זאלופון(שולט)
|
לפני 20 שנים •
22 ביוני 2004
ונילים במועדון - למה כן למה לא
באתר הדאנג'ן התפתח בימים האחרונים דיון שעוסק בעיקר בשאלת הונילים במועדון. בדיון עלו כל הטענות המוכרות על היחס שלנו לונילים - איך אנחנו מבדילים בין מי שהוא וניל למי שהוא חלק מהקהילה? מה עם כל אלו שהיו פעם ונילים ובזכות ביקוריהם במועדון נכנסו לקהילה? ואיך, איך יכול להיות רחמנא ליצלן שדווקא אנחנו הסוטים המדופלמים כל כך שמרנים ולא מקבלים את מי ששונה מאתנו?
(לינק לדיון: http://www.dungeon.co.il/f/index.php?showtopic=5321&st=20). הטענות הללו חוזרות על עצמן בכל פעם שעולה נושא הונילים בדאנג'ן, והוא עולה הרבה כי כנראה הוא מטריד הרבה אנשים. אז מה בעצם יש לנו נגד הונילים הללו, שרק רוצים לבוא ולהתרשם מהעולם שלנו ואנחנו בבדלנות יהירה מרחיקים אותם? אז זהו, שלא כולם כאלה. העניין הוא שיש שני סוגים של ונילים - האחד (שבתוך תוכו הוא כנראה לא ממש וניל) הם הונילים ה"טובים" שעליהם מדברים כל אלה שלא מבינים למה אנחנו רוצים לסגור את עצמנו ועל מה אנחנו מתלוננים. אלה ונילים שבאמת מסוקרנים לגבי הנושא, שבאים למועדון כדי לספוג אווירה, להתרשם, לקבל. הם אלה שאולי יהפכו מאוחר יותר לחברים מן המניין בקהילה, שאותם צריך לקרב וללמד ולא להרחיק. הם מתנהגים בצורה דומה לזו של חברי הקהילה, ונגדם אין לנו (כלומר לי ולכל מי שמסכים עם דעותיי בפוסט זה) שום דבר. להיפך. הסוג השני הוא הבעייתי. הוא מורכב מערב רב של ערסים, מתלהבים שתופסים גל על הטרנד, חרמנים חסרי תקנה ואנשים משועממים שמחפשים בידור. אלה אנשים שבאים לקרקס. הם רוצים לראות פריקים. הם רוצים לראות סקס. אין בהם שום רצון להבין או לקבל אותנו, אלא הם מסתכלים עלינו בהתנשאות מחורמנת ומשועשעת. הסוג הזה, השני, בהחלט נבדל מחברי קהילה באופן התנהגותו. כשאני שומע במהלך סשן: "כלבה כזאת הייתי רוצה", אני יודע שזה לא בא ממישהו שכותב כאן. כשמישהו מציע לי בחיוך משועשע לעזור לי "להרביץ חזק יותר, אחי", אני יודע שהוא וניל. יש לי, ואני בטוח שגם לאחרים, עוד שלל דוגמאות כאלה של התנהגות ואמירות שללא ספק פוגעות באווירה שחברי הקהילה היו רוצים במקום. לי אישית יש תכונה כזו שברגע שאני שומע דיבורים כגון אלה, העיניים שלי גבהות בכמה מטרים, וכשאני מסתכל על הדוברים מלמעלה למטה יש במבט שלי בוז משועשע (בערך כמו המבט בו הם מביטים בי), כך שזה לא ממש מפריע לי יותר מדי. אבל אני מבין את אלו שזה כן ממש מפריע להם, וגם לי נחמד מדי פעם בלי זה. אין לי פתרונות קסם לגבי איך להבדיל בין שני הסוגים הללו בסלקציה או אם בכלל צריך לעשות את זה. אבל המחאה שכל פעם עולה מחדש כנגד הונילים לא נובעת משמרנות או מאי קבלת האחר, לא מ"שנאת ונילים" ולא משום בדלנות או התנשאות של הקהילה. |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 20 שנים •
22 ביוני 2004
נראה לי
לכל קבוצה עם יחוד יש נטיה להתבדל ולהכנס למוד של "אנחנו והם" או "מה הם יודעים"
כמו לדגמא טייסים , רופאים, שוטרים, ועוד ועוד אנו חווים חויות עם תרבות לבוש שפה שזר לא יכיר ספציפית לגבי התכנים הרלבנטים אני חושב שכאשר מגיע שלב חוסר הקבלה/הבנה של מרבית הונילים וטון שיפוטי עם אמירות כמו מין חריג , סוטים, לא נורמטיבי, כמו פדופילים וכד' קשה שלא להגיב -יש כאלה שמגיבים באגרסיביות יש בהתעלמות |
|
|
פייה{O}
|
לפני 20 שנים •
22 ביוני 2004
בפעם הראשונה שאני הגעתי למועדון, הגדרתי את עצמי כונילית.
זו הייתה גם הפעם הראשונה שנפגשתי עם דום, וחשבתי שיהיה מעניין לראות בערב אחד גם מה זה דום וגם מה זה הדנג'ן, כאשר למעשה הייתי בטוחה שזו התנסות הזויה חד פעמית ותו לא. כשהגענו לדנג'ן, הייתי מוקסמת לחלוטין (מבעד לזעזוע העמוק...) מלראות אנשים מוחשיים שמגשימים במציאות מה שעד אז היה בעיני פנטזיה דמיונית. ואז שמחתי מאוד שיש מקום שכזה, בו אנשים יכולים להגשים בחופש מוחלט את הנטיות שלהם, בלי שיפוט מהסביבה ובלי שום צורך להסביר או לתרץ. אם אני הולכת למועדון בדסמי, אני לא רוצה ללכת בתור מחנכת. לא רוצה להיות מדריכה, או דוגמא, או מושא למחקר, או דמות מסקרנת במוזרויותיה. אני רוצה פשוט מקום בו אהיה חופשיה לעשות מה שאני רוצה. וזאת הבעיה עם המאסה העצומה של הונילים במועדון. כבר אין את ההרגשה, שלטעמי פעם הייתה, של חופש אמיתי. יש הבדל עצום בין להיצפות ע"י מישהו מהעניין, שמסתכל כי זה עושה לו את זה, או מעניין אותו סשן ספציפי, לבין להצפות ע"י ונילי מבועת שחושב שאם מישהו נותן לי סטירה זה אומר שאני לבטח מטומטמת, ושגם אפשר להגיד לי את זה בפנים (נתקלתי אישית בונילי שכזה!!). להגיד שהאנטי נגד ונילים נובע מחוסר טולרנטיות, זה מגוחך בעיני. כל המציאות היומיומית שלנו ונילית. לכולנו יש חברים, משפחה וכו' ונילים. המקום היחיד הלא ונילי שלנו, אלו מקומות הבילוי הבדסמים. למה לעזאזל להפוך גם אותם למקומות וניליים? |
|
|
Master_Abra_Kadabra(שולט)
|
לפני 20 שנים •
23 ביוני 2004
הוניליים חיוניים מבחינת המועדון להמשך קיומו. וכמו שזאלופון כתב (וגם אני, במילים אחרות באתר הדאנג'ן המצוטט +לינק) יש שני זנים של וניל. הזן הסימפאטי רצוי, ולדעתי הזן הפחות סימפאטי ניתן לזיהוי כבר בהתנהגות בפתח או בכניסה למעלה, אבל מועדון שנושא דגל פלורליסטי לא יכול לעשות איפה ואיפה על סמך אבחנה -שבצדק תושווה לדיעה קדומה.
אז יש רק שתי אפשרויות: או להסכין עם העובדה שאין מה לעשות, שונילים הינם ברירת מחדל כלכלית ושחלק רב מהם אינו מזיק, או לצמצם את הפעילות ל"קהילה בלבד"- מה שייבש את המועדון כלכלית ובלי ספק יגרום לסגירתו, ותקדימים רבים קיימים בעולם הרחב (כן, גם בניו יורק יש וניליים, ולמרות X אחוז הקהילה המהווים מספרית תשתית כלכלית שנראית אחרת לגמרי המועדונים לא משגשגים ממש). בנוסף לכך- הרי יש כבר שני ימי פעילות קהילתיים בלבד: ג' המסורתי +ו' החדש- שלמרבה הצער אף הם לעולם אינם מאוכלסים כיאות (קשים למדי מבחינת מיקום בסקג'ואל- עבודה , חיים פרטיים וכו). |
|
|
TV_Eye(שולט)
|
לפני 20 שנים •
23 ביוני 2004
בוא אספר לכם סיפור קטן
לפני שבועיים הייתי עם זוגתי דאז סקסירד ובזמן שאנחנו התחרמנו לנו שהיא מעלי והידיים שלי עליה פתאום הרגשתי עוד יד עליה איזה ערס מגעיל וזקן התחיל למזמז אותה וכאשר הערתי לו התחיל לעשות סצנה לאיים ולצרוח ולא רק עלי אלה גם על כול מי שהיה בחדר בגלל דברים כאלה יש לי בעיה לחזור למועדון |
|
|
|
Master_Abra_Kadabra(שולט)
|
לפני 20 שנים •
23 ביוני 2004
התופעה ידועה ומוכרת- הפתרון הא רק השקעה נוספת באבטחה בתוך המועדון- אנדרקבר או גלויה, ושוב, כמו שנהוג בחו"ל.
|
|
|
SEAMASTER(שולט)
|
לפני 20 שנים •
23 ביוני 2004
אפרופו
אני לא אשכח לפני חצי שנה היתי עם יערת העונג שלי בדאנג'ן , בטי ואני סישנו את יערה בפינת המועדון , תוך שניות הינו מוקפים בערמת גברים חרמנים וחצופים , המעגל הלך ונסגר עד כדי שלא היתה אפשרות לזוז ! .
במועדוני סאדו בעולם מקובל לעשות בידול ביין ווניליים לבין חברי קהילה שבקטע וזאת על מנת לתת לאלה שב"קטע" לבוא יותר טוב לידי ביטוי וביתר חופשיות . אחת הסיבות העיקריות שהפסקנו לבוא לדאנג'ן לעיתים קרובות זו בדיוק בעיית הווניליים. מבלי להיות יפה נפש אני נגד הווניליות במקומות כמות אלה . |
|
|
המכשפה בג'ינס(מתחלפת)
|
לפני 20 שנים •
23 ביוני 2004
אני אוהבת ונילים במיוחד אם הם נראים גבוהים ועסיסיים עם מבט כלבלבי בעיניים נשבעים שהם לא בקטע וסתם חבר "סחב" אותם למועדון
 ))
|
|
|
זיקית
|
לפני 20 שנים •
23 ביוני 2004
סיפורון מלונדון
כשהייתי בלונדון במועדון בדסמ, הגענו עם כמה חברות וניליות שהחליטו בספונטניות להצטרף אלינו.
אני כמובן, הייתי בלבוש בדסמי מובהק (חצאית ויניל ומגפיים עד אמצע הירך ועוד מני מטעמים)..הן לא כ"כ. לא עברה רבע שעה, ניגשו אליהן שני אנשים ביטחון חסונים והודיעו להן שהן צריכות ללכת, בתקיפות אך בנימוס. טענתן שלא נאמר להן דבר בכניסה כששילמו התקבלה בהבנה (מאחר ומקובל להגיע למועדון בלבוש ונילי ולהתלבש במקום), והן קיבלו את הכסף בחזרה. במקום היו כ - 100 איש גג (ואני מגזימה) כולם ללא יוצא דופן אנשי ה"קהילה הבדסמית" המקומית..לבושים במני דרס קודים קניקיים ופטישיים, היתה אווירה חמימה ונעימה, ולא היו ונילים שהציקו. מה אני אומרת ? אפשר גם אחרת. מנגד, אם יגיעו ונילים שייכבדו את כללי המקום, ואת המבלים (קרי, אנחנו), שיבואו, בכיף. ככה זה היה לפני שנה, כשהתחלתי להגיע למועדון, ואז הוא החזיק מעמד גם בלי עשרות ערסים / אשמאים זקנים ומזילי ריר. לא מכבדים אותנו ? זכותינו לא לכבד אותם. לי כבר יצא יותר מפעם להעיף סטירה למישהו נלהב מדי שחשב שאם אני נותנת חיבוק לחברים שלי, מותר לו לחפון את עכוזי כשאני עוברת. 
|
|
|
BBW
|
לפני 20 שנים •
23 ביוני 2004
גם לונילים נמאס לפעמים מוניליות
בפעם הראשונה שהגעתי לדנג'ן, הגעתי עם ידיד טוב שזאת היתה גם הפעם הראשונה שלו. והאמת ששנינו תמיד הסתקרנו מהקטע אבל עד אותו היום לא ממש יצא לנו לקחת חלק יותר פעיל. ללא ספק הגדרנו את עצמינו כונילים לחלוטין (שזאלופון ברוב חוכמתו הגדיר יפה כטובים ורעים) ואני עדיין מגדירה את עצמי ככזאת. ברגע שהתחיל הסשן בבמה המרכזית, צפינו בה אני וידידי בסקרנות. מאחורינו היתה קבוצת ונילים (מהסוג ה'רע') שצרחה ועשתה קולות של גועל ובוז. אני וידידי הרגשנו באותו רגע ממש רע ורצינו פשוט לחנוק את החבורה הרעשנית
 . מבטים מאיימים לא עזרו כמובן, והיה די ברור שהחברה האלה לא הגיעו כי זה מעניין אותם אלא כי זה שונה, אחר וכי נמאס להם כנראה מה TLV. כנראה שגם אצל ונילים יש מיאוס מוניליות ויש רצון לחפש משהו אחר. אבל אל תשכחו שכולכם פה הייתם ונילים (אמנם כנראה מהסוג הטוב אבל עדיין) וכמה שזה מעצבן אני חושבת שאין הרבה ברירה, אי אפשר לעשות כאן סלקציה גדולה מידי, גם כי מה לעשות אחוז גדול מהונילים ממן את המקום וגם כי מאוד יכול להיות שהונילים האלה יהיו חלק מהקהילה יום אחד. הפתרון לדעתי הוא בנו. להיות יותר סבלניים וסובלניים, אם אנחנו עושים את זה במדינה המשוסעת שלנו, אפשר גם בקהילה קטנה שכזאת. חוץ מזה אל תשכחו שככל שתגדל הקהילה, כך יהיה לנו יותר כח ויותר לגיטימציה חברתית.
זה מתחיל מלהגיע לדנג'ן כי זה קול ואופנתי ואחר כך כי אני לגמרי מרגיש טבעי שם, האנשים נחמדים והאוירה מחשמלת . נו אז מה? מי אמר שרק אנשים שבקטע, או בטוחים שהם בקטע יכולים להגיע לדנג'ן? מה רע בלהתנסות, לבדוק ולבחון את התגובה שלנו לכל מני מצבים שלא היינו בהם בעבר? איפה אם לא בדנג'ן?
|
|
|