Turn me Off

למה האלימות המילולית הזו?

כי זה כלוב. כי בכלוב קיים דפוס התנהגות - חפש בכל מה שכתב מישהו אחר דבר-מה זדוני וכשתמצא (ומי שמחפש תמיד מוצא) תחזיר כדי לא לצאת פרייר. הרי אם תושקע אותה כמות האנרגיה שמושקעת ב"להחזיר", בהתעלמות או בהתייחסות עניינית ויסתבר שאכן הייתה שם זדוניות עליה לא "החזרנו", נצא חומוס.

דווקא התנהגות סבלנית וסובלנית בכלוב מזמן אבדה את הלגיטימציה שלה ולרוב מתקבלת בהפתעה מזועזעת כפי שהייתה מתקבלת הערתו של אפיפיור אל החשמנים שלו, לו פנה אליהם במילים: "יא מניאקים! איפה החבאתם את המצנפת המזדיינת שלי?"
או משהו כזה.

אפתח בסיפור/"וידוי" קטן: אתמול לפני שכתבתי תגובה כאן, בשרשור הזה, שכללה התנצלות בפני "פותח/ת/י השרשור" על איזה (טרן) "אוף טופיק" קטן שביצעתי, בדקתי את הפרופיל ואז גיליתי שזה לא זוג כמו שחשבתי תחילה, למקרא הניק, אלא אחד שמעיד על סיפור אישי עצוב שיש לו. בעקבות זאת תיקנתי ל"פותח השרשור" ורק אז שלחתי את התגובה.

גם לפני שאני שולח את התגובה הזו בדקתי את הפרופיל שלך, ואומר בכנות שהתרשמתי לטובה גם מהתוכן ומה שכתוב בו וגם מצורת כתיבתו, בעברית טובה ונטולת שגיאות למיניהן (דבר נדיר כאן).

לכן נוצר דיסוננס קשה שבעתיים עם מה שכתבת כאן, אבל בכל זאת אומר ואשאל את הדברים הבאים:

למה האלימות המילולית הזו?

אם הדברים שלך נכתבו עקב היכרות אישית עם פותח השרשור ודעה רעה ושלילית שלך עליו כאדם/גבר/פרסונה בדס"מית, האם לא מן הראוי שהיית כותבת זאת במפורש ולא מתנסחת בצורה מכלילה, ואולי היה עדיף אם היית מהססת ובוחרת שלא לשלוח את התגובה הזו כלל - אולי זה לא המקום ולא הפורום (תרתי משמע) ל"חיסול חשבונות"?

אולם אם את לא מכירה את האיש כלל , חוזרת וביתר שאת התהיה:

איך ועל סמך מה נוצרה ה"קפיצה למסקנה" שמדובר ב"מפלצת" ובמי ש"צריך להיות בן אדם"? (אבהיר כי אינני מכיר את האיש - וגם לא אותך - ונתקלתי בניק שלו לראשונה רק כשנכנסתי לקרוא את השרשור הזה, אתמול).

אולי - רק ייתכן - הוא "struck a nerve"? (קשה לי לבחור באימרה מתאימה - האם "קשוט עצמך תחילה" או "טול קורה מבין עיניך" (מתייחס לגברים ונשים כאחד)?)

למה כל אחד שמעלה לכאן הרהור צריך לזכות לחרפות וגידופים, בשפה חריפה כל כך?

ולסיום: איך היית מרגישה אם מישהו היה יורד לרמה הזאת וכותב לך - באיזה take off על האופן בו בחרת לסיים את תגובתך - "איכסססס יא מגעילה"? ("קלטתי" את שגיאות הכתיב המכוונות שם בסוף, אבל בחרתי לא להיגרר).

על החתום:

אחד שמתנשא - ולא בוש בכך - על אלה שכותבים בשגיאות כתיב (ללא הבדל דת, גזע ומין) ושכתיבתם וסגנונה מעידה עליהם, וחושד בכל אלה ש"מתהדרים" בדיסלקציה, הפרעת קשב ושאר ירקות. כל אלה אינם בושה אך גם אין סיבה להפוך אותם לאיזה "טרנד".

בשביל זה וכדי לכבד את מי שקורא אותך ולא נעים לו לקבל את ה"כזה/ו אני - תיחנקו!" נוצר ה-spell check למיניו.

אני, מצד שני, גם לא גאה בכך שזו דעתי וגישתי, ולא עולה על בריקדות וחוצב להבות באידאולוגיות - אני "פשוט" כזה. עכשיו אתם יכולים להסתער ולסקול אותי וירטואלית באבנים/בליסטראות מילוליות.

כי זה כלוב. כי בכלוב קיים דפוס התנהגות - חפש בכל מה שכתב מישהו אחר דבר-מה זדוני וכשתמצא (ומי שמחפש תמיד מוצא) תחזיר כדי לא לצאת פרייר. הרי אם תושקע אותה כמות האנרגיה שמושקעת ב"להחזיר", בהתעלמות או בהתייחסות עניינית ויסתבר שאכן הייתה שם זדוניות עליה לא "החזרנו", נצא חומוס.

דווקא התנהגות סבלנית וסובלנית בכלוב מזמן אבדה את הלגיטימציה שלה ולרוב מתקבלת בהפתעה מזועזעת כפי שהייתה מתקבלת הערתו של אפיפיור אל החשמנים שלו, לו פנה אליהם במילים: "יא מניאקים! איפה החבאתם את המצנפת המזדיינת שלי?"
או משהו כזה.