יציאה מהארון

יציאה מהארון

באהלפההרבה​(אחרת) • 14 באפר׳ 2012

אתמול היתה לי יציאונת מהארון. אני אומרת "יציאונת", כי אני עדיין לא סגורה על עצמי אם אני באמת בענייני בדסמ. מה שקרה הוא, שסיפרתי לאחי ולחברה שלו במין דרך-אגב כזה שהייתי במסיבה. הם שאלו באיזו מסיבה, אז עניתי במבוכה שמסיבת בדסמ. אני לא טובה בלשקר, וגם לא חשבתי שזה משהו כזה מביש. עם זאת התביישתי, כי לצאת למועדון כזה עלול לומר משהו על ההעדפה המינית שלי, ולדבר על העדפות מיניות עם קרוב משפחה זה תמיד קצת מביך.

משם השיחה התגלגלה, ביוזמת החברה של אחי. היא שאלה אותי אם אני רק חברה של אנשים מהקהילה או ממש חלק ממנה, אז עניתי שזה בבדיקה. אחי הזהיר אותי מסוטים מסוכנים וחולי נפש, אז אמרתי לו שאתמול דווקא פגשתי כמה שנראו לי סבבה, וש"הייתי סומכת עליהם אם הייתי מחליטה ל-"
-"אוקיי, עד כאן. יותר מדי אינפורמציה. אני אחיך, אני לא אמור לדעת. תהני, תזהרי, תשאלי את עצמך אם את באמת רוצה את זה ואל תשתפי יותר מדי אנשים".

אם הייתי, למשל, לסבית, היה ברור לכולם למה אני רוצה לצאת מהארון; כי אם אני לא אצא ממנו, אני אצטרך להסתיר את בת הזוג שלי מהעולם ולא נוכל לנהל זוגיות בריאה. בבדסמ, לעומת זאת, האישיו אינו בן או בת הזוג אלא אופי הקשר עצמו, הדברים שעושים ביחד, ואת זה קל יותר לשמור בסוד מהעולם (אלא אם כן האדון שלך מצווה עליך לנבוח במהלך סדר פסח עם כל המשפחה, או לצאת לרקוד ערומה ברחוב. אבל אז עלולים סתם לחשוב שאת משוגעת באופן כללי).

הבעיה היא, שבדסמ זו לא רק העדפה מינית אלא גם תרבות שלמה, חברים, מקומות בילוי, סגנון לבוש, אפילו טעם ספרותי (גור. אני אקרא את זה מתישהו). תמיד אפשר לומר "אני סתם מתעסקת בזה מתוך סקרנות אנתרופולוגית", או "אני כאן בשביל האנשים", או "אני נורא אוהבת בגדי פטיש" או "הסימן הכחול הזה? סתם נפלתי במדרגות". אבל די, אני גרועה בלשקר וזה לא כיף להתנצל כל הזמן. מצד שני, זה גם נורא מביך לספר את האמת. לא כי זה רע, להיות בענייני בדסמ, אלא פשוט כי הנושא עצמו הוא די אינטימי.

אני רואה שכבר העלו את זה פה: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=89

מלכתא • 17 באפר׳ 2012

כתבתי על זה גם בבלוג שלי.
אני חושבת שצריך להיזהר מאוד מול מי "יוצאים מהארון", כי לעתים זה עלול להיות לרועץ, יש אנשים שלא כ"כ פתוחים ועלולים לקבל את זה לא יפה.

מצד שני, מול אנשים קרובים זה מעולה להפתח, כי כל הזמן להחזיק בפנים סוד כזה זה קשה.

בדיוק היה סגנון של דיון כזה בפטלייף..

barnit • 17 באפר׳ 2012

בכנות, מבחינתי, בדסמ לא יכול להיות "יציאה מהארון" כי אני לא רואה אותו בכלל כ"נטייה" כלשהי.
נכון שיש אנשים שחיים את זה ברמות שונות ובדרכים שונות
אבל קשה לי להאמין שאפשר לחיות בדסמ כל הזמן, בלי שינוי, בלי הפסקה.
אני אסביר את עצמי -
אישה שנמשכת לנשים, לא דו שיכולה למצוא גם משיכה לגברים, אחת שנטו נמשכת לנשים, זה ימשך אצלה כל הזמן למשך החיים.
במערכת יחסים ובחיים שאבנה לי אני לא כל הזמן אגלם רק "נשלטת",
יש את המקום שיהיה בו את השוויון וגם חייב אותו,
אחרת המערכת יחסים שתווצר תהיה מאוד לא בריאה וספק כמה זמן תחזיק מעמד (מעבר לכך שאין כל פסול גם ליחסים רגילים מידי פעם ושבירת שיגרה).
וכמו שציינת, אותה אישה אם היא תסתיר את המשיכה שלה לנשים היא נאלצת להסתיר גם את אורח החיים שלה.
אני לא מסתירה את אורח החיים שלי מעצם כך שאני לא רצה לספר לדודות ולסבים שאני אוהבת לקבל ספנקים והשפלות.
כמו שאמרת זה נושא נורא אינטימי,
לפיכך אין מה להתנצל שאת לא משתפת את כל המקורבים לך בנושא.
מה שנעשה בחדר מיטות בינך לבין בן זוגך זה עיניין שלכם בלבד.

אני למשל סיפרתי נגיד לחברים הכי טובים שלי,
אבל זה בגלל שאנחנו מדברים בפתיחות על סקס,
יש משהו משחרר בלצחקק עם חברים על זה ,
אבל אני באמת לא רואה מה זה עניינם של משפחתי לדעת את זה,
זה כמו שאני לא דוחפת את האף לנושאים אינטמים שלהם.

אה ושמתי לב שמצאת שיטה חדשה מלהתחמק מלהחיות שירשורים משנת הרפפוט

באהלפההרבה​(אחרת) • 17 באפר׳ 2012

הבעיה היא, שהיציאה מהארון קורית מעצמה. גם עם אחי, דבר הוביל לדבר. נושא הוביל לנושא. אני לא שקרנית טובה אז כששואלים אותי באיזה מסיבה הייתי, קרוב לוודאי שאגיד את האמת. ומשם ל"אז גם את בקטע?" הדרך קצרה...

barnit • 17 באפר׳ 2012

כן אבל יש הבדל בין אם הלכת למסיבה כזאת או את באמת עושה את זה, ואם את באמת עושה את זה, זה לא ממש עניינו של אח שלך.. אין רע בלהציב גבולות על המידע האינטימי שאת מוכנה לשתף. זה לא נחשב לשקר לדעתי כי אלא דברים שאת שומרת לעצמך זכות שהם יהיו פרטיים שלך..

באהלפההרבה​(אחרת) • 17 באפר׳ 2012

לי עצמי אין כל כך בעיה לדבר על דברים, אני מתחרטת שסיפרתי לו כי ראיתי שהוא מתחרט שהוא שאל. אם הוא היה מגיב בקלילות ובאדישות לא הייתי מתחרטת.

אלריק! • 17 באפר׳ 2012

יעבור לו. אולי אפילו יגרום לו להיות יותר פתוח.
אגב יתכן וחלק מהרתיעה שלו נובעת מחשש אמתי שלא תפגעי.
חלק קטן מאוד מהמשפחה שלי יודע ואני בטוח שהם לא יפיצו את
זה הלאה.
לגבי יציאה מהארון ,באופן כללי לדעתי יציאה מארון הבי די ס מ יכולה
להיות אף קשה יותר מלהודות בהומוסקסואליות. אבל הנושא הזה
בטח נטען בעבר.
בכל מקרה מאחל לך הרבה הנאה והגשמת פנטזיות.
רק תזהרי קצת.

הרמאפרודיטה • 17 באפר׳ 2012

אני בספק.

ובכל מקרה -
למה צריך לצאת מאיזשהו ארון (ועוד להשתמש בביטוי הזה חחח ) ?

אי אפשר לחבב בגדי עור או את התרבות הנלווית לבדסמ, מבלי להודות בהעדפות מיניות שקשורות לכך ?
האם חיבה לבדסמ היא משהו שיש לחלוק עם הקרובים אלינו, כמו חיבה למין אנאלי או סקס במקומות ציבוריים, לצורך העניין ?

זו לא ביקורת חלילה, אני שואלת בכנות.

מלכתא • 17 באפר׳ 2012

ברור שכולנו חיים את זה ברמות מסויימת,
אבל עם כל הכבוד כשאני יושבת עם חברות ואנחנו רואות גבר בפאב
אני אסתכל עליו שונה ממה שהן יסתכלו עליו.

וכן, קורה לי שאני רואה מישהו ואני חושבת "וואי יש לו מראה של נשלט".
שריטה בראש? אולי.
ואני ממש לא בנאדם של 24\7.
לכן לסביבה הקרובה שלי לפחות אני כן הרגשתי צורך לספר, שיבינו לאן אני הולכת ומה אני עושה וגם שידעו למה ולא יגלו את זה בדרך לא דרך.

בדיוק כמו

הוא​(שולט) • 18 באפר׳ 2012

שאת לא מדווחת לכל באיזה יד את מנגבת או מתקינה טמפון.
את גם לא "מתנצלת" שאינך מדווחת זאת. בריא ועדיף שתהיה לך חלקת אלוהים קטנה שהיא שלך.
לגבי לספר בכלליות כשיש ילדים זה יותר מרכב ולטעמי אין להחשף , כשאין ילדים תלוי למי ומתי
היו אנשים שנסחטו עקב חשיפה והיו ששלמו מחיר יקר.
לפני שבכלל נגשים לזה רצוי שיהיו לך מספיק שעות טיסה כדי שתצליחי לקבל עצמך עם הצד שגילית בך ולראות בהיותך פעילה או מתנסה כמשהו חיובי וטיבעי עבורך.