב/ה:
raponzel כתב/ה:
"]ופה ההבדל. כי שוב ובסופו של יום, אם ידעת לקחת - תדע גם לתת, כי נתנו לך. ויש מקומות בחיים, שבהם אתה תתבקש לתת לא בדיוק לפי ראות עיניך.
.


ז"א ש...עכשיו אחרי שהקרבת את נשמתך לשטן, לפרק זמן מאוד מוגבל עם רמזור ירוק אדום וצהוב מהבהב ושוטר תנועה מכוון, את דורשת פיצוי?
מה זה "נתנו לך" "ידעת לקחת"?
הפעולה הזו של הלקיחה שלך, לא היא הבסיס להרגשה הטובה שלך? לא שם את מרגישה שלמה? לא זו הנקודה בדיוק בה מוגשמות הפנטזיות האפלות והכמוסות שלך?


מי אמר שהנתינה שלי היא לזמן מוגבל? ממתי שמעת אותי שאני עושה סשנים?
אני זקוקה לדעת, שבצד השני יש מי, שכמו שאני יודעת לתת - ידע לתת גם. זה הכל.
אבל. ופה האבל הגדול. אני זקוקה לדעת, שבצד השני יש מישהו, שכמו שידעתי לתת בצורה *ש ה ו א* זקוק לה -
עכשיו - ידע לתת לי בצורה שבה א נ י זקוקה לה. באמת שזה הכל.
וזה לא סותר את כך שהלקיחה נעשית להרגשתי הטובה וזה, ועדיין - כמו שאמרה באה לפה הרבה - אני יורדת מקרוסלה - רוצה לדעת שיש שם מישהו שיודע ושאכפת לו בכלל להוריד אותי ממנה - אבל ברבאק,
כשאני יורדת - ההורדה תעשה בצורה שבה א נ י אשאר שלמה - לא הוא. כי לא הוא זה שנתן עכשיו ולא הוא זה שנמצא בסערת רגשות עכשיו - אלא אני. זה הכל. ועדין אני נמצאת שם בשבילו, ואין לי תחימת זמן לנתינה שלי, כמעט, ובגלל זה הוא צריך לדעת איך להוריד אותי מהקרוסלה הזו בצורה שהכי תחזיר אותי להיות קרובה א ל י. מקווה שעכשיו הובנתי, סוף סוף.
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 12 שנים • 12 באפר׳ 2012
בלוסום​(לא בעסק) • 12 באפר׳ 2012
שלגי כתב/ה:
לא הבנתי.

אתן עושות סשן כדי לקבל אפטר קייר?

לתומי חשבתי שאתן עושות את זה כי זה גורם לכן הנאה...
(ולפני שיש עלי קפיצה רבתי - נא להרגע, אני מודעת לחשיבות האפטר קייר וכו׳ - רק טיפה נראה לי שחל כאן בלבול. אבל מה אני מבינה? גם סשנים אני לא ממש עושה.)


ראי תגובתי לשוטרת...
שוטרת*
לפני 12 שנים • 12 באפר׳ 2012
שוטרת* • 12 באפר׳ 2012
כנראה שהבנתי אותך מההתחלה, רק רציתי לוודא לפני שאומר לך,
שקשר בדס"מי נכון בעיני, הוא קשר בו הנשלט נהנה לתת את עצמו, נהנה מהסבל של הקרוסלה,
שהנתינה שלו את עצמו, היא הנתינה שהשולט שלו רוצה, בדיוק כמו שהוא רוצה לתת אותה.

הסינכרון בעיני לא מתבטא בתורות. לא "אני נתתי, עכשיו אתה". ההנאה צריכה להיות משותפת בדיוק באותו הרגע בו את נותנת את עצמך.

(ועזבי את זה שהמלה "נתינה" ,בכלל מעוררת בי חלחלה, אבל אני זורמת איתך כדי שתביני את הנקודה)
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 12 שנים • 12 באפר׳ 2012
בלוסום​(לא בעסק) • 12 באפר׳ 2012
שוטרת* כתב/ה:
כנראה שהבנתי אותך מההתחלה, רק רציתי לוודא לפני שאומר לך,
שקשר בדס"מי נכון בעיני, הוא קשר בו הנשלט נהנה לתת את עצמו, נהנה מהסבל של הקרוסלה,
שהנתינה שלו את עצמו, היא הנתינה שהשולט שלו רוצה, בדיוק כמו שהוא רוצה לתת אותה.

הסינכרון בעיני לא מתבטא בתורות. לא "אני נתתי, עכשיו אתה". ההנאה צריכה להיות משותפת בדיוק באותו הרגע בו את נותנת את עצמך.

(ועזבי את זה שהמלה "נתינה" ,בכלל מעוררת בי חלחלה, אבל אני זורמת איתך כדי שתביני את הנקודה)


חייבת להודות ולומר שמעולם לא חוותי זוגיות בדסמית עד כה, אלא רק מפגשים.
לכן, ההסתכלות שלי היא שונה. ועדין, גם בזוגיות כפי שזה נראה לי, אני ארצה לדעת, שבאופן כללי,
אם נעשה אקט שהוא יותר אגרסיבי על הנשמה שלי, הבן אדם שמולי יהיה שם כדי לתפוס אותה ואותי,
מיד אחרי האקט, ושם לדעתי התזמון כן חשוב (ואולי קריטי).
אני מניחה שבסשנים הענין שונה, שם ענין התן וקח הרבה יותר אקוטי ובולט, כמו שציינתי עד כה.
אני די מסכימה עם הגישה שלך ששני הצדדים נהנים מהלקיחה, כל מה שאני רוצה לדעת זה שיהיה שם מישהו שידע גם להוריד אותי מהקרוסלה בזמן הנכון אם היה אקט יותר אגרסיבי על הנשמה שלי, ובעיני ההורדה הזו היא לא משהו שהוא מותרות אלא חלק מה-א"ב של האינטראקציה בין שני הצדדים.
Mary Jane
לפני 12 שנים • 12 באפר׳ 2012

Re: מארי ג'יין - כמה דברים:

Mary Jane • 12 באפר׳ 2012
[quote="raponzel"]["]
raponzel כתב/ה:
מה

ראשית כל - צר לי, אך בבואי לברר עמך דברים במישור הפרטי, נענתי בשלילה מוחלטת, ובכך בעצם הותרת מקום לאי הבנות ופתרונן במישור הפומבי בלבד, מה שמשאיר הרבה מקום לטעויות.
מכיוון שכך הדבר, ובלית ברירה, אענה לך כאן..........


אינני מחויבת לנהל עמך שיחות פרטיות, ואת, מן הנגד, אינך חייבת להשתתף בדיונים ציבוריים. לאחר שפנית אליי באשר לתגובתי בפורום, השבתי לך, כי ככל שהדבר נוגע אליי, את יכולה לשאול כל דבר בפורום מבלי לחשוש ואשתדל להשיב. טרחתי ועניתי לך כאן, בייחוד עבורך, באריכות. נא לא להיות קוטרית כפוית טובה.
באהלפההרבה​(אחרת)
לפני 12 שנים • 12 באפר׳ 2012

אף אחד לא סבל,

באהלפההרבה​(אחרת) • 12 באפר׳ 2012
כולם נהנו, גם זו שנהנתה מלסבול. אפטרקייר הוא לא פיצוי על עוגמת נפש, זו זכות לתת שירות. אבל גם הסאבית הכי מזוכיסטית בעולם אינה על-אנושית, מתישהו היא מתעייפת ובא לה שהזרקור יהיה קצת עליה. זה לא עניין של "אני נתתי, עכשיו תורך", זה יותר עניין של לתת לאדון לנוח מהקשיחות של עצמו ולהיות קצת נחמד, ולתת לשפחה לנוח מהכניעות של עצמה ולהיות קצת מפונקת.
ואפטרקייר אינו חייב, כמובן, להיות חיבוקים ונשיקות. יש כאלה שבשבילן "את בסדר, חולירה? להביא קרח לתחת שלך? נביחה אחת ל'כן', שתיים ל'לא'" עושה את העבודה מצויין.
Brave Dwarf
לפני 12 שנים • 12 באפר׳ 2012

Re: אף אחד לא סבל,

Brave Dwarf • 12 באפר׳ 2012
באהלפההרבה כתב/ה:
כולם נהנו, גם זו שנהנתה מלסבול. אפטרקייר הוא לא פיצוי על עוגמת נפש, זו זכות לתת שירות. אבל גם הסאבית הכי מזוכיסטית בעולם אינה על-אנושית, מתישהו היא מתעייפת ובא לה שהזרקור יהיה קצת עליה. זה לא עניין של "אני נתתי, עכשיו תורך", זה יותר עניין של לתת לאדון לנוח מהקשיחות של עצמו ולהיות קצת נחמד, ולתת לשפחה לנוח מהכניעות של עצמה ולהיות קצת מפונקת.
ואפטרקייר אינו חייב, כמובן, להיות חיבוקים ונשיקות. יש כאלה שבשבילן "את בסדר, חולירה? להביא קרח לתחת שלך? נביחה אחת ל'כן', שתיים ל'לא'" עושה את העבודה מצויין.


אבל אם היא נהנתה (לסבול), זה לא אומר שהזרקור כבר היה עליה ושהיא כבר הייתה "מפונקת"? אני מסכים שרוב האנשים, גם אלה שאוהבים לסבול, זקוקים למנת רכות מפעם לפעם (מי פעם ומי פעמיים ומי שלוש), ואני גם מסכים שגם השולט האכזר ביותר לפעמים אולי ירצה להיות רך, אבל זה צריך להעשות כי ככה רוצים ומתי שרוצים ולא בגלל איזשהו חוק BDsMי בשם "אפטרקייר" המתנוסס מעל ראשו של שולט בסיום משגל ולא רק שמגדיר את הרכות כחובה, אלא אף קובע מתי היא אמורה להתבצע. ומה אם הוא רוצה לצאת החוצה לעשן ו.. לחשוב/להרגע/להתבודד/לספוג את ההנאה? זהו, כולאים אותו בכלא BDsMי ושוללים ממנו את רשיון השולטות?

מה שמפריע לי בשרשורים כגון זה, זאת ההנחה שהנשלטת נמצאת בצד המעניק והמקריב, בזמן שהשולט משום-מה נמצא בצד הלוקח והמרוֹקן. BDsM הוא סוג של אינטראקציה בין השניים, ובדומה לכל מערכת יחסים אחרת גם היא (אינטראקציה BDsMית) יכולה להיות "בריאה" ויכולה להיות "פגומה". מערכת היחסים בריאה מושתתת על הפריה הדדית בה שני המשתתפים מתרוקנים ומתמלאים יחד ולכן אין בה קורבנות ופצועים. עוד מפריעה לי, ולא רק בשרשור הזה, ההנחה שגבר שלא נשאר לסדרה של צומי בתום משגל בהכרח יהיה קר ומנוכר או שהעובדה שלא נשאר בהכרח מצביעה על ניצול ועל חוסר כבוד או חוסר אכפתיות. לפעמים זה אכן כך, אבל לפעמים זה לא. אם לוקחים בחשבון שההתרחקות אחרי משגל עשויה להיות צורך עמוק ומשמעותי של השולט, אז הדרישה של הנשלטת שיישאר לסיבוב של "אפטרקייר" תראה כחוסר אכפתיות או רגישות מצדה כלפיו.
באהלפההרבה​(אחרת)
לפני 12 שנים • 12 באפר׳ 2012

Re: אף אחד לא סבל,

באהלפההרבה​(אחרת) • 12 באפר׳ 2012
Brave Dwarf כתב/ה:
באהלפההרבה כתב/ה:
כולם נהנו, גם זו שנהנתה מלסבול. אפטרקייר הוא לא פיצוי על עוגמת נפש, זו זכות לתת שירות. אבל גם הסאבית הכי מזוכיסטית בעולם אינה על-אנושית, מתישהו היא מתעייפת ובא לה שהזרקור יהיה קצת עליה. זה לא עניין של "אני נתתי, עכשיו תורך", זה יותר עניין של לתת לאדון לנוח מהקשיחות של עצמו ולהיות קצת נחמד, ולתת לשפחה לנוח מהכניעות של עצמה ולהיות קצת מפונקת.
ואפטרקייר אינו חייב, כמובן, להיות חיבוקים ונשיקות. יש כאלה שבשבילן "את בסדר, חולירה? להביא קרח לתחת שלך? נביחה אחת ל'כן', שתיים ל'לא'" עושה את העבודה מצויין.


אבל אם היא נהנתה (לסבול), זה לא אומר שהזרקור כבר היה עליה ושהיא כבר הייתה "מפונקת"? אני מסכים שרוב האנשים, גם אלה שאוהבים לסבול, זקוקים למנת רכות מפעם לפעם (מי פעם ומי פעמיים ומי שלוש), ואני גם מסכים שגם השולט האכזר ביותר לפעמים אולי ירצה להיות רך, אבל זה צריך להעשות כי ככה רוצים ומתי שרוצים ולא בגלל איזשהו חוק BDsMי בשם "אפטרקייר" המתנוסס מעל ראשו של שולט בסיום משגל ולא רק שמגדיר את הרכות כחובה, אלא אף קובע מתי היא אמורה להתבצע. ומה אם הוא רוצה לצאת החוצה לעשן ו.. לחשוב/להרגע/להתבודד/לספוג את ההנאה? זהו, כולאים אותו בכלא BDsMי ושוללים ממנו את רשיון השולטות?

מה שמפריע לי בשרשורים כגון זה, זאת ההנחה שהנשלטת נמצאת בצד המעניק והמקריב, בזמן שהשולט משום-מה נמצא בצד הלוקח והמרוֹקן. BDsM הוא סוג של אינטראקציה בין השניים, ובדומה לכל מערכת יחסים אחרת גם היא (אינטראקציה BDsMית) יכולה להיות "בריאה" ויכולה להיות "פגומה". מערכת היחסים בריאה מושתתת על הפריה הדדית בה שני המשתתפים מתרוקנים ומתמלאים יחד ולכן אין בה קורבנות ופצועים. עוד מפריעה לי, ולא רק בשרשור הזה, ההנחה שגבר שלא נשאר לסדרה של צומי בתום משגל בהכרח יהיה קר ומנוכר או שהעובדה שלא נשאר בהכרח מצביעה על ניצול ועל חוסר כבוד או חוסר אכפתיות. לפעמים זה אכן כך, אבל לפעמים זה לא. אם לוקחים בחשבון שההתרחקות אחרי משגל עשויה להיות צורך עמוק ומשמעותי של השולט, אז הדרישה של הנשלטת שיישאר לסיבוב של "אפטרקייר" תראה כחוסר אכפתיות או רגישות מצדה כלפיו.


שאלה קשה. האינסטינקט אומר לי שהחזק צריך לדאוג לחלש, כמו שהורה צריך לדאוג לילד שלו (לחנך ולהציב גבולות אבל גם לדאוג), וכמו שפסיכולוג צריך לדאוג למטופל שלו. כמאמר הקלישאה, "עם הרבה כוח באה הרבה אחריות".

עם זאת, לא הייתי רוצה לקבל אפטרקייר משולט שמת לצאת החוצה לסיגריה, שלא נהנה לחבק אותי ושהאפטרקייר שהוא מעניק לי גורם לו לסבל וייסורים. אני מעדיפה לוותר על זה ולשלוח אותו לעשן את הסיגריה שלו, אני אנסה להבין ולא לשפוט.

כנראה באמת מדובר במשהו שצריך לתאם מראש, כדי למנוע עגמת נפש. icon_sad.gif (סמיילי עוגמת נפש)