נולי
|
לפני 12 שנים •
28 באפר׳ 2012
כשהבנות שלי תגענה לכאן (ואולי הן כבר כאן) אני מקוה שהן תקראנה טוב טוב והרבה הרבה הרבה חומר לפני שתעשנה משהו.
שהן תשמורנה על עצמן בדיוק כמו שלימדתי אותן ושתהננה מכל רגע. ולי עצמי לגמרי לא משנה איזה צד הן תופסות. אני סומכת על החינוך שלי שלימד אותן ללכת בדרך שעושה להן טוב מבלי לפגוע באחרים. ושידעו לגשת אלי לעזרה גם אם זה סקס, כמו שקרה עד היום.(מי קונה להן אמצעי מניעה לדעתכם?ומי מכבס את הסדינים?) N |
|
|
the rain song
|
לפני 12 שנים •
28 באפר׳ 2012
למה אתם חושבים שווניליות זה קל ופשוט?
אנשים לא אומללים וסובלים בחיי ווניליות? אין זוגיות לא מסופקת? לא קל בבדסמ ולא קל בווניליות בטח אם הרצון הבסיסי הוא אהבה שוב, אין לי ילדים. הכי קרוב שאני מסוגלת לחשוב עליו זה האחיינים שלי שאני אוהבת אהבת נפש. (אני יודעת שזה לא אותו דבר) ממש לא מטריד אותי אם מישהו ישתין על מישהו - מה הביג דיל? מה שמטריד ומלחיץ זה שיעשו להם דברים נגד רצונם, שיכפו עליהם דברים, שהם יהיו חסרי אונים. וזה עלול לקרות בתיכון, בצבא, בלימודים, בעבודה, בחיים הכי וונילים שבעולם. אין שום פסול בבדסמ כשהוא מגיע באמת ממקום של בחירה. כאבי לב, אכזבות, סכנות כאלה או אחרות יש בכל מקום - זה החיים. |
|
|
philia
|
לפני 12 שנים •
28 באפר׳ 2012
Sparafucile כתב/ה: זה סוג של פרדוקס בעיני.
כלומר, עשיתי מעשים כמו למשל להשתין על נשלטת. אבל לדמיין שמישהו יעשה את זה לבת שלי? אני לא מסוגל לדמיין וסביר להניח שאני אהרוס לבן אדם את החיים בכל אמצעי שיהיה לרשותי. אז מה נותן לי את הלגיטימציה לעשות את זה לבת של גבר אחר? אין לי מושג  צ'ילי. ולא רק. אבל אתה שאלת. לא לגמרי מבינה את הקשר לגיל. באותו הקשר ממש. אבל ממש. נראה לי שבודדים האנשים בכלל שיכולים לדמיין את ההורים שלהם עושים סקס הכי מסיונרי חוץ מאשר למען המטרה הנעלה של להביא אותם. כלומר אותנו לעולם הזה. . וכן. אני מגיבה להערה השנייה שלך. ומתייחסת גם לפתיח כמובן. ולפתיחות. בעיקר. מי שכבר בן 40 ויש לו את ה-פלוס. יכול להיות הורה לילד//ה בגיל 20. בדיוק כמו לילד בן 24. זה לא ממש משנה מאיזה צד של השתן ו//או ההצלפות נמצא אותו ילד. זכר ו//או נקבה. שאלת. הנה עוד תשובה, . |
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 12 שנים •
28 באפר׳ 2012
מעולם לא טענתי שוונילה קלה
אבל מערכת יחסים בדס"מית לוקחת את הבסיס הונילי ומסבכת אותו אפילו יותר. לוקחים את הבסיס של המשיכה, התאמה, אמונות משותפות, צרכים משותפים, יכולת לוותר, יכולת לאינטימיות ושאר המרכיבים שיוצרים זוגיות ועל זה מוסיפים פמדום/ מיילדום פטישים, צריכים בדסמים, גבולות וכו... לא פשוט 
|
|
|
|
the rain song
|
לפני 12 שנים •
28 באפר׳ 2012
בטי בום כתב/ה: מעולם לא טענתי שוונילה קלה
אבל מערכת יחסים בדס"מית לוקחת את הבסיס הונילי ומסבכת אותו אפילו יותר. לוקחים את הבסיס של המשיכה, התאמה, אמונות משותפות, צרכים משותפים, יכולת לוותר, יכולת לאינטימיות ושאר המרכיבים שיוצרים זוגיות ועל זה מוסיפים פמדום/ מיילדום פטישים, צריכים בדסמים, גבולות וכו... לא פשוט אכן לא פשוט
אבל האם אינך חושבת שאם הפטישים, צרכים, גבולות וכל השאר קיימים במישהו, יהיה לו הרבה יותר מסובך לקיים דווקא חיי ונילה? |
|
|
רפאל
|
לפני 12 שנים •
28 באפר׳ 2012
pet כתב/ה: רפאל כתב/ה: אני חושב שבשרשורים מהסוג הזה רואים מי ליברל ביסודו ומי שמרון-פרוורט ביסודו (מבלי לפגוע). הליברל רואה בדס"מ בחיוב, ומעוניין שכל מי שחפץ בחיים בדס"מיים יוכל לחיות חיים כאלו. לעומת זאת, השמרן-פרוורט רואה בדס"מ בדרך שלילית ופרובלמטית. הוא חושב שמוטב להימנע מזה, היה משתדל שילדיו ימנעו מזה, אבל יחד עם זה הוא עצמו נהנה מפריצת הגדר ומממש בדס"מ לעצמו. הוא הטיפוס של חבר כנסת במפלגה השמרנית שמחוקק חוקים כנגד הומו סקסואלית, אבל בחדרי חדרים שוכב עם גברים.
אני לא מסכימה איתך. אפשר לראות את הדברים כמוך, או שאשפר לראות את זה בצורה קצת פחות חד משמעית ו"שחור-לבן". אפשר להגיד שאנשים שלא רוצים את הבדס"מ עבור ילדיהם לא רוצים את זה כי הם מבינים שזה בא ממקום קשה וכי כפי שלורי כתבה, ההתמודדות קשה. אני יכולה להגיד לך על עצמי, אני לא הייתי רוצה את זה עבור ילדיי. אני כן מנסה לבדוק מאיפה בא הצורך שלי להישלט ויחד עם זאת, כיוון שאני אדם מיני ולא יכול לכבות את היצר, אני עדיין עושה בדס"מ. חוץ מזה שאני לא מבינה למה המילים "קונפורמיזם" ו"נורמה" הם כאילו בגדר קללות באתר הזה, קצת נדמה לי לפעמים שאנשים מרגישים שכדי להפוך את הסטייה ללגיטימית, צריך להקיא כל מה שהוא בגדר הנורמה. אני דווקא מסכים עם הדעה שרק לעיתים רחוקות העניין בבדס"מ מגיע ממקום פשוט, שנקי לחלוטין קומפלקסים, שריטות וקשיים באינטימיות. וכמובן שבאופן ערטילאי הייתי רוצה שאני, ילדי, וכל בני האדם ובעלי החיים שעל הפלנטה הזו (ואולי גם מחוצה לה) יהיו מאושרים ונעדרי קומלקסים, שריטות וקשיים באינטימיות. אולי באופן ערטלאי טוב יותר בלי בדס"מ (ואני מוכן לומר זאת למרות שכמו the rain song אינני משוכנע כלל שבבדס"מ יש משהו קשה יותר מהותית מנטיות אחרות, ושיש אופציה לחיים מאושרים ונעדרי קומלקסים, שריטות וקשיים באינטימיות.) רק שלא הבנתי את השאלה של השרשור כשאלה ערטלאית מהסוג הזה. נדמה לי שהשאלה היתה קונקרטית. בהנחה שבסופו של יום את/ה מוצא במימוש של התשוקה לבדס"מ (למרות כל הבעיתיות שנילוות אליה) משהו הרבה יותר טוב מאשר דיכוי של התשוקה, כיצד תנהג/י כאשר תגלה/י כשגם לילדים שלך יש תשוקה דומה? האם תתמוך/י בהם ותרצה/י עבורם את אותו הדבר שרצית בשבילך, או שאז היחס שלך לבדס"מ ישתנה? - מי שיחסו ישתנה אינו ליברל, ויהיה מעניין לשמוע את תשובתו לשאלה ששאלת מוקדם יותר: למה הוא עצמו אינו מנסה לצאת מהקטע? ואני חושב שבכלל, ההתעסקות היתרה בחייהם של אחרים, במה מתאים לנו שהם יעשו, ומה נכון לדעתנו שהם יעשו, היא פטרונית, ביסודה מושללת כבוד, ומיותרת לחלוטין. גם כשמדובר בבן או בבת שלך. וגם כשאתה בא מבית יהודי טוב, שבו לדחוף את האף שלך לחייהם של בני המשפחה הוא עניין של מסורת. (-: |
|
|
Mary Jane
|
לפני 12 שנים •
28 באפר׳ 2012
אוהבת את תשובותיך, רפאל ~)
לי יהיה קשה מאוד, על סף תחושת כישלון גמור, אם ילד/ה שלי יחזרו בתשובה (טפו טפו טפו). בדסמ ו/או הומוסקסואליות הם סבבה. בכלל, כל בחירה שיכולה להעיד על סקרנות, אינדיוידואליות או מחשבה חופשית היא בסדר (בכפוף להימנעות מתמיכה בערכים שליליים מובהקים). |
|
|
Here And There(נשלטת)
|
לפני 12 שנים •
28 באפר׳ 2012
רפאל כתב/ה: pet כתב/ה: רפאל כתב/ה: אני חושב שבשרשורים מהסוג הזה רואים מי ליברל ביסודו ומי שמרון-פרוורט ביסודו (מבלי לפגוע). הליברל רואה בדס"מ בחיוב, ומעוניין שכל מי שחפץ בחיים בדס"מיים יוכל לחיות חיים כאלו. לעומת זאת, השמרן-פרוורט רואה בדס"מ בדרך שלילית ופרובלמטית. הוא חושב שמוטב להימנע מזה, היה משתדל שילדיו ימנעו מזה, אבל יחד עם זה הוא עצמו נהנה מפריצת הגדר ומממש בדס"מ לעצמו. הוא הטיפוס של חבר כנסת במפלגה השמרנית שמחוקק חוקים כנגד הומו סקסואלית, אבל בחדרי חדרים שוכב עם גברים.
אני לא מסכימה איתך. אפשר לראות את הדברים כמוך, או שאשפר לראות את זה בצורה קצת פחות חד משמעית ו"שחור-לבן". אפשר להגיד שאנשים שלא רוצים את הבדס"מ עבור ילדיהם לא רוצים את זה כי הם מבינים שזה בא ממקום קשה וכי כפי שלורי כתבה, ההתמודדות קשה. אני יכולה להגיד לך על עצמי, אני לא הייתי רוצה את זה עבור ילדיי. אני כן מנסה לבדוק מאיפה בא הצורך שלי להישלט ויחד עם זאת, כיוון שאני אדם מיני ולא יכול לכבות את היצר, אני עדיין עושה בדס"מ. חוץ מזה שאני לא מבינה למה המילים "קונפורמיזם" ו"נורמה" הם כאילו בגדר קללות באתר הזה, קצת נדמה לי לפעמים שאנשים מרגישים שכדי להפוך את הסטייה ללגיטימית, צריך להקיא כל מה שהוא בגדר הנורמה. אני דווקא מסכים עם הדעה שרק לעיתים רחוקות העניין בבדס"מ מגיע ממקום פשוט, שנקי לחלוטין קומפלקסים, שריטות וקשיים באינטימיות. וכמובן שבאופן ערטילאי הייתי רוצה שאני, ילדי, וכל בני האדם ובעלי החיים שעל הפלנטה הזו (ואולי גם מחוצה לה) יהיו מאושרים ונעדרי קומלקסים, שריטות וקשיים באינטימיות. אולי באופן ערטלאי טוב יותר בלי בדס"מ (ואני מוכן לומר זאת למרות שכמו the rain song אינני משוכנע כלל שבבדס"מ יש משהו קשה יותר מהותית מנטיות אחרות, ושיש אופציה לחיים מאושרים ונעדרי קומלקסים, שריטות וקשיים באינטימיות.) רק שלא הבנתי את השאלה של השרשור כשאלה ערטלאית מהסוג הזה. נדמה לי שהשאלה היתה קונקרטית. בהנחה שבסופו של יום את/ה מוצא במימוש של התשוקה לבדס"מ (למרות כל הבעיתיות שנילוות אליה) משהו הרבה יותר טוב מאשר דיכוי של התשוקה, כיצד תנהג/י כאשר תגלה/י כשגם לילדים שלך יש תשוקה דומה? האם תתמוך/י בהם ותרצה/י עבורם את אותו הדבר שרצית בשבילך, או שאז היחס שלך לבדס"מ ישתנה? - מי שיחסו ישתנה אינו ליברל, ויהיה מעניין לשמוע את תשובתו לשאלה ששאלת מוקדם יותר: למה הוא עצמו אינו מנסה לצאת מהקטע? ואני חושב שבכלל, ההתעסקות היתרה בחייהם של אחרים, במה מתאים לנו שהם יעשו, ומה נכון לדעתנו שהם יעשו, היא פטרונית, ביסודה מושללת כבוד, ומיותרת לחלוטין. גם כשמדובר בבן או בבת שלך. וגם כשאתה בא מבית יהודי טוב, שבו לדחוף את האף שלך לחייהם של בני המשפחה הוא עניין של מסורת. (-: למה נראה לך שאושר אמיתי וקשר שלא נבנה מקשיים ותסביכים זה בגדר משהו ערטילאי בלבד? ואם אתה בעצמך אומר שקשר בדס"מי מגיעה כמעט תמיד ממקום של קושי וחסכים, למה נראה לך שזה בסדר? גם אם זה קשר בדס"מי שהוא הכי אוהב ומפרגן, עדיין, אם זה בא מקושי איך זה יכול להיות טוב? |
|
|
| גברים(שולט) |
לפני 12 שנים •
29 באפר׳ 2012
נילי ונילי כתב/ה: השאלה שלך, כפי שאני רואה אותה, היא בכלל לא רלוונטית. תפקיד ההורה לספק לילד את הכלים לבצע החלטות מושכלות ולהיות ער לסיכונים שבדרך. משם הבחירה היא של הילד בלבד. הקביעה הזו העבירה בי קצת חלחלה. הפכת הורה לסוג של בעל מקצוע שאפשר/צריך למדוד את הביצועים שלו. אני לא בטוח שבאמת יש "תפקיד" מוגדר להורה. אני חושב שהורה טוב הוא לפני הכל, פשוט שם בשביל הילדים שלו. הורה טוב מייצר לילד שלו סוג של "מרחב מוגן", מקום שבו מקבלים אותו באהבה והערכה בלי קשר לציונים שלו, לכמה הוא "מקובל" בחברה, לאם הוא "יפה" ובהמשך גם בלי קשר אם הוא "הומו" או רחמנא לצלן "סאבית". הורה טוב צריך לטעמי גם לדעת לשחרר בזמן ולא לייצר תלות של הילד הבוגר בו, מה שמאוד מפתה הרבה הורים. הוא צריך לדעת לשחרר בזמן ושוב, להעניק מקום בטוח לחזור אליו, מקום שבו לא שופטים אלא מקבלים. הקניית כלים להתמודד עם ה"עולם" היא חשובה ואני בטוח שכל הורה רוצה להעניק אותה לילדיו, אבל בסופו של יום גם היא נגועה. היא מגיעה מתוך סט הערכים של ההורים, מתוך מה שהם עברו וחוו בחיים, מתוך מה שהם רצו ולא השיגו או מתוך מה שהם כן השיגו וחושבים שהוא טוב לאחרים. אני מניח גם, שיש סיכוי טוב שאם תעשי סקר בקרב בוגרים - האם ההורים שלך היו הורים טובים, תקבלי יותר "כן" במקום שהיה חום ואהבה מאשר במקום שההורים ראו את עצמם ב"תפקיד" של הקניית כלים. |
|
|
barnit
|
לפני 12 שנים •
29 באפר׳ 2012
אני לא 40+ אבל בא לי לענות
ממרומי גילי הצעיר..
נכון אני הגיל שבו דן בו הדיון.. אבל היי אמא שלי הייתה צעירה ממני בשנה שהיא הביאה את ילדה הראשון לעולם הילדים העתידנים שלי יהיו מי שהם יהיו, בין אם נולדו עם נטייה כלשהי או מוגבלות כלשהי, אני יודעת בודאות שאוהב אותם בלי גבולות ואודה כל יום על כל רגע שהם איתי. אני יודעת שאעשה כל מאמץ להנחיל להם מהחוכמה שהורי הנחילו בי. כמובן שתמיד תהיה דאגה, אבל אשתדל לסמוך עליהם במידת יכולתי כי זה חלק מהעניין של בניית אמון. אני מאמינה שהחינוך שאעביר הלאה יתן להם מספיק שכל להמנע מהעלאת כל תמונה פורנוגרפית על הרשת וכן סינון איכותי של האנשים שהם בוחרים לבטוח בהם. |
|
|