שאלה למלכות בישראל

אבל..

Red E • 29 באפר׳ 2012

עזוב רגע את הניסוחים אחד לשני.. אם באמת ובתמים אתה לא חושב שצריך לרשום ביום שכזה(יום עצוב יום קשה ) .. למה בכלל נכנסת?לאתר ? לקרוא הודעות ששלחו לך? לקרוא פוסטים.. מה היו מעשיך באתר ביום שכזה ?

Re: אבל..

גורגי99 • 29 באפר׳ 2012

אני לא אמרתי שאסור להיכנס לפה ביום כזה,באף אחד מהתגובות שלי פה לא ציינתי שאסור להיכנס לפה ,או לקרוא הודעות,פוסטים וכאלה,כי יש כאלה שכותבים פוסטים על יקירהם שנפלו,חבר שנפל,או סתם מאמר כואב כזה ואחר שראה והביא לפה,או אפילו רגשות של אנשים לגבי אותו היום...וכן אפילו מאמר כמו של פיצית ,שאליו הגבתי ,אפשר לכתוב,כי זה מישהוא שפגע בה (לפי דברייה)אני לא נכנס כרגע למי צודק שם או לא...אבל לכתוב שם כמו שכתבה מיס ניקול ,דברים של יום יום שבהם אנו עוסקים,לראות עיני לא היה מכובד לשאול את זה באותו היום..וכתבתי לה בנימוס (אולי קצת בנועזות )אבל לא ניבלתי את הפה,ואז היא פתחה תפה שלה עלי ועל כל מי שרק בא לה לא טוב..בלי להבין כלום לגבי היום הזה..ואכן משם זה הפך לגלגל שלג..(שאני באמת מקווה שאולי למדנו מזה משהוא...אפילו אני)

נילי ונילי • 30 באפר׳ 2012

אוקיי, אבל מי אתה שתחליט איך ראוי לאדם להתחבר לזכר הנופלים?


יש אנשים שמתחברים לתחושת האבל הקולקטיבית ויש אנשים שצריכים לברוח ממנה ולהתחבר אליה בצורה אחרת, ויש אנשים שלעולם לא יתחברו אליה. וגם זה בסדר. בהודעה שלך החלטת כמה החלטות שונות: ראשית חייבת את כלל הגולשים בכלוב להתחבר לזכר הנופלים, ושנית- חייבת אותם (אותנו?) לעשות את זה אך ורק בדרך הנכונה לך. שום דרך אחרת להרגיש צער לא קבילה בעיניך, במיוחד אם היא מכילה בריחה מהמציאות קצת לתוך הכלוב.

זה לא עובד ככה. אם אתה מתחבר לאבל הקולקטיבי- סבבה ואני מכבדת אותך ואת יום חגך. אבל אתה לא יכול לכפות את האבל הלאומי או הפרטי שלך על אף אחד אחר.



ובמאמר מוסגר אציין ואוסיף שיום הזכרון בעיניי הוא יום אינדיבידואלי ולא ממלכתי. הוא יום שבו כל אדם שחווה שכול יכול להרגיש חופשי לשתף אחרים באבל שלו, או לשמור את האבל שלו לעצמו לפי בחירתו. יום פרטי שמוקדש לשכול פרטי. אם הגענו לנקודה שבה יום הזכרון הפך להיות פסטיבל אבל לאומי שנכפה על אזרחים (או אזרחי צרפת), אז אולי היום הזה פשט את הרגל.

בלוסום​(לא בעסק) • 30 באפר׳ 2012

עובדתית זה לא נכון:


האם אין בעיניך הבדל בין גלישה אקטיבית שכוללת תגובות והעלאת פוסטים לא רלוונטיים ליום שבו מדובר, לבין גלישה פסיבית ושקטה?

the rain song • 30 באפר׳ 2012

השיחה ההזוייה הזאת חוזרת כל שנה
מישהו באמת חושב שיש לו זכות להגיד למישהו אחר מה לעשות??

נילי ונילי • 30 באפר׳ 2012

יכול להיות שיש ויכול להיות שאין, הנקודה שלי היא שזו בכלל לא הנקודה. הנקודה היא- "מה זה ענינך בכלל?"

*מנגינה*{התווים שלו} • 30 באפר׳ 2012

אין לאף אחד מונופל על ההרגשה של השני, לא במחשבה ובטח לא באמירות של עשה/ אל תעשה.
אבל אפשר לבטא תחושות אישיות.
אפשר להגיב על נקודות המפריעות לאדם באופן אישי.
לא מתוך בקורת לא בדרך של מתן הוראות, אלא רק פורקן תחושה אישית.
ביום השואה נכנסתי כדרך קבע לאחד הבלוגים שאני קוראת בו.
באותו יום הועלה שם קישור להופעה מצחיקה עם מוזיקת רקע רועשת.
מעבר לזה לא נכתב כלום.
לי זה הרגיש לא נעים והרגשתי צורך לכתוב בפרטי, לבעלת הבלוג, על תחושותי.
כתבתי רק ממקום של הרגשה אישית שלי ולא כדי לשנות אותה או להביע דעה בהקשר למעשיה.

אני חושבת שמותר לאדם להביע את הרגשתו בפני האחר בתנאי שעושה זאת בזהירות ולא ממקום של " לחנך". באותה מידה רצוי שהמקבל יהיה מספיק פתוח לקבל בהבנה את הרגשתו של השני ולא ישר לייחס זאת כאל בקורת כלפיו.

the rain song • 30 באפר׳ 2012

את לא שוללת את מה שאני אומרת
אפשר להגיד הכל. מי שמתעקש יכול גם להתיימר לחנך
רק קחו בחשבון שאף אחד לא חייב להקשיב
ואף אחד לא חייב לאף אחד דין וחשבון
ויש סיכוי שתחטפו
לא את באופן אישי כמובן, לא נראה לי שאנחנו חלוקות

אבל כל שנה הויכוח הדבילי הזה

גם לי לא נוח עם כל מיני דברים שקורים פה. אז מה? את מי זה מעניין?
מידי פעם אני כותבת עליהם בבלוג שלי.
לפני שנתיים גם כתבתי את דעתי על שרשורים מעין אלו ביום הזכרון או ביום השואה

ועדיין, מעולם, אבל מעולם לא אמרתי לאף אחד מה לעשות

*מנגינה*{התווים שלו} • 30 באפר׳ 2012

ברור שלא שללתי אותך, להפך חיזקתי את דבריך והוספתי להן עוד נקודת מבט.
אין לאף אדם זכות להגיד לשני איך לנהוג (רשויות השילטון אבל זה כבר עניין אחר) --- נקודה!
יש לאדם אפשרות להביע את הרגשותיו, רק בדרך של הבעת רגשות, בלי להגיד לשני מה לעשות או לנסות לשנות אותו!

רז78{מלאך שחור} • 30 באפר׳ 2012

אני עוקב אחרי השרשור הזה מהרגע שנפתח.... בסופו של דבר נשברתי והנה אני מגיב

מותר לכל אדם להתבטא כפי שהוא רוצה בכל זמן נתון, גם בימי אבל לאומיים.
גם אם אדם רוצה לפתוח רמקולים עם שירים שמחים זוהי זכותו... נוכל להעיר לו, אך הוא אינו עובר שום חוק כתוב אלא חוק מוסרי כבן אדם.
חוק שאנו לא יכולים לאכוף באמת.

לנו כאזרחים מותר להביע את מורת רוחנו מהתנהגות אחרים. (על כל דבר שלא מתאים לנו - וזה בדיוק מה שעשה גורגי99, רק הדרך היתה בעייתית ומוטעת אבל זה כבר סיפור אחר)

האם באמת מישהו כאן חושב שנוכל להחיל "דיקטטורה מחשבתית" על אחרים? מה שקרה בשירשור הזה יצר שינאה ואנטגוניזם, לא יותר מזה.

לדעתי הדרך היחידה להסתכל על אדם שלא מכבד את זיכרון נופליו זה לרחם עליו... ולשתוק.

חוק ימי הזכרון כדלקמן :

ד' באייר - יום הזכרון
(תיקון מס' 2 ו-4) 1. (א) ד' באייר הוא יום זכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם.
(ב) חל ד' באייר בששי בשבוע, יקויים יום הזכרון ביום ב' באייר של אותה שנה; חל בחמישי בשבוע, יקויים יום הזכרון ביום ג' באייר של אותה שנה; חל בראשון בשבוע, יקויים יום הזכרון ביום ה' באייר של אותה שנה.

תחילתו של יום הזכרון 2. תחילתו של יום הזכרון היא משקיעת החמה אור לאור ד' באייר או ג' באייר או ב' באייר, הכל לפי הענין, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרתו.

דרכי קיום של יום הזכרון 3. ביום הזכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; יקויימו אזכרות ועצרות-עם; ייערכו טכסי התייחדות במחנות צבא-הגנה לישראל ובמוסדות חינוך; תכניות השידורים יביעו את ייחודו של היום.

איסור עינוגים ציבוריים
(תיקון מס' 1 ו-2) 4. (א) ביום הזכרון לא יקויימו עינוגים ציבוריים.
(ב) בליל יום הזכרון יהיו בתי קפה סגורים מתחילת יום הזכרון ועד לזריחת השמש למחרתו.
(ג) העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), דינו - קנס.
(ד) לענין סעיף זה, "עינוג ציבורי" - כמשמעותו בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968 [1].

היעדרות קרוב משפחה מעבודה
(תיקון מס' 3) 4א. (א) קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזכרון; לענין זה יראו עובד שנעדר מעבודתו כאילו עבד.
(ב) לענין סעיף זה, "קרוב משפחה" - הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות.

הוראות לקיום יום הזכרון 5. שר הבטחון, בהתייעצות עם המועצה הציבורית המייעצת שנתמנתה לענין חוק בתי קברות צבאיים, תש"י - 1950 [2], רשאי להורות הוראות לקיום יום הזכרון בהתאם לחוק זה.