בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרץ רגשנות, או - חרמנית מחפשת משמעות

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 12 שנים • 3 באפר׳ 2012
וואו, גייגר, תודה. ריגשת לי ת'צורה עכשיו.

ברנית, אני מסכימה איתך: הדבר שאני הכי אוהבת בשרשור הזה הוא שהוא מציג זה לצד זה מבטים מאד שונים - כאלה שבאים מתוך חוויות מאד שונות. אני נהנית להשוות ביניהם, וחושבת שההשוואה מעניינת.
התגובות של חניבעל הן זהב טהור, ובכל פעם שאני חוזרת וקוראת אותן הן מעוררות בי המון מחשבות ותובנות, בכל פעם מחדש.
תומר​(מתחלף)
לפני 12 שנים • 15 באפר׳ 2012
תומר​(מתחלף) • 15 באפר׳ 2012
לי נראה שאת יודעת היטב לבטא את הרגשות הנכונות לסוויץ' ... את רק אולי פחות בטוחה בזו, אבל זה שם.
צ'יטה​(שולט)
לפני 12 שנים • 16 באפר׳ 2012
צ'יטה​(שולט) • 16 באפר׳ 2012
יש כאן תגובות מאד מעניינות ומלומדות ויתר על כך, בעיני לפחות בדסמיות לעילה ולעילה. אני חושב שיש שני צירים לא קשורים זה לזה, מידת הבדסמיות (ונילי-קינקי-בדסמי) והנטייה שולט-מתחלף-נשלט. אני לא שופט ומחלק ציונים למי שיותר בדסמי זה יותר שווה ומי שפחות הוא לא "סתם קינקי" שאוהב להתלכלך במיטה (*ביטוי שמור לחניבעל). אבל הנטייה להקשר, שמי שהוא מתחלף הוא פחות עמוק בבדסמיות שלו היא בגדר הקש מוטעה בעיני. ניתן להיות מתחלף ולממש בדסם למלוא עומקה של המילה הלא באמת מוגדרת הזו.

איך זה יכול להיות? זה פשוט יכול להיות ולא רק שזה יכול להיות זה אפילו קיים בחדרי חדרים אלו ואחרים. אני לגמרי מבין את התמיהה שפוקדת את אלו שלא מתחלפים אל מול התופעה השונה הזו של מתחלפים. זה נראה על פניו כאילו משחקים בנדמה לי, אבל יש מקרים שזה לגמרי לא כך ואנסה להסביר את נקודת הראות שלי, למרות שלדעתי יולי מסבירה נפלא.

לדעתי בקשר זוגי ארוך ובדסמי עמוק לגמרי ממש בכלל, ההתמסרות היא אמנם לא סימטרית אבל היא דו כיוונית לחלוטין. לגמרי לא ברור שם מי שולט ומי נשלט. כשסאבית רוצה משהו מהמאסטר שלה ויודעת לבקש את זה יפה ונכון (באופן הלא סימטרי הזה), היא מקבלת כמעט כל מה שהיא רוצה. כמו גם המאסטר מקבל כמעט כל מה שהוא רוצה (שוב, כשמבקש את זה באופן הלא סימטרי הזה).

עדיין למביט מהצד, בקשר לא סימטרי שכזה, לכאורה ברור מי שולט ומי נשלט, אבל כשמעמיקים בהתבוננות לאורך זמן, זה לגמרי לא ברור לגמרי בכלל. זה שמאסטר הולך עם הסאבית שלו למועדון ואומר לה ללכת עד לקצה שלה אין בכך כדי לבסס את הדיכוטומיה של שולט-נשלט. שניהם מקבלים שם את הצרכים שלהם ובעצם הסיטואציה מגשימה את הרצונות של שני הצדדים. זה שהיא אוהבת ללכת על ארבע זה לא מה שעושה אותה נשלטת, בעיני לפחות. זה שהיא אוהבת שמצליפים בה, בעיני זה יכול להיות בגדר שהיא מוצאת מאסטר שיעבוד אצלה בכדי לספק את מנת האנדרופינים ש"היא רוצה".

בנוגע להתחלפות, יש שם עניין שקשה להרבה להרגיש אותו בידיים, של דואליות שיש בה סתירה. בצד אחד יש את המקום הזה שאני שולט ללא מצרים והיא תעשה כל מה שיבוא לי בכל רגע נתון. אבל בצד השני יש שם ריגוש עצום עבורי ללכת לצד השני ולעשות כל מה שהיא תרצה בכל רגע נתון, לערב אחד או אפילו שבוע שלם. שני הצדדים מרגשים אותי באותה מידה עצומה למרות שבאופן אחר לגמרי.

אני מכיר בעובדה שלהתמסרות יש גורם שיורי ואסור להקל לגביו את הדעת. התמסרות חד כיוונית לאורך זמן, גורמת להעמקת ההתמסרות ולהעצמתה. אבל היא גורמת לעוד תופעות לוואי. כמו לדוגמא, צפיתי בהרבה מקרים של יחסים עמוקים של זוגיות 24/7 לאורך זמן, שבהם קצת "נמאס" למאסטר לעשות לה סשנים ולהעמיק את ההתמסרות והרבה מהצורך ה"בדסמי" שלו בא לידי ביטוי ביחסים היומיומיים. כתוצאה מכך, כמות הסשנים הולכת ופוחתת לה, והבדסם הולך ומשנה כיוון. האם הכיוון הזה יותר עמוק בעיני? אז זהו שלדעתי לא.

כאשר מתחלפים, נכנס שם דם חדש לקשר, יש התרגשות והתלהבות והבדסם הולך ומעמיק דווקא בגלל הסתירה שבהפיכת החצר הזו. ואם שני הצדדים באמת הולכים "עד הקצה" עם ההפיכה הזו בכיוון של ההתמסרות ולא משחקים בנדמה לי, בעיני לפחות, זה יכול להיות עמוק יותר מים המלח. עמוק יותר מיחסים שבהם הדיכוטומיה ברורה לכאורה.

אני רוצה לציין שהעיסוק בבדסם מותיר אותי עם הרבה שאלות, גם היום, לאחר שראיתי וחוויתי לא מעט ואין במה שכתבתי איזה נסיון להגדיר תורה קדושה זו או אחרת. רק על עצמי לדבר ידעתי.