לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

איה, כואב! נחמד לך?

מקופלת​(נשלטת){Blue eyed }
לפני 12 שנים • 28 במאי 2012
Rick כתב/ה:
ההבחנה שאיני מסכים איתה אינה של פותחת השרשור אלא של בובה על חוט.


תודה icon_smile.gif


Brave Dwarf כתב/ה:
אבל זה לא כזה פשוט ולו יכולתי, לו הייתי מוצא גלולה, הייתי בולע אותה מיד ונרפא.


אאוצ', אמיץ. זה כאב במיוחד.
האמנם?

_____________________________________________

ככל שקראתי עוד ועוד תגובות
גיליתי שעדיין
אין לי דיעה משל עצמי.
החדש - פתאום מגרה אותי מאוד מאוד לחשוב שמישהו יתגרה
סתם מזה שכואב לי, שסתם כואב לי.
ומהצד השני, שוב, אם מי שמולי יחשוב שזה בכלל לא מגרה
זה יכבה אותי ב 100% וסביר שגם אני אחשוב שזה לא מגרה.
מעצבנת אותי המחשבה שאדם אחר לא היה עובר מקיצוניות לקיצוניות ככה,
הוא היה ממשיך להעדיף דברים מסויימים, פשוט כי ככה הוא.. מעדיף. ואוהב.

עלו כאן דיעות שונות, נקודות ראיה שונות
וגם ביקורת.
תודה לכולכם על השיתוף האמיתי, על החשיפה הכנה.
Rick​(שולט)
לפני 12 שנים • 29 במאי 2012
Rick​(שולט) • 29 במאי 2012
מקופלת כתב/ה:
מעצבנת אותי המחשבה שאדם אחר לא היה עובר מקיצוניות לקיצוניות ככה,
הוא היה ממשיך להעדיף דברים מסויימים, פשוט כי ככה הוא.. מעדיף. ואוהב.


את דווקא מאוד קונסיסטנטית: ההעדפות של אדונך הן גם ההעדפות שלך.

אשרייך ואשרי אדונך.
מקופלת​(נשלטת){Blue eyed }
לפני 12 שנים • 29 במאי 2012
Rick כתב/ה:
מקופלת כתב/ה:
מעצבנת אותי המחשבה שאדם אחר לא היה עובר מקיצוניות לקיצוניות ככה,
הוא היה ממשיך להעדיף דברים מסויימים, פשוט כי ככה הוא.. מעדיף. ואוהב.


את דווקא מאוד קונסיסטנטית: ההעדפות של אדונך הן גם ההעדפות שלך.

אשרייך ואשרי אדונך.


כן, אתה רואה את זה ככה כי אתה שולט :)
נסה להביט על זה מהצד שלי.

אני חושבת שטבע כזה כמו שלי יכול להיות מגרה מחד
וממבט אחר יכול להיות מאוד מרחיק.

אותי, למשל, היה מחרפן אם מי שמולי
היה כזה.
אדרבה ואדרבה ככל שיש לו את הדברים הידועים
שהוא אוהב, ללא קשר למי שאיתו,
זה מושך אותי יותר.

סטינו מהנושא
אבל הצלחתי לנסח כאן משהו
על עצמי ובפני עצמי
:) 
Brave Dwarf
לפני 12 שנים • 29 במאי 2012
Brave Dwarf • 29 במאי 2012
מקופלת כתב/ה:

Brave Dwarf כתב/ה:
אבל זה לא כזה פשוט ולו יכולתי, לו הייתי מוצא גלולה, הייתי בולע אותה מיד ונרפא.


אאוצ', אמיץ. זה כאב במיוחד.
האמנם?


ברור שאמנם ודווקא את שואלת אותי את זה, את שכתבת שהבבואה שלך בראי לא משקפת אליך את מה שרואה בך שולט, אלא את מה שאת רואה ואת האדם שאולי לא היית בוחרת בו להיות לך (איני יודע מה להיות לך, אבל מישהו להיות לך לא היית בוחרת בו, כך אמרת). וגם אני לא הייתי בוחר בי/בו להיות לי כי הוא נוגד את ה"אדם" שחונכתי להיות, ואני מתכוון לאדם כפי שהלחין אותו בטהובן במיסה שלו, אדם שזכאי לכבוד שלי ולקרבה שלי ולאמון. אדם "מסודר" על מדפים עם תווית במחסן רגשות ותשוקות ותאוות: האלימות במדף אחד, האהבה במדף אחר, הרוך ליד האהבה, הכאב וההשפלה הרחק, אולי אפילו במחסן אחר. את יודעת שמצאתי גוזל פצוע וברגע אחרון שלפתי אותו תחת מקורו של עורב. סטונר קראתי לו על שמו של ויליאם סטונר בגלל מה שאמר על אהבה, בגלל שנזכרתי במה שאמר על אהבה כשטיפלתי בו, עוד כשלא האמנתי שיחיה. רטיות של תרכיז צמחים הנחתי על פצעיו, האכלתי אותו זרעים שקילפתי מלחם והזלפתי מים מינראליים במזרק לגרונו. ידיי רעדו כשאחזתי בו, לבו שפעם במהירות מטורפת וכ"כ לא תואמת לגופו הזעיר והשברירי, הלם באצבעותיי והפחיד אותי. לרגע לא עלה לראשי להכאיב לו, להשפיל אותו, להכות אותו או לחנוק. כשנפל מצמרת שיח הקומקווט אבדתי שעתיים מהחיים וכשעף, בסופו של דבר, ועצר על הגג של השכן ואני חושב שהביט אלי בפעם אחרונה, הייתי שלם כי מראש לא העזתי להפוך אותו ל"שלי". אבל לא כך אני עם נשים וככל שאני יותר אוהב, כך יותר מתבלגן מחסן הרגשות שלי. האלימות מביעה אהבה, גם ההשפלה והכאב. פעם, ברגע של ייאוש אחרון, טרם אבדתי את כוחותיי אפילו להתייאש, שאלתי אישה ונילית ויקרה ללבי אם גם היא רואה בי מפלצת כמו כל האחרות. היא התכרבלה בזרועותיי, טמנה את ראשה בחזי ואמרה לי שלא, שיחסית למראה המפחיד והמאיים שלי, ויחסית לקולי העמוק והמאנפף, יחסית למבט מתכתי ולתנועותיי ולתגובותיי החדות, אני נורא עדין. כן, יחסית. ולמרות שזה היה "יחסית", אמצתי את דבריה ואמרתי אותם לעצמי פעם אחר פעם, כה אבוד הייתי וכה מיואש, עד שראיתי מחמאה אפילו ב"יחסית". כשהיא עזבה אותי, היא אמרה לי שאני לא מפלצת בכלל רק שאני לא מתאים לה כי אני יותר מדי מפלצתי. מצחיק.

אז כן, הייתי בולע אותה, את הגלולה הזאת, בתנאי שהייתה מבטיחה למחוק גם עשור מחיי. את העשור במהלכו למדתי לקבל את עצמי כמו שהורה מקבל ילד עם פגם: באהבה, בהשלמה ומתוך הבנה שאמנם הוא "מיוחד ושונה", אבל היה עדיף לו היה כמו כולם.

או משהו כזה.
Here And There​(נשלטת)
לפני 12 שנים • 29 במאי 2012

Re: פעם אחת

Here And There​(נשלטת) • 29 במאי 2012
Brave Dwarf כתב/ה:
סירופ כתב/ה:
פעם אחת מזמן, היתי קשורת עיניים והדום שלי הצליף בי (יותר מידי חזק ויותר מידי פעמים). תוך כדי ניסיונותי להמלט מן השוט נעתי במיטה וכמעט כמעט שנחבט ראשי בשידה. הוא שמט את השוט ועטף את ראשי בידו הגדולה, שומר ומונע ממני להיפגע.

וחשבתי אז על השאלה הזאת, שאיך יתכן שמצד אחד הוא מצליף בי ומצד שני מגונן. אז ... אליפל, חידשת לי בשרשור הזה , לא... לא חשבתי שיש ביננו מי הנהנה מכאב שהוא מחוץ להקשר המיני שאנו אורגים ביננו.

ואני מבינה יפה את מי שחשה שיש פה משהו מחוץ לכללי המשחק.


בשנת 2004 בפורום אדונים ומשרתים, מישהי סיפרה על כך שהיא מתגרה מינית מכתבות הדנות במקרי אונס. כמובן וללא שהות היא חטפה ביקורת קשה מרוב מוחץ של משתתפי הפורום שהאשימו אותה קודם כל בהיותה אישה ובנוסף לכך בהיותה נטולת אמפתיה. אחת ממגיניה (ולהערכתי היו לה שניים כאלה בלבד), נתנה עדות אופי: היא העידה על פותחת השרשור כעל אדם רגיש ואמפתי וטענה שאין קשר בין אמפתיה שהיא חשה לבין הפנטזיות המיניות שלה. אני, כצופה מהצד, תהיתי והתביישתי לשאול, אם אצלה כמו אצלי, המנגנון הזה עובד גם במפגש פנים-מול-פנים עם כאבו של אחר ולא רק כאשר מקור גירוי מופיע באיזשהו עיתון או בסיפור מרוחק.

הפעולה הזאת, סירופ, העטיפה של הראש שלך בכף ידו, אינה סותרת את ההנאה שאולי הפיק – ואני הייתי בטוח מפיק – מכאב שנגרם לך. אנחנו הרבה יותר מורכבים ומונעים על ידי למעלה ממנגנון אחד. יחד עם הגירוי מתקיימת דאגה, פחד מפני נזק אפשרי, אחריות וכד' שלעיתים גוברים על תחושת הגירוי או על הרצון לממשו. והרי לולי כן, הייתי מתייצב ליד כביש מהיר ומתפלל לתאונת שרשרת כדי לאונן (אחזור לזה בהמשך).

תגובתה של PET הייתה מובנת לי גם, אך לא של בובה על חוט (כנראה בגלל נימה אגרסיבית מעט שנתנה בה את אותותיה ואולי כי אני פירשתי אותה כך). את הדרישה ואת השאיפה שהאדם ממול תמיד יחוש הזדהות וחמלה מול כאב, אני רואה כלגיטימיות ובעיקר ככאלה התואמות את הנורמות החברתיות, וכך גם את התחושה ש"יש שם משהו מחוץ לכללי המשחק". אך כיוון שאנחנו נמצאים בעולם של BDsM, שהוא עצמו מהווה חריגה מהנורמה, אני מתקשה להבין את "כללי המשחק" ולמי הזכות לקבוע אותם. וגם זה רק צדו האחד של המטבע שלי כי מצדו השני, אפילו אני שמתיימר להיות חופשי ולא שיפוטי בדעותיי, הייתי מזדעק לו מישהו סיפר כיצד אונן לקול תחנונים לעזרה של אישה נאנסת תחת חלון ביתו. ומצד שלישי (מסתבר שלא במטבע מדובר), הייתי מזדהה אתו לו סיפר שאחרי שעזר לה והקדיש לכך את כל הכלים, הזמן והידע שעמדו לרשותו, נכנס למקלחת וגמר.



תגיד ברייב, בנוגע לדוגמא שנתת על בחור שהלך לאונן בעקבות נסיון האונס ששמע, אם היה מדובר בנסיון אונס בילד/ילדה והבחור היה אומר לך שלאחר ששמע את הנסיון נכנס למקלחת, אונן וגמר, (כמובן שלא לפני שניסה לעזור לו, הקדיש לכך את כל הכלים, הזמן והידע שעמדו לרשותו, גם היית מבין לליבו?


Brave Dwarf
לפני 12 שנים • 29 במאי 2012
Brave Dwarf • 29 במאי 2012
לא, וגם לא אם היה שומע מישהו אונס גוזל, מסתבר, ואפילו אם הוא עצמו היה עורב. כנראה כי אני לא נמשך מינית לילדים ולגוזלים. פדופיל קרוב לוודאי היה כן מתגרה. בגלל שילדים מהווים עבורי ובעיניי טאבו קדוש, הייתי נכנס בו ולעולם קוטע עמו כל קשר. בטח הייתי קופץ למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית שוב והפעם מתייעץ לגבי הסכנה שאדם זה מהווה לציבור ואם כן שואל מה אני צריך לעשות בנדון. פעם אחרונה שקפצתי לשם הייתה כדי לקרוא חומר על אונס כי הייתי בטוח שאני אנס סדרתי בהתהוות. וגם אז שאלתי את המתנדבת שעזרה לי, אם אני מסוכן לציבור.
Here And There​(נשלטת)
לפני 12 שנים • 29 במאי 2012
Here And There​(נשלטת) • 29 במאי 2012
Brave Dwarf כתב/ה:
לא, וגם לא אם היה שומע מישהו אונס גוזל, מסתבר, ואפילו אם הוא עצמו היה עורב. כנראה כי אני לא נמשך מינית לילדים ולגוזלים. פדופיל קרוב לוודאי היה כן מתגרה. בגלל שילדים מהווים עבורי ובעיניי טאבו קדוש, הייתי נכנס בו ולעולם קוטע עמו כל קשר. בטח הייתי קופץ למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית שוב והפעם מתייעץ לגבי הסכנה שאדם זה מהווה לציבור ואם כן שואל מה אני צריך לעשות בנדון. פעם אחרונה שקפצתי לשם הייתה כדי לקרוא חומר על אונס כי הייתי בטוח שאני אנס סדרתי בהתהוות. וגם אז שאלתי את המתנדבת שעזרה לי, אם אני מסוכן לציבור.


שאלתי משתי סיבות:
1. אתה אומר שפגיעה בילדים זה טאבו קדוש, שאני יכולה להבין את זה, מה שאני לא מבינה זה, למה פגיעה בילדים זה בגדר טאבו בל יעבור עבורך, ופגיעה (אמיתית בבוגרים) לא רק שזה לא בגדר טאבו, זה אפילו מקובל עליך כחומר עזר לגמירה?

ו-2. כתבת שקשה לך לקבל את עצם קיומם של כללי משחק, כיון שמלכתחילה כסוטים, אנחנו נמצאים מחוץ לכללי המשחק, מצד שני, לפי התגובה הזו אני רואה שגם לך יש קוים אדומים בל יועברו, ואני בטוחה שזה קו אדום שכולם פה יסכימו איתו.
מה שאני מנסה להגיד זה שיש כאן אנשים שתופסים ביוקרת של אחרים כחוסר יכולת להיפתח מחשבתית, ביקורתיות, אולי שמרניות, כשהם בעצמם מציבים גבולות מאוד ברורים וביקורות מאוד נוקבות.
Here And There​(נשלטת)
לפני 12 שנים • 29 במאי 2012
Here And There​(נשלטת) • 29 במאי 2012
Brave Dwarf כתב/ה:
לא, וגם לא אם היה שומע מישהו אונס גוזל, מסתבר, ואפילו אם הוא עצמו היה עורב. כנראה כי אני לא נמשך מינית לילדים ולגוזלים. פדופיל קרוב לוודאי היה כן מתגרה. בגלל שילדים מהווים עבורי ובעיניי טאבו קדוש, הייתי נכנס בו ולעולם קוטע עמו כל קשר. בטח הייתי קופץ למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית שוב והפעם מתייעץ לגבי הסכנה שאדם זה מהווה לציבור ואם כן שואל מה אני צריך לעשות בנדון. פעם אחרונה שקפצתי לשם הייתה כדי לקרוא חומר על אונס כי הייתי בטוח שאני אנס סדרתי בהתהוות. וגם אז שאלתי את המתנדבת שעזרה לי, אם אני מסוכן לציבור.


סיפרת לה על המשיכה שלך לבדס"מ?
אם כן, מה היא אמרה?



Brave Dwarf
לפני 12 שנים • 30 במאי 2012
Brave Dwarf • 30 במאי 2012
pet, אנא שימי לב לקטע זה מדבריי שאת עצמך ציטטת:
ציטוט: וגם זה רק צדו האחד של המטבע שלי כי מצדו השני, אפילו אני שמתיימר להיות חופשי ולא שיפוטי בדעותיי, הייתי מזדעק לו מישהו סיפר כיצד אונן לקול תחנונים לעזרה של אישה נאנסת תחת חלון ביתו

מה שאומר שהמשפט הזה שלך:
ציטוט: יוצא מדבריך ומדבריהם של עוד אנשים שביקורת של אחרים נתפסת כחוסר יכולת להיפתח מחשבתית, ביקורתיות, אולי שמרניות

אינו נכון לגביי כי אני מכיר בגבולות, כי אני מכיר בעובדה שהם קיימים גם אצלי ואני מכיר בכך שהם אינדיווידואליים. ולמעלה מזאת - אני מכבד אותם ואת האנשים שעומדים מאחוריהם. אחזק את דבריי בקטע נוסף מהציטוט המדובר:
ציטוט: את הדרישה ואת השאיפה שהאדם ממול תמיד יחוש הזדהות וחמלה מול כאב, אני רואה כלגיטימיות ובעיקר ככאלה התואמות את הנורמות החברתיות, וכך גם את התחושה ש"יש שם משהו מחוץ לכללי המשחק"

העובדה שאיני יודע מהם כללי המשחק אינה פוסלת את גבולותיהם של אחרים בעיניי. היא אך ורק מעלה אצלי את השאלה "מי הם שיקבעו עבורי", כשהם קובעים עבורי, כמובן. לא יכול להיות שפספסת את ההערה שלי לגביך. כתבתי בפירוש שהבנתי אותך, מה שאומר שבשום פנים ואופן לא ראיתי בתגובתך חוסר יכולת להיפתח מחשבתית. גם לא ראיתי את תגובתך ככזו המבקרת אותי, לא מעבר לביקורת הנדרשת מכל הלך מחשבה המנוגד להלך מחשבה של אחר. דהיינו: לא כפית עלי את דעתך, הבעת אותה.

---------------

לגבי שאלתך הראשונה:
אני לא אנס ומעולם לא אנסתי, אני רואה באונס מעשה פסול. גבר שיאנוס אישה לא יישאר בין חבריי, לגביו לא ארוץ למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית כדי לברר מה לעשות, אני אגרור אותו לתחנת משטרה גם אם יהיה החבר הקרוב לי ביותר וגם אם יהיה בני (אם יהיה בני אצטרך לעשות עם עצמי חתיכת חשבון נפש אח"כ, בעצם גם אם יהיה החבר הקרוב לי ביותר). אבל אני לא יכול לשלוט על הפנטזיות המיניות שלי. הפנטזיות המיניות שלי אינן תבוניות ויש להן חיים משל עצמן, או כפי שכתבתי בסיפור על הגוזל: אני מחפש גלולה שתרפא אותי מהיותי אני. איני יודע ולא מכיר את דרכיהם של אחרים אל העולם הזה, אבל שלי הייתה קשה וספוגה בנקיפות מצפון ובדידות ולמרות שאני חסיד של דרכים בהן אף אחד לא פסע, לו ידעתי בצומת ההיא שדרכי תוביל אותי לכאן, לו יכולתי לוותר, הייתי מוותר עליה מראש.

משתי דרכים שביער עבות,
בחרתי בזו שהלכו בה פחות,
ופה הרי כל ההבדל בעולם.
רוברט פרוסט

ולגבי אננה – היא ידעה שאני מי שאני מהרגע הראשון ואת מה שלא ידעה, סיפרתי לה מיד לכשפשטה את בגדיה. אבל היא, בדומה לכל הנשים, חשבה שתוכל לחנך אותי ובדומה לאשתי הראשונה אהבה בי את מה שאהבה והאמינה שתוכל לשנות בי את מה שלא. וזה בסדר, כי גם אני האמנתי, או שרציתי להאמין.

וגו', כי הלשון שלי עוד מעט תתלה על הגדר הקרובה לכלוב מרוב מילים שבזבזתי עלי. מה עוד שזה שרשור של מקופלת ולא שלי, כי לה, להבדיל ממני, יש ביצים לפתוח שרשור על נושא שמעניין אותה ושלי רועדות גם כשאני מתעלק.