הדורבנים(נשלט)
|
לפני 12 שנים •
16 באפר׳ 2012
עוד הודעה קצרה
אני כתבתי את צעיף אדום מדם.
אנדרהיל - שוב, קבל את התנצלותי הכנה מעומק הלב. הכי עומק שיכול להיות. אנדרפוט - נו, הנה. אתה יכול לחזור... אליאס, תודה רבה רבה על השיחות בסוף, למרות שלא ידעת את הסוד. למדתי המון. |
|
|
בכוח המוח{Aion}
|
לפני 12 שנים •
16 באפר׳ 2012
אפשר לפתח דיון בעניין הזה, פוג?
כי יש לי שאלות, לא לגבי ה"התחזות", אלא לבי צרכים "נשיים" וריגוש מהמקום הזה של התחזות לאשה מול גברים ונשים, הן כשולטת והן כנשלטת. אפשר? |
|
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 12 שנים •
16 באפר׳ 2012
ברור שאפשר, מה השאלה בכלל. על מה תרצי לדבר?
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 12 שנים •
16 באפר׳ 2012
ואללה
למה?
|
|
|
|
בכוח המוח{Aion}
|
לפני 12 שנים •
16 באפר׳ 2012
יש משהו מאוד חמקמק בריגושים שלנו מדמויות בדויות. שם, אנחנו יכולים להיות כל מה שאנחנו רוצים, ולחוות תחושות שברגיל נראה לנו כי במבנה המציאותי שלנו לא ניתן לחוות.
כך למשל, אפשר להנות מעוצמת מעמד, עושר, מראה פיזי וכו'. במקומות אלה ברור יותר מה מקור הריגוש - הדרך בה מביטים ב"אני החדש" שלנו, מתרגשים ממנו או מכבדים אותו. השאלה היא, והיא לא מופנית רק אליך אלא לכל מי שירצה לשפוך אור - מהם שורשי הריגוש בהתחזות כזו לאישה, ומהי ההשפעה? האם מדובר בריגוש מיני? מנטלי? האם אתה חווה בעיקר את חווית הנשלטות של מי שאתה מתקשר איתו? האם מרגש אותך לחוש תחושות נשיות, של עוצמה במקרה הזה? האם הריגוש/העניין נובע בכלל ממקור אחר? ושאלה אחרונה חביבה - יש קשר בין התחושות האלה לתחושות של ניוש? |
|
|
| פייר פאזוליני(נשלט) |
לפני 12 שנים •
16 באפר׳ 2012
טוב, לי יש שאלה
כאחד שניהל איתך שיחות ארוכות. אישיות.
האם לא חשבת להגדיר לעצמך בהתחלה את השיחות האישיות כגבול שלא תעבור? כלומר, להשלות מישהו במשך תקופה ארוכה? למה זה קשור בעצם? לרצון שלך להיות אישה? לרצון שלך לנצל גברים? כלומר, אפשר להבין רצון להתחזות לאישה. רצון פנימי אולי, אבל לפגוע באנשים אחרים? זה חלק מהאישיות ה"רגילה" שלך או שזה משהו שקורה רק כשאתה מתחזה |
|
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 12 שנים •
17 באפר׳ 2012
טוב, שכנעתם אותי. מגיעה לכם תשובה מפורטת וחושפת דם ועור, ולא סתם הודעה קצרה. מגיע לכם שגם אני אסבול קצת. אז ככה:
התשובות לכל השאלות האלו כרוכות אלו באלו. הן גם השתנו תוך כדי הכתיבה של צעיף, בעיקר התשובות לשאלות של בכוח על המשמעות של המסיכה הנשית ושל פליני על הקווים האדומים והמוסר. לכן אתחיל מפרלין כי התשובות לשאלה הראשונית "למה" הן הכי פשוטות, ואמשיך משם אליהם. אז למה? אני חושב שזה התחיל בצורך להקיא: היו לי אז כבר הרבה זמן המון פנטזיות בראש שממש הטרידו אותי. הייתי חייב לפרוק אותם כסיפורים, והתביישתי לכתוב אותם כפוג. נוספו לזה גם דברים לא סגורים שרציתי להבין בי ובזוגיות שלי (אגיע לזה תיכף), וגם ובעיקר התעניינתי מאוד האם יכולה להיות בימינו עבדות אמיתית של גבר לאישה, בעולמנו החופשי הדמוקרטי. הרגשתי שיהיה לי קל יותר לענות לכל אלה כשולטת. בנוסף, היו נושאים קטנים יותר שסקרנו אותי והציקו לי בכלוב. למשל העובדה שכל הפרופילים של השולטות מאוד נגטיביים כלפי נשלטים: "לא לחפירות!" או למשל: "אמרתי לא אז זה לא! תעברו הלאה!" וכיוב. הסיבה המוצהרת תמיד הייתה "תהיו יום אחד בנעלינו, ותבינו למה אנחנו צריכות לכתוב את זה בפרופיל". באמת? זה מה שלדעתכן חייב להגדיר שולטת, מה היא "לא" לנשלטים? אז יאללה, בא לי לנסות להיות בנעליכן... אז כתבתי פרופיל של שולטת. דאגתי שכולו יהיה חיובי. וכולו יהיה על השולטת עצמה, לא על הנשלטים. אמנם שיניתי אותו מדי פעם, וגם דרשתי דברים מנשלטים, אבל תמיד בכבוד אליהם, ועם חוק: בלי המילה "לא". ונכנסתי לצ'ט בשביל לברר מהי עבדות אמיתית בימינו. זאת הסיבה הראשונית לשמה כתבתי את צעיף. ודיברתי והתייעצתי עם נשלטים מכל הסוגים. זה היה מאוד בכבוד: בלי סשנים, בצחוקים בצ'ט הכללי, וכל מי שכותב לי "מלכתי אני מלחך את נעלייך" אני ישר אומרת שזה לא זה, אני רק מתייעצת. לא יכולתי אחרת. זה ממש בער בי – איך משיגים עבדות חוקית, באיזשהו אופן. השיחות עם הנשלטים האחרים היו הכרחיות בנושא זה. לא יכולתי לעשות את זה לבד. בשיחות הגענו לזה שצריך שכספו יהיה אצלי למשמורת, שאני צריכה להרוויח יותר ממנו כך שלא יהיה חשד לניצול. ועוד שהוא לא יוכל לצאת ולהתלונן, שהוא לא יוכל לסיים את הקשר לבדו כי ההפסד יהיה גדול מדי בשבילו בלי הסכמה שלי, וכיו"ב. כל אחד תרם מהנשלטות שלו. אלו היו שיחות נורא מעניינות. באחד הימים פנה אלי מישהו, נשוי עם שלושה ילדים, והוא היה מאוד אינטליגנטי ורצה להשלט. זה התקשר לי נורא חזק לפנטזיה שהייתה לי קודם בראש, אז כתבתי עליו את הסיפור "מלכה בתשלום". החלק מהצ'ט בסיפור הזה היה נכון. השאר שלי. (כאן גם גיליתי שבכל פעם שאני כותב סיפור בתור צעיף, אני חוטף חום גבוה לחצי יום. כנראה מהריגוש. האם זה נחשב רצון לניוש? נגיע גם לזה) התגובות סערו ושכחו, ואז אזרתי אומץ לכתוב את המטרה - לפתוח דיון בפורום על עבדות אמיתית – "מסירת כל רכושו". וכאן לדעתי ברור הערך המוסף של התחזות לאישה שולטת. תראו, אם אני הייתי פותח את השרשור הזה כפוג, השרשור ההוא היה נורא מנומנם. אקדמי כזה. "כן כן, עבדות אמיתית, מעניין, חחח. שמנות." לא כך היה, כי באה אישה, אינטילגנטית, חכמה, מושלמת (בכוח – נדבר גם על זה תיכף. אני זוכר שלא אהבת את המושלמות) שנופלים לרגליה כל נשלטי הכלוב. וברור, כלכך ברור שהיא תשיג עבד כזה. נכון? אפילו שניים. אז זה *אמיתי*, ועולים יצרים, ולבנת מספרת על המקרה שלה, ובכוח על המקרים שלה, ועוד מישהו מספר את סיפור חייו, והמלט ואנדרפוט מסבירים את ההבדל בין פנטזיה למציאות... בקיצור, זה חי כי זה נראה אמיתי מספיק, ונראה מסוכן מספיק. איזה פחד, מה באמת קורה שמחברים את הפנטזיה למציאות? אחכ ניסיתי להבין דרך צעיף את היחסים שלי עם אישתי. פתחתי בלוג, עם הגיגים שרובם שאובים מהשיחות איתה. שוב, מאוד חיובי. המון תכונות ודיעות של צעיף, שכתבתי שם, לקוחות בעצם מאישתי. ופה אני רוצה להגיב על המושלמות של צעיף, כי מתחילתה ועד סופה, צעיף היא שולטת שמצויירת על ידי גבר נשלט. נראה לי שחלק מהנשים קצת נפגעו ממנה אחרי שחשפתי את היותי גבר, כי חשבו שזה פורנו על שולטת, ששם אותן עצמן באור שלילי. לדעתי ההיפך הוא הנכון: העובדה שכתבתי את מושא תשוקתי אפשרה לי בעצם לנסות לחקור ולהבין אותה. מה אישה כזאת תרצה, ממני ומהסביבה? מהכלוב? מה ירגש אותה? מה היא תחשוב על כל מני נושאים? הדרך הכי טובה לדעת היא ממש להכנס לנעליה. לא? יותר מזה, היא אפשרה לי לתקוף רעיונות מפגרים שאומרים על שולטות, שלקחנו כמובן מעליו. דוגמא שישר עולה לי עכשיו היא "חוסר ביטחון" שאומרים על שולטת כשרוצים לקטול אותה. הקטילה האולטימטיבית שמקטינה שולטות: "אה, היא לא מלכה אמיתית. היא חסרת ניסיון ורואים שאין לה ביטחון". אז הנה, בכוונה הדגשתי ב"מלכה בתשלום" כמה אין לה נסיון, כמה היא חסרת ביטחון, וכמה בכל זאת היא סקסית להחריד! ועוד יותר מזה, המושלמות שלה נועדה לספק לי מראה ביקורתית דווקא לנשלטות שלי. כי הרבה פעמים אנחנו הנשלטים מטילים את האחריות על שולטות, בלי לשים לב אפילו. שאינן מושלמות. שאינן מה שרצינו. אז אני חשבתי: זה לא נכון. כי גם אם תבוא מי שאנחנו באמת רוצים, מישהי "מושלמת" האם נוכל להתמודד איתה? ומה בעצם הפירוש של מושלמת? ומה פירוש "להתמודד איתה"? מה קורה בבית? מה קורה ביחסים ביננו? מה היא תרצה ממני, כנשלט? מה בעצם אוכל לתת לה? כל השאלות הללו אף פעם לא נשאלו בכלוב באופן הזה, לפי מה שזכור לי. אז כתבתי על הנושא הזה כמה סיפורים, שולטת בנעלי בית כזה, ולבסוף את הטקסט "על הבושה ולאחריה" שהיה בשבילי ארוע מכונן. בשבילי הוא הטקסט הכי חשוב שכתבתי. הבנה של פעם בחיים, ולדעתה של בכוח המוח הוא "פתטי" (שברת את ליבי. ממש!). האם יש קשר לניוש? בהתחלה חשבתי שלא. כי מה הקשר? אף פעם לא היו לי פנטזיות להיות שולטת. אח"כ שמתי לב שבכל פעם שקיבלתי חום מהסיפורים שכתבתי, זה בא עם רגש מוזר לטרנסקסית, אז הבנתי שכנראה כן, קצת. את הסטמפה הסופית לכך קיבלתי עם השיחות בסוף עם אליאס, אחרי שכבר נחשפתי כגבר. לא אפרט אותם פה בכלל. אסתפק בכך שהיא הראתה לי, בין היתר, שכשהייתי צעיף האני הגברי שלי כמעט התבטל מולה (מול צעיף), והיה חסר אונים להגיב לסיטואציות מסויימות. זאת היתה תופעת לוואי, אבל מאוד עמוקה. לכן קראתי לצעיף "דמות" והבדלתי אותה מהיוצר שלה. חלק התלוננו שזה סתם נועד להכשיר את השקר השיטחי. אני מבין את הביקורת הזאת. אבל באמת, זה לא היה שיטחי כלל. יתרה מכך, זה היה מצב מאוד מסוכן לי ולסביבה. זה התערבב לי גם עם מועקה של הפגיעה באנדרהיל. אז הפסקתי. די בבהלה, יש לומר. וזאת למרות שנורא רציתי להמשיך ולהתווכח עם כל השולטים שצבאו על הפורום פמדום בדרישה לתלות אותי... זה היה קצת כיף. התגובות: באופן כללי – הסערות בפורום והעליהום עליי היו כייפיים, אבל בניגוד לדיעה הרווחת, היוו אצלי חלק מאוד שולי מהרגשות והמניעים. היה קצת אגו ילדותי של "וואו, איך אני קורע את הרעים" כזה, לא יותר. זאת להוציא את תגובותיהן של בטי-בום ומרי ג'ין. לקחתי מאוד ללב את הכנות שבה הן נגעלו מהשקר. לקחתי ללב בצורה שלא העזתי בזמנו לבטא בפורום. אני חייב להגיד גם, ואולי זה לא יישמע טוב – קל מאוד לזהות מי נפגע באמת, וכנגדם מי עושה את עצמו וממניעים אינטרסנטיים של אגו. לא אגיד שמות. אבל זה כלכך קל, אני בטוח שאתם יודעים. חשוב להזכיר גם שבניגוד לזכרון את המיעוט המתלהם, רוב מאוד גדול, גורף, של באי הפורום תמכו בי בהתלהבות. הרי למען אנדרפוט ספרנו קולות, זוכרים? תמכו בי בעיקר הנשלטים, ובעיקר אלה שצ'וטטי איתם. אני יכול להבין זאת – הם הרגישו שאני בעדם. ושצעיף באיזשהו אופן מייצגת אותם, ואת איך שהיו רוצים שידברו וייתיחסו אחד לשניה ואחת לשני בפורום הפמדום. במידה רבה של צדק. האם היו לי קווים אדומים ברורים בצ'טים? לא מוגדרים היטב. אבל בכל רגע הייתי מודע לכך שהמצב רגיש, והפעלתי שיקול דעת לכל אדם לגופו. עם שולטות סירבתי לדבר כמעט בכלל (למעט פעם אחת, שרציתי חוו"ד ממישהי לא שגרתית על נושא העבדות, וששיערתי מראש שהיא חזקה מספיק, ומבינה עיניין, להכיל את זה). עם נשלטות דיברתי ממש מעט, (פעמיים אני חושב) ורק עם אלו שידעתי שתעמודנה בכך. עם נשלטים דיברתי די הרבה, אבל כמו שציינתי למעלה, הדברים בדרך כלל לא כללו שיחות אישיות מאוד. ברגע שגלשנו לסקס, בדרך כלל התנתקתי. גם דיברתי רק עם אלה ששיערתי מראש שייקחו את זה ברוח טובה. אני חושב שברוב המוחלט של השיחות צדקתי, ולא היה בהם כל נזק. שני יוצאים מהכלל היו. הראשון אנדרהיל, שלא התאפקתי לדבר איתו גם כשידעתי שהוא עלול להפגע. הוא האיש שדעותיו על פמדום הכי קרובות לשלי כאן, והרגשתי שאני חייב לשאול את דעתו בנושא העבדות. זה היה פגום מוסרית. היה עוד נשלט, שאיתו ניהלתי מיני רומן של כשבוע וקצת. (את פליני אני לא זוכר כלל. לזה שאני מדבר עליו היה ניק אחר. האם זה היית אתה?). זה כי צעיף ללא ספק הייתה יוצאת איתו. הוא אחלה גבר, מצחיק, מקורי, ויצירתי. זה היה סטוץ רומנטי בצ'ט כזה. הייתה לי תחושה חזקה מהשיחות שלא אפגע בו, והעזתי ללכת איתו קצת יותר מאחרים. אני מקווה שצדקתי. אם טעיתי וכן פגעתי בו, אני מתנצל. הוא מאוד תרם לדמות של צעיף, אבל זה בטח לא היה שווה פגיעה בו. אז מה עם חרטה? על הדיונים בפורום והסיפורים אני לא מתחרט. וכאן אני אומר בכנות: יכול להיות שיש לי ערכים שונים ממרי ג'ין או מבטי בום, אבל אני חושב שהפורום הזה היה זקוק לניעור, ולהתחפש בו לצורך הסיפורים והצגת הדילמות זה לא דבר רע. הצ'טים זה משהו אחר. אבל גם בהם – על רובם אני לא מתחרט. יש שני צ'טים בעצם, אלה שלמעלה שאני מתחרט עליהם מעומק הלב, ולא הייתי עושה אותם שוב. אז פליני – האם אני ככה גם בחיים? התשובה שלי לא חד משמעית, בעצם, למעלה פרושים לפניך ערכי המוסריים, ותחליט בעצמך. |
|
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 12 שנים •
17 באפר׳ 2012
אה שכחתי.
יש עוד סיפור, שנראה לי שאשים. בזמנו הוא נראה לי לא קשור לדמות של צעיף, ולא מתאים. אבל עכשיו שאני פוג, למה לא? אז תהיו אכזריים בביקורת. רק עוד סיפור אחד. |
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 12 שנים •
17 באפר׳ 2012
פוג היית כנה ואני אנסה להיות כנה בחזרה.
נורא קשה לי שזה אתה צעיף אדום, היה לי הרבה יותר פשוט עם זה היה מסתבר שזה מישהו אחר, למשל אחד הדומים שחשדתי בו. אתה מבחינתי אחד הנשלטים המשולמים, זה שמצליח לשלב זוגיות ושליטה זה שתמיד מעניין אותי לשמוע את דעתו בדיונים בפורום. את זה שבעייני הגון וישר. וצעיף לא הייתה הוגנת, הרגשתי מניפולציה ובטח בתשובות כשהתגלתה ההתחזות. אני הראשונה שבעד להחיות את הפורום, לשאול שאלות , לענות יפה לנשלטים. אבל שקרים מבחינתי הם לא אמצעי שמאפשר את המטרה |
|
|
|
Episode(לא בעסק)
|
לפני 12 שנים •
17 באפר׳ 2012
וואלה, בחיים לא הייתי מנחשת שזה אתה.
טוב לדעת ((: |
|
|