the rain song
|
לפני 12 שנים •
27 באפר׳ 2012
כיוון שאינני הורה, הייתי רוצה רגע להתייחס לעניין מהצד השני.
ההורים שלי ידעו כשהתחלתי להזדיין. זה בהחלט לא מצא חן בעיניהם אבל עדיין הם לקחו אותי לרופא נשים ולא התנגדו כשהתחלתי לקחת גלולות (איידס עדיין לא היה בשנות העשרה שלי ושאר המחלות נחשבו נדירות. הפחד הגדול היה הריון לא רצוי - גלולות הספיקו). ההורים שלי גם הרשו לי לסגור את החדר וגם לא התנגדו כשישנו יחד. הם לא אהבו את זה, אני בטוחה אבל הם העדיפו שזה יהיה בבית ולא במכונית על חוף הים או משהו. ההורים שלי היו מאוד ליברלים ויכולתי לדבר איתם על הכל. ועדיין, הם מעולם לא ידעו באיזה תנוחות הזדיינתי, מתי גיליתי את האוראלי או את האנאלי או את הדוגי או ... את הספאנקים וכל השאר. אני משוכנעת גם שאמא שלי לא תשמח לדעת שבגיל 40 מישהו הרביץ לי וירק עלי. גם לי אין מושג באיזה תנוחות ההורים שלי הזדיינו. אני זוכרת שאמא של החברה הכי טובה שלי נכנסה להריון והחברה שלי, שהיה לה חבר והם עשו כבר הכל, היתה נורא נבוכה מזה שעכשיו כל העולם יודע שההורים שלה "עושים את זה". היא היתה בת 17 אז. אל תהיו כל כך בטוחים שתדעו הכל על הילדים שלכם בעניין הזה. גם ממש לא בטוח שהבת שלכם תקשיב לכם כשהיא תהיה מאוהבת באיזה אדיוט שינצל אותה. הם יעשו טעויות כפי שכל אחד עושה. הם יזדיינו סתם ויקומו בבוקר עם תחושה מגעילה. הם ינסו דברים והם יטעו. וממש לא בטוח שתדעו מזה. עם כל הפתיחות יש גבולות בין הורים וילדים ולדעתי הגבולות האלה זה דבר מצויין. |
|
|
| Efrati(שולטת) |
לפני 12 שנים •
27 באפר׳ 2012
עלומה
אני תמיד הייתי דו
אבל מאז שילדתי את ביתי אני לא מסוגלת לסשיין אישה נו עוד שריטה לאוסף 
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 12 שנים •
27 באפר׳ 2012
הבית שלנו הוא באמת אחד הבתים הכי פתוחים וליברלים, הבת שלי יודעת על בדס"מ וסקס זה משהו שמדברים עליו.
ועדיי אני לא מתארת לה איך אני עושה ואני שמחה שגם היא לא. כמו שאמרו לפני פחות חשוב לי מה היא עושה אלא עם מי ואיך היא מרגישה עם זה אחרי. אני לא אהיה צבועה ואגיד שאם הבת שלי הייתה סאבית זה לא היה מפריע לי, לא כי אני חושבת שיש בכך משהו רע אלא כי אני יודעת עד כמה קשה למצוא בטוח שפוי ובהסכמה בסיפור הזה. אבל הייתי מעדיפה אלף פעם שהבת שלי תהיה סאבית של גבר שאוהב אותה ודואג לה והיא מאושרת אתו מאשר שתהיה עם אפס שתייחס עליה רע בתוך יחסים ונילים. אנחנו יכולים לקוות בשביל ילדינו שיהיה להם טוב אבל האחריות על מה עושה להם טוב היא כבר שלהם בגיל מסויים. |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 12 שנים •
27 באפר׳ 2012
בטי בום כתב/ה: הבית שלנו הוא באמת אחד הבתים הכי פתוחים וליברלים, הבת שלי יודעת על בדס"מ וסקס זה משהו שמדברים עליו.
ועדיי אני לא מתארת לה איך אני עושה ואני שמחה שגם היא לא. כמו שאמרו לפני פחות חשוב לי מה היא עושה אלא עם מי ואיך היא מרגישה עם זה אחרי. אני לא אהיה צבועה ואגיד שאם הבת שלי הייתה סאבית זה לא היה מפריע לי, לא כי אני חושבת שיש בכך משהו רע אלא כי אני יודעת עד כמה קשה למצוא בטוח שפוי ובהסכמה בסיפור הזה. אבל הייתי מעדיפה אלף פעם שהבת שלי תהיה סאבית של גבר שאוהב אותה ודואג לה והיא מאושרת אתו מאשר שתהיה עם אפס שתייחס עליה רע בתוך יחסים ונילים. אנחנו יכולים לקוות בשביל ילדינו שיהיה להם טוב אבל האחריות על מה עושה להם טוב היא כבר שלהם בגיל מסויים. בטי, מסכימה כמובן עם מה שכתבת, אבל משהו צד לי את העין, ואני אשאל אותך: יהיה לך קל ובטוח יותר לדעת שהיא שולטת ולא נשלטת? החלופה הזו עדיפה בעיניך? |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 12 שנים •
27 באפר׳ 2012
tusk כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: tusk כתב/ה: Sparafucile כתב/ה: תארו לכם את הבנות שלכם. נשלטות, מושפלות, קשורות במסיבה, מושתנות בבית. משרתות את הגבר ערומות בזמן שחברים שלו אצלו. כל זה על ידי גבר שמבוגר מהן ב 10 שנים לפחות. הרשה לי להרחיב. 10 שנים מבוגר יותר, נשוי, פוליגמי ומנהל הרמון. ומאלף אותה להיות זונה בשביל שיהיה לו כסף לסמים והימורים. דווקא השאלה הזו מעניינת פחות, כי התשובה עליה ברורה. יפה, אם כך הגדירי בבקשה מהו הגבול, באיזו נקודה תתערבי, מתי תרשי לעצמך לומר 'עד כאן' ? זו באמת שאלה טובה, אבל דווקא בגלל שאנחנו מנסים להגדיר גבולות וסייגים ולשים בהם סימנים, אז הקצנה לצד מסויים מקלה על ההכרעה. אם ברור לי שהיא שעשוע בשבילו, אחת מיני רבות, והלב שלו, כמו גם האחריות שלו לא נמצאת שם, אני אטה להתערב, בהחלט. בטח בגיל 18 ונדמה לי שגם בגיל 20. מעבר לכך, אין לי תשריט מדויק המתאר קווי מתאר ממנו ניתן להבחין באופן מדויק מתי כן ומתי לא. יש גם כל כך הרבה אפשרויות ונתונים מצטברים, שאני יכולה לתת את החיתוך הגס הזה שנתתי. כאמור, מדובר בשאלה בעלת המון אספקטים, הרבה יותר מאלה שהועלו פה. כמו שאמרו לפני רייני ובטי, אני לא אוכל באמת למנוע ממנה טעויות, כאבי לב והתנסויות. זה חלק מהחיים וחלק מההתבגרות. |
|
|
Lithia(נשלטת)
|
לפני 12 שנים •
27 באפר׳ 2012
הייתי רוצה להגיב דווקא מהצד השני.
אני באתי מבית מאוד סגור בכל מה שקשור למין. אף פעם לא דיברו על זה, מעולם לא ראיתי גילויי חיבה כלשהם בין ההורים שלי וגם כשאני, ומאוחר יותר אחיות שלי, התחלנו לצאת עם בנים, זה תמיד התחיל בהסתרה. גישה של "לא שמעתי, לא ראיתי, לא קיים". כל זה הביא אותי, אישית, למקומות רעים שהייתי יכולה לא להגיע אליהם (ואני לא מדברת על הכלוב) אם רק מישהו היה מדבר איתי, שואל אותי מה אני עושה, מנסה לתת עצות. אז נכון, זה מוזר לדבר עם הילדים שלך על מין. ונכון, הרבה פעמים התגובה תהייה משהו בסגנון "דיי, אמא, את חופרת". אבל זה כל כך חשוב שתהייה פתיחות לזה. לא הייתי רוצה שהילדים שלי יהיו "לא רגילים". לא בגלל שהייתי מתביישת בזה שהבת שלי אוהבת שמישהו משתין עליה או בזה שהבן שלי מקבל בתחת, אלא בגלל שלא הייתי רוצה שיהיו להם חיים קשים, של התמודדות מעבר לדברים הרגילים. אני מקווה שאני אצליח לגדל את הילדים שלי חזקים נפשית ומאמינים בעצמם. אם הם יהיו מסוגלים להתמודד, שיעשו כל בחירה שטובה להם. אני אשתדל לעמוד מאחוריהם, לנסות לעזור אם אני יכולה ואם לא, פשוט לשמור מרחוק שהם בסדר. |
|
|
lori{ע_מ}
|
לפני 12 שנים •
27 באפר׳ 2012
עד לא מזמן הייתי בטוחה שכשיהיו לי ילדים, לא ארצה שהם יהיו חלק מהסצינה הזו.
גם בגלל החשש שאני לא יודעת עם מי הם יכולים להיות והאמת? גם בגלל הכאב הנפשי שטמון בלהיות כזה. אני לא יודעת אם יש בנות נוספות שחוות את זה, אבל לא פעם יש חוסר השלמה מאוד גדול עם זה שאני מזוכיסטית וצריכה את זה וזה כאב ובלבול שלא הייתי רוצה שילדיי יחוו. מצד שני, כשאני רואה איפה אני נמצאת היום, וגם כשאני מסתכלת אחורה על קשרים שחוויתי עם אדונים שהייתי משוייכת להם, אני לא מתחרטת על הקשרים הנ"ל. בסופו של דבר, הם חיזקו אותי והקשר שיש לי היום, עם כל הקושי שיש לא פעם - גורם לי לאושר מאוד מאוד גדול. מבלי להתייחס לסכנות שקיימות, כי מן הסתם הן קיימות גם במועדונים ""וניליים" ובמחוזות תמימים, לא הייתי מרוצה לגלות שבתי חושפת את עצמה בתמונות (זה מתייחס לשאלה המקורית). אבל אני מאמינה ומקווה מאוד שאצליח לחנך את ילדיי להיות עם ראש על הכתפיים ויכולת להבחין מול מי הם עומדים ואז אולי אהיה רגועה יותר בנושא הזה. ואני חושבת לעצמי עכשיו שאבא שלי מאוד אוהב את עבודת מאסטר, אני לא בטוחה שהוא היה אוהב אותו באותה מידה לו היה מגלה פסיק ממה שהולך אצלנו בבית. אז להיות נעלה ולהגיד שאכבד כל בחירה זה די קשה. ובכל זאת, אם במקום הזה ילדיי ימצאו את האושר - לא תהיה אמא מאושרת ממני. (מקווה). |
|
|
נוריתE
|
לפני 12 שנים •
27 באפר׳ 2012
ממתי?בני ובנות 20 כבר ידועים הכל על החיים ומה שטוב להם לעשות
גם בני ובנות 40 לפעמים עדיין לא יודעים. הורים הם הורים אבל הם גם צריכים להיות קשובים ופתוחים בייחוד למתבגרים /ות שלהן ילד שלך צריך לדעת שהוא או היא יכול לבוא אליך תמיד להתייעץ ולספר ולשתף וזה לא נקרא "חדירה לפרטיות" אני בכלל דוגלת בזה שהורים ידעו מה הילדים שלהם עושים ואיפה הם נימצאים גם באינטרנט באשר לסיטואציה הספציפית שהבאת, אני אישית יודעת שאת הבת שלי לא אמצא בדבר כזה כי אני גם עושה מה שאני אומרת מעבר לזה אני גם עם יד לא אצבע "על הדופק" באשר לה ולעולם הזה הספציפי שלנו שבו היא לא תיהיה ואם תשאלו אותי למה פשוט.ככה. |
|
|
עלומה(אחרת)
|
לפני 12 שנים •
27 באפר׳ 2012
נוריתE כתב/ה: באשר לסיטואציה הספציפית שהבאת, אני אישית יודעת שאת הבת שלי לא אמצא בדבר כזה כי אני גם עושה מה שאני אומרת מעבר לזה אני גם עם יד לא אצבע "על הדופק" באשר לה ולעולם הזה הספציפי שלנו שבו היא לא תיהיה ואם תשאלו אותי למה פשוט.ככה. מזכיר לי את המשפט "לי זה לא יקרה", הגיע הזמן להתעורר, את אמא! |
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 12 שנים •
27 באפר׳ 2012
בכוח המוח כתב/ה: בטי בום כתב/ה: הבית שלנו הוא באמת אחד הבתים הכי פתוחים וליברלים, הבת שלי יודעת על בדס"מ וסקס זה משהו שמדברים עליו.
ועדיי אני לא מתארת לה איך אני עושה ואני שמחה שגם היא לא. כמו שאמרו לפני פחות חשוב לי מה היא עושה אלא עם מי ואיך היא מרגישה עם זה אחרי. אני לא אהיה צבועה ואגיד שאם הבת שלי הייתה סאבית זה לא היה מפריע לי, לא כי אני חושבת שיש בכך משהו רע אלא כי אני יודעת עד כמה קשה למצוא בטוח שפוי ובהסכמה בסיפור הזה. אבל הייתי מעדיפה אלף פעם שהבת שלי תהיה סאבית של גבר שאוהב אותה ודואג לה והיא מאושרת אתו מאשר שתהיה עם אפס שתייחס עליה רע בתוך יחסים ונילים. אנחנו יכולים לקוות בשביל ילדינו שיהיה להם טוב אבל האחריות על מה עושה להם טוב היא כבר שלהם בגיל מסויים. בטי, מסכימה כמובן עם מה שכתבת, אבל משהו צד לי את העין, ואני אשאל אותך: יהיה לך קל ובטוח יותר לדעת שהיא שולטת ולא נשלטת? החלופה הזו עדיפה בעיניך? קל ובטוח לא, כמובן שהייתי מעדיפה שתהיה שולטת מאשר נשלטת בגלל הביטחון, ובעיקר בגלל שאני אמא והמחשבה על מישהו מכאיב לבת שלי מקבץ לי את הנשמה האמת שהייתי רוצה שהבת שלי תהיה ונילית, אני חושבת שהחיים יותר פשוטים ויותר קל להיות בזוגיות יציבה בונילה אבל אבל עדין, אם זה מה שיעשה לה טוב אני אקבל את זה. בדיוק כמו שהייתי מקבלת אותה כלסבית, חוזרת בתשובה או כל בחירה אחרת בחיים שלה. |
|
|