על מה בעצם אני כותב כאן -אתגר לדיון של ממש

הנה אתגר לדיון של ממש. אחרי שנקעה הנפש מהקשקשת של למי ..גדול יותר ( תחת או משהו אחר..) ואחרי שהתבקשתי, שוב ושוב, להחזיר את הדיון למחוזות אינטלקטואליים משהו , אני חוזר ומביא כאן את הדיון שפעם ניהלתי כאן והנוגע לשורשי העיסוק הבדסמי.
בכן, על מה לכל הרוחות , אני כותב כאן ? האם העסוק שלי בנשים השמ"ד ( רק לצרכי קיצור ר"ת של השמנות, מכוערות , דחויות ) הוא תכלית הכל, או שמדובר בעצם במשהו אחר לחלוטין, שמיתאר גופן של הנשים כאן איננו אלא אחד ממאפייניו הבולטים.
ובכן, למי שזוכר, אני עוסק , קודם כל, בדיקונסטרוקציה של המרחב הרומנטי. בלשון אחר, והמובנת גם להדיוטות שכאן, אני נוטל את המושגים, והמסמנים ( המילים ) שבהם אנו מתארים את תחושותינו במרחב הרומנטי , מפרק אותם מהמיתוסים האופפים אותם, ומרכיב אותם מחדש, כפי שהם. אני מביט נכוחה אל אמת החיים הרומנטית, מרוקן אותה מהמיתוס הדכאני של המיתוס השקרי והכוזב הקרוי "אהבה" וקורא לכולם להביט נכוחה בהתנהלות הרומנטית שלנו כפי שהיא - צרכנים של שוק המתנהל לפי כללי היצע וביקוש לכל דבר וענין.
אבל למה כמובן להתרכז בשוק הבדסמי דווקא ? - ובכן הסיבה היא בגלל צמצומו של מרחב המחקר שלנו. כל מי שנכח אי-פעם באירוע חברתי בדסמי או במועדון היכרויות בדסמי - מודע לתופעות שמוטחות בפניו עד שלא ניתן להתעלם מהן. ריבוין של נשים מסוג השמ"ד הוא אחת מהן.
הענין הזה, למי שעוסק בעיסוק אקדמי, וולמי שיש לו סתם סקרנות אינטלקטואלית מחייב , באופן בלתי נמנע, מחשבה לגבי הסיבות לכך ? למה זה ?
כאמור הכיעור הנשי איננו התופעה היחידה הרווחת במרחב הבדסמי אך הוא בולט לעין מאוד, במידה רבה נוספת קיימת כאן התופעה של התחלפות תזזיתית של זוגיות הדומה למעין משחק של כיסאות מוזיקאליים בקצב של רכבת הרים. עד שנקל לקבוע את הכלל הציני ש"כאן כבר כולם היו עם כולם, ואם לא- אז הם יהיו...".
הסיבה לתזזיתיות של ההתחברויות וההתנתקויות "הרומנטיות" כאן נעוצה כמובן ביסוד הראוותני של הסצינה הבדסמית, ללא השערוריה של ההתחברות וההתנתקות אין קיום לסצינה הזאת.

הדברים שהבאתי כאן אינם בבחינת סוף הדיון, הם בעיקר זריקת אתגר, לתחילתו של דיון רציני ממש לאלו שנקעה נפשם מהאווילות הפושה כאן , ואני מקווה שהדברים שלי ישמשו פתח לדיון ראוי של ממש.

הנה אתגר לדיון של ממש. אחרי שנקעה הנפש מהקשקשת של למי ..גדול יותר ( תחת או משהו אחר..) ואחרי שהתבקשתי, שוב ושוב, להחזיר את הדיון למחוזות אינטלקטואליים משהו , אני חוזר ומביא כאן את הדיון שפעם ניהלתי כאן והנוגע לשורשי העיסוק הבדסמי.
בכן, על מה לכל הרוחות , אני כותב כאן ? האם העסוק שלי בנשים השמ"ד ( רק לצרכי קיצור ר"ת של השמנות, מכוערות , דחויות ) הוא תכלית הכל, או שמדובר בעצם במשהו אחר לחלוטין, שמיתאר גופן של הנשים כאן איננו אלא אחד ממאפייניו הבולטים.
ובכן, למי שזוכר, אני עוסק , קודם כל, בדיקונסטרוקציה של המרחב הרומנטי. בלשון אחר, והמובנת גם להדיוטות שכאן, אני נוטל את המושגים, והמסמנים ( המילים ) שבהם אנו מתארים את תחושותינו במרחב הרומנטי , מפרק אותם מהמיתוסים האופפים אותם, ומרכיב אותם מחדש, כפי שהם. אני מביט נכוחה אל אמת החיים הרומנטית, מרוקן אותה מהמיתוס הדכאני של המיתוס השקרי והכוזב הקרוי "אהבה" וקורא לכולם להביט נכוחה בהתנהלות הרומנטית שלנו כפי שהיא - צרכנים של שוק המתנהל לפי כללי היצע וביקוש לכל דבר וענין.
אבל למה כמובן להתרכז בשוק הבדסמי דווקא ? - ובכן הסיבה היא בגלל צמצומו של מרחב המחקר שלנו. כל מי שנכח אי-פעם באירוע חברתי בדסמי או במועדון היכרויות בדסמי - מודע לתופעות שמוטחות בפניו עד שלא ניתן להתעלם מהן. ריבוין של נשים מסוג השמ"ד הוא אחת מהן.
הענין הזה, למי שעוסק בעיסוק אקדמי, וולמי שיש לו סתם סקרנות אינטלקטואלית מחייב , באופן בלתי נמנע, מחשבה לגבי הסיבות לכך ? למה זה ?
כאמור הכיעור הנשי איננו התופעה היחידה הרווחת במרחב הבדסמי אך הוא בולט לעין מאוד, במידה רבה נוספת קיימת כאן התופעה של התחלפות תזזיתית של זוגיות הדומה למעין משחק של כיסאות מוזיקאליים בקצב של רכבת הרים. עד שנקל לקבוע את הכלל הציני ש"כאן כבר כולם היו עם כולם, ואם לא- אז הם יהיו...".
הסיבה לתזזיתיות של ההתחברויות וההתנתקויות "הרומנטיות" כאן נעוצה כמובן ביסוד הראוותני של הסצינה הבדסמית, ללא השערוריה של ההתחברות וההתנתקות אין קיום לסצינה הזאת.

הדברים שהבאתי כאן אינם בבחינת סוף הדיון, הם בעיקר זריקת אתגר, לתחילתו של דיון רציני ממש לאלו שנקעה נפשם מהאווילות הפושה כאן , ואני מקווה שהדברים שלי ישמשו פתח לדיון ראוי של ממש.

הנה אתגר לדיון של ממש. אחרי שנקעה הנפש מהקשקשת של למי ..גדול יותר ( תחת או משהו אחר..) ואחרי שהתבקשתי, שוב ושוב, להחזיר את הדיון למחוזות אינטלקטואליים משהו , אני חוזר ומביא כאן את הדיון שפעם ניהלתי כאן והנוגע לשורשי העיסוק הבדסמי.
בכן, על מה לכל הרוחות , אני כותב כאן ? האם העסוק שלי בנשים השמ"ד ( רק לצרכי קיצור ר"ת של השמנות, מכוערות , דחויות ) הוא תכלית הכל, או שמדובר בעצם במשהו אחר לחלוטין, שמיתאר גופן של הנשים כאן איננו אלא אחד ממאפייניו הבולטים.
ובכן, למי שזוכר, אני עוסק , קודם כל, בדיקונסטרוקציה של המרחב הרומנטי. בלשון אחר, והמובנת גם להדיוטות שכאן, אני נוטל את המושגים, והמסמנים ( המילים ) שבהם אנו מתארים את תחושותינו במרחב הרומנטי , מפרק אותם מהמיתוסים האופפים אותם, ומרכיב אותם מחדש, כפי שהם. אני מביט נכוחה אל אמת החיים הרומנטית, מרוקן אותה מהמיתוס הדכאני של המיתוס השקרי והכוזב הקרוי "אהבה" וקורא לכולם להביט נכוחה בהתנהלות הרומנטית שלנו כפי שהיא - צרכנים של שוק המתנהל לפי כללי היצע וביקוש לכל דבר וענין.
אבל למה כמובן להתרכז בשוק הבדסמי דווקא ? - ובכן הסיבה היא בגלל צמצומו של מרחב המחקר שלנו. כל מי שנכח אי-פעם באירוע חברתי בדסמי או במועדון היכרויות בדסמי - מודע לתופעות שמוטחות בפניו עד שלא ניתן להתעלם מהן. ריבוין של נשים מסוג השמ"ד הוא אחת מהן.
הענין הזה, למי שעוסק בעיסוק אקדמי, וולמי שיש לו סתם סקרנות אינטלקטואלית מחייב , באופן בלתי נמנע, מחשבה לגבי הסיבות לכך ? למה זה ?
כאמור הכיעור הנשי איננו התופעה היחידה הרווחת במרחב הבדסמי אך הוא בולט לעין מאוד, במידה רבה נוספת קיימת כאן התופעה של התחלפות תזזיתית של זוגיות הדומה למעין משחק של כיסאות מוזיקאליים בקצב של רכבת הרים. עד שנקל לקבוע את הכלל הציני ש"כאן כבר כולם היו עם כולם, ואם לא- אז הם יהיו...".
הסיבה לתזזיתיות של ההתחברויות וההתנתקויות "הרומנטיות" כאן נעוצה כמובן ביסוד הראוותני של הסצינה הבדסמית, ללא השערוריה של ההתחברות וההתנתקות אין קיום לסצינה הזאת.

הדברים שהבאתי כאן אינם בבחינת סוף הדיון, הם בעיקר זריקת אתגר, לתחילתו של דיון רציני ממש לאלו שנקעה נפשם מהאווילות הפושה כאן , ואני מקווה שהדברים שלי ישמשו פתח לדיון ראוי של ממש.

יש לו,בעיה עם שמנות
אפשר לכנות את זה שמנו- פוביה,מיז-ואובסיה (על לשון מיזוגניה)
אבל א-מה הוא אובססיבי בנושא בצורה כפייתית מאוד
לא משנה,איזה "דיון" הוא יעלה, תמיד השמדיות מסתובות לו כמו יתושים במוח מתות לצאת החוצה
וזה כבר אומר דרשנו
אבל , זה כבר דורש דיינו

אולי שמנה אחת בעבר דרכה עליו

לו הפתרונים

הקיצער,הוא מספק לנו עיסוק שעשוע
מה רע?