כשמחכים למים, שירתחו...

כשמחכים למים, שירתחו...

לילימיי​(שולטת) • 16 במאי 2012

זה ריקוד כזה,
מאוד מהיר ומדוייק.
כל כולו, במטבח.

*

-שתי כוסות.
הצמדה אל הקיר,
נשיכה בעורף.

-לשים מים בקומקום.
משיכה מהשיערות,
להסניף את הזין שלו, דרך הבגדים.

-להדליק את הצ'ופצ'יק של הקומקום.
דחיפה וריתוק אל השיש,
מוריד לי קצת את הג'ינס, עד שהכוס גלוי.

-כפיות סוכר.
עמוק, חזק בפנים.
אני על קצות האצבעות,
מתכווננת לגובה המתאים.

-קפה, כפית גדושה.
תוך שניה, אני על הריצפה
הזין שלו, כולו בגרון.
משתנקת, לוקחת אוויר.
עוד עמוק, ידו מונחת על עורפי.

-המים רותחים.
חזק, הוא מזיין לי את הפה.
פועם, דרך טבעות החנק של הגרון.
מבעבע בי, המון המון שפיך לבן.

-"החלב במקרר".
אני מתרוממת במהירות מהריצפה.
תוך כדי סיבוב, מכסה חזרה את הכוס.
מנגבת את השפיך מהשפתיים.
"כןן, בדיוק הייתי בדרך לשם".

מתכון מנצח.
כל שלוק, מעורר (:

נוריתE • 17 במאי 2012

וואו.

the rain song • 17 במאי 2012

תיאור מדוייק

הייתי חייבת קצת נוסטלגיה:

*מנגינה*{התווים שלו} • 17 במאי 2012

"הסירים על הקיר
התחילו לשיר;
המחבת עם הקומקום
שרו יחד: בום-בום-בום.

והסיר הגדול
עם הפס הכחול
והסיר האדום
שרו ביחד: בום-בום-בום.

והמטאטא
עלה על הכסא
ומרוב שמחה
כף מחא."

עכשיו ברור
הכל קרה בזכות
סצינת הקפה המדהימה שכאן.

לילימיי​(שולטת) • 17 במאי 2012

תודה רבה, נורית
אני שמחה שאהבת והתחברת

לילימיי​(שולטת) • 17 במאי 2012

ממש כך, ריין
כפי שקפה טוב, צריך להיות

Re: הייתי חייבת קצת נוסטלגיה:

לילימיי​(שולטת) • 17 במאי 2012

תארי לעצמך, מנגינה
מה יקרה כשנבשל ארוחה, יחדיו

סוף

דון דרישות גבוהות • 17 במאי 2012

סוף הבנתי למה כולן מזמינות אותי ל"כוס (ז)קפה"

Re: סוף

לילימיי​(שולטת) • 18 במאי 2012

כןן, דון
הבנה, היא דבר נפלא..
אל תשכח להביא להן,
את החלב הלבנבן