שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כליאה

Mary Jane
לפני 12 שנים • 25 במאי 2012

Re: כליאה

Mary Jane • 25 במאי 2012
Inner Silence כתב/ה:
[quote=

הצלחת לעורר אותי עם מחשבה שלא חלפה בראשי כעיקר.
את חושבת שהוא מחכה לרגע שהוא ישמע את המפתח המסתובב בדלת? את נקישות עקבייך על הרצפה מתחזקים לכיוונו? שהנה ועוד רגע קט דמותך הנשית תתגלה לפניו?
את חושבת שכל היום שחלף עליו בלעדייך מתגמד לכדי כלום של ממש לעומת דמותך מולו שאוחזת בשלשלאות שמחברות ביניכם?

כמו שאמרת, בא לי כל-כך! icon_smile.gif


רק טבעי שכך יהיה. כדמות היחידה בעולמו אהיה גם החסד וגם האימה.
אני חשבתי על מישהו שיתנגד לכל המהלך, שייחטף בניגוד לרצונו. ככל שיחלוף הזמן והשנים יעברו הוא ילמד לאהוב אותי, הוא יהיה חייב לאהוב אותי, וזה יהיה יפה כל כך : )
drm​(מתחלף)
לפני 12 שנים • 25 במאי 2012

Re: כליאה

drm​(מתחלף) • 25 במאי 2012
Mary Jane כתב/ה:
Inner Silence כתב/ה:
[quote=

הצלחת לעורר אותי עם מחשבה שלא חלפה בראשי כעיקר.
את חושבת שהוא מחכה לרגע שהוא ישמע את המפתח המסתובב בדלת? את נקישות עקבייך על הרצפה מתחזקים לכיוונו? שהנה ועוד רגע קט דמותך הנשית תתגלה לפניו?
את חושבת שכל היום שחלף עליו בלעדייך מתגמד לכדי כלום של ממש לעומת דמותך מולו שאוחזת בשלשלאות שמחברות ביניכם?

כמו שאמרת, בא לי כל-כך! icon_smile.gif


רק טבעי שכך יהיה. כדמות היחידה בעולמו אהיה גם החסד וגם האימה.
אני חשבתי על מישהו שיתנגד לכל המהלך, שייחטף בניגוד לרצונו. ככל שיחלוף הזמן והשנים יעברו הוא ילמד לאהוב אותי, הוא יהיה חייב לאהוב אותי, וזה יהיה יפה כל כך : )


ואז יבוא יום שבו תסירי ממנו את השרשראות. תאמרי לו: "אתה חופשי כלב, לך לדרכך". ואז הוא יביט רגע אחד לכיוון הדלת, יחזיר את ראשו אליך ואז יחזור למקומו הטבעי, מתחת לחצאית שלך.

כל כך רומנטי
הייתי כל כך רוצה להיות בקטע כזה, אני יודע שהמשמעות של זה היא נזק נפשי בלתי הפיך. אבל אם זה עד סוף ימיי? למי אכפט? אה, נכון שכחתי שזה בלתי אפשרי...
מוניק​(נשלטת)
לפני 12 שנים • 25 במאי 2012

המלט

מוניק​(נשלטת) • 25 במאי 2012
המלט כתב/ה:
מוניק,

אני מבין את תחושת אי הנוחות המתעוררת בקריאה של הדברים, אבל לי נראה שצריך לקרוא את הודעתה של Inner Silence יותר כתיאור של פנטזיה ופחות כתכנית עבודה לחודשי הקיץ. היכולת לדבר על פנטזיות באופן חופשי היא אולי הדבר הכי חשוב שיש באתר הזה, הנגוע כל כך בפמדום מסחרי ופמיניזם מעוות. בכלל, תגובה כמו שלך מניחה שהכלוב הוא אתר של פורעים שלא יודעים לקחת אחריות על החיים שלהם, סדיסטים רעי לב המבקשים לחמוס את החופש ואת הבריאות הנפשית של הנשלטים היקרים כל כך לליבם, ומזוכיסטים חסרי הבנה מינימלית בשום דבר פרט אולי לכמות הריגוש שהפנטזיה מייצרת באיזורי הגירוי המידיים שלהם.

אני מניח שהיו כאלה שחוו זוועות איומות כאן. החוויה שלי היא קצת אחרת: אני בוטח בעצמי ובפרטנריות שאני בוחר לחלוק איתן את הפנטזיות הכמוסות ביותר שלי. היו פעמים בהן רציתי להפקיד את חירותי, באופן מודע לחלוטין ומתוך בחירה חופשית לגמרי, בידיה של מי שראיתי בה כשולטת ראויה. רציתי להפקיד בידה את סמלי החירות שלי - כסף, מפתחות, טלפון - ולהיכלא איפושהו. אם לא הייתי בוטח בה בכל לבי שלא תגרום לי נזק, לא הייתי טורח בכלל לדבר על זה. עם זאת, אני מבין שאי אפשר להיות מחוסן לחלוטין מפני נזק וסיכונים אחרים ושלפעילות כזו עלולות להיות תוצאות לא רצויות. השאלה היא, אם כן, האם אני מוכן לקחת סיכון עם מישהי שנקשרתי אליה. התשובה היא כן; כן; כן.


לא התכוונתי ליצור תחושה שאני רואה בכלוב אתר של פורעים ושאר הדברים שציינת,חשוב לי לומר כבר כאן שאחד הדברים שגרמו לי לפתוח פה את הבלוג זה עניין הפתיחות וחופש ההבעה העצמית. הספקתי להכיר כאן אנשים מדהימים שלמדתי מהם רבות גם על התחום וגם על עצמי.
הבנתי שמדובר בפנטזיה אך כן מכיוון שמדובר במשהו קיצוני היה חשוב לי להבהיר את הסיכונים הכרוכים ועל הדברים שעומדים על כף המאזניים כאשר עושים דבר שכזה.
הרי אנחנו כן לרוב מנסים להגשים את הפנטזיות שלנו ולפעמים נדמה שאנחנו שוכחים לקחת בחשבון פקטורים מסויימים שנראים כזניחים ודווקא אלו לפעמים החשובים ביותר.
אני מאמינה שאפשר לעשות הכל במידה ונעשה גם בקרת נזקים באופן ריאליסטי על מנת ששני הצדדים יהנו מהחוויה.

מקווה שהבהרתי את עמדתי icon_smile.gif
Bullitt​(נשלט)
לפני 12 שנים • 25 במאי 2012
Bullitt​(נשלט) • 25 במאי 2012
שלום.
אני חושב שהפנטזייה הזו די מדהימה, אם להיות בוטנ אז בעד הקריאה אברי התעורר לחיים, הן האיבר הבלתי שמיש והן המוח השמיש.

אני בהחלט מצטרף לקריאה הזו, לתחושה, לרגש, לפנטזיה הזו, אשקר אם אגיד שלא אחת גם פנטזתי על מעשה זה.

לעיתים קורה לי באשר אני מנקה את בית גברתי והיא יוצאת לבלות, בתום מעשיי אני שוכב על הרצפה ומאזמן לקולות הבוקעים ממסדרון הבניין, עוקב אחר קול המעלית, אחר קול האינטרקום וכאשר אני שומע את האינטרקום מזמזם למטה, אני מרגיש בתוכי שהיא מגייה נעמד על ארבע, מרכין את ראשי ומחכה בתשוקה אדירה להגעתה.

אני חושב שלעשןת דבר כזה זה מדהים אבל אני יכול להגיד בוודאות שלמה שאם זה היה אני, בהחלט הייתי מעעף מבט החוצה, אל השמש.
מביט חזרה אלייך...מביט החוצה, סוגר את הדלת חוזר על ארבע ויושב לרגלייך ולא עוזב, אני אחראי לך, אני אחראי לשלומך, אני אחראי לסיפוקך, אני אחראי להנאתך, אני שלך.
אני, גופי, נשמתי, מחשבתי, מוחי שייכים לך.

עכשיו רק חסר לבצע ברנדינג.
Inner Silence
לפני 12 שנים • 25 במאי 2012
Inner Silence • 25 במאי 2012
מי הוא יהיה?
אתן יודעות לענות לעצמכן מי הקורבן שלכן? למה הוא ולא אחר? icon_smile.gif
עמוק
לפני 12 שנים • 25 במאי 2012
עמוק • 25 במאי 2012
פנטזיה קיצונית מאוד ועם זאת מרטיטה.
הלב פועם בחוזקה למקרא התסריט הזה.
הדורבנים​(נשלט)
לפני 12 שנים • 25 במאי 2012
הדורבנים​(נשלט) • 25 במאי 2012
פנטזיה מדהימה ומגרה. בעיקר כשהיא מפונטזת פה, בשרשור, על ידי נשים ...

http://www.youtube.com/watch?v=O88kPTb8swo
http://www.youtube.com/watch?v=qxg_OtNWkhA&feature=relmfu

איכשהו אני הייתי שואף שהכליאה תהיה לזמן מוקצב - נניח שנה. שלא תהרוס את החיים שלו, אלא רק תנכס אותו אליה. ככה זה יותר ריאליסטי.
והשחרור שלו, והתסכול על חוסר הסתגלותו, והחזרה שלו תהיה אכן המסמר האחרון בארון.
מקסים.
barnit
לפני 12 שנים • 26 במאי 2012

Re: המלט

barnit • 26 במאי 2012
מוניק כתב/ה:
המלט כתב/ה:
מוניק,

אני מבין את תחושת אי הנוחות המתעוררת בקריאה של הדברים, אבל לי נראה שצריך לקרוא את הודעתה של Inner Silence יותר כתיאור של פנטזיה ופחות כתכנית עבודה לחודשי הקיץ. היכולת לדבר על פנטזיות באופן חופשי היא אולי הדבר הכי חשוב שיש באתר הזה, הנגוע כל כך בפמדום מסחרי ופמיניזם מעוות. בכלל, תגובה כמו שלך מניחה שהכלוב הוא אתר של פורעים שלא יודעים לקחת אחריות על החיים שלהם, סדיסטים רעי לב המבקשים לחמוס את החופש ואת הבריאות הנפשית של הנשלטים היקרים כל כך לליבם, ומזוכיסטים חסרי הבנה מינימלית בשום דבר פרט אולי לכמות הריגוש שהפנטזיה מייצרת באיזורי הגירוי המידיים שלהם.

אני מניח שהיו כאלה שחוו זוועות איומות כאן. החוויה שלי היא קצת אחרת: אני בוטח בעצמי ובפרטנריות שאני בוחר לחלוק איתן את הפנטזיות הכמוסות ביותר שלי. היו פעמים בהן רציתי להפקיד את חירותי, באופן מודע לחלוטין ומתוך בחירה חופשית לגמרי, בידיה של מי שראיתי בה כשולטת ראויה. רציתי להפקיד בידה את סמלי החירות שלי - כסף, מפתחות, טלפון - ולהיכלא איפושהו. אם לא הייתי בוטח בה בכל לבי שלא תגרום לי נזק, לא הייתי טורח בכלל לדבר על זה. עם זאת, אני מבין שאי אפשר להיות מחוסן לחלוטין מפני נזק וסיכונים אחרים ושלפעילות כזו עלולות להיות תוצאות לא רצויות. השאלה היא, אם כן, האם אני מוכן לקחת סיכון עם מישהי שנקשרתי אליה. התשובה היא כן; כן; כן.


לא התכוונתי ליצור תחושה שאני רואה בכלוב אתר של פורעים ושאר הדברים שציינת,חשוב לי לומר כבר כאן שאחד הדברים שגרמו לי לפתוח פה את הבלוג זה עניין הפתיחות וחופש ההבעה העצמית. הספקתי להכיר כאן אנשים מדהימים שלמדתי מהם רבות גם על התחום וגם על עצמי.
הבנתי שמדובר בפנטזיה אך כן מכיוון שמדובר במשהו קיצוני היה חשוב לי להבהיר את הסיכונים הכרוכים ועל הדברים שעומדים על כף המאזניים כאשר עושים דבר שכזה.
הרי אנחנו כן לרוב מנסים להגשים את הפנטזיות שלנו ולפעמים נדמה שאנחנו שוכחים לקחת בחשבון פקטורים מסויימים שנראים כזניחים ודווקא אלו לפעמים החשובים ביותר.
אני מאמינה שאפשר לעשות הכל במידה ונעשה גם בקרת נזקים באופן ריאליסטי על מנת ששני הצדדים יהנו מהחוויה.

מקווה שהבהרתי את עמדתי icon_smile.gif


מסכימה איתך, גם אם זו רק פנטזיה עצם הרעיון לממש אותה רק כמשחק יהיה מסוכן.
גם כחלק ממשחק תפקידים כלשהו, אם הולכים מספיק קיצוני, ניתן ליצור בבן אדם פגיעה פסיכולוגית.
קל לבלבל את הריגוש עם השפיות, לטשטש קווים בין מציאות לפנטזיה
וככה בקלות להגיע למצב של שיגעון.
צריך להזהר לא להסחף עם הפנטזיה ולהציב קווים ברורים ששומרים שנשארים באזור השפיות.
עמוק
לפני 12 שנים • 26 במאי 2012

Re: המלט

עמוק • 26 במאי 2012
Barnit כתב/ה:

מסכימה איתך, גם אם זו רק פנטזיה עצם הרעיון לממש אותה רק כמשחק יהיה מסוכן.
גם כחלק ממשחק תפקידים כלשהו, אם הולכים מספיק קיצוני, ניתן ליצור בבן אדם פגיעה פסיכולוגית.
קל לבלבל את הריגוש עם השפיות, לטשטש קווים בין מציאות לפנטזיה
וככה בקלות להגיע למצב של שיגעון.
צריך להזהר לא להסחף עם הפנטזיה ולהציב קווים ברורים ששומרים שנשארים באזור השפיות.


אני חושב שזה מה שהופך את הפנטזיה הזאת למרגשת כל כך - זה שהיא הולכת על הקצה.
אנשים לא מפנטזים על אובדן שפיות, אלא על איזורי הגבול, שבהם עדיין לא חוצים את הקו ומביאים את הריגוש וחוויית החיים עד למקסימום האפשרי.
בפנטזיה, בשונה מהחיים, נורא פשוט לא לחצות את הקו. פנטזיות לא הרגו אף אחד.
ויש בזה גם משהו מאוד בריא בעיני, ברצון שלא להתפשר, שלא להכנע לפחד ולכל מיני נורמות וציוויים חברתיים, שדוחף אותנו למקומות חדשים ומסעירים, שלאחריהם החיים נראים קצת אחרת.
kamor​(נשלט)
לפני 12 שנים • 26 במאי 2012
kamor​(נשלט) • 26 במאי 2012
Inner Silence , לשאלתך מה מדליק אותי בפנטזיה הזאת ,

ובכן הרבה דברים מדליקים :

ההמתנה האין סופית לבואה של השולטת/שובה. שהופך לגעגוע תמידי ואובססיבי כלפיה.
הקונפליקט בין הגעגוע הזה לבין מה יקרה שהיא תגיע... כמובן שהגעגוע לראותה חזק יותר והוא מוכן להכנע להכל, לכל למה שתרצה.העיקר שהיא תבוא.

הניתוק מכל דבר אחר שהופך אותה למרכז עולמו.

התלות המוחלטת בה ובמה שהיא מחליטה שיהיה.
היכולת של השולטת/שובה ליצור את העולם הזה עבור הגבר הנכלא , גובל ביכולת אלוהית שלה עבורו . היא היא מחליטה בדיוק מה העולם הזה יכיל עבורו בדיוק כמו שכתבת בעצמך.תיארת לפרטים מה יכיל העולם הזה עבורו וזה אחד הדברים שאהבתי.

הכניעה הפסיכולוגית לאחר זמן מה שבא הוא מקבל באופן מוחלט את העולם שהיא יצרה לו. ממש כמו נזיר שחי במנזר מנותק .חי את העולם שלו בשביל לשרת ולסגוד לאלוהיו באיזשהו שלב הוא לא מכיר משהו אחר.

וכמובן לאחר השיחרור מהכליאה , שהוא יוצא לחופשי והכל פתוח לפניו .הוא מרגיש פסיכולוגית שהעולם הזה חסר לו כי זה מה שהכיר כל כך הרבה זמן , הוא גם למד לראות בה את הסמכות המוחלטת עבורו, הוא נכנע לה פסיכולוגית לתקופה ארוכה וכל מה שהוא רוצה זה לחזור אליה.... לעולם שהיא יצרה עבורו.

אין ספק שלא יקח זמן והוא יחזור למפתן דלתה.




.