מסתננים? פליטים? - אשמח לדיון אינטליגנטי

מסתננים? פליטים? - אשמח לדיון אינטליגנטי

'Bambi'​(אחרת) • 27 במאי 2012

היי,
אני כותבת על הנושא דווקא מתוך מקום של דעה לא ממש מגובשת בעניין.
שלחו לי את הסרטון שלהלן:

http://www.youtube.com/watch?v=GXAvQZ36BYI&feature=results_video&playnext=1&list=PLE59D7069CD9FC50B

הסרטון עורר בי תחושות קשות, לקראת הסוף גם דמעות של הזדהות עם כאבה של הצעירה לא אחרו לבוא.
זה קצת ארוך, אבל באמת שאשמח אם תראו את הסרטון לפני שאתם מגיבים ושבאמת ייערך פה דיון אינטליגנטי ובלי לרדת לפסים אישיים בבקשה. לא חושבת שזה המקום.

Lordpain​(שולט) • 27 במאי 2012

ככל שגודלים המספרים שלהם כך גם גדל הכוח שלהם, אם אנחנו לא נגרש אותם בכל מחיר
המספרים שלהם יעקפו את שלנו, ואז הם בהחלט יוכלו לומר שזו המדינה שלהם, כי פיזית
אנחנו לא נוכל לטעון אחרת, בטבע מי שצודק הוא החזק ולא החלש
לכן ככל שיגדלו מספרם כך גם יגדלו מספר מקרי האלימות נגדנו, ובאיזשהו שלב כשהם יבינו שהם רבים מאיתנו
הם ירצו לקחת את המדינה לעצמם ובאותו הרגע שזה יקרה, הם יהיו צודקים !

מי שרוצה לנחם אותם ולתת להם מקלט כדאי מאד שיבין שבקרוב הוא זה שיצטרך שינחמו אותו
בקרוב הוא זה שיצטרך לחפש מקלט.

כל מדינה חייבת להגן על הזהות שלה, אבל רק ישראל מספיק טיפשה למכור את זהותה
תמורת כוח עבודה זול יותר.

the rain song • 27 במאי 2012

האם רק אני למדתי בבית הספר שאת זה בדיוק אמרו על היהודים?
אה, בעצם, היהודים רצו להשתלט על כל העולם

סרטון מגמתי לא נגד המסתננים אלא הסתה נגד השמאל

קדשה לגבירתו​(נשלטת) • 27 במאי 2012

במדינה שבה מי שמעיז להגיד דיעה שיש בה מהשמאלניות הופך אוטומטית לעבריין בעיני הימין.
במדינה שבה להיות שמאלני זה אומר להתנצל מראש על דיעותיך
במדינה שהפכה את ליבוי השנאה וההסתה נגד השמאל כדי לחזק את השלטון לשיטת ממשל ושיטת בחירות
במדינה כזו שבה חכ"ית מסיתה בצורה ברורה כנגד מי שמעיז לתת שרות רפואי לבני אדם באשר הם

ובשרשור שמתחיל לא בלהראות בעיה אלא בסרטון מגמתי ימני חד משמעי שכותרתו היא הסתה כנגד השמאל

את באמת רוצה דיון נקי?

קצת מדעתי:
אני לא בעד לפתוח את המדינה ולהפוך למחנה הפליטים עבור כל אחד, ואני בהחלט בעד סגירת גבולות וקליטה מבוקרת של פליטים כמו שנעשה בזמנו עם וייטנאם (מישהו זוכר)
אבל אי אפשר להתעלם מהם, לגרש אותם באלימות
חלק לא קטן ממשפחתי נרצח בדיוק מהסיבות האלה של אסור להכניס פליטים למדינה (אז היה מדובר באירופה אמריקה),
מהגרי עבודה נטו יש לדאוג שלא יגיעו, פליטים שנסו על חייהם צריך לעזור להם

איך? אם הייתי השר הממונה הייתי אמור לתת תשובות איך, כי אז היו לי גם משאבים לקבלת מידע מדוייק וגם משאבים וסמכויות לטפל בבעיה

כל מה שהממשלה הזו יודעת לעשות זה לדבר ולא לעשות.

והנה עוד דוגמא :
דרום אפריקה החליטה שאסור לסמן את המוצרים מההתנחלויות כמיוצר בישראל
מקומם?
כן
אבללללל
כמה ימים קודם נדחה בועדת השרים לחקיקה חוק שהחיל על ההתנחלויות את החוק הישראלי
מיד לאחר מכן השר הדרום אפריקאי שראה שמדינת ישראל לא רואה בהתנחלויות חלק ממנה הוציא את התקנה.
ליברמן שתמך באי הגשת החוק לכנסת פתאום קופץ.
צביעות?
טמטום?
תחליטו לבד

כמה קל

חניבעל • 27 במאי 2012

כמה קל וכמה כיף להיות יפה נפש ושמאלן כשגרים בצפון תל אביב. בקריית אונו. בהוד ורמת השרון.
לכו תגורו כמה חודשים בדרום תל אביב. בדרום הארץ.
לאחר מכן בואו נשמע אתכם. עד אז לדעתי אתם ממש כמו אותם יפי נפש בלונדון ובוושינגטון שמעיזים להגיד לנו איך להתנהג.

אני בהחלט בעד שיביאו עובדים לעבודה זרה בארץ. יש דברים שישראלים לא יעשו תמורת הכסף שישלמו להם בחקלאות ובבניה.
אבל עובדים חוקיים. תאילנדים. רומנים. סיניים.
האם מישהו שמע לאחרונה על תאילנדי שרצח? סיני שאנס?

אני בעד לגרש את הפליטים הלא חוקיים. אחד לאחד. בצורה הומנית ואנושית. אבל לגרש.
זאת לא הבעיה שלנו.

המדינה הזו לא יכולה להיות זונה לכל תחלואות העולם. לבעיות רעב, מלחמות וטבח עם שיש במדינות אחרות. אנחנו פשוט לא יכולים.
אף אחד לא אמר להם לבוא. הם הסתננו לפה.
אנחנו הומנים מספיק כדי לתת להם מחסה. תעודת שהיה. מזון ושתיה. הסדר זמני. ולא לתת להם להירקב במדבר כפי שעושים המצרים וגם האמריקאיים עצמם יפי הנפש בכל מה שנוגע לפליטים פורטוריקניים וכיו"ב.

וככל שהשיטה תעבוד הם ימשיכו לבוא. מדרום סודן. מאריתריאה. מקונגו. מזימבבואה. מתי זה יפסיק?
ולמה שלא יבואו? פה משכנים אותם. מאכילים אותם. נותנים להם עבודה. על חשבוננו. על חשבון משלם המיסים. למה שלא יבואו?!

אנחנו לא יכולים להיות הזונה של העולם.

מה האוסטרלים התרבותיים והנאורים עושים למהגרים אתם יודעים?!
מה האמריקאיים עושים למהגרים אתם טוב טוב יודעים.
במקום שהאו"ם ימשיך להיטפל אלינו כאילו אנחנו הבעיה של העולם שיעשו משהו במקומות שצריך לעשות בהם. צפון קוריאה. איראן. סוריה. מדינות הסטנים. וכל יבשת אפריקה בעצם.

ואני מגנה את האלימות וגרוע מכך את ההסתה שבאמת מזכירה ימים אפלים. אבל צריך לעשות הפרדה.
לעשות את זה בהומניות. באנושיות. ברגישות. אבל עדיין לגרש.


ונקודה אחרונה:

אנחנו מדינת רווחה.

רווחת התושבים היא כבר טובה מספיק? אפשר לדאוג לרווחה של עמים אחרים?!

Re: כמה קל

פרלין​(נשלטת){ש} • 27 במאי 2012

לא אכפת לי להיות יפת נפש. אני לא חושבת שבגלל שאני גרה ברמת גן אסור לי לדבר נגד הסתה וגזענות ואני לא חושבת שהעובדה שמישהו גר בפריפריה או בדרום תל אביב נותנת לו זכות להתנהג כמו בהמה גזענית. היו לי תלמידים מאריתראה וסודן ואני רוצה להגיד לך שלראות את האנשים האלה אוספים פרוטה לפרוטה כדי ללמוד עברית ולשקם חיים הרוסים זה אחד הדברים הכי מרגשים שיצא לי לראות.



לא. אבל שמעתי על יהודים שרצחו ואנסו ופשעו אני לא חושבת שאוכלוסיה אחת היא יותר אלימה מהשניה, ההבדל טמון בדיוק בחוקיות שלהם. אתה יודע שהפליטים יכולים לעבוד או כמנקי כלים או בבניין או בנקיון? כמה עבודות כאלה יש? אתה יודע שהם גרים ברחוב ושאין להם באמת מה לאכול? אתה יודע מה מדינת ישראל עשתה? שפכה אותם בתל אביב ונתנה להם לרעוב.
הם פה, אין להם שום מעמד, לא לבלוע לא ללעוס. ורובם הגדול ברחו מהגהנום.



מי משכן אותם? מי מאכיל אותם? על מה אתה מדבר? נשמע כאילו לא רק יפי הנפש לא היו לאחרונה בגן לווינסקי. מי משכן אותם? עיריית תל אביב? מדינת ישראל? הם ישנים שם בין מתקני הגן.

זאת לא הבעיה שלנו? זו הבעיה שלנו עכשיו. זהו. זו הפכה להיות הבעיה שלנו כי לא היינו מספיק חכמים בזמן.



אני לא חושבת שאפשר לגרש את מי שכבר פה, לא בלי אלימות איומה ולא בלי הרוגים ומאסרים.
אבל צריך למנע כניסה של מסתננים נוספים.



זה סתם מצחיק, אנחנו לא מדינת רווחה ולא נעליים.

נילי ונילי • 27 במאי 2012

אתה מדבר על החרדים או על הערבים עכשיו?

Re: כמה קל

רז78{מלאך שחור} • 27 במאי 2012

זה כבר גובל בפגיעה עצמית, אפשר להיות יפת נפש הומנית אבל בלי לפגוע בעצמך, מעבר לכך נראה שאת יפת נפש היכן שמתאים לאגנדה שלך, אספר לך סוד... גם בצפון תל אביב ישנם אנשים שהם בהמות וגזענים (כהגדרתך) הבעיה היא שהם בהמות וגזענים כנגד העם שלהם.

סטטיסטיקה יקירתי, כמה אלימות, כמה רציחות, כמה גניבות, כמה אונסים מבצעים יהודים לעומת מגזרים אחרים, אני אעזור לך כי את מתקשה בהבנה כנראה, אבל... מרבית הרציחות מתרחשות במגזר הערבי, רוב אם לא כל גניבות המכוניות מתבצעות על ידי ערבים (וערבים ישראלים)
30 אחוז מהאסירים הפליליים הם ערבים.
את עדיין לא חושבת שאוכלוסיה אחת היא יותר אלימה מהשניה? אם כן אני מציע לך לפתוח עיניים.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/336/446.html

יש לנו די והותר מובטלים משלנו מכדי שניתן למסתנן עבודה שאינו חוקי מקומות עבודה של אזרחי שומרי חוק וסדר, עם כל הכבוד.

אני מסכים איתך שהם חיים ברחובות, ואנחנו לא מממנים אותם, יודעת מה אנחנו כן מממנים?
בואי אספר לך...מספר הניידות המפטרלות בדרום תל אביב ואיתם מספר השוטרים והמשמרות הכפולות עלה לאין שעור מאז שהגיעו הפליטים לתל אביב, אותם אנו מממנים.
הם שם בצדק שלא יהיו לך טעויות, אספר לך שבפעם האחרונה שהייתי בדרום תל אביב לפני חודש בערך יצאתי ממועדון הדאנגן עם בחורה והלכנו לכיוון הרכב, הרכב חנה מספר רחובות משם, 30 שניות לאחר שיצאנו מהמועדון קלטנו בזווית העיין מספר פליטים העוקבים אחרינו בצורה מאד מחשידה, למזלנו עצרה ניידת לידנו והפליטים התחילו לרוץ.
לציין שבדרך חזרה, ראינו חנות נעליים נפרצת (נחשי על ידי מי).

ד"א נראה שעוד לא הפנמת אבל...
"אף פעם לא מאוחר" לא מאוחר לגרש את ה"פליטים". אם קלקלנו אנחנו גם יכולים לתקן.


גם אני לא חושב שצריך לגרש את הפליטים.... אני חושב שאנחנו חייבים!!
גם לגרש וגם למנוע כניסות נוספות. המצב הזה לא יכול להמשך.


ובעניין מדינת רווחה.... אנחנו לפחות משתדלים.
באופן יחסי למדיניות הרווחה בארה"ב אנחנו גם מצליחים.

חג שמח.

nomorenomore • 27 במאי 2012

בעד הגירוש. גירוש אנושי. בעד היוזמה של הממשלה להעניק לעוזבים מרצון כסף.

הרי ברור שהסיבה היחידה שהם באו לכאן זו כסף. הם יכלו להשאר במצריים. זה הרבה יותר קרוב. אבל שם יש רודנות ואין פרנסה. יכלו לברוח לאחת מעשרות מדינות אפריקה הקרובות יותר גאוגרפית ומנטאלית. למה באו לכאן? שוב - כי פה לא יטבחו בהם. כי פה הם ירוויחו הון בהשוואה למדינות הללו.

אז כן, הם פליטים, שבוחרים בישראל, כי אם כבר לברוח, עדיף למדינה שתפרנס אותנו.

אני מציע לקרוא את הטור הבא: (לא נגעתי)


************************************************************************************************************************************


ברחתי מהגיהינום / יוהנה (שם בדוי), מבקשת מקלט מאריתריאה


השבוע למדתי לראשונה מהי משמעות המילה "כושי". אני חיה בישראל כבר ארבע שנים וחצי, אבל עד היום כששמעתי את המילה הזו היא חלפה מעל אוזניי. לא ידעתי מה משמעותה וכנראה גם לא רציתי לדעת. היום אני מבינה.

בשבועיים האחרונים הרגשתי באמת מה זה להיות זרה, דחויה ומאוימת. באוטובוס שבו אני נוסעת מדי יום לעבודת הניקיון שלי, נוסעים לא מעט מבקשי מקלט אריתריאים כמוני. השבוע, בכל בוקר, חטפנו צעקות. לא צריך לדעת עברית שוטפת בשביל להבין מה רצו מאיתנו. "באתם לעבוד, אין לכם שום בעיה, תחזרו למדינה שלכם".


לא צריך לדעת עברית כדי להבין מה הם רוצים מאיתנו (צילום: עופר עמרם)

עוד בערוץ הדעות של ynet:
עוד ילדה נאנסה - איך זה שכולנו אשמים? / אסתר הרצוג
אנחנו המתייפייפים. מכתב לח"כ רגב ודנון / עידו לוריא

באחד הימים עלתה גם חיילת שניסתה לדבר אל הצועקים אבל הם לא הקשיבו. חברים אחרים סיפרו לי שהשבוע אף אחד לא רצה לשבת לידם באוטובוס. גם כשהגעתי אתמול לבית חולים, האחיות התייחסו אליי שונה מהרגיל. "את שבי, חכי", הן אמרו לי בזמן שהאנשים שלקחו מספר אחריי - נכנסו לפניי. "זה מקרה חירום, וגם זה, ואת? את חכי". ישבתי שם שעות. התסכול הציף אותי, דמעות עלו בעיניי. החנקתי אותן ושתקתי. מה כבר אני יכולה לעשות.

אני כותבת את הטור הזה תחת שם בדוי. לא משום שאיני גאה לעמוד מאחורי מילותיי. אני כותבת בשם בדוי כי אני מפחדת. באריתריאה, המדינה שבה גדלתי, רודפים את מי שמדבר נגד המשטר. אם הוא כבר נמצא מחוץ למדינה, מענישים את בני משפחתו. נולדתי באסמרה, עיר הבירה. כשסיימתי תיכון גויסתי לשירות צבאי. אמרו שהשירות יימשך שנה וחצי. בפועל שירתי שלוש שנים ואם לא הייתי בורחת, הייתי שפחה למשטר עד היום.

כאשה בשירות צבאי עשיתי עבודות פיזיות כמו שעשו הגברים. בימים סחבתי לבני בניין כבדות וסללתי כבישים. בלילות הייתי עומדת על המשמר. ישנתי באוהל עם עוד שמונה גברים. קיבלתי יום חופש אחד בשנה. המפקדים הבכירים היו מגיעים מדי פעם ובוחרים מי מהחיילות תבדר אותם בחדרם הערב. האפשרות להתנגד פשוט לא הייתה קיימת. מי שהתלונן, נכלא. מי ששאל שאלות בסוף היום, נעלם למחרת. מי שלא ברח בזמן, נשאר לשרת עד סוף ימיו, עם יום חופש אחד בשנה.


כלואים בין גדרות של שנאה וגזענות. השבוע בגינת לוינסקי (צילום: AFP)

אריתריאה היא ארץ יפה, אני מתגעגעת אליה וחולמת על היום שבו אשוב אליה. אבל מתחת לנופיה היא מסתירה סודות אפלים. בתי כלא תת קרקעיים שבהם כלואים גברים ונשים אשר מתים מחום, מצמא ומרעב. בתי כלא שבהם מי שמעז לדבר נגד המשטר עובר עינויים יומיומיים בלתי נסבלים. אריתריאה היא כלא אחד גדול. ואני, אחרי שלוש שנים של גיהינום, החלטתי לברוח. לא סיפרתי על התוכנית למשפחתי ולכן גם לא הספקתי להיפרד. צעדתי ברגל לסודן, ודרך מצרים הגעתי לישראל.

ועכשיו אני שוב כלואה. בין גדרות דמיוניים של שנאה וגזענות, בין הרעב של חבריי בגינת לוינסקי ובין ההאשמות נגדם ברחובות. אני חיה במדינה שאיני יכולה לצאת ממנה, אך נמנע ממני לחיות בה בכבוד. אני לא מבקשת לספר לכם שאין פשיעה בקהילה שלי. היא קיימת, ממש כמו אצלכם, הישראלים, ואני מאמינה שצריך למנוע אותה ולהילחם בה.


אני מבקשת שתבינו שהם לא תמיד היו ככה. בגינת לוינסקי (צילום: AFP)

אבל כשאתם רואים את האנשים ששוכבים בגינת לוינסקי, בבגדים מלוכלכים, בלי אוכל ובלי עבודה, אני מבקשת שתבינו שהם לא תמיד היו ככה. הם חיים בלי זכויות ונאבקים לשמור על האנושיות שבהם בתוך מציאות של הישרדות יומיומית. גם להם יש משפחות, חברים שאבדו בדרך, תרבות ובית שהם מתגעגעים אליו. הם רוצים בדיוק את מה שאתם רוצים - לחיות בכבוד. וגם אני, כמוהם, כמוכם, בסך הכול רוצה לחיות.

אני מבקשת מכם שלא תשימו עליי תוויות. שתזכרו שהפושעים הם קומץ ושלא כולנו כאלה. שלא תפנו אליי את הכעס והשנאה, שלא תשתמשו שוב במילה "כושי" שהיום אני כבר מבינה את משמעותה הצורמת. ואני מבקשת שתכירו במצב שלי, במצב שלנו, מבקשי המקלט. תדברו איתנו, תבדקו את בקשות המקלט שלנו, תבינו למה הגענו לפה. אנחנו לא מהגרי עבודה, אנחנו לא פושעים, ומעל לכול - אנחנו לא חיות. אנחנו בני אדם כמוכם, ואנחנו צריכים זמן, עד שנוכל לחזור הביתה.

**********************************************************************************************************************************

לא קלגס, לא גזען / שלמה מסלאווי


לאחר כשלוש שנים שבהן נערך מסע יחסי ציבור מאורגן ומתוזמן לטובתם של אלפי המסתננים והשוהים הבלתי חוקיים בארץ, נוצר משבר. אוסף מעשי האלימות והפגיעה הבלתי נסבלת בחייהם, ברכושם ובצביון חייהם של תושבי השכונות הגיע למצב כזה שלא היה אפשר להוסיף להתעלם מכך.

הנושא עלה על סדר היום ונראה כי לאחר שנים של התרעות ואזהרות, סוף סוף הבינו הציבור הרחב, מקבלי ההחלטות והתקשורת שכך אי אפשר להמשיך ושכולנו, לא רק תושבי השכונות הזנוחים, יושבים על חבית חומר נפץ. במשך כמה ימים התמקדו הסיקור התקשורתי ופעילותם של מקבלי ההחלטות בבעיה ובמציאת דרכים לפתרונה. עד רביעי בערב.


שוב מתארים את תושבי השכונות כ"המון מוסת" (צילום: ירון ברנר)

בעקבות מעשי האלימות האסורים, המטופשים והבלתי ראויים של חלק ממשתתפי ההפגנות, שוב ניתן להציג את תושבי השכונות כ"המון מוסת" וכחבורת גזענים, ושוב המסתננים הבלתי חוקיים הופכים למחמדם של התקשורת. שוב ניתן להמשיך בקמפיין שמטרתו להמשיך ולהביא ארצה עשרות ומאות אלפי מהגרי עבודה.

הילדים לא יכולים לצאת לגינה
אני חייב להודות שבאופן אישי נמאס לי להתנצל על כך שאני רוצה חיים נורמליים, לי ולשכנים שלי, נמאס לי לעשות שמיניות ורבליות על מנת להוכיח שאני לא גזען, ונמאס לי להיות מוצג כקלגס חסר לב המתעמר במהגרים מסכנים. נמאס לי גם מהדמגוגיה שבה בכל פעם שתושבי השכונות מעלים את דרישתם להשבת החיים לסדרם, תמיד יעלו מולם סיפור קורע לב של מסתנן מסכן. כן, אני מתכוון גם ליוהנה, מבקשת המקלט.


חבית חומר נפץ בדרום תל-אביב (צילום: ירון ברנר)

ראשית, ייתכן מאוד שבמקומה גם אני הייתי רוצה להגר למדינה שלווה, מדינה שבה ילדים בני 18 לא נהרגים במלחמות, מדינה שבה כל אחד רשאי לבחור בעצמו את עתידו, מדינה שבה שומרים במאת האחוזים על זכויותיי הסוציאליות. אבל אני, כמו מיליארדים אחרים, לא יכול לעבור בגלל זה לשוויץ, שבדיה או ארה"ב, ואם אעשה זאת, יעלו אותי על המטוס הראשון בחזרה לישראל.

אף אחד לא יפגין שם עבורי, ואף אחד לא ינסה להבין אותי. ככה זה. אני שמח ומאושר כי לעומת אריתריאה או סודן, ישראל היא גן עדן. זו לא הסיבה שבגללה אני ארצה לקלוט, בשכונה שלי, את כל אלו שרוצים לשפר את איכות חייהם. יוהנה וחבריה הגיעו לישראל מסיבה אחת בלבד: הרצון להרוויח כסף ולשלוח אותו למשפחותיהם. זה רצון לגיטימי, אבל לא מדובר בפליטים הנסים על נפשם.


גולשים לאלימות. סוף השבוע בדרום תל-אביב (צילום: עופר עמרם)

הרי כמו שיוהנה בעצמה אומרת, בדרכה ארצה היא עברה מספר מדינות. היא יכלה להישאר בכל אחת מהן ולהישאר בחיים, אבל בהן משתכרים גרושים. היא בחרה לעבור לישראל כי כאן מרוויחים טוב. היחס, תנאי המחיה, החינוך לילדי המסתננים והתנאים הרפואיים שהיא וחבריה מקבלים הם טובים לאין שיעור מזה שיכלה לקבל במצרים, למרות כל זעקות השבר. כן, זו אותה מדינה שאותה היא מכנה "גדרות של שנאה וגזענות".


אז נמאס לי. ואתם יודעים מה, נמאס לי אפילו לנסות ולהסביר כל הזמן למה אני לא רוצה שבבניין שלי יגורו עשרות מהגרי עבודה. נמאס לי לענות לאלה שאומרים "אפשר לחשוב שבלי המסתננים לא הייתה אלימות אצלך בשכונה". נמאס לי להסביר למה אני לא יכול לשלוח את הילדים שלי לשחק בגינה מול הבית. נמאס לי לנסות ולהסביר לילדה שלי שהיא לא יכולה לחזור לבד הביתה בשעות הערב. את זה לפחות היא מבינה ומרגישה לבד.

העולם הוא מקום מאוד לא צודק, מאוד לא נעים, מאוד לא שוויוני ומאוד מסוכן. תמיד יהיו מדינות שבהן המצב טוב יותר מישראל, ותמיד יהיו מדינות שבהן המצב גרוע הרבה יותר. אם ממשלת ישראל רוצה לקלוט כאן את כל מסכני העולם, אהלן וסהלן. שתעשה זאת בצורה שוויונית תוך חלוקה של המסתננים בכל רחבי הארץ והעיר. עד אז, נמאס לי להסביר למה אני כועס על המצב, למה השכנים שלי מסתגרים בבתים, למה אני לא גזען ולמה אני לא רוצה עשרות אלפי מסתננים בשכונה שלי.

Re: כמה קל

פרלין​(נשלטת){ש} • 27 במאי 2012

מה זו ההתנשאות הזו?
למה אתה צריך לדבר איתי בטון פטרוני? אני אקשיב לך (ואפילו טוב יותר, תאמין או לא), גם אם לא תזלזל בי.

אותי לא תשכנע שאוכלוסיה אחת יותר אלימה מהשניה, אני מצטערת. גם לא סטטיסטיקה כשהסטטיסטיקה היא של השלטון היהודי ומטעמו. וזה בכלל לא רלוונטי, הרי לא דיברנו על יהודים וערבים. ואותי לא תשכנע שהיהודים פחות אלימים. אני גרה בארץ הזו ואני נוהגת בה. אני לא צריכה סטטיסטיקה כדי להרגיש יום יום את האלימות הזו. ואתה יודע משהו, אפילו התגובה שלך אלימה.

כשדיברתי על בהמות גזעניות דיברתי על מה שקרה בתקווה. על הגופיה "מוות לסודנים", על הביזה וההתנפלות. זה לא גזעני? זה לא דוחה? זה לא אלים? או שאולי זו לא אלימות יהודית? כנראה שכשזה יהודי זו התגוננות כשהם לא יהודים, זו אלימות.

אם היינו דואגים לפליטים שהיו מגיעים לפה ולא מעיפים אותם רחוק מהעין, אני בטוחה שהאלימות הזו היתה פוחתת. אנשים רעבים צריכים לאכול.

(אגב, אילו ישראלים אתה מכיר שעובדים במשכורת רעב בעבודות שחורות? אם זה לא פלסטינאים, זה עובדים זרים ואם לא עובדים זרים, פליטים.)

ואחרון חביב, תפיסת העולם שלך מאפשרת גירוש, שלי לא. זה לא הופך אותך לחכם ואותי למטומטמת וגם לא להיפך. זה אומר שיש לנו תפיסות עולם שונות. כנראה שהדגש שלך הוא יותר לאומי ושלי יותר הומני. אני מודה, מדינה לא נחשבת בעיני יותר מדי אם העקרונות שעומדים מאחוריה הם אלימות וגזענות. האנשים יותר חשובים לי מהמדינה ואני לא מאמינה, לצערי, שהאנשים "שלי" יותר חשובים מאנשים אחרים. מבחינתי מדינת ישראל צריכה לעזור לפליטים כי היא יכולה. כי הם בני אדם שנמצאים במצוקה איומה. וכי אחרי שכל מדינות העולם גירשו אותנו חזרה כדי שנהרג בתחום השלטון הנאצי, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעשות אותו דבר.